משוטר המשתתף ברדיפה הפכתי להיות מתרגל של פאלון דאפא

(Minghui.org) במבט לאחור על נתיב הטיפוח שלי, אני לא יכול שלא להיות רגשני. הייתי שוטר שרדף מתרגלי פאלון דאפא דרך רוחנית המבוססת על העקרונות "אמת, חמלה סובלנות" ו-5 תרגילים שקטים. . והפך למתרגל. הייתי רוצה לספר לכם את הסיפור שלי.

כאשר הרדיפה של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) נגד פאלון דאפא הייתה חמורה ביותר, עבדתי כסוהר במחנה עבודה בכפייה ועזרתי לרדוף מתרגלים. בהדרגה הבנתי מהו פאלון דאפא. קראתי את הספר "ג'ואן פאלוןהספר העיקרי של הפאלון דאפא (פאלון גונג)" והייתי בר מזל להתחיל לתרגל. גופי ונפשי עברו שינויים אדירים, מספר מחלות נעלמו, המזג שלי השתפר – כבר לא הכיתי או קיללתי אנשים, והפסקתי לשתות ולהמר.

מחנות העבודה בכפייה בסין ביצעו כולם את הוראות המק"סהמפלגה הקומוניסטית הסינית. ומתרגלים רבים נכלאו באופן בלתי חוקי במחנות עבודה בכפייה. הם הגיעו מכל תחומי החיים: ממנהיגים וטכנאים בדרג גבוה ובינוני, עד לשוטרים, חיילים ומורים, ועד איכרים ועקרות בית אנאלפביתים. המבוגרים יותר היו בשנות השישים והשבעים לחייהם, והצעירים יותר היו רק בני חמש עשרה או שש עשרה.

המנהל והמפקד של במחנה העבודה בו עבדתי דרשו מאיתנו שנאלץ מתרגלים לוותר על הפאלון דאפא, ונאלצנו לכפות על 90 אחוז מהם לעבור טרנספורמציה (שינוי), מה שגרם לסביבה להיות גרועה יותר ויותר. כשבאתי לראשונה במגע עם מתרגלי הפאלון דאפא האלה, הייתי אכזר כי הקשבתי לשקרים של המק"ס וחשבתי: "אני לא מאמין שאני לא יכול להכניע אתכם"

במהלך המשמרת שלי הכיתי מתרגלים שבמקום לעמוד בחוקי מחנה העבודה קראו את הפא (שלמדו בעל-פה) ותרגלו את התרגילים. בלחץ המפקד, סטרתי למתרגלים שסירבו לעבור שינוי. אבל ראיתי מתרגלים עוברים עינויים, והם לא שמרו טינה אלא אמרו באדיבות לסוהרים שעשיית רוע יגרור אחריו גמול קארמתי רע. לעתים קרובות תהיתי: איזה כוח גורם להם להיות כל כך איתנים?

בדיעבד הבנתי את השינויים שהם חוו לאחר שלמדו את הפא ותרגלו את התרגילים, ואת ההשפעה המופלאה של הדאפא על החלמה ממחלות. לחלק מהם היו בעבר מחלות חשוכות מרפא אך הם החלימו לאחר שתרגלו פאלון דאפא. חיי הנישואין של אלה שעמדו בפני גירושין נעשו הרמוניים אחרי שהחלו לתרגל פאלון דאפא, ואלה שהיו פקידים ממשלתיים רמי דרג הפסיקו להיות מושחתים.

מאחר שתהליך ה"טרנספורמציה" כלל אלימות מחרידה, הייתי תחת לחץ רב וסבלתי מנדודי שינה וממצבים אחרים. בסופו של דבר, מנהל מחנה העבודה אמר: בואו נקרא את הספרים שלהם ונראה במה נוכל להשתמש כדי לשכנע אותם לוותר על הדאפא.

גיליתי שמה שכתוב בספרי הפאלון דאפא שונה לחלוטין ממה שטוענת התעמולה של המק"ס בטלוויזיה. אחרי שקראתי אחד הספרים, נדודי השינה שלי נעלמו. יום אחד, בזמן שהייתי בתפקיד, פתאום קיבלתי חום גבוה, ומתרגלת אמרה לי: "זה דבר טוב, המאסטר שלנו מטהר את גופך". הייתי קצת ספקן: היא לא יודעת שקראתי את "ג'ואן פאלון", מה גם שאני עכשיו אוסר עליה לתרגל – אז למה שהיא תחשוב שהמאסטר עוזר לי?

זמן קצר לאחר שקראתי את הספר, הנייר הפך מלבן לאדום. בפעם אחרת עבר זרם חם מראשי לרגליי, בדיוק כפי שתיאר המאסטר בספר (גואן-דינג). כשהבטתי בשמים יום אחד ראיתי ענן שנראה כמו פרח לוטוס.

תוך שישה חודשים כמה מהמחלות שלי נעלמו, והרגשתי שזה מדהים. חשבתי: מצד אחד אני קורא את ספר הדאפא הזה והמאסטר דואג לי, מצד שני, אני עדיין רודף את המתרגלים האלה, איזה מין אדם אני?

היו לי שאלות ולא יכולתי להפסיק לקרוא את "ג'ואן פאלון". קראתי אותו בכל פעם שהיה לי זמן. פעם אחת, כשקראתי את ההרצאה התשיעית, המילים חדרו לתוך השכבות של גופי. הבנתי: בסביבה כה קשה, אם אתה מתרגל פאלון דאפא, אתה מתמודד עם מחנות עבודה, כלא, אובדן עבודה ואפילו אובדן חיים. בתוך הרדיפה האכזרית ביותר, אם אתה עדיין מאמין שהפא הזה טוב ושהוא מלמד אנשים להיות טובים, יש לך איכות מולדת טובה. מאותו רגע ואילך, אמרתי למאסטר בלבי: אני רוצה להיות אדם טוב, ואני חייב לתרגל דאפא.

בראותי כל יום את הרדיפה האכזרית של מתרגלים עמיתים, הרגשתי כאילו סכין דוקרת בליבי. כמתרגל, איני יכול לשבת בחיבוק ידיים, רציתי לחשוף את הרדיפה. אבל ידעתי גם עם מה אני אתמודד בסביבה כה רעה.

מנהיגי מחנה העבודה ומחלקת כוח אדם ניטרו אותנו והורו לנו לסייר ללא הרף במסדרונות, ולצפות בכל צעד שעושים המתרגלים. בגלל השינוי הדרמטי שעברתי, עמיתיי לעבודה היו המומים, והמנהיגים אמרו להם ולאסירים הרגילים שירגלו אחריי.

באותה תקופה ישנתי מעט מאוד – ניצלתי את כל הזמן ללמוד את הפא, לתרגל, ולשלוח מחשבות נכונות. לא העזתי לנוח לרגע. בזמן שקראתי את הפא, הבנותיי את הפא העמיקו יותר ויותר, והמאסטר העניק לי חוכמה ואומץ להיות חסר פחד לנוכח איומים והפחדה.

חלמתי שמתרגלים נאלצים לשבת על ספסל קטן בחצר המשחקים, אבל הם לא מוקפים בחומות. צעקתי: רוצו! הימלטו! כשהתעוררתי, הבנתי שהמאסטר ביקש ממני לשתף פעולה עם מתרגלים עמיתים במצוקה הזאת, לשלול את הרדיפה ולהתנגד לה ולעזוב.

אף שפיקחו עלינו וצפו בנו, התחלתי לספר למתרגלים עמיתים כיצד לשלול את הרדיפה וכיצד לפרוץ דרך עם מחשבות נכונות. מתרגלים רבים שעברו שינוי חזרו לדאפא, והמתרגלים האיתנים באמונתם נעשו נחושים יותר. מחשבותיהם הנכונות התחזקו יותר. הם החלו בשביתות רעב כדי למחות על הרדיפה. מספר מתרגלים ברחו החוצה ממאורת הרשע הזאת בעזרת מחשבות נכונות והחיזוק של המאסטר.

תחת המעקב הקפדני היה קשה למתרגלים לכתוב איך נרדפו, אבל עזרתי להם. המתרגלים בחוץ הפכו את ההתנסויות האלו לעלוני הבהרת אמת. אלה נשלחו לעושי הרעה וזה הרתיע אותם ביעילות מלרדוף את המתרגלים.

באותן שנים עזרנו זה לזה, ועמיתינו המתרגלים עבדו יחד בפנים ובחוץ כדי לחשוף את הרודפים ואת מעשיהם הרעים ולפרק את מחנה העבודה בכפייה הזה.

במבט לאחור על הנתיב בו עברתי, אם לא הייתי מתחיל לתרגל פאלון דאפא, חיי היו נופלים לתהום שאין ממנה חזרה, משום שהשתתפתי ברדיפה.

אני אסיר תודה למאסטר על הצלתו הרחומה. הוא שלה אותי מהגיהינום. אני אסיר תודה למאסטר על שנתן לי משימה כה קדושה! בזמנים הקשים ביותר עשיתי את מה שהייתי אמור לעשות.

אני מבטיח שאתרגל בחריצות רבה יותר ואעשה את שלושת הדברים בצורה טובה יותר כדי להציל עוד אנשים.