זיהוי ההחזקות הבסיסיות שלי וטיפוח של עצמי

 

(Minghui.org) אני רוצה לספר לכם על ההתנסויות שלי בטיפוח העצמי ובשיפור השין-שינג שלי. אני מעצב, ולכן מרוויח הרבה כסף. כיוון שאחרים קינאו בי ושיבחו אותי, בהדרגה התחלתי לחשוב שאני מיוחד. הקדשתי תשומת לב לנראות שלי וניסיתי לבלוט. גם כשקניתי דברים חיוניים ליום-יום בחרתי דברים ייחודיים.

גם הערתי על לבושם של אחרים, תכשיטיהם, התיקים שלהם וכו', וייעצתי להם כדי להראות שאני מקצועי. השגתי את הערכתם. כשעמיתיי לא עמדו בסטנדרטים האסתטיים שלי אז ייעצתי להם. לא הבנתי שהמושגים שלי שנוצרו עם הזמן נחשפו.

יום אחד בן משפחה הצביע על כך ששיניי הקדמיות סדוקות. הבנתי שהמאסטר האיר את עיניי לשים לב לטיפוח הדיבור. הסתכלתי פנימה לראות היכן סטיתי מהפא, וגיליתי שיש לי החזקות להתפארות וגם לצורך להרגיש שאני טוב מאחרים. אהבתי ללמד ולהעיר לאחרים, ורציתי שיכירו בי ויעריצו אותי.

כשהעמקתי עוד פנימה, הבנתי שחשבתי שאני מיוחד ושהיה לי צורך לאמת את עצמי. זו הייתה אנוכיות שהגיעה מהיקום הישן. הזכרתי לעצמי שאני מתרגל פאלון דאפא, ושהמאסטר ביקש מאיתנו לא להיות אנוכיים. עליי להתמקד באימות הדאפא והצלת אנשים ולא לאמת את עצמי. שלחתי מחשבות נכונות: "האני האמיתי שלי לא רוצה בהחזקות האלה ועליי לחסלן".

אשתי עוזרת להצביע על ההחזקות שלי

 בכל פעם שאשתי ואני דיברנו על משהו, לרוב היינו נכנסים לוויכוחים רועמים וממושכים. הזכרתי לעצמי שאני מטפח, אז כל דבר שנתקלתי בו אינו מקרי. אולי אני צריך לשפר את השין-שינג שלי. נרגעתי והסתכלתי פנימה. גיליתי שבלי מודע אני מתנשא על אשתי. היא הייתה ראי בשבילי, והתנהגותה שיקפה את ההחזקות שלי.

כיוון שאשתי נמצאת בדרך כלל בבית, אני מרגיש שיש לה מעט מדי ידע לגבי החברה. המידע היחידי שהיא מקבלת מגיע מצפייה בסרטונים בטלפון הנייד שלה, והרגשתי שאין לה מחשבה עצמאית. בכל פעם שהיא הציעה משהו בנוגע לעיצוב שלי, דחיתי את הערותיה ואמרתי שהיא לא מקצועית. חשבתי שאני מקצועי ושאני יודע יותר ממנה על החברה. אופן החשיבה הזה חשף את ההחזקה שלי להתנשא על אחרים ולגונן על עצמי. המנטליות התחרותית שלי גם לא הייתה בהתאם לעיקרון הדאפא של "סובלנות", שלא לדבר על "חמלה".

הבנתי לאחר מכן שטעיתי. אשתי לא התכוונה לבקר אותי. לא רק שניסתה לעזור לי לשפר את עבודתי, היא גם ניסתה לעזור לי להשתפר בטיפוח שלי. במקום לכעוס, עליי להודות לה! התנצלתי בפניה ואמרתי: "אני מצטער. טעיתי! תודה לך שעזרת לי".  

בתהליך כתיבת המאמר הזה אשתי הצביעה על יהירותי. היא גם אמרה שבגלל שיש לי "סטנדרט", אני משתמש בו לאמוד אחרים. עכשיו אני מבין שבמשך זמן רב חוסר הסיפוק, חוסר הסבלנות, התלונות, ההאשמות, התחרותיות שלי וכן הלאה, נחשפו, כי חשבתי שאנשים ודברים סביבי אינם עומדים בסטנדרט שלי.

אני מתרגל פאלון דאפא, ו"אמת-חמלה-סובלנות" הוא הקריטריון היחידי לאמוד מה טוב ומה רע ביקום. הבנתי שעליי להפסיק להשתמש ב"סטנדרט" שלי שמפריע לטיפוח שלי וליכולתי להציל אנשים. במקום זאת עליי להיטמע בתכונות היקום "אמת-חמלה-סובלנות" כדי לתקן את עצמי ולהשתמש בהם כאֲמַת-המידה היחידה מעתה והלאה.

לסלק את הפחד

 כיוון שב-2021 המשטרה עקבה אחריי לאורך כמה פרובינציות, הפחד שלי גדל בהדרגה. ההחזקה הזאת הטרידה אותי והשפיעה באופן חמור על יכולתי לעשות את שלושת הדברים היטב. לעתים קרובות חלמתי שעוקבים אחריי ועוצרים אותי. כשיצאתי החוצה, חיכיתי לפני שחזרתי הביתה כדי לראות אם הסביבה בטוחה. בנסיעות לרגל עסקים לא העזתי לטוס או לנסוע ברכבת מהירה, ולא העזתי לשהות בבית מלון. ידעתי שהפחד שלי ורגשות חוסר האונים אינם עומדים בסטנדרט של מטפח, אז נרגעתי והסתכלתי פנימה.

ידעתי שעליי למצוא את שורש הפחד שלי ולהסירו. למה פחדתי, ומאיפה הפחד שלי נבע? האם זה בגלל שנרדפתי? האם פחדתי שאפגע שוב ואאבד את החופש שלי, שלא אוכל לשאת את הרדיפה ואאבד את ההזדמנות לטפח?

הבנתי שפחד הוא חומר והוא חי. הכוחות הישנים הטילו פחד לתוך השדה הממדי שלי, וניצלו אנשים שלא היו מודעים לאמת כדי להפריע ולרדוף אותי ולפגוע בטיפוח שלי. באותו זמן הם גרמו לאנשים לבצע פשעים נגד הדאפא ונגד מתרגלי הדאפא כדי להרוס ישויות חיות; האין זה מרושע?

אני מתרגל פאלון דאפא, והנתיב שלי סודר על ידי המאסטר. אני כאן כדי לטפח את עצמי ובאותו זמן להציל אחרים. איני רוצה או מכיר בסידורים של הכוחות הישנים. אפורר ואשמיד אותם. אתן ל"אמת-חמלה-סובלנות" למלא את מחשבותיי ואת השדה הממדי שלי! אלך בנתיב שהמאסטר סידר לי ולא אתרגש משום הפרעה.

אלו ההבנות העכשוויות שלי ברמתי. אם משהו שכתבתי סוטה מהפא, אנא תקנו אותי בחמלה.

תודה לך, מאסטר, על רחמיך והצלתך!

 

תודה לכם, מטפחים עמיתים, על חיזוקכם ועזרתכם!