הבנות אחרי שגופי החל לנטות ימינה

(Minghui.org) בתחילת השנה חוויתי משהו מוזר מאוד. הרגשתי כאילו משב רוח חזק נושב נגדי וגופי נטה ימינה. זה נמשך מספר חודשים, והתחושה התעצמה יותר ויותר. כשסיפרתי על כך למתרגלים האחרים, גם הם לא הבינו מדוע זה קורה.

לא הרגשתי כאב, לא גירוד או כל אי נוחות, אבל הרגשתי כאילו יש כוח בלתי נראה שדוחף את גופי ימינה כל הזמן. גופי נטה כשהלכתי, ישבתי או עמדתי. לא ידעתי למה זה קורה וזה הפחיד אותי, אז ביקשתי מהמאסטר לתת לי רמז, כדי שאוכל להבין מדוע זה קורה.

יום אחד, בזמן שהקשבתי למאמרי שיתוף התנסויות ברדיו מינג-הווי, שמעתי מקרה דומה מאוד לשלי. זה היה על מתרגלת בשנות ה-80 לחייה. בעלה אמר שהוא רוצה לקנות להם אתר קבורה ליד בית אחיינם. המתרגלת לא אמרה דבר, מה שרמז שהיא מסכימה איתו. הכוחות הישנים ניצלו זאת ורדפו אותה.

בזמן שהקשבתי, נזכרתי שאחרי פטירת בעלי, חמותי שאלה אותי אם ארצה להיקבר עם בני משפחתו ועניתי כבדרך אגב בחיוב.

פתאום הבנתי שזה המקום בו מעדתי, מפני שהסכמתי עם הסידורים של אנשים רגילים על העתיד שלי, במקום לפעול לפי הסידורים של המאסטר עבור מתרגלי דאפא.

מיד ניגשתי לתמונה של המאסטר ואמרתי: "מאסטר, טעיתי בכך שהסכמתי באקראי לסידור של אדם רגיל". בכיתי והתחננתי למאסטר שיעזור לי. הרגשתי עצובה מאוד על כך שיש לי איכות הארה ירודה, ועל כך שהמאסטר צריך לדאוג לי כתוצאה מכך.

בדרך חזרה, כשאספתי את נכדתי מבית הספר באותו יום, הופיעה במוחי שורה כתובה לתנועה בתרגיל הראשון של הפאלון גונג – "ואג'רה מפיל את ההר" (ג'ין גאנג פאי שאן) והמשכתי לדקלם אותה בשקט. כשלמדתי את הפא עם מתרגלת אחרת היא אמרה: "הגוף שלך ישר עכשיו! זה מדהים!"

המאסטר אמר ב"הוראת הפא ביום הפאלון דאפא העולמי"

"אחרי שאמרתי את כל זה, אני חושב שהעניין הזה הוא פשוט רציני ביותר! הוא כל כך רציני, אך אנשים רבים לא מתייחסים אליו ברצינות. זה במיוחד כך עבור מספר תלמידי דאפא ותיקים. האם חשבתם על זה שכל דבר בחיי היום יום שלכם הוא חלק מהטיפוח? כל מילה ופעולה שלכם, וכל מה שאתם עושים – כל זה הוא חלק מהטיפוח שלכם. האם אתם מבינים את זה?"

דרך התקרית הזאת השגתי הבנה עמוקה יותר על מה שהמאסטר מלמד. הסתכלתי פנימה, והבנתי שעל אף שעשיתי את שלושת הדברים ונראיתי די מתקדמת בטיפוח, עדיין היו החזקות חבויות שלא הייתי מודעת להן, ולא באמת הבנתי את רצינות הטיפוח בפאלון דאפא.

הרגשתי גם את החמלה האינסופית של המאסטר. המאסטר דואג לנו כל הזמן הזה, וממתין לנו שנשפר את הבנתנו לגבי עקרונות הפא. אין שום שפה אנושית שתוכל לבטא את תודתי הנצחית למאסטר!

התנסיתי באופן אישי בכוח היוצא דופן של הדאפא. גופי נטה הצידה במשך זמן רב, אך פתאום הוא התיישר. הבנתי גם כמה חשוב השיתוף בין מתרגלים עמיתים על בסיס הפא, מה שיכול באמת לעזור לנו להימנע ממעקפים וסטיות בנתיב הטיפוח.