(Minghui.org) ב-28 בספטמבר 2019 הסעתי את בתי במכונית לבייג'ינג ושוטר עצר אותי בכניסה לכביש המהיר. הוא ביקש את תעודת הזיהוי שלי. אמרתי לו שלא הבאתי אותה. הוא שאל לאן אני נוסעת. אמרתי לו שאני נוסעת לתחנת הרכבת המהירה. הוא בדק את תעודת הזיהוי של בתי ונתן לנו לנסוע. אך מכוניות אחרות התבקשו לחנות בצד הכביש לבדיקת תעודות הזיהוי.
כשחזרנו בערב בתי ביקשה ממני לשבת במושב האחורי ואמרה שהיא תנהג כי המשטרה בודקת ביסודיות את המכוניות בכניסה לכביש המהיר. התיישבתי במושב האחורי ושלחתי מחשבות נכונות לסלק כל הפרעה. אנשים ללא תעודות זיהוי שהיו לפנינו נאלצו לעבור בדיקת זיהוי פנים. המשטרה הסתכלה על בתי ולא שאלה אותה כלום. בתי שאלה אותי אחר כך אם שלחתי מחשבות נכונות. עניתי: "כן".
צוות בקרת מחלות: "זו הייתה טעות באבחון"
ב-9 במאי 2022 חזרתי באוטובוס מעיר מחוזית. אחד הנוסעים קיבל שיחת טלפון ונאמר לו שנוסע בקרון הרכבת בו נסע נדבק בקוביד. היה צריך לבודד את כל הנוסעים באוטובוס במרכז בידוד. לא ידענו כמה זמן נהיה מבודדים.
התחננתי למאסטר שיעזור לי. עוד כמה ימים יהיה יום הפאלון דאפא העולמי. הייתי צריכה להגיע לביתי לחגוג את יום הולדתו של המאסטר ולאמת את הפא. מתרגלים חיכו לי ולסחורה שקניתי עבורם. שלחתי מחשבות נכונות חזקות.
למחרת בערך בעשר בבוקר צוות בקרת המחלות אמר לנו ללכת כי הייתה טעות באבחון המקרה, ומלכתחילה לא היינו צריכים להיות מבודדים.
בלבי הודיתי מאוד למאסטר.
"אף אחד לא יפריע"
כאשר המק"ס ערכה את "שני המפגשים" שלה במארס השנה, נדרשו בדיקות זיהוי פנים בכניסה לכביש המהיר. אנשים פתחו את חלונות מכוניתם והוציאו את ראשם מול מסך גדול. כשחזרתי מעיר אחרת שלחתי מחשבות נכונות חזקות: "אני חייבת לחיות חיים נורמליים. אף אחד לא יפריע לי". כשהסתכלתי על המסך הגדול, שום דבר לא קרה. מכוניתי עברה ללא שום בעיה.
המאסטר העניק לי דירה
כשהתגרשתי, בעלי קיבל את כל רכושנו וגם את המשמורת על שני ילדינו. לא היה לי כלום, אך לא התווכחתי אתו. שכרתי דירה, ולאחר חודשיים ילדינו עברו לגור איתי ולא רצו יותר לגור עם אביהם.
אבל בעל הבית אמר לי שהוא מתכוון למכור את הדירה עוד חודשיים. ציפיתי להישאר שם לפחות שנתיים. כשעברתי לדירה היא הייתה חשוכה ומלוכלכת. כמה חלונות, מנעול הדלת, המיטה, וכמה פריטים אחרים היו שבורים. לבעל הבית לא היה אכפת. דאגתי שיתוקנו ומימנתי את זה. גם צבעתי את הדירה. לאחר שהכול סודר הייתי עייפה מאוד.
בכיתי כשבעל הבית אמר שהוא עומד למכור את הדירה. זה שאין לי דירה משלי היה מצב קשה כל כך. ביקשתי מבעלי לשעבר לספק לנו מקום לגור אך לא היה לו אכפת. שוחחתי על כך עם בעל הבית שלי והוא הסכים שאשאר בדירה במשך שנה לפני שימכור את הדירה.
כחודשיים לפני תום החוזה התחלתי לחפש דירה בשכירות. לא היה קל למצוא דירה ראויה כי ילדיי גרו אתי. הייתי צריכה להתחשב במיקום, בגודל ובסביבת המגורים. לבסוף מצאתי אחת אבל הריהוט היה ישן וכמה פריטים היו שבורים. היא הייתה מלוכלכת ומסריחה. לקח לי זמן לנקות אותה ולסדר את הכול. הייתי מותשת והתיישבתי על הספה ובכיתי. בשלוש שנים עברתי דירה שלוש פעמים.
ביקשתי מילדיי לשאול את אביהם אם הוא ייתן לנו לגור בדירתו הקטנה ביותר (מבין שלוש) כדי שלא נצטרך לעבור יותר. הוא הסכים אבל אמר שאף אחד אחר לא יוכל לבוא לבקר בדירה. לא קיבלתי את הסידור הזה.
לאחר מכן דיברתי מספר פעמים עם בעלי לשעבר. שאלתי אותו אם אף פעם הוא לא חש אשמה על כך שיש לו שלוש דירות אך לילדינו ולי אין מקום יציב לחיות בו. חיינו יחד יותר מ-30 שנה והייתי צריכה לקבל חצי מהרכוש. כשהוא לקח הכול לעצמו לא התווכחתי אתו. אמרתי: "קיבלת משמורת על הילדים אבל הם לא רצו לגור איתך. אין להם מקום לגור. האם המצפון שלך מסכים לזה?"
שיננתי את קטע הפא הבא:
"עם זאת, לאנשים צריכים להיות תנאים ומקום בשביל לחיות, וצריך לשמור עליהם. בני אדם עדיין צריכים לשמור על החיים שלהם ולחיות באופן נורמלי". ("ג”ואן פאלון" הרצאה שביעית "הנושא של הריגה")
הבנתי שצריך להיות לי מקום לגור ולחיות בצורה נורמלית. קראתי את הפא הזה כל כך הרבה פעמים אך לא התעוררתי לזה. הפעם זה הכה בי: חייב להיות לי מקום לגור.
אמרתי למאסטר: "מאסטר, אני מתרגלת פאלון דאפא ויש לי שליחות. ירדתי לכאן כדי לסייע למאסטר בהצלת ישויות חיות. אני מטפחת בדאפא ובורכתי. אני חייבת שיהיו לי מקום ותנאים לחיות חיים אנושיים. זה לא נכון שלא יהיה לי מקום לגור. כשאני עוברת למקום חדש אני מבזבזת הרבה זמן ואנרגיה בחיפושים, ולנקות ולסדר הכול. זה מפריע לזמן שיש לי להצלת אנשים. זהו לא המצב שאמור להיות למתרגל פאלון דאפא. בעלי לשעבר לקח את חלקי ברכוש שלנו וזה לא טוב עבורו. המקורות האלו אמורים להיות שייכים לדאפא. הוא חייב לתת לי דירה".
לאחר זמן, בעלי לשעבר ביקר אותי ואמר שהוא לא ישכיר את הדירה הקטנה, אלא ישפץ אותה וייתן לי אותה ללא תנאי כדי שלילדינו יהיה מקום לגור. הוא גם אמר שאם הוא לא היה נותן לי את הדירה השמים לא היו מרשים זאת. הבנתי שהוארתי לפא הזה ושהמאסטר העניק לי את הדירה. תודה לך, מאסטר!
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2025 Minghui.org. All rights reserved
קטגוריה: שיפור אישי