(Minghui.org) קמפוסים אוניברסיטאיים הם סביבות בהן רעיונות משגשגים, תרבויות מתערבבות ומידע מופץ במהירות – מה שמעצב באופן עמוק את הערכים והפרספקטיבות של צעירים.
הקמה של מועדוני פאלון דאפא בקמפוסים ותפעולם לא רק יוצרים ארגון סטודנטים רשמי, אלא גם מקימים בסיס לפעילויות להבהיר את האמת. מועדונים אלה מציעים ערוץ ארוך טווח לסטודנטים חדשים להעמיק את הבנתם, ומספקים פלטפורמה ליותר סטודנטים להשתתף כדי לגבש כוח לקידום האמת.
בקמפוסים כמו קולומביה והרווארד, שהושפעו זה מכבר מאידיאולוגיה קומוניסטית ונחשפו למגמות תרבותיות מודרניות סוטות, מועדוני פאלון דאפא צצו כמגדלורים של אמת.
מועדוני פאלון דאפא יכולים להזמין מקומות לאירוח סמינרים בני תשעה ימים, להזמין אולמות להקרנת סרטי מידע על האמת של הרדיפה שהמק"ס מנהלת נגד תלמידי הדאפא, ולהירשם לקבלת ביתני דאפא בעונות פעילות-שיא בנקודות מרכזיות הומות סטודנטים. מאמצים אלה מאפשרים לאלפי סטודנטים וסגל ללמוד על הרדיפה באמצעות תצוגות מרתקות.
מועדוני פאלון דאפא יכולים להגיש בקשה לקרנות פעילות שונות – כמו אלו לחילופי תרבות מחוץ לקמפוס – כדי לרכוש כרטיסים קבוצתיים ולארגן טיולי סטודנטים להופעות שן יון. כמועדונים בקולומביה ובאוניברסיטת ניו יורק (NYU), הם יכולים גם להזמין אולמות הרצאות גדולים המכילים מאות מקומות ישיבה עבור מפגשי לימוד קבוצתיים באזור ניו יורק.
להקים ביתן מחוץ לשערי הקמפוס היה רעיון שחשבתי עליו זמן רב. אני זוכר שביום הראשון שלי באוניברסיטת קולומביה ביליתי ארבע שעות בהליכה סביב האוניברסיטה, סנטרל פארק ואזורים אחרים ולא ראיתי אף ביתן להבהרת אמת.
באמצע אוגוסט קיבלתי את המייל הרשמי של ההזמנה מהמשרד הרלוונטי באוניברסיטה (Religious Life), שהזמין את מועדון הפאלון דאפא להשתתף באירוע שלהם. המאסטר העניק לי חוכמה, ומיד עלה לי הרעיון לארגן אירוע הבהרת האמת בקנה מידה גדול לתחילת הסמסטר. לאורך התהליך הזה, מה שהרשים אותי עמוקות היה ההבנה שהמאסטר עשה כבר מזמן סידורים – הכול כבר היה ערוך, רק מחכה לתלמידים שיבצעו אותם.
המאסטר סיפק לי את ההזדמנויות להציל אנשים
זאת הייתה הפעם הראשונה שלי לתאם מספר רב של ביתנים בתוך הקמפוס ומחוצה לו כדי להבהיר את האמת בו זמנית, אז הייתי צריך לשקול את כל ההיבטים והאחריויות. בהתחלה דאגתי קצת – מתרגלים שלחו אנשים וכלי רכב, ועבדו קשה כדי להעביר לשם את האוהל והשולחנות. לא יכולתי לתת לשום השמטה מצדי לגרום לתקלה קטנה כלשהי.
תכננתי להקים שולחן קטן ב-24 באוגוסט, יום הרישום של סטודנטים חדשים, כדי לבחון את המצב ולאמוד את התגובה. אבל מכיוון שאף אחד מהצוות שלנו לא נרשם למשימה הזאת, לא נערכתי לכך והנחתי את הרעיון בצד.
ואז, בסביבות השעה 23:00 ב-23 באוגוסט, קיבלתי פתאום שיחה ממתרגלת עמיתה. נודע לה שאף אחד לא הולך למחרת ליום ההיכרות הראשון, והיא התחילה לדאוג.
היא אמרה: "יום ההיכרות לתלמידים חדשים הוא חשוב בצורה יוצאת דופן. הורים ותלמידים מכל העולם הגיעו זה עתה לאמריקה, לניו יורק. הכול מרגיש רענן וחדש עבורם. אם נוכל לחלוק איתם את יופיו של הדאפא מיד עם הגעתם, הוא יוכל להתפשט לכל פינה בעולם – כמה השפעה תהיה לכך. אקח את הרכבת חזרה מניו ג'רזי מחר בבוקר. אם אף אחד אחר לא יוכל להגיע, רק שנינו נלך. נחלק כמה שיותר חומרי מידע. אני אמצא איפה אפשר להשיג חומרי מידע".
למחרת, הקהל בשער בית הספר היה גדול באופן בלתי צפוי, וגם כמות החומר שחילקנו הייתה גבוהה באופן מפתיע. הורים ותלמידים מכל רחבי העולם היו חיוביים מאוד, וחלקם אף ביקשו עותקים נוספים כדי לקחת הביתה ולשתף עם אחרים.
תוך שעה או שעתיים בלבד חילקנו מאות פליירים. אבל הקהל אפילו לא הגיע לשיאו – הוא המשיך לגדול בהתמדה. קראנו במהירות למתרגלים נוספים והקמנו שולחן קטן בכניסה לבית הספר. התוצאות היו יוצאות דופן. המשכנו לחלק חומרים עד אחרי 19:00 באותו יום, וחילקנו יותר מ-1,300 עלונים בתוך בית הספר ומחוצה לו – שיא חסר תקדים.
אירוע הבהרת האמת ביום הרישום לסטודנטים חדשים הניח את היסודות לפעילויות ב-2 וב-3 בספטמבר, ובמקביל הפיג את חששותיי לגבי היתרים מחוץ לקמפוס ויעילותם. הרגשתי שהמאסטר אומר לי באמצעות החוויה הזאת שאפילו אדם אחד או שניים יכולים להשיג הרבה, מה שעורר אותי להוקיר ולנצל כל הזדמנות יקרה להציל אחרים.
ההתמדה מנצחת
כיוון שכל סטודנט רשום יכול להגיש מועמדות רק לשתי נקודות פעילות, יהיו רק שני אנשים בביתן הדאפא וזה אינו מספיק. מה גם שתנועת הסטודנטים בקמפוס צפופה יותר, מה שמצריך יותר מתרגלים להיכנס לקמפוס ולחלק חומרים במקומות שונים. בדרך זו, נוכל למקסם את ההזדמנות שמציעה תחילת הסמסטר כדי לשתף את האמת עם יותר אנשים.
עד מהרה המאסטר העניק לי חוכמה. התחלתי ליצור קשר עם סטודנטים שצפו בסרט "Unsilenced" שאורגן על ידי מועדון הפאלון דאפא מוקדם יותר השנה, כמו גם עם אלו שרכשו כרטיסים קבוצתיים לצפייה במופע שן יון במרכז לינקולן. ביקשתי את עזרתם בהגשת בקשה לגישה לקמפוס והזמנתי אותם להשתתף בביתן הפאלון דאפא.
המתנתי מספר ימים מבלי שקיבלתי כל תגובה להודעות הטקסט, לאימיילים ולשיחות הטלפון שלי. אבל סירבתי לוותר. חזרתי נחוש לקמפוס כדי לחלק חומרי מידע, בתקווה למצוא סטודנטים פתוחים לאמת שיוכלו לעזור לי עם הגשת הבקשה. לאחר שיטוט של שעות מבלי לפגוש אף אחד, כמעט סיימתי והייתי מוכן לחזור הביתה, כשסוף סוף פגשתי סטודנטית שהייתה נכונה לעזור.
במהלך שיחתנו גיליתי שהיא מתמחה ביחסים בין-לאומיים ושהרדיפה של המק"ס נגד פאלון דאפא קשורה קשר הדוק למחקר האקדמי שלה. היא הביעה הערכה לעלון, קיבלה בשמחה את פרח הלוטוס והסימנייה, נרשמה לפלטפורמת המועדון שלנו והתנדבה להצטרף. היא גם הבטיחה לעזור עם הגשת הבקשה לכניסה לקמפוס במהלך תקופת ההיכרות בת היומיים. לפני שהלכה היא אפילו ביקשה חומרים לחבריה הקרובים.
בצהרי ה-1 בספטמבר הופתעתי לטובה לקבל תשובה מתלמידה שלקחתי לראות את מופע שן יון במרכז לינקולן מוקדם יותר השנה. היא הציעה לעזור עם הגשת הבקשה ולבקר בביתן הדאפא.
הפעם השנייה שראיתי את ההתמדה משתלמת הייתה ביום הראשון של הלימודים. עד 16:00 כולם היו מותשים לאחר יום ארוך של הבהרת האמת. רבים היו בדרכם הביתה, אך זרם התלמידים המשיך להיות כבד גם עם רדת החשיכה. היות שיומיים בלבד הוקצו כימי היכרות עם האוניברסיטה, המשכתי לחלק חומרים בקמפוס בתקווה שעמיתים מתרגלים עם זמן פנוי יוכלו להישאר עוד קצת, כדי שלא נבזבז את השעתיים-שלוש האחרונות היקרות הללו. בסופו של דבר רק שניים או שלושה מתרגלים אמרו שיישארו לחלק מחוץ לקמפוס עד שנסיים את חלוקת החומרים בתוך הקמפוס, ואז נלך ביחד.
ברגע האחרון, כמה אנשים שהיה סיכוי שיצטרפו למועדון שלנו ניגשו לביתן הקטן של פאלון דאפא שבחוץ. רבים מהם סיפקו בהתלהבות את פרטי הקשר שלהם והביעו עניין אמיתי בהצטרפות למועדון.
לדוגמה, אדם שצפה בסרט "Unsilenced" בקולומביה במארס, התרגש מאוד כשראה את ביתן הפאלון דאפא. הוא מיד שלף סימניה של "Ganjing World" מתיקו, והסביר שהוא שמר אותה בתרמילו במשך ששת החודשים האחרונים. הוא הביע תמיכה חמה והכרת תודה בביתן שלנו, מקווה בקוצר רוח להשתתף באירועים עתידיים וביקש מאיתנו להודיע לו בוודאות.
תלמיד שנה ראשונה הזכיר שהוא תרגל בעבר את התרגילים והדגים את סט התנועות הראשון במקום. תלמידה אחרת מסינגפור שיתפה שהיא רצתה ללמוד את השיטה זמן רב אך במשך שנים לא הצליחה למצוא מקום ליד קולומביה עד שפגשה אותנו. פגשנו גם תלמידה שהציעה לעזור לנו להגיש בקשה עבור נקודת פעילות בתוך הקמפוס.
בסופו של דבר, עשרה מאיתנו נכחו בביתן הקמפוס והדגמנו בהצלחה את התרגילים! אני מרגיש שזהו גמול מהמאסטר. אם נתמיד, המאסטר יעזור לנו באופן טבעי למלא כל פער בהבהרת האמת שלנו ולהציל חיים. בכך שלא נחפש דבר, נשיג הכול.
אלה שמבינים את האמת הופכים לזרעים שעוזרים להפיץ אותה. דבריה של הסטודנטית הסינגפורית גם גרמו לי להבין עד כמה חשוב לתחזק אתר הבהרת אמת לטווח ארוך. בקמפוס כה גדול, עם עשרות אלפי סטודנטים, סגל וצוות, התמדה עקבית על המקום הזה – ועם הסידורים של המאסטר עבור אלו שגורלם נועד ללמוד מראש – פירושם שמציאת מאות חברים חדשים המעוניינים ללמוד את התרגילים לא תהיה בעיה.
הרהורים על גישות לקידום פאלון דאפא בקמפוס
קמפוסים הם שונים מרחובות או אזורי מגורים; האסטרטגיות המשמשות באתרי הבהרת אמת כמו רחובות או קונסוליות אינן ניתנות ליישום ישירות בסביבות קמפוס לשיתוף מידע והפצת חומרים.
עלינו לציית לתקנות הקמפוס ולאמץ גישות המתאימות יותר להעדפות הסטודנטים. יתר על כן, כיוון שחלקים מהקמפוס מוגבלים לציבור, מתרגלים מבחוץ אינם יכולים להיכנס ישירות לקמפוס כדי להקים ביתני הבהרת אמת.
עם היעדרם של מקומות כאלה לטווח ארוך מחוץ לקמפוסים, שיטות יעילות להבהרת האמת בתוך הקמפוסים הופכות חיוניות. בארגון אירוע תחילת השנה הזה קיבלתי מספר תובנות חדשות:
ראשית, חיוני לשמור על ביתני הבהרת אמת לטווח ארוך מחוץ לקמפוס. אוכלוסיית סטודנטים גדולה נותרה ללא הצלה, ומאמצינו לשתף איתם את האמת לא היו מספקים. ככל שתיקון היקום מתקרב לסיומו, הצד המואר של הסטודנטים הללו, וקבוצות החיים שהם מייצגים, מחכים בקוצר רוח.
אחרי האירוע, לאחר התייעצות עם מתרגלים מקומיים, הקמנו מיד ביתן דאפא מחוץ לשער המערבי, והפעלנו אותו פעמיים בשבוע. אוהל הדאפא הצהוב בוהק משך אליו מערביים רבים שמתעניינים מאוד במדיטציה. ביתן הדאפא הזה לטווח ארוך המוצב מחוץ לקמפוס, בשילוב עם מפגשי תרגול קבוצתיים ופעילויות הבהרת אמת במועדוני הקמפוס, הניב תוצאות מצוינות.
שנית, התחלתי לאמץ גישות שמהדהדות בקרב הסטודנטים. נהגתי להימנע מלהשתתף במסיבות ערב, ברביקיו ואירועים אחרים שאורגנו על ידי בית הספר. אבל מתוך מוטיבציה מהמאמץ האחרון למצוא חברים חדשים למועדון, השתתפתי במסיבות ערב של Religious Life ובאירוע הנטוורקינג של המחלקה לסטטיסטיקה בסמסטר החדש. מפגשים אלו הוכיחו את עצמם כמתגמלים מאוד.
באירועים אלה, כאשר סיפרתי על פעילויות פאלון דאפא לקבוצות דתיות אחרות ולארגוני סטודנטים, נתקלתי בסטודנטים שהיו חברים פוטנציאליים במועדון שלנו. ישיבה משותפת סביב שולחן, אכילה, שתייה ושיחה ממושכת באווירה רגועה הייתה יעילה הרבה יותר מאשר פנייה בהולה לאנשים מחוץ לכותלי האקדמיה.
תמיד היססתי להירשם לפלטפורמות מדיה חברתית כמו אינסטגרם, יוטיוב או פייסבוק, ומעולם לא יצרתי עבורן חשבונות. אולם האירועים האחרונים שינו את השקפתי. מאחר שצעירים וסטודנטים כיום מעורבים מאוד בפלטפורמות אלו, קידום מקוון הפך חיוני להסברה יעילה.
לפעמים, קידום סרטים המבהירים את האמת או פעילויות מועדון בפלטפורמות אלו מניב תוצאות טובות יותר מאשר פרסום פליירים או פוסטרים בבנייני אקדמיה. לכן, הפעלת ערוצי מועדוני פאלון דאפא ופלטפורמות שיתוף אמת בפלטפורמות המדיה החברתית הללו היא הכרחית. בד בבד, ארגון פעילויות משולבות עם ארגונים אחרים בקמפוס – כגון חוויות תרבותיות משותפות עם אוניברסיטת ניו יורק – מהווה השראה לגישות חדשות ורעננות.
שלישית, עלינו לחפש באופן יזום הזדמנויות לשתף את האמת עם מובילים בכירים במחלקות השונות באוניברסיטה, כגון הנשיא בפועל של אבטחת מערכות מידע, "החיים באוניברסיטה" "Religious Life" ועוד. כאשר מנהיגות בכירה משיגה הבנה ברורה של האמת, קל יותר להבטיח משאבים ותמיכה מוסדיים. בנוסף, זה משפר את הנראות של פאלון דאפא ומעלה את המודעות לרדיפה בקמפוס, מושך תשומת לב ומעורבות רבה יותר הן מחוגים מרכזיים והן מחוגי עילית.
לאחר סיום הפעילויות הייעודיות, הסיפור אינו נגמר – פשוט לא יכולנו לעצור שם. אנשים המשיכו לפנות אליי ורצו ללמוד את התרגילים, ואני המשכתי להעלות רעיונות חדשים לפיתוח המועדון, כך שהייתי עסוק כל הזמן.
בעבר, טיפחתי פחדים והיסוסים רבים, בתחושה שאני חלש מדי ודרכי בודדה מדי. מעולם לא גייסתי את עצמי באופן מלא ולעתים קרובות בחרתי להשתתף בפרויקטים מחוץ לקמפוס והקדשתי תשומת לב מועטה לפעילויות בקמפוס.
עם זאת, בזמן ארגון האירוע הזה, הבנתי שלכל תלמיד דאפא, מחשבה יחידה היא בעלת חשיבות עצומה. המידה שבה ניתן להבהיר את האמת ולהציל יצורים חיים תלויה בעומק ליבו של האדם ובמידה שבה ניתן ליישם את מחשבתו היחידה על היצורים החיים הנמצאים בתחומו.
אם הייתי ממשיך כמו קודם – פשוט משתתף ביריד דתי בן שעתיים בקמפוס, מגיש בקשה מכנית לשני אנשים בלבד להיכנס לבית הספר, לא מכוּון להפצת האמת לאנשים נוספים, ולא מתאם מאמץ מסונכרן של יום שלם עם ביתן דאפא מחוץ לקמפוס – הייתי באמת מפספס הזדמנות יקרה להציל חיים.
במובנים רבים, האירוע הזה עבר בצורה חלקה כל כך בזכות עזרתו ועידודו של המאסטר. אם אירוע הבהרת האמת הראשון שלי לא היה עובר בצורה חלקה כל כך והייתי נתקל במכשולים גדולים, לא היה לי – ברמת הטיפוח והיכולות הנוכחיות שלי – הביטחון הבלתי מעורער להתמיד לטווח ארוך.
לאחר האירוע, הבנתי בבירור מה עליי לעשות: להרחיב את החברות במועדון ביתר שאת במסגרת הזמן המוגבלת שלפני סיום הלימודים. כשם שהמורה מצפה מארגוני תקשורת לא לפעול רק באופן זמני או פשוט להגיע לנקודת איזון אלא להגיע בהדרגה לרווחיות ולהפוך לחברות גדולות ויציבות בעלות דריסת רגל בחברה הרגילה. על אף האתגר, יש להשיג זאת.
הסידורים של המאסטר נועדו להצליח. זה דורש מהתלמידים לטפח מחשבות נכונות והתמדה, לבטל הפרעות, להתגבר על קשיים, לתאם זה עם זה ולהבהיר את האמת כדי להשיג הצלחה.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2026 Minghui.org. All rights reserved
קטגוריה: מבהירים את האמת
