דוגמאות לחוסר כבוד כלפי המאסטר והדאפא

(Minghui.org) אני מאמינה שכל מתרגל מבין את החשיבות של מתן כבוד לדאפאבסינית: "החוק הגדול". ולמאסטר לי. לאחרונה, מתרגלים רבים דנו בהשלכות של חוסר כבוד לחוק הגדול או למייסד הפאלון דאפא דרך רוחנית המבוססת על העקרונות "אמת, חמלה סובלנות" ו-5 תרגילים שקטים. . . אני רוצה לשתף כמה מקרים של התנהגות חסרת כבוד שהייתי עדה להם, בתקווה שכולנו נוכל להרהר בהתנהלות שלנו ולתקן כל התנהגות שאינה בהתאם לפאחוק, עיקרון.

צ'ן סבלה מרדיפה של המפלגה הקומוניסטית הסינית, שרדה שתי תאונות דרכים גדולות והתגברה על מחלה חמורה – אך שום דבר לא ערער את אמונתה בפאלון דאפא. מתרגלים עמיתים שהכירו אותה העריצו את ההתמדה שלה.

לאחרונה ביקרתי אותה פעמיים בביתה. בפעם הראשונה שמתי לב ש"ג'ואן פאלוןהספר העיקרי של הפאלון דאפא (פאלון גונג)" מונח על משענת הגב של ספה מלוכלכת בסלון שלה. בהתחשב בכך שהיא בדיוק איבדה אדם אהוב, ניקיתי את הספה מבלי להזכיר את הדאגה שלי. אבל כשביקרתי שוב, ראיתי שהספר מונח באותו מקום. שמתי לב גם שהכריכה במקום החיבור של הספר הייתה כהה יותר מהשאר, מה שהעיד שזה המקום בו נגעו לעתים קרובות. בזמנו, לא חשבתי על זה יותר מדי.

אחרי שהיא סיימה לאכול קראנו ביחד את המאמר של המאסטר: "איך נוצר המין האנושי".

שאלתי אותה אם היא רחצה ידיים אחרי שאכלה. היא ענתה שלא ומיהרה לשטוף אותן. מאוחר יותר היא הודתה שאינה נוהגת לרחוץ את ידיה לפני שהיא קוראת את "ג'ואן פאלון", למעט אחרי שימוש בשירותים.

היא סיפרה לי גם שהרשויות המקומיות פשטו על ביתה פעמים רבות ותמיד החרימו את ספרי הדאפא שלה. אבל לפעמים הם לא לקחו עותקים של "שבועון מינג-הווי" אפילו שהם היו גלויים לעין.

שאלתי אותה אם היא חשבה אי פעם שזה קרה משום שהכוחות הישנים ניצלו את חוסר הכבוד שלה לספרי הדאפא והשתמשו בכך כסיבה להחרים אותם, לכלוא אותה או לגרום לה להיות חולה.

בּאי מתה עקב מחלה. כשקראה את "ג'ואן פאלון" היא נהגה ללחוץ עם האצבע על הדפים והייתה לעתים קרובות מכסה את המילים. היא התייחסה בביטול לתזכורות חוזרות ונשנות של מתרגלים עמיתים לא לעשות זאת. במשך הזמן המילים קרוב לשדרת הספר שלה נעשו מטושטשות מכך שתמיד נגעה בהן. על העמודים היו אפילו עקבות הציפורניים שלה וסימני רוק נראים לעין. היא לא תמיד רחצה את ידיה אחרי השירותים לפני שהמשיכה לקרוא. כשהייתה עוצרת בקריאה, היא נהגה להניח את הספר פתוח והפוך על פניו.

מיי מתה גם היא עקב מחלה, היא לא התייחסה ללימוד הפא ברצינות, ולעתים נהגה בזמן לימוד הפא לפטפט עם אמה. אם חשה מנומנמת, היא הייתה מפסיקה לקרוא והולכת ישר למיטה. לפרקים הייתה משאירה את הספר שלה פתוח והפוך על פניו בכל מיני מקומות אקראיים. על כמה דפים היו אפילו כתמי מיץ.

אינני מבקרת אף אחד, אלא מדגישה את התופעה של חוסר כבוד לדאפא ולמאסטר. אני מקווה שאלה הנמצאים במצבים דומים ידאגו לתקן את התנהגותם. אינני רומזת שחוסר כבוד לדאפא זו הסיבה הישירה לרדיפה איתה מתמודדים מתרגלים. אבל זה לבטח שווה את תשומת הלב שלנו.

יתר על כן, אני מקווה שמתרגלים עמיתים יזכירו בחמלה למתרגלים קשישים החיים לבד, במקרה שהם מבחינים בבעיות כלשהן הקשורות לחוסר כבוד לדאפא ולמאסטר.

כשהצבעתי לבאי ולמיי על ההרגלים הרעים שלהן, נהגתי לעתים קרובות לעשות זאת בטון מאשים, שהוביל אותן להתנגד להצעות שלי ולהמשיך בהרגלים האלה למשך זמן ארוך. ההתנסות הזאת גרמה גם לי עצמי להרהר על איך עליי להציע עצה שתהיה עם טוב לב וחמלה ולא עם ביקורת.

המאסטר אמר ב"הרצאת הפא בוועידת הפא במערב ארה"ב בחג הפנסים בשנת 2003":

"כמאסטר, להגיד מתוך הלב, בין אם אתם מכבדים אותי או לא מכבדים אותי, זה לא איכפת לי בכלל. בזמנו, כשהצלתי אתכם, אנשים רבים קיללו אותי. היו אנשים שקיללו אותי אפילו כששמעו את ההרצאות. אני לא לוקח את זה ללב, אני רוצה להצליח להציל אותך, דווקא. (מחיאות כפיים) כלומר איך אתם מתייחסים למאסטר, למאסטר בכלל לא איכפת בלב. אני לא מושפע מאף אלמנט באף רמה של היקום. אבל יש עניין אחד, שהוא, אם אתם לא מכבדים את המאסטר, זה לא נכון לפי עקרונות היקום. אז הכוחות הישנים ינצלו פרצה בגלל זה ויהרסו אתכם. הם תפסו את התירוץ הגדול ביותר כדי להרוס אתכם, כי הם ראו את כל התהליך שבו הצלתי אתכם".

המאסטר אמר גם באותה הרצאה:

"בין אם אתה מתייחס אלי טוב או רע, זה לא איכפת לי בכלל. אבל הכוחות הישנים יהרסו אתכם במצוקה הזאת. יש לשים לב היטב לזה!"

בואו ניקח את התזכורת של המאסטר ללבנו ונטפח בכנות ובכבוד.

[מאמרים בהם מתרגלים משתפים את הבנותיהם משקפים בדרך כלל תפיסה אישית בנקודת זמן מסוימת, בהתבסס על מצב הטיפוח שלהם, והם מוצעים ברוח המאפשרת התרוממות הדדית].