(Minghui.org) ברצוני לנצל הזדמנות זו לספר למאסטר הנכבד לי הונג-ג'י על התקדמות הטיפוח שלי ולשתף עם מתרגלים עמיתים את סיפוריי.
כשיש לנו מחשבות נכונות נסים קורים
חמישה שוטרים תיכננו להתקין מצלמת מעקב על עמוד חשמל מחוץ לחנותי. מתרגלים באים לכאן לקרוא את הפא, לעבוד על פרויקטים הקשורים לפאלון דאפא ולשוחח על התנסויות הטיפוח שלנו. ידעתי שעליי לעצור את המשטרה מלהתקין את המצלמה, לשלול את ההפרעה של הכוחות הישנים, ולמנוע מהשוטרים לבצע פשע.
שאלתי אותם: "מי אמר לכם להתקין כאן מצלמה?" אחד מהם אמר שזה היה מפקד המשטרה. נכנסתי לתוך הבית וסגרתי את הדלת. ניסיתי לחסל את המושגים שלי ואת הפחד כך שאוכל לתקן את מחשבותיי. סירבתי להכיר ברדיפה של הכוחות הישנים. התחלתי לשלוח מחשבות נכונות וביקשתי מהמאסטר שיעזור לי.
המאסטר לימד אותנו:
"כשמתרגל עושה משהו ספציפי, אלו היכולות העל-טבעיות שלו שמתפקדות". (הרצאה תשיעית, "ג'ואן פאלון")
העיקרון שהמאסטר לימד פה הזכירה לי שלמחשבות הנכונות של מתרגלים יש כוח. שלחתי מחשבות נכונות וראיתי שהן הפכו לקרני אנרגיה ששיבשו את עמוד החשמל, המצלמות, והמעגלים החשמליים. כל האלמנטים המרושעים שבממדים אחרים נעלמו. מאוחר יותר שמעתי את אחד השוטרים אומר: "המצלמה הזאת לא תנפיק תמונות, בואו נשיג אחרת". המחשבות הנכונות שלי עבדו והמשכתי לשלוח אותן. לאחר חמש דקות מישהו אחר אמר: "זאת גם מקולקלת, תביאו עוד אחת".
לאחר ששלחתי מחשבות נכונות במשך שעה, יצאתי החוצה וראיתי שהם החליפו את כל חוטי החשמל המחוברים לעמוד החשמל – הם אמרו שהם מקולקלים. אחד מהם אמר: "זה מוזר, כל עמודי החשמל במחוז עובדים חוץ מזה שכאן". אותו בוקר הם ניסו להתקין תשע מצלמות אך אף אחת מהן לא עבדה. הם התעצבנו ואחד מהם אמר: "משהו לא בסדר במקום הזה. אולי אנחנו לא צריכים להתקין את זה כאן".
הם עשו הפסקת צהרים וחזרו אחר הצהרים עם מפקד המשטרה. הוא אמר: "מה קורה לכם? תקנו את זה!". בסוף גם מפקד המשטרה נכנע ואמר: "בואו נדלג על המצלמה הזאת כרגע ונתקדם הלאה. נחזור לכאן מאוחר יותר".
עם הגנת המאסטר, אף אחד לא חזר להתקין מצלמה בכניסה לחנותי. סביבת הטיפוח שלנו השתפרה – המתרגלים עבדו בשיתוף פעולה ועשו את מיטבם לאמת את הפא ולהציל אנשים.
מפקד משטרה מודה למתרגלת
המשטרה עצרה וכלאה עשרה מתרגלים שהיו בחוץ והבהירו את האמת לאנשים. לחץ עצום הופעל על המתרגלים שלא נעצרו. רובנו התחבאנו ושתקנו. חיפשתי פנימה וראיתי שאני אנוכית ומפוחדת. ידעתי שהמושגים האלו לא נבעו מהעצמי האמיתי שלי, השמדתי אותם כדי שאוכל להציל מתרגלים בלב טהור. ענייניהם של מתרגלים אחרים הם גם ענייני, ועליי ללכת לתחנת המשטרה להצילם.
הלכתי לביתו של מתרגל נחוש כי רציתי לדבר אתו על הצלתם של המתרגלים האלו. הוא היה מחוץ לעיר. לא התערערתי מזה, אלא הסתכלתי פנימה וגיליתי את המושג שלי לרצות להישען על אחרים. סילקתי אותו וביקשתי מהמאסטר לתת לי את החוכמה שאני זקוקה לה, ביודעי שזה יהיה מאתגר להציל מתרגלים ולעבוד עם משפחותיהם. ידעתי שהמאסטר סידר את ההזדמנות הזאת עבורי כדי לרומם את השין-שינג שלי, להיות עמידה יותר ללחץ ולפרוץ דרך החשיבה האנושית. גם הגיע הזמן שלי לפעול באופן עצמאי, לפתח שיקול דעת טוב, ולשפר את היכולות שלי לפתור בעיות.
ברגע חשוב זה, המתרגל צ'אנג בא לעזור לי. עבדנו יחד לשכנע את משפחות עשרת המתרגלים העצורים לעבוד יחד איתנו במאמצי ההצלה, וכולם הסכימו.
בני המשפחה, צ'אנג ואני הלכנו לתחנת המשטרה. מפקד המשטרה חסם בפנינו את הכניסה ואמר באגרסיביות: "מה אתם עושים פה?" אמרתי: "הם רוצים שבני המשפחה שלהם יחזרו הביתה. אל תתרגז. תן לי להסביר לך מדוע הם כאן. מתרגלי פאלון דאפא הם אנשים טובים; הם רעיות טובות, אימהות טובות, בעלים טובים ואבות טובים; הם מתייחסים למבוגרים בכבוד משום שהם מתרגלים. אך ביולי 1999 ג'יאנג דזה-מין לא נתן להם לתרגל בחופשיות ופתח ברדיפה נגדם. המתרגלים יצאו החוצה לדבר עם אחרים על פאלון דאפא ועל הרדיפה חסרת הצדק הזו כי הם רצו סביבת טיפוח יציבה. הם לא רצו שאנשים יאמינו בשקרים שהמפלגה הקומוניסטית הסינית סיפרה ויבצעו פשעים לא הכרחיים, למעשה הם מצילים אנשים, כולל אותך. אם כל אחד ילך לפי העקרונות 'אמת-חמלה-סובלנות' לא יהיו שום פשעים. האין זה דבר טוב?" מפקד המשטרה הפסיק את דבריי ואמר: "לכו הביתה. מה שיקרה להם תלוי אם הם יסכימו לשתף איתנו פעולה".
לאחר שבוע הלכתי שוב עם המשפחות לתחנת המשטרה. מפקד המשטרה אמר לנו שהמתרגלים סירבו לשתף פעולה או לחתום על אף מסמך. הוא אמר: "הם הועברו למרכז המעצר העירוני. אתם יכולים ללכת לשם לחפש אותם". סירבתי ללכת.
אמרתי: "אתה חטפת אותם, ואתה צריך לשחרר אותם. אתה רק רוצה שנלך מפה כדי שלא תיחשב לאחראי לכך". הוא אמר לנו ללכת הביתה ואמר שאינו יכול לעשות דבר בנדון. ניסיתי להבהיר לו את האמת, אך הוא לא הקשיב.
יום לפני שהלכתי עם המשפחות בפעם השלישית לתחנת המשטרה, למדתי שלושה פרקים מתוך "ג'ואן פאלון". מחוזקת על ידי הפא, היו לי מחשבות נכונות חזקות. הגענו לתחנת המשטרה ב-7:30 בבוקר ומפקד המשטרה אכל ארוחת בוקר. כשסיים לאכול שלחתי מחשבה עוצמתית: "אל תאפשר לו לבצע פשע, עליו להקשיב לאמת. מאסטר, בבקשה עזור לי".
מפקד המשטרה לקח אותנו למעלה, היכן שסגנו וכמה שוטרים חיכו. אותו יום היה שם מתרגל ששלח מחשבות נכונות בשעה שדיברתי עם המשטרה. האווירה הייתה מתוחה, והאמנתי שהתרחש שם קרב מתוח בין הטוב והרוע שבממדים אחרים.
מפקד המשטרה רצה שנסביר מדוע אנחנו שם. אמרתי לו שאנחנו רוצים שהמתרגלים ישוחררו ללא תנאי: "הם נכלאו ליותר מ-20 יום ומשפחותיהם וחבריהם מודאגים מאוד. הם כולם מבקשים שהמתרגלים ישוחררו. אל תעורר זעם ציבורי. אני כאן היום למען טובתך".
אחד השוטרים אמר שהמתרגלים הם נגד המק"ס. אמרתי לו: "היינו כאן כמה פעמים, ואף פעם לא אמרנו דבר המשמיץ את המק"ס. לשיטה יש כוח ריפוי מדהים והיא עוזרת לאנשים להיות טובים. בבקשה אל תשמיץ את פאלון דאפא, שמלמד אותנו משהו נכון ומוסרי כל כך, אחרת תעשה טעות". הוא הפריך אות דבריי ואמר שפאלון דאפא זו כת. תיקנתי אותו: "פאלון דאפא אינה נמצאת ברשימת הכתות שהוכרזו על ידי משרד הביטחון הציבורי ב-2000".
מפקד המשטרה צילם אותי והקליט את השיחה שלנו. זה לא הטריד אותי, כי ידעתי שאני שם כדי לעזור למאסטר להציל אותם: "המפקד, בבקשה תתקשר למרכז המעצר העירוני ותגיד להם שנהיה שם לאסוף את המתרגלים". הוא סירב ואמר שלא יחזור בו. הוא אמר: "חוץ מזה, אינני יודע היכן מרכז המעצר. אתם הלכתם לבייג'ינג ב-1999, אתם וודאי יכולים למצוא את הדרך למרכז המעצר העירוני. דיברת במשך 45 דקות וכבר כמעט 11:00. ואנחנו עומדים לסיים את העבודה ולצאת. לכי הביתה. אדבר עם האחראים ואיידע אותך אם יש חדש".
לבסוף הוא אמר לי: "אני מבין מדוע את פה היום". הוא הצמיד את כפות ידיו זו לזו לפני החזה להביע את הכרת תודתו. כמה ימים לאחר מכן המשטרה שיחררה את המתרגלים.
עדיפות להצלת אנשים
אמי הייתה בת 93 כשהיא מעדה ושברה את הרגל. שני אחייניי לקחו אותה לבית החולים. הרופא טיפל בפציעה ורשם לה כמה תרופות ושיחרר אותה לביתה. הוא אמר: " עקב גילה המבוגר ההחלמה תהיה איטית".
אחותי הגדולה טיפלה בה במשך חודש, ואז אחי הגדול כינס פגישה איתנו, ארבע האחיות שלו. הוא אמר שהם צריכים לטפל בה לפי תור, כל חודש מישהי אחרת. כולנו הסכמנו, אבל אני דאגתי: "אם עליי לבוא להיות כאן במשך חודש, מה לגבי עבודת הבהרת האמת? עליי לתת עדיפות להצלת אנשים ולאמת את הפא, אבל יש לי גם אחריות לטפל באמי". ביקשתי עזרה מהמאסטר.
באותו רגע אשתו של אחייני אמרה: "יש לך הרבה דברים אחרים לעשות. אני אעזור לטפל בסבתא בחודש שיהיה תורך". אשתו של אחייני הצעיר הציעה לעזור גם כן: "אחלוק את הזמן עם גיסתי ונטפל בסבתא. רק תעברי מדי פעם לראות אותנו כשיהיה לך זמן". הרגשתי רווחה והכרת תודה למאסטר. בדיוק אז, אחותי הגדולה נכנסה ואמרה לנשותיהם של אחייניי: "אתן הדור הצעיר יותר, ארבע האחיות צריכות לטפל בה. אני אעזור עשרה ימים באותו חודש". אחותי הגדולה השנייה אמרה: "גם אני אעזור עשרה ימים באותו חודש". גיסתי אמרה: "אני אעזור בשאר הימים". טוב ליבן ריגש אותי, ולא יכולתי להודות להן מספיק. באותו יום בדרכי הביתה, דיברתי עם 19 אנשים ועזרתי להם לפרוש מהמק"ס ומארגוניה המסונפים.
סיפרתי לבעלי מה שקרה באותו יום, והוא שמח מאוד עבורי: "בכסף שאת מרוויחה בחנות את יכולה לקנות אוכל טוב כדי להביא להן, ותוספי מזון לאימך. אתמוך בך".
"מתרגלי פאלון דאפא הם אנשים טובים וראויים לכבוד"
אני בת 72 וארבעה דורות מאיתנו גרים יחד. עשרה אנשים גרים תחת קורת גג אחת. בעלי אינו מתרגל אף שהוא עוזר לי לעתים קרובות בעבודת הדאפא. בתי עוזרת לחלק חומרי הבהרת אמת. נכדי הוא עובד ציבור, ומנהל במקביל אקדמיה לאמנויות לחימה. נכדתי לומדת עכשיו במכללה, היא ראש ועדת הספורט של בית הספר ונשיאת אגודת הסטודנטים. היא שלחה ברכות למאסטר פעמיים בשנה מאז שהייתה בת עשר, ועכשיו גם היא מתרגלת.
כל משפחתי תומכת בתרגול שלי בפאלון דאפא, והם מרבים לחזור על המשפטים: “פאלון דאפא הוא טוב, אמת-חמלה-סובלנות זה טוב". אני מרבה לשתף איתם את המאמרים החדשים של המאסטר. אנשים סביבנו אומרים שאנחנו משפחה גדולה ומושלמת, ונהנים משגשוג וברכה.
כשהלכתי לשוק לספר לאנשים על פאלון דאפא ומדוע הרדיפה מוטעית, מוכר אחד אמר לי: “צפיתי במתרגלי פאלון דאפא במשך שנים". שאלתי מהי מסקנתו, והוא אמר: “אתם לא קונים בררנים ואתם אף פעם לא מתמקחים או מנצלים אחרים, ואף פעם לא מרמים אף אחד. מתרגלי פאלון דאפא הם אנשים טובים וראויים לכבוד”.
תודה לך מאסטר.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2026 Minghui.org. All rights reserved
