אל תיכנעו לנוחות ולעצלות

 (Minghui.org) המאסטר אמר ב"טבע בודהא וטבע דמוני":

"טבע הבודהא של האדם הוא שן, ומתבטא כחמלה (צי-בֵיי), התחשבות באחרים לפני שעושים משהו, ויכולת לשאת סבל. הטבע הדמוני של האדם הוא רוע, ומתבטא בהריגה, גניבה, שוד, אנוכיות, מחשבות רעות, תככנות, לעורר בעיות על-ידי הפצת שמועות, קנאה, רשעות, השתוללות, עצלנות, גילוי עריות וכו'". ("יסודות להתקדמות במרץ")

אף שידעתי מִכּתבי הפא שעצלות היא ביטוי הטבע הדמוני של האדם, לא באמת עשיתי מאמצים רציניים כלשהם לטפל בה. בהתחלה חשבתי שזו לא בעיה להיות חסרת דאגה, עד ששמתי לב שנעשיתי עצלה עם הזמן. רציתי להשקיע מינימום מאמץ כדי להשיג את מקסימום התוצאות, לעשות קיצורי דרך ולעשות כל מה שנוח לי. לעתים קרובות הייתי אובססיבית לגבי אוכל וחטיפים, ובזבזתי זמן רב במחשבה על איזה אוכל טעים אני יכולה לבשל למשפחה. בזבזתי את הזמן שלי ורציתי לנוח או לחטוף מעט תנומה פה ושם, לצפות בחדשות מחו"ל – מה שהוביל לעתים מזומנות לתוכניות בישול ממכרות. בהדרגה החלקתי בטיפוח. לא עשיתי היטב את שלושת הדברים שאני חייבת לעשות. לימוד הפא הפך למטלה, ואת התרגילים עשיתי רק מדי פעם. נהייתי שמנמנה, והתשוקה לנוחות ועצלות השתלטה עליי יותר ויותר.

לאחרונה, ביקרתי זוג מתרגלים וכשהם שאלו אותי על העלייה במשקל ועל עצלות, הבעל שאל אם התרשלתי בביצוע התרגיל השני במשך שעה. הוא התעקש שאם הייתי עושה את חמשת התרגילים באופן עקבי, ומשקיעה שעה אחת בתרגיל השני, לא הייתי עולה במשקל ולא הייתי מפתחת בטן. הוא סיפר שגם אצלו הצטבר בעבר עודף משקל.

מאז שהתפרסמה המוסיקה החדשה בת השעה לתרגיל השני, הוא דבק בה כל יום, ותוך זמן קצר הוא רזה והבטן ירדה אצלו. הוא אמר שיש אצלי מעט עודף משקל ושהוא מניח שהסיבה הַסְבירה מאוד היא חוסר המאמץ שלי בביצוע התרגילים. בני הזוג אמרו שכשהיה להם זמן, הם עשו שעתיים של תרגיל המדיטציה כמו גם שעתיים של התרגיל השני, והתמידו אף שהיו ספוגים זיעה. התביישתי מולם.

הגיע הזמן שאתייחס ברצינות לנושא העצלות ואסלק את ההחזקה שהייתה לי לטבע הדמוני הזה. הדבר הראשון היה להפסיק להמציא תירוצים לעצמי. החלטתי ללכת ברגל לכל מקום שנמצא במרחק הליכה במקום לרכוב על האופניים החשמליות שלי, מה שגם נתן לי את ההזדמנות לחלק חוברות הבהרת אמת או לתלות כרזות בדרך. הדבר השני היה להפסיק לאכול כל כך הרבה. החלטתי לאכול לכל היותר שתי ארוחות ביום, לדלג על ארוחת הערב רוב הזמן ובמקום זאת להוסיף קצת פירות וירק כמו מלפפונים או עגבניות, אם אני רעבה ממש. בסופו של דבר ירדתי בערך שניים עד שניים וחצי קילוגרמים בשלושה ימים והרגשתי פנטסטי.

בלילה השני אחרי שהתחלתי את  משטר הבריאות החדש הזה, חלמתי חלום ממש חי. ראיתי שתי זרועות גדולות פונות החוצה, שמהן חולצו באמצעות פינצטה שתי תולעים קטנות ארוכות ודקות בצבע שחור. הבנתי שזה היה המאסטר הרחום שהסיר את הדברים המלוכלכים האלה מגופי. כשהתעוררתי מהחלום עיניי התמלאו דמעות. המאסטר מיהר לבוא לעזרתי בהתחשב בכך שרק התחלתי לתקן את טעויותיי.

המאסטר אמר ב"הוראת הפא בוועידת הפא של החוף המערבי ב-2015":

"הכוחות הישנים לא מעזים לרדוף ישירות תלמידי דאפא בזמן הנוכחי – אף אחת מהישויות הגדולות יותר שיש להן צורה לא תעז לעשות את זה. אז איזה סוגי דברים כן עושים את זה עכשיו? דברים כמו תולעים, חרקים, חיידקים, וכל מיני סוגים של דברים מגעילים כאלה. שליחת מחשבות נכונות היא אפקטיבית ביותר במקרים האלה! הם מושמדים בכמויות גדולות. אבל יש רבים מהם, משום שהקוסמוס הזה כה גדול; והקוסמוס מכיל שכבות רבות. אז אחרי שאתה משמיד את הדברים האלה, לאחר זמן קצר, תוך זמן לא רב, הם אולי יחזרו שוב ותצטרך להשמיד אותם שוב. אז אתה צריך להמשיך לשלוח מחשבות נכונות באופן הזה, ולהתמיד בכך במשך זמן מה לפני שתראה תוצאות ברורות. אל תאבד את הביטחון רק משום שאחרי שחשת טוב לאחר ששלחת מחשבות נכונות זמן מה, שוב נראה שהדברים לא הולכים כה טוב. אני יכול לומר לך שהם משתמשים בגישה הזאת כדי לשחוק אותך – כדי לשחוק את האמונה הפנימית החזקה שלך. אז עליך לשמור על ערנות מול הדברים האלה".

מבלי להיכנע לתירוצים נוספים כלשהם, התמדתי בתרגיל השני במשך שעה. אני זוכרת חוויה שהייתה לי כשהייתי בתנוחה הראשונה של אחיזת הגלגל (בתרגיל השני). בזמן שספרתי בראשי, יכולתי להרגיש את הפאלון מסתובב חזק מאוד סביב גופי, עם כיוון השעון ואז נגד כיוון השעון. התמלאתי דמעות של הכרת תודה.

המאסטר אמר ב"הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק 2016":

"תלמידי הדאפא הם אלוהויות שירדו לעולם האנושי עם האחריות לסייע למאסטר בהצלת הישויות החיות, הם נושאים את האחריות להצלת ישויות חיות שלמטה בעולם האנושי. אתה עשוי לחשוב שזה לא משנה אם באופן אישי אינך מטפח היטב, כמו בצורות הטיפוח של העבר. לכן יש אנשים שלא מתקדמים כל כך במרץ, מטפחים אבל לא באמת מטפחים. אבל האם חשבת על זה? פעם חתמת אתי חוזה כשבאת לעולם הזה, ונדרת להציל את הישויות החיות האלה. רק כך יכולת להפוך לתלמיד דאפא, ולעשות את הדבר הזה. אבל אתה לא הגשמת אותו. לא הגשמת באופן מלא את הנדר שלך, ואתה אפילו לא יכול להציל את הישויות שהקצו לך, את אלה שלקחת על עצמך להציל, ושמאחוריהן יש אין-ספור ישויות חיות ואין-ספור קבוצות ענקיות של ישויות. מה זה?! האם זה פשוט עניין של לא להתקדם במרץ בטיפוח? זה פשע חמור ביותר! פשע כה גדול שאין דומה לו! אתה אומר שאתה פשוט תקרא למאסטר בבוא הזמן ותגיד: "מאסטר, לא טיפחתי היטב". האם זה ייגמר בזה? מי יוכל לוותר לך? האם הכוחות הישנים יוותרו לך? איזה עניין רציני זה!"

תמיד הייתה לי כוונה טובה להתקדם במרץ בטיפוח שלי, אבל אף פעם לא באמת הצלחתי לשמור על רמת חריצות גבוהה לאורך זמן. המאסטר ידע על רצוני ופנה אליי בזמן אמת באמצעות שיתוף של עמיתיי המתרגלים. הם הזכירו לי את טבעו הרציני של הטיפוח ואת החשיבות לא להיכנע לנוחות ועצלות, כמו גם את האחריות שלנו כתלמידי דאפא לעשות את שלושת הדברים היטב.