(Minghui.org) בשנה שעברה דירתי עוצבה מחדש. לאחר שחשבנו על זה פעמיים, החלטנו לשכור את מר לי לרצף את הרצפה עבורנו. הוא התמחה בעיצוב מחדש וגר בקהילה שלנו. הלכתי לביתו של מר לי כדי לסכם על העלות הסופית. הוא התעקש שאבחר אריחים גדולים באומרו שזה אופנתי ועולה רק אלפיים או שלושת אלפים יואן יותר. כדי לא לפגוע בו הסכמנו ללכת על האריחים גדולים.

כשמר לי בא לשים את האריחים, הוא התקשה לחתוך אותם ישר והתלונן שהם לא טובים ושקשה מדי לחתוך אותם. כשראיתי איך הוא חתך אותם, הצעתי לו לנסות לחתוך אותם מצידם האחורי. הוא עשה כעצתי והחיתוך היה ישר. אך כשלא הייתי שם הוא חזר לחתוך אותם מהצד השני, בזבז אריחים, והשאיר רווחים גדולים ביניהם.

למרפסת היה צריך אריחי קיר יקרים יותר. אז ביקשתי ממנו לשים אריחים קטנים יותר. אך הוא התעקש להשתמש באריחים הגדולים. כשעצרתי בעדו מלהשתמש באריחים הגדולים, הוא קרא לבני הצידה, הראה לו את הקיר שמאחורי מכונת הכביסה ואמר: "תראה כמה טוב זה נראה!" בני לא היה מרוצה, אך הסכים כי חשש להעליב את מר לי. כתוצאה מכך לי עשה הכול כחפצו.

שלא כצפוי, כשהפרויקט הושלם, העלות הסופית הייתה גבוהה כל כך שכמעט בכיתי. בני לא יכול היה לסבול את זה יותר. הוא בדק בטלפון הנייד שלו את המחיר של כל פריט ברשימה וראה שכל דבר שלי הציע היה היקר ביותר, הפוך לגמרי ממה שלי אמר. אבל לי העיר: "אנחנו מאותה קהילה, למה שאגבה ממך מחיר מופרז?"

יתר על כן, הוא לא נתן לנו הנחה על האריחים במרפסת. זה כלל מקומי שעלות העבודה במרפסת היא בהנחה. חשבתי: "איך נוכל להגיע לצדק בפרויקט הזה? לא פלא שהוא יעץ לנו להשתמש באריחים הגדולים. זה רווח קל עבורו!"

בעלי אמר: "כשאת מדברת אתו, הוא יכול לראות שאת נאיבית, אז למה שלא ינצל אותך?!"  אמרו על לי שהוא אדיב וישר ושהוא עושה עבודה טובה. אז למה הוא התייחס אליי כך?

באותו לילה חלמתי חלום בו ישבתי בבית קרוב לכביש וראיתי ילד קטן, שחרחר, רזה ומלוכלך. ריחמתי עליו ויצאתי החוצה לתת לו אוכל. כשחזרתי לבית, הוא התגלגל ושיחק על מיטתי הנקייה. כעסתי וצרחתי בהיסטריה: "רד! לך מפה! צא מכאן!" ואז התעוררתי. בשבילי הילד הקטן היה מר לי בחיינו קודמים, והיינו אויבים. פגעתי בו בחיים הקודמים והוא שנא אותי. וכך היה לי חוב קארמתי כלפיו. היו לנו היחסים הקארמתיים האלה.

אף שידעתי את עקרונות הפא, עדיין קצת כעסתי. חשבתי שהעבודה שהוא ביצע הייתה לא מקצועית ולא שווה את המחיר שדרש. ניסיתי לתת לו אלף יואן פחות, אך הוא לא הסכים. בני נתן לו 10,000 יואן בהתחלה ואמר לו שאת השאר הוא ישלם לאחר שהעבודה תסתיים.

יום אחד נתקלתי באוטובוס באשתו של לי ושאלתי איפה הוא נמצא. היא אמרה שאבן גדולה נחתה על רגלו של בעלה והוא מאושפז בבית החולים עם עירוי, ולא יכול היה לעבוד במשך שלושה שבועות. כשהגעתי הביתה, סיפרתי לבני על כך ואמרתי: "תן לו את שארית הכסף מיד. תראה כמה מסכן הוא. הוא לא הצליח לשמור על הכסף הנוסף שהרוויח מאיתנו והביא על עצמו צרה. אנחנו, אף שבזבזנו עוד כמה אלפי יואן, איבדנו רק קארמה!" בני הסכים ולא כעס יותר.

לבסוף עברתי את המבחן הזה. במצוקה הזאת נפטרתי מהכעס, התרעומת, החרטה, והרווח האישי, והייתי מסוגלת להתמודד עם המצב בשלווה. אני יודעת שהמאסטר הרחום הוא שהביא אותי לרמה אחרת בטיפוח שלי.

תודה לך, מאסטר! אלך בנחישות בנתיב העתידי שלי, אציל יותר אנשים, ואחזור הביתה עם המאסטר!

זו הבנתי ברמתי הנוכחית. אנא הצביעו בחמלה על כל דבר שאינו הולם.