מוסריות מביאה שפע, יהירות מובילה לכישלון

(Minghui.org) פו ג'יאן היה מלכה השלישי של אימפריית פו צ'ין בצפון סין בתקופת שושלת ג'ין. הספר "דזי שי טונג ג'יאן", מתאר את פו כמי ש"הוקיר מאוד את מסורת כיבוד הורים ומילדות היה שאפתן מאוד. הוא גם היה משכיל ומוכשר מאוד". עם אמונתו בבודהיזם ובקונפוציוניזם הוא איחד את צפון סין, ולאחר סדרה של מלחמות, האנשים שם נהנו משלום במשך 20 שנה.

תקציר ההיסטוריה של מדינת צ'ין

בתקופת שושלת ג'ין, צפון סין הייתה מחולקת ל-16 ממלכות. בשנת 351 לספירה, פו הונג, סבו של פו ג'יאן ייסד את ממלכת צ'ין הקודמת. הוא מת ב-355 לספירה. נכדו פו שנג, המלך האכזר, הרג בפזיזות פקידי ממשל שלא הסכימו עם הדרך בה שלט על המדינה. פקידי ממשל תמכו באחיינו של פו שנג, פו ג'יאן, שהפך למלך החדש בשנת 357.

מנהל את המדינה

באותו תקופה, החברה שהייתה במלחמה במשך זמן רב הייתה בכאוס גדול. פקידי ממשל רבים היו מושחתים, ויחד עם כמה אצילים ועשירים הם דיכאו אזרחים פשוטים. כדי לטפל בזה, מינה המלך החדש, פו ג'יאן, את וונג מנג ואת דנג צ'יאנג לחקור ולהעניש פקידים מושחתים.

הוא גם שלח שליחים קיסריים לסקור מקומות שונים ולעזור לאלמנות ולזקנים. פקידים בעלי מוסריות תוגמלו ואלו שהתעללו רוסנו. הוא קידם את החקלאות וכיבד את אלו שהיו להם יכולות ושהוקירו כיבוד הורים. אזרחים שנעשו להם עוולות יכלו לסמן עם עשן באזור מצפון לעיר ופו עצמו טיפל בבעיה.

נוסף לטיפוח החקלאות, כדי לעזור לאנשים להתאושש מהמלחמות, פו עצמו התייחס בבוז לחיי מותרות. שנה אחת כשהייתה בצורת והקציר הייתה מועט, פו הפחית את ארוחותיו, הפסיק לתקופה את הריקודים והשירים, וחילק חפצי ערך  לגנרלים ולחיילים. הוא גם אמר לגברות החצר המלכותית להפסיק ללבוש בגדי משי יקרים ולא להכין חצאיות הנגררות על הקרקע, כדי לחסוך בבד. יתרה מזאת, פו עבד את האדמה בעצמו ואשתו גידלה תולעי משי בפרברים.

הוא גם פתח את החורשה והאגם המלכותיים לאזרחים הפשוטים. בשנה שלאחר מכן היבול שָפַע. 

מוקיר מוסריות

פו גם היה ידוע ביכולתו לקבל דעות של אחרים. לפי הספר של ג'ין (Book of Jin), פו יצא פעם לצוד בעיר יֶה. הוא עסק בציד במשך יותר מעשרה ימים ועדיין לא רצה לחזור לביתו. וונג לואו, פקיד המוסיקה של החצר, אמר לו: "כולם במדינה סומכים על הוד מלכותך. אם משהו יקרה לך כשאתה צד שם בחוץ, מה יהיה על מדינתנו ומה יהיה על אמך?" פו ידע שהתנהגותו שגויה וחזר.

לאחר שאיחד את צפון סין, המדינה התעשרה ופו החל ליהנות מחיי מותרות. הארמון שלו, הכרכרה, וחפצי וכלי הבית היו מקושטים בדברי ערך. השר פיי יואן-לואה אמר לו: "בזמן התקופה הנהדרת של שושלות יאו, שון, וג'ואו, המלכים היו חסכנים ותקופות המלוכה שלהם נמשכו זמן רב. אקווה שהוד מלכותך לא ייחס חשיבות רבה לדברי ערך כמו זהב וג'ייד [אבן ירקן], כך שרוב הציבור יוקיר צניעות גם כן". פו ויתר על סגנון החיים המפואר וקידם את פיי בזכות עצתו.

בזכות מעשיו של המלך פו, אנשים פשוטים נהנו מחיים טובים. ערכים מוסריים קודמו, ואם מישהו הפיל משהו ברחוב בלי לשים לב, אף אחד לא לקח את זה. לפי אחד משירי העם באותה תקופה: "ברחובות צ'אנג-אן (עיר הבירה באותה תקופה, הידועה כיום כשי-אן), יש עצים מצלים בכל מקום. מחוץ לחצר המלכות יש כרכרות יפהפיות, ובתוך החצר המלכותית יש פקידים אמינים. הרבה אנשים בעלי יכולות וחוכמה מתאספים שם להוביל ולחנך אזרחים פשוטים".

יחס טוב לקבוצות אתניות שונות

כשפו נעשה למלך, היו בצפון סין 16 ממלכות, והיו אין-סוף קונפליקטים בין קבוצות אתניות שונות. פו הקדיש תשומת לב לערכים מוסריים ויעץ לקבוצות האתניות האלו לחיות יחד בשלום.

אחיו הצעיר של פו ג'יאן, פו רונג, הציע לו פעם שיחסל את משפחתו של מו-רונג וויי, מלך יאן לשעבר. פו ג'יאן השיב שנדרשת מוסריות גדולה להבין בעניינים האלה. הוא ציין: "ב'ספר השירים' (The Book of Song) נאמר: 'מוסריות היא כמו נוצה, אך מעט אנשים מסוגלים להרים אותה ולשים אותה על כתפיהם'".

"אדם בדרגה גבוהה דואג ליציבות. כרגע המדינה זקוקה לשלום, אנשים צריכים להחלים, והקבוצות השונות צריכות לחיות בהרמוניה. ללכת אחר החוק השמימי ולטפח מוסריות יעזור לאדם להימנע מאסון. אם נוכל להסתכל פנימה ולחפש אחר העוולות שלנו, לא נצטרך לדאוג לגבי צרות המגיעות מבחוץ".

פו לא רק אמר את הדברים מהפה לחוץ, אלא גם חי על פיהם. פעם הוא שלח את לו גאנג לטפל בקונפליקט בארמון ג'יאן-ג'אנג: "השבטים האלו במערב אינם מתורבתים. אנחנו יכולים להביס אותם ולחון את הפקידים שלהם כדי להפגין את הנדיבות שלנו. עלינו להדריך אותם עם עקרונות וחוקים, במקום אין-סוף קרבות והרג. באותה שנה, שבטים מאזור יי-ג'ואו (היום פרובינציית סצ'ואן) ומאזורים אחרים שלחו לפו שליחים עם מתנות.

כשפו יצא לתקוף את ממלכת דאי, בנו של המלך קשר את אביו כדי להיכנע. פו החשיב את התנהגות בן המלך כלא ראויה, ושלח אותו למקום רחוק בשו (היום בפרובינציית סצ'ואן). בהבחינו שאותו בן מלך אינו מודע לנימוס ועקרונות, פו רשם אותו לאקדמיה מלכותית כדי לחנכו.

וויי צ'ן, פקיד בדרגה גבוהה של ההאן, נכנע לפו וקיווה לחיות בטריטוריה של צ'ין. פו הסכים, אבל הפקיד ג'יאה יונג שלח חיילים לתקוף ולשדוד את אנשי ההאן. פו הדיח את ג'יאה והמשיך לחתור לשלום עם וויי. וויי ושבטו עברו להתיישב בטריטוריה של צ'ין, ושלחו מתנות לארמון הקיסרי.

יהירות וכישלון 

לאחר שפו איחד את צפון סין הוא רצה להשתלט גם על דרום סין. אך שושלת ג'ין בדרום חייתה בשלווה, עם פקידי ממשל מכובדים כמו הנג צ'ונג ושיה אן. אז לא הייתה סיבה לעשות זאת.

לפני שוונג מנג, פקיד שפו בטח בו מאוד, מת, הוא הזהיר את פו: "שושלת ג'ין ירשה את המסורות של היסטוריית סין. עכשיו אנחנו צריכים אנשים שיוקירו מוסריות ולהתיידד עם מדינות אחרות. בבקשה אל תתכנן לתקוף את שושלת ג'ין לאחר מותי". גם אחיו של פו, פו רונג, אמר שהמדינה עברה כל כך הרבה מלחמות שכדאי להימנע מקונפליקטים בעתיד.

אבל פו לא הקשיב. בשנת 383, הוא הוביל 270,000 פרשים וחיל רגלים בן 600,000 חיילים לתקוף את שושלת ג'ין. כשמישהו הזהיר אותו על הסכנה, פו השיב ביהירות: "נהר היאנג-צה הוא שום דבר. עם מיליון חיילים, אם אתן את הפקודה וכל החיילים יטילו את שוטיהם למים, הם יוכלו לעצור את זרימת היאנג-צה!"

יהירותו של פו והערותיו חסרות האחריות גבו במהרה מחיר. בנובמבר באותה שנה, 5,000 חיילים של שושלת ג'ין פשטו בהצלחה על צבאו של פו והביסו אותו לחלוטין בקרב המפורסם על נהר פיי.

לאחר מכן, פו ומדינתו איבדו שליטה. ממלכות אחרות שנכנעו קודם לכן הכריזו על עצמאותן זו אחר זו. פו הוצא להורג בשנת 385.

כשפו הוקיר מוסריות וחי בצניעות הוא בורך בשגשוג. אך לאחר שהפך יהיר וקרא תיגר על האלוהי, נפילתו הייתה מהירה.