מציאת איזון בין הטיפוח לעבודה

(Minghui.org) מאחר שהשתתפתי בפרויקט דאפאבסינית: "החוק הגדול". במשך שנים רבות, לעתים קרובות הייתי עד למתרגלים שהיו בקונפליקט – הם פרקו את תסכולם והביעו את דעותיהם כלאחר-יד. לפעמים גם אני חש חסר אונים כשאני עובד עם מתרגלים אחרים. לאחר קונפליקט שקרה לאחרונה היו לי כמה תובנות.

מתרגל אחראי ביקש ממתרגלת הכפופה לו לפעול בקפדנות על פי הדרישות ולהיות אחראית למשימה שלה. אך היא הרגישה שהגישה של האחראי אינה נכונה ושהוא לא מקבל רעיונות של אחרים – היא גם האמינה שההצעות שלו אינן טובות. היא תהתה מדוע הוא מסרב לקבל את הצעותיה. מדוע הוא לא טיפח את עצמו?

הם היו במבוי סתום. לבסוף האחראי הממונה אמר בכעס: "איך זה שכשאני מדבר איתך על עבודה, את מדברת איתי על טיפוח, וכשאני מדבר איתך על טיפוח, את מדברת איתי על עבודה?"

הנה דעתי על הקונפליקט שלהם. האחראי הממונה "דיבר על עבודה" כי הוא הרגיש שהכפופה לו לא עומדת בדרישות והוא קיווה שהיא תתקן את עצמה ותשתפר. הוא רצה שהמתרגלת תהיה עובדת טובה יותר.

מהצד השני, המתרגלת הכפופה לו המשיכה לדבר על טיפוח כי היא ראתה החסרות באופיו ובגישתו של האחראי הממונה, וקיוותה שהוא יתקן את עצמו ויעמוד בדרישותיה. היא רצתה שהוא ייעשה מתרגל טוב יותר.

שניהם רצו שהשני ישתפר, אבל הם לא הסתכלו פנימה לבחון את עצמם.

זה לא מוטעה להתייחס למקום העבודה כאל מקום להשתפר בטיפוח. אבל צריך להתייחס לעבודה ברצינות. אם הנוצרים היו משתמשים בתורתו של ישוע כדי לדרוש דברים מהבוסים והממונים שלהם ולא היו מצייתים להוראות שקיבלו, האם זה היה מתקבל? ברור שלא.

באותו זמן, כל מתרגל צריך לאמוד את עצמו עם הפאחוק, עיקרון. כשקונפליקט עולה עלינו להסתכל פנימה, לכוונן את עצמנו, ולשפר את השין-שינג טבע המחשבה והלב; טבע מוסרי; אופי (טבע הלב, האופי) שלנו.

בדוגמה למעלה, כשהקונפליקט עלה, שני הצדדים התעקשו על דעתם. כל אחד מהם האמין שהוא צודק ושניהם הסתכלו החוצה. עם הזמן הם צברו תרעומת, וכך יצרו פער ביניהם.

כצד שלישי, באמצעות הקונפליקט הזה ראיתי את ההחסרות שלי. כיוון שהקונפליקט ביניהם היה די אינטנסיבי, פיתחתי חשיבה של הגנה עצמית, חושש שהם עלולים לא להבין את כוונותיי ושתהיה להם עליי דעה שלילית. אז שכנעתי אותם להתפייס אבל עם רצון לשמור על התדמית שלי. במילים שאמרתי היו מעורבבת אנוכיות, אז בסוף ניסיונותיי לתת עצה טובה לא היו יעילים.

המאסטרמאסטר לי הונג-ג'י, מייסד הפאלון דאפא אמר:

"...בכל פעם שאתם נתקלים בקונפליקט אתם תמיד דוחפים אותו אל האחרים ומוצאים חולשות והחסרות באחרים. זה לא בסדר שאתם עושים את זה. אתם יכולים לגרום להפסדים בעבודת הדאפא, ולגרום לדאפא להפסד. אתם לא קלטתם שכולכם משתמשים בדאפא ובעבודת הדאפא כדי לתרץ את ההחסרות של עצמכם או כדי להסתיר את ההחזקות של עצמכם. כשאתם חושבים שמישהו אחר לא פעל היטב, וכשאתם לא יכולים להתגבר על זה במחשבתכם, עליכם לחשוב: "מדוע זה מטריד את מחשבתי? האם באמת יש לו בעיה? או האם זה שיש משהו לא נכון עמוק בתוכי?" אתם צריכים לחשוב על זה בתשומת לב". ("הוראת הפא בוועידת הפא של מערב ארה"ב" לוס אנג’לס 1999)

הקשיים שאנחנו נתקלים בהם מתפשטים עכשיו בקהילה הבין-לאומית, אז אנחנו צריכים באמת לקחת צעד אחורה מהקונפליקטים שקורים בינינו, ללמוד לטפח את עצמנו ללא תנאי, ולהיעשות ישויות חסרות אנוכיות.

זו הבנתי המוגבלת ברמתי הנוכחית. בבקשה הצביעו באדיבות על ההחסרות שלי.