(Minghui.org) לא מזמן נוכחתי פתאום שאני כבר בן 86 עכשיו. חשתי צמרמורת במורד עמוד השדרה, ורגשות הציפו אותי. בזכות היכולת לעלות ולרדת במדרגות וללכת בזריזות, הרגשתי כמו בן 70. אנשים אמרו עליי שאני הולך כמו אדם צעיר.

לפני 30 שנה, כשהתחלתי לטפח פאלון דאפא ב-1994, לא הייתי מעלה בדעתי מצב כזה.

השתתפתי בסמינר הוראת הפא של המאסטר

הייתי בר מזל להשתתף בפגישה הראשונה להוראת הפא של מאסטר לי הונג-ג'י בטיאן-ג'ין, שהתקיימה בפברואר 1994. העקרונות של הדאפא: "אמת-חמלה-סובלנות" הדהדו בלבי מיד, וההרצאות ענו על כל שאלותיי לגבי החיים והטיפוח. המשכתי להשתתף בלהיטות בסמינרים של פאלון דאפא גם במספר ערים אחרות.

זכיתי באופן אישי להיות עד להתנהלותו של המאסטר. הוא הציב דוגמה מצוינת לכל המתרגלים בפעולותיו, בניגוד מוחלט לשקרים שהעליל עליו המשטר הקומוניסטי הסיני כדי להשמיץ אותו.

פעם אחת במהלך יום השיעורים, כמה מאיתנו, המשתתפים, הלכנו לקפיטריה וקנינו קופסאות אוכל. מאוחר יותר, גם מאסטר לי הגיע והתיישב בעצמו בשולחן הסמוך לנו, עם קופסת אוכל דומה לזו שלנו. הופתענו לגלות שלא הוכנה ארוחת צהריים מיוחדת למורה שלנו. שמעתי שמאסטר לי וצוותו תמיד חיפשו ארוחות פשוטות ולא קיבלו יחס מיוחד. כמו כן, המורה שלנו לא ברר מאכלים מסוימים, אלא פשוט אכל מה שהיה זמין.

לאחר שהשתתפנו בסמינר בעיר ג'י-נאן שבפרובינציית שאן-דונג, רבים מאיתנו תכננו לנסוע בספינה לעיר דא-ליאן שבפרובינציית ליאו-נינג כדי להשתתף בשיעור הבא. עקב סופת גשמים כבדה, נתקענו בנמל ג'י-נאן במשך יום שלם. המאסטר נסע באותו מסלול והיה איתנו כל הזמן. בסופו של דבר עלינו על אותה ספינה יחד עם המאסטר. המאסטר היה חביב, ישב סביב אותו שולחן ודיבר איתנו כמו מכרים. לא הרגשנו כל מתח לשבת איתו.

הסמינר בעיר גואנג-ג'ואו תוכנן במקור להיות תשעה ימי הרצאות. אבל המאסטר התחשב בכך שחלק מהתלמידים הגיעו מאזורים מרוחקים ונאלצו להוציא סכום כסף ניכר על נסיעות, אוכל ולינה, והוא דחס את תוכן ההרצאות לשבעה ימים.

יתרה מכך, המאסטר לא רצה להכביד על התלמידים בשכר לימוד יקר, וזה עלה רק 25 יואן לתלמיד, סכום נמוך בהרבה ממחיר השוק. נודע לי שלא נותר הרבה כסף לאחר כיסוי דמי השכירות של האולם. את ההתקפות על מאסטר לי שהוא התעשר באמצעות הרצאות פא אפשר בקלות לפטור כשטות מוחלטת.

במהלך הסמינר חוויתי חוויה על טבעית מדהימה. מיד לאחר שהמאסטר הרצה על ההכרה העיקרית (ג'ו-יואן-שן) והכרת המִשנה (פו-יואן-שן), ראיתי עצמי עוזב את גופי ויושב בצד השני של החדר. הבנתי שראיתי את הכרת המשנה שלי.

לפני שהתחלתי לטפח בפאלון דאפא התנהלתי על פי הדוקטרינה האתאיסטית של המפלגה הקומוניסטית הסינית מק"ס והאמנתי רק למה שראיתי במו עיניי. אבל איכשהו תמיד ייחלתי שבודהות ואלים אכן קיימים, כי זה נתן לי תקווה. בחוויה הזאת התאפשר לי לחוות את הפלא של ממדים אחרים ושל גוף האדם, מה שהגביר מאוד את אמונתי בדאפא.

השינוי בעקבות הטיפוח בדאפא וטיפוח איתן

 לפני שתרגלתי פאלון דאפא, נודעתי במקום העבודה שלי בבריאותי הירודה. סבלתי ממגוון מחלות, והייתי תלוי באין סוף בקבוקי תרופות כדי להתקיים. הייתי כל כך חלש שלעתים קרובות נפלתי, ובסופו של דבר נפגעתי בגפיים. חיי היו כל כך נוראים שבקושי החזקתי מעמד מיום ליום.

באורח פלא, כל מחלותיי נעלמו זמן קצר לאחר שהתחלתי ללמוד פאלון דאפא. מאז, במשך 31 שנים, לא נזקקתי אפילו לתרופה אחת. אני תמיד מרגיש צעיר ואנרגטי.

יתרה מכך, אופיי השתפר באופן דרסטי. אני תמיד אומד את מחשבותיי ומעשיי בהתאם ל"אמת-חמלה-סובלנות". אני שואף להפוך לאדם חסר אנוכיות ומתחשב תמיד קודם כל באחרים. זיהיתי גם את הלך החשיבה התחרותי החזק שלי עקב ההחדרה השיטתית וארוכת טווח של תרבות המפלגה לתוך מחשבתי, ולמדתי להסתכל פנימה במהלך קונפליקטים. אני חי כל יום תחת חסד הדאפא ומאסטר לי, ואני מלא שמחה, אפילו לנוכח מצוקה.

אני חב את חיי לדאפא, אז אני יכול להניח בצד את החיים והמוות, על אף קמפיין ההשמצות של המק"ס נגד הפאלון דאפא ועל אף הרדיפה, אני ממשיך לתרגל ולטפח ביציבות ולהתקדם הלאה בדרך שתכנן לי המורה שלי. מחוזק בכוחו של הדאפא, זו דרכי להגן בנחישות על המאסטר ועל הדאפא. אני כבר לא אדם ביישן. עכשיו יש לי האומץ לשאת באחריות ולהתגבר על כל קושי.

המאסטר לימד אותנו שאפילו תחת הרדיפה האכזרית אין עלינו להתייחס למבצעי הרשע כאויבים, אלא לעשות כמיטב יכולתנו להצילם.

המאסטר לימד אותנו ב"הרצאת הפא בעיר שיקגו":

"אמרתי לכם מזמן, שתלמיד דאפא, אדם שמטפח, אמרתי שלמטפח אין אויבים. תפקידכם הוא רק להציל אנשים ולא להעניש אנשים ולשפוט אנשים באמצעים של בני אדם ובעקרונות של בני אדם".

המק"ס הרחיבה כעת את רדיפתה מעבר לים ותקפה את מאסטר לי הונג-ג'י ואת "שן יון" תוך שימוש בכלי תקשורת מערביים. עלינו לפעול בהתאם להדרכתו של המאסטר ולהבהיר את האמת לאנשים לגבי הדאפא, כדי שעוד אנשים יוכלו להינצל.