(Minghui.org)  לקראת הפגישה בין מנהיג המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) שי ג'ין-פינג לבין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, המק"ס תגברה את הרדיפה נגד הפאלון דאפא בשתי המדינות. בנוסף לתגבור פעילות המודיעין שלה, מגייסת המק"ס ומפעילה סינים המתגוררים בחו"ל כדי שיבצעו עבורה קמפיינים של דיכוי מחוץ לגבולות סין. כמו כן מנסה המק"ס לנתק ערוצי תקשורת ותיקים בין אתר מינג-הווי לבין מתרגלי פאלון דאפא בסין. 

בשבועיים האחרונים יצא לדרך בעיר מגוריי, במחוזות סמוכים ובאזורים נוספים בפרובינציה, קמפיין רחב היקף של "הקש בדלת" (הטרדה של מתרגלים בביתם). בניגוד לקמפיינים קודמים של הטרדות,  מרבית השוטרים המעורבים בכך נושאים מצלמות גוף ומתחילים לתעד את התהליך כולו, עוד לפני הכניסה לבית. חלקם אף מבצעים חיפושים בלתי-חוקיים, פשיטות ומעשי תקיפה מבלי להזדהות כלל בעת הכניסה לבית.

באזור שלי לבדו סבלו לפחות 50 מתרגלים מהטרדות מהקמפיין הזה, וישנם מקרים נוספים שלא דוּוְחו לאתר מינג-הווי. היו גם מספר מתרגלים שעברו חיפושים בלתי-חוקיים, נעצרו והוחזקו במעצר. ההיקף והעוצמה של הקמפיין הזה מזכירים לי את תחילת הרדיפה ביולי 1999.

כיצד ייתכן שתהיה הסלמה כה נרחבת בתקופה שבה קריסת המק"ס ממשמשת ובאה, תהליך "תיקון הפא" עומד להסתיים, ומתרגלי הדאפא משלימים את שליחותם ההיסטורית לסייע בהצלת אנשים? אולי הדבר נובע מהטבע המולד של המק"ס ומפֶּרץ של טירוף רגע לפני נפילתה. אבל ייתכן גם שזה קשור להחסרות שלנו כמתרגלים. אילו השמטות בטיפוח כשלנו לתקן? האם נותרו בנו החזקות ומושגים שעלינו לוותר עליהם?

כמתרגלים עלינו להביט מעבר לתופעה על פני השטח כדי למצוא את הסיבה השורשית לכך. על פני השטח, ההסלמה ברדיפה באזור מגוריי התרחשה לאחר שמפקד משטרה חדש הועבר לכאן מאזור אחר. בתפקידו הקודם הוא רדף באכזריות את מתרגלי פאלון דאפא. עם כניסתו לתפקיד כאן, הוא ביקש להתקדם בסולם הדרגות בנקיטת אותה גישה.

גורם נוסף הוא שברוב תחנות המשטרה הוחלף הסגל בשוטרים חדשים, ובחלקן אף הוחלף כל סגל הפיקוד. השוטרים שהגיעו להבין את האמת לגבי הדאפא פרשו לגמלאות או הועברו לתפקידים אחרים. השוטרים הצעירים שמונו לאחרונה ברובם אינם מודעים לאמת. הם מורעלים עמוקות על ידי השקרים של המק"ס וּמְלאי שנאה כלפי פאלון דאפא ומתרגליו.

על פני השטח השינויים האלה מובילים לגל חדש של רדיפה. אבל שום דבר אינו מקרי. מאסטר לי (מייסד הפאלון דאפא) כתב ב: "יסודות להתקדמות במרץ"

"עליכם גם להבין ש"טבעי" לא קיים ויש סיבות ל"הכרח". ("הסבר הפא") 

כשאני בוחן את הסוגיות הללו בתוך תוכי, אני רואה שתי סוגיות עיקריות שייתכן ומאפשרות את ניצול הפרצות שלנו.

רפיון, קהות חושים הולך וגובר וחיפוש אחר נוחות

רפיון, אדישות ושאננות בטיפוח הופכים לנפוצים בקרב המתרגלים כיום.

בתקופה שבה החלה הרדיפה ב-1999, מתרגלים רבים נסעו לבייג'ינג כדי לאמת את הפא תוך כשהם מציגים שלטים בכיכר טיאנאנמן. הם עזבו מאחור את משפחותיהם ועסקיהם, נסעו יומם ולילה והתמודדו מול רוח וגשם – לאזורים כפריים, להרים ולעיירות. הם חצו שדות, טיפסו על גבעות ועלו על בניינים כדי להפיץ חומרי מידע, לתלות שלטים ולהדביק כרזות. זוהי התנהגות של ישויות מוארות לעתיד, שנוצרו על ידי הדאפא. הם היו מוכנים לוותר על הכול, אפילו על חייהם, כדי לסייע בהצלת אנשים. פאר מעשיהם זכה להערכה וכבוד של ישויות בכל רחבי היקום.

עשרים ושבע שנים מאוחר יותר, הכוח העיקרי של תלמידי הדאפא מאותו עידן הגיע כבר לגיל מבוגר. חלקם בשנות ה-80 וה-90 לחייהם, חלקם מתו עקב מחלה, ומקצתם מפגרים מאחור או עזבו את הפא. כיום נותרו פחות מתרגלים. אף שרבים מהם עדיין עושים את שלושת הדברים ומסייעים בהצלת ישויות חיות, האינטנסיביות פחתה בהרבה מזו שהייתה בתקופה ההיא.

במשך שנים כה רבות כולם עושים אותם הדברים מדי יום. השִגרות המוכרות הובילו לכך שמתרגלים רבים מבצעים פעולות באופן מכני. יש החשים כי כבר הקריבו הקרבות גדולות במהלך השנים הקשות ביותר, וכעת – בתקופה הסופית של תיקון הפא – עליהם פשוט לצעוד בשלב האחרון על נתיב הטיפוח ביציבות וללא טעויות, בתקווה להגיע לשלמות המלאה בצורה חלקה ושלווה. לפיכך המאמצים שלהם להציל אנשים אינם כבירים כפי שהיו בעבר. לפעמים נראה שהם מבהירים את האמת כדי להשלים משימה.

יתר על כן, מכיוון שמערכת המעקב של המק"ס נמצאת כמעט בכל מקום, פחות מתרגלים יוצאים החוצה כדי להבהיר את האמת. רבים מאלה שעדיין יוצאים, רק משוחחים עם אנשים אך אינם מחלקים חומרים מודפסים, מתוך מחשבה שמסוכן לשאת אותם. שמעתי מאנשים די רבים שהם לא ראו חומרי מידע של הדאפא זה כמה שנים.

הלך רוח זה דומה למה שהמאסטר אמר ב"יסודות להתקדמות במרץ 2", "תלמידי הדאפא של תקופת תיקון הפא"):

"למעשה, תלמידים מסוימים תמיד התייחסו לדברים הקשורים בסילוק הרוע והבהרת האמת כאל דברים שהם לא רוצים לעשות, כאילו הם עושים משהו בשביל המורה או כאילו הם מקריבים משהו נוסף בשביל הדאפא. ברגע ששמעתם אותי אומר שהגעתם לסטנדרטים של השלמות, אתם מרגישים כאילו נפטרתם ממשא כבד, מרפים ולא רוצים עוד לעשות שום דבר, במקום להתייחס לעניין כה קדוש שהמורה סיפר לכם עליו כאל מוטיבציה להתקדם ביתר מרץ. אם עד עכשיו אתם לא ברורים בקשר למה שהוא תלמיד תיקון הפא, לא תוכלו לצאת החוצה בזמן המצוקה הנוכחית ותהיו מובלים על-ידי הרדיפה של העולם האנושי אחרי הנוחות, כך ש"תתעוררו" בדרך הרעה. תמיד כאב למורה הלב בגלל האנשים שנפלו. רובם נהרסו בגלל הרדיפה הזאת."

במהלך המצוקה הזאת מתרגלת אחת חלמה חלום. באותה עת היא לא הייתה מודעת לקמפיין "הקש בדלת". בחלומה היה לילה אפל וכוחות מרושעים ליוו אותה וקבוצת מתרגלים לאורך הדרך כמו אסירים. שד חטף את ספר הדאפא שלה, קרע אותו לשניים וניסה לנגוס בו. אף שחשה מפוחדת עד אימה, היא נאבקה קשה כדי להשיב אותו לידיה. היא רצתה להסתיר את הספר אך הרגישה שאין שום מקום בטוח לעשות זאת. להסתיר אותו בעשב עלול היה אולי להוביל לכך שמישהו אחר ייקח אותו, וזה היה נחשב לחוסר כבוד כלפי הדאפא. היא חשה שהדרך הבטוחה ביותר היא לשאת אותו עליה, וכך היא החביאה חצי של הספר בכל אחד משני כיסיה. אחד הכיסים היה קרוע, ומחצית מהספר אבדה.

היא חיפשה בכל מקום ומצאה כרך של הספר "ג'ואן פאלון" מונח על משטח בטון של ערוגת פרחים – מתרגל זרק את הספר משום שחשש מרדיפה. היא הרימה אותו במהירות. כשהביטה במתרגלים שהיו עמה, ראתה שלכל אחד הייתה הבעה פנים קפואה, והם מאפשרים לכוחות המרושעים להצליף בהם ולהכותם באגרופים. הם רק סבלו את הרדיפה האלימה ואף אחד מהם לא התנגד לה.

כל המרחב סביב היה מלא ברוע, והאווירה הייתה מעיקה ומדכאה. המתרגלת הרימה את מבטה לשמים, שם נראה הירח גדול במיוחד, והיא יכלה להבחין במעומעם בפאלון מסתובב.

חלום זה של המתרגלת הוא בעל משמעות רבה. הוא מצביע על מצב הטיפוח האמיתי של מתרגלים רבים.

לא מצליחים להשתפר בתוך קונפליקטים ומאפשרים לכוחות הישנים לנצל פרצות

מתרגל מקומי בשם וואנג שהוא בעל מיומנות טכנית, סבל לאחרונה מקארמת מחלה חמורה. מתרגלים עמיתים הגיעו לביתו ללמוד איתו את כתבי הדאפא בתקווה לסייע לו להשתפר. בעודם מסייעים לו להביט פנימה ולחפש בעיות, צפו ועלו סוגיות מעברו הנוגעות לאיסוף כספים בלתי-חוקי. כיוון שיסודות הטיפוח שלו היו גרועים והוא לא הצליח לשפר את השין-שינג שלו, הוא לא היה מסוגל להכיר בטעויותיו. זה גרם להחמרת מצבו, הביא אותו אל סף מוות ואילץ אותו להתאשפז בבית חולים. אבל הוא כבר היה שקוע בחובות, ומשפחתו לא יכלה לעמוד בתשלום חשבונות בית החולים הגבוהים.

אמו, מתרגלת חדשה שוואנג גרר אותה למעשה לשיטה למען בריאות וכושר גופני, התלוננה בפני מתרגלים עמיתים שבאו לבקר אותה וביקשה תמיכה כספית. מכיוון שהפרויקט שוואנג לקח על עצמו היה חשוב מאוד, כולם היו תלויים בו ולא יכלו להסתדר בלעדיו. מספר קטן של מתרגלים תרמו כסף בנדיבות בתקווה שיתאושש במהירות וימשיך לתאם את הפרויקט. סביר להניח שהסכום שנתרם היה משמעותי, ומתרגלים מאזורים אחרים השתתפו גם כן.

חלק מהמתרגלים חשו שתרומות כאלה הן בניגוד לכתבי הדאפא ורצו למנוע מכולם לתרום כסף בצורה עיוורת. זה גרם למהומה בקרב המתרגלים. תיבת דואר מקוונת שבה מתרגלים פרסמו מידע הפכה לשדה קרב לביקורת ולעימות. עם תרבות המק"ס שחלק מהמתרגלים עדיין לא סילקו, ביחד עם התערבות מצד כוחות מרושעים בממדים אחרים, האווירה הפכה לכאוטית וגרמה לסערה ניכרת בקרב המתרגלים.

כתוצאה מכך נחשפו החזקות אנושיות רבות, אך רק מעטים ידעו כיצד לטפח את עצמם כראוי. אם המצב הזה יימשך כך, בלתי נמנע שתגיע נקודת שבירה שתאפשר לכוחות הישנים לנצל את הפערים של המטפחים ולרודפים להצליח.

מסקנות לסיכום

כמובן, קיימים גורמים נוספים התורמים לגל הזה של רדיפה. למשל, סביבת הטיפוח המקומית הייתה רגועה יחסית בשנים האחרונות, ללא מקרי רדיפה משמעותיים. מצב זה הוביל להתרוממות רוח ולתחושה של שביעות רצון עצמית בקרב המטפחים. היו אף כאלה שהחלו לטייל, להירגע ולצאת לחופשות כדי להפיג את המתח המצטבר שליווה אותם זמן רב. אבל הם לא הבינו שהטיפוח הוא חלק בלתי נפרד מחייהם, וששני הדברים היו קשורים זה בזה עוד מראשית דרכם בטיפוח.

טיפוח-תרגול הוא תהליך של סינון; החול יישטף בסופו של דבר, ורק הזהב יישאר. כל גל של רדיפה עלול להיות האחרון, וכל אחד מהם עלול להוביל לאובדן של מספר מטפחים. בטיפוח של תקופת תיקון הפא  המבחנים שמציבים הכוחות הישנים לתלמידי הדאפא הם חמורים והרסניים. עבור מטפחים אמיתיים, המצוקות איתן אנחנו מתמודדים יכולות להיראות גם רע וגם טוב. להתמודד איתן עם מחשבות נכונות תהפוך את המטפחים לטהורים יותר ויעילים יותר בהצלת ישויות חיות. לעומת זאת להגיב עם החזקות אנושיות, רגשות ואנוכיות יגרום להפסדים כבדים, גם לתהליך הטיפוח וגם למאמצינו לסייע בהצלת אנשים.

הבה נלמד מלקח זה, נלמד יותר את כתבי הדאפא ונלמד אותם היטב.  

המאסטר אמר ב"זמנים קריטיים חושפים את לב האדם":

"אז נובע מכך שבכל הנסיבות על האדם לדבוק באמת-המידה למתרגל, לשים את הדאפא בעדיפות, ולשקול כל דבר לאור הפא".

 הבה נתעשת ונזכור את הנחיית המאסטר:

"טפח כמו שטיפחת כשרק התחלתָ, ואז תשיג את הטאו! התקדמו אפילו יותר במרץ ככל שהסוף הולך ומתקרב!" ("לוועידת שיתוף ההתנסויות של טייוואן")

טיפוח במרץ קדימה הוא הדרך היחידה להיות ראויים לטוב לבו וחסדו של המאסטר.

כל הכתוב לעיל הן ההבנות האישיות שלי ברמה הזאת.

[מאמרים בהם מתרגלים משתפים את הבנותיהם משקפים בדרך כלל תפיסה אישית בנקודת זמן מסוימת, בהתבסס על מצב הטיפוח שלהם, והם מוצעים ברוח המאפשרת התרוממות הדדית].