הפאלון דאפא לימד אותי להיות מורה טוב יותר

(Minghui.org) אני מורה, ואני אסיר תודה למאסטר על שהפיץ את פאלון דאפא, כך שאוכל לחיות עם מחשבה צלולה ובהירה ולא ללכת לאיבוד בעולם הכאוטי.

בעבר, היה חשוב לי מה שאנשים חושבים עלי. לפי שהתחלתי לתרגל, הייתי חרוץ וקפדן באשר למה שהיה קשור לתלמידים שלי. זה בגלל שרציתי להיות מוכר ונחשב כמורה טוב. אבל לאחר שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא, הבנתי שזה משקף את ההחזקה שלי לתהילה. על מתרגל פאלון דאפא לעשות כל דבר היטב בלי לצפות לרווח אישי, ואין עליו לרדוף אחר דברים.

בעבר ניסיתי לעתים קרובות לכפות את סמכותי על התלמידים שלי כדי שיהיו ממושמעים. אבל השיטות שהשתמשתי בהן לא התאימו למתרגל דאפא, ולא נבעו מחמלה; התלמידים הקשיבו לי כי פחדו ממני. לאחר שהתחלתי לטפח, התחלתי להתחשב יותר בילדים בעלי אישיות שונה, ולמדתי להבין מדוע הם מתנהגים כמו שהם מתנהגים. השתדלתי בכל מאודי להסתכל על הצד החיובי של הדברים ולעזור לתלמידים שלי להיעשות אנשים יותר טובים.

יש לי בכיתה תלמיד שמרגיש צורך כל הזמן להביע את עצמו, ולעיתים קרובות מפריע לי בלימוד. ביקשתי ממנו פעמים רבות להתאפק, אבל נראה שלא לקח אותי ברצינות. פעם אחת הרמתי את קולי ואמרתי בקול רציני, "עליך להיות שקט עכשיו, אינני רוצה לשמוע ממך יותר". הוא לחש לחבר כיתה שישב לידו "זה כולל את פעימות הלב שלי?" חשתי שהוא עושה זאת בכוונה כדי להרגיז אותי. הייתי מוטרד, והמשכתי לכעוס במשך כמה ימים.

התחלתי לחפש פנימה. למה לא רציתי לשמוע אותו? למה התעצבנתי כששמעתי אותו מדבר? האם יש לי אי אילו מושגים או דעות מוקדמות לגביו? האם הוא גרם לי להיראות רע בעיני אחרים כשסירב לשמוע את האזהרות שלי? כעסתי כי הוא גרם לאובדן כבודי העצמי מול כולם. האם כעסתי כי דאגתי שהוא לא ילמד היטב, או שדאגתי רק לעצמי? ראיתי את ההחזקות לאגו שלי, ואיך חשבתי על עצמי במקום לחשוב על אחרים.

פעם , אחרי השיעור שאלתי את התלמיד הזה "האם אתה מנסה למשוך את תשומת ליבי על ידי ההתנהגות שלך?" התלמיד ענה "המורה סוף סוף הבנת!" התברר שכל מה שעשה היה כדי למשוך את תשומת ליבי אליו, בעוד שתמיד חשבתי שהוא מנסה לשבש את הלימודים.

לאחר מכן יצרתי אתו אינטראקציה לעיתים יותר קרובות והקדשתי לו יותר תשומת לב. למדתי שהוא בא ממשפחה חד-הורית ושהטיפול בו היה גרוע. עם הזמן התנהגותו השתפרה. אמנם הוא עדיין שולח ומקבל צ’טים במהלך השיעור, אך מפסיק כשאני מעיר לו.

כיוון שתרגלתי פאלון דאפא, הצלחתי להיות יותר בעל חמלה ויותר אכפתי. הדאפאדאפאבסינית: "החוק הגדול". שינה אותי לטובה. למדתי איך להשתמש בחמלה בחינוך ילדים; רק כך אפשר באמת לשנות ילד. השינויים שהיו, נעשו קבועים ולבביים. תלמידים נשמעים לי ברצון ולא בגלל פחד, זה בגלל שהם חשים במעמקי לבם שבאמת אכפת לי מהם.

תודה לך מאסטר על שלימדת אותי להיות מורה טוב. אני מקווה שאוכל לבטל את האגו שלי לחלוטין, להיות מתרגל נדיב לב, ולזרוע זרעי חמלה בתחום החינוך. אני מקווה שהתלמידים שלי יוכלו להפוך לאנשים יותר טובים.