כדי ליצור גוף אחד נדרש לפרוץ דרך מושגים שנרכשו

 

(Minghui.org) מתרגל עמית חוֹוֶה תסמינים של קארמת מחלה במשך זמן ארוך משום שכמה בעיות רציניות בטיפוח שלו נוצלו על ידי הכוחות הישנים. אבל המתרגל הזה מכסה על הבעיות שלו. כאשר מתרגלים אחרים הצביעו עליהן, במקום להתמודד עם הבעיות או להסתכל פנימה, הוא ציטט בגדול את דבריו של המאסטר מחוץ להקשר.

בסופו של דבר יצרתי לעצמי מושג לגבי המתרגל הזה, לאחר שכבר זיהיתי את בעיותיו לפני זמן רב. חשבתי שהוא "מתחכם" ושהוא לא טיפח את עצמו ביציבות, ושההתנהגות שלו אפילו מפריעה לטיפוח של מתרגלים אחרים. לפעמים ה"עזרה" שלי בשבילו אינה בדיוק מעומק הלב. לא הבנתי שיש לי את המושג הזה. נעשיתי כבר מומחית לדבר על החסרים שלו. אפילו ניסיתי לשכנע מתרגלים עמיתים אחרים להסכים עם השקפתי עליו, כשאני קוראת לכך "למנוע הולכת שולל של מתרגלים עמיתים".

יום אחד מתרגלת אחרת ואני הלכנו לבקר אותו בתקווה לעזור לו לראות את הבעיות בטיפוח שלו. כרגיל הוא התחמק מתשובה והגיב בצורה גרנדיוזית. המתרגלת הלכה משם בהרגשה של אכזבה. גיליתי שהייתה לה גישה שונה לחלוטין משלי. היא הכירה במעלותיו ולא הזכירה את ההחסרות שלו, בתקווה שיצליח לזהות את בעיותיו בעצמו. זה גרם לי להבין שיש לי מושג עיקש. ההסתכלות שלי על המתרגל הזה הייתה הסתכלות נרכשת לחלוטין, ולא היה בה מאומה מהאני האמיתי שלי. התברר לי שהמושג הזה שלי יצר בינינו מחסום, שחסם את העזרה שלי מלהגיע אליו. המחסום גם בודד אותי עצמי, משום שהמושג הזה הלך והתחזק. המחסום הזה השפיע באופן רציני גם על הטיפוח שלי.

למה יצרתי את המושג הזה? כשהרהרתי על עצמי, מצאתי משהו עמוק יותר. לפני שהתחלתי לטפח, כבר יצרתי מושג לגבי התמודדות עם סוגים שונים של אנשים. נהניתי להיות עם אנשים ישרים ואדיבים, אבל נמנעתי מאלה שאמרו רק מילים חלקות אך ריקות. שפטתי אנשים על-פי המושג הזה, והכנסתי את המתרגל הזה לקטגוריה הזאת. בלבלתי בין המראה החיצוני וההתנהגות שלו לבין האני האמיתי שלו, ולא צלחתי לאמוד על בסיס הפא מה באמת נכון או לא נכון.

המאסטר אמר לנו ב"הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק ביום השנה העשרים וחמישה להוראת הדאפא":

"אתם כולכם מטפחים עמיתים – האם אתם אויבים? המטרה המשותפת שלכם היא להציל את האנשים בעולם, אז עליכם להיות הקרובים ביותר זה לזה ועליכם לעזור זה לזה. את מי אתם לא יכולים לסבול? הדמות שלהם על פני השטח, וההתנהגות שלהם, זה רק מה שמתבטא פה, במקום האנושי הזה. האם אין לכולכם מקור אלוהי? האם הצד השמימי שלהם יהיה כך? עליכם להסתכל על הדברים מנקודת המבט של מטפח".

כעת אני מבינה שמחסומים בין מתרגלים הם הסיבות לכך שאיננו יכולים ליצור גוף אחד, והמחסומים האלו נובעים מהמושגים הנרכשים שלנו. הדרך היחידה עבורנו לפרוץ את הקשיים בטיפוח-תרגול שלנו היא לסלק את המחסומים האלו וליצור גוף אחד.

[מאמרים בהם מתרגלים משתפים את הבנותיהם משקפים בדרך כלל תפיסה אישית בנקודת זמן מסוימת, בהתבסס על מצב הטיפוח שלהם, והם מוצעים ברוח המאפשרת התרוממות הדדית].