(Minghui.org) אני מתרגלת פאלון דאפא רק כמה שנים, ואינני מרגישה שהייתי נחושה בעשיית שלושת הדברים. לאחרונה הבנתי שמצב המחשבה שלי כשאני שולחת מחשבות נכונות אינו טוב. במיוחד כשאני שולחת אותן בחצות. מחשבתי אינה בהירה כלל.
כשאני שולחת מחשבות נכונות במשך היום, כף ידי זקופה רק לעתים רחוקות, וקשה לי להיות ממוקדת. כשזה קורה, אמי מזכירה לי לישר את כף היד. בתחילה לא היה לי אכפת, אך כשהיא הזכירה לי כל הזמן, זה עיצבן אותי. אמרתי לה להתמקד בעצמה ולהפסיק להסתכל עליי. גם אמרתי לה שאינני מצליחה להיות רגועה בגלל ההפרעה שלה.
לפעמים זזתי כך שהיא לא תוכל לראות אותי, וחשבתי שהיא מנומנמת מכדי להבחין בי.
בוקר אחד כששלחנו מחשבות נכונות, היא אמרה לי בשקט: "אני רוצה לדבר איתך על משהו".
עניתי: "אבל אני לא רוצה לדבר איתך".
אמי אמרה לי שהיא ראתה כתמים גדולים של חומר שחור סביב עפעפיי, ושהיא אפילו יכלה לראות אותם כשעיניה פקוחות.
נדהמתי לשמוע את זה. קראתי על דברים כאלו במאמרי התנסויות שמתרגלים כתבו. הבנתי שזה קורה כי לאחרונה לא שלחתי מחשבות נכונות כראוי ויש חומרים שליליים בשדה הממדי שלי. גם הבנתי שהמאסטר מזכיר לי את זה דרך אמי. התביישתי שגרמתי צרות למאסטר. אני יודעת שמצב הטיפוח שלי לא היה טוב לאחרונה, אך במקום להיות נחושה, חשתי תרעומת כלפי אמי שהבחינה בבעיות שלי והזכירה לי באדיבות. טיפחתי כל כך גרוע.
כשתרגלתי את התרגילים יחד עם מתרגלת בשנה שעברה, היא אמרה לי שוב ושוב שחלק מהתנועות שלי אינן נכונות. אף שכלפי חוץ נשארתי שלווה, התרגזתי וחשבתי: "למה את מסתכלת עליי? מה המטרה שלך? התנועות שלך אינן אפילו טובות כמו שלי אבל את עדיין תמיד מצביעה עליי". הרגשתי ממש לא מאוזנת. עכשיו אני מבינה שהיא רק ניסתה לעזור לי ושהייתי צריכה להיות אסירת תודה.
המאסטר אמר:
"אם אתה תמיד דוחה האשמות וביקורת, תמיד מצביע על אחרים, ותמיד סותר גינוי וביקורת של אחרים, האם זהו טיפוח? כיצד זה נחשב טיפוח? התרגלת להתמקד בהחסרות של אנשים אחרים, ולעולם אינך מתייחס ברצינות לבחינה העצמית שלך. כשטיפוח של אחרים יצליח יום אחד, מה יהיה אתך? האין המאסטר מקווה שאתה מטפח היטב? מדוע אינך מסכים לקבל ביקורת, ומדוע אתה ממשיך להתמקד באנשים אחרים? מדוע לא לטפח פנימה ולבחון אותך עצמך? מדוע אתה מתעצבן כשמעבירים עליך ביקורת?" (”לימוד הפא בעיר לוס אנג'לס” 25 בפברואר 2006)
כשאמדתי את עצמי מול הפא של המאסטר, התביישתי. המאסטר דיבר על הנושא הזה בעבר, אך אני מבינה את זה רק עכשיו. התחלתי להסתכל פנימה ולשקף על עצמי. מצאתי הרבה מההחזקות האנושיות שלי: אני תמיד מנסה לשמור על כבודי; נהנית כשמשבחים אותי ולא מאוזנת כשדברים לא הולכים לפי רצוני; אינני אוהבת ביקורת ונוטה להתנשא על אחרים; לעתים קרובות אני מצביעה על אחרים, מקנאה, ונוטרת טינה, וכן הלאה. כשמישהו מבקר אותי, אני חושבת: "אתה לא פועל טוב בעצמך, ועדיין מעביר עליי ביקורת".
כל זה הוא צורת המחשבה של תרבות המפלגה הקומוניסטית. כשגיליתי את ההחזקות שלי ואת דרך החשיבה המעוותת שלי הזדעזעתי באמת. אני אסירת תודה למאסטר, ולכל המתרגלים העמיתים שהצביעו לי על החסרותיי.
תודה לך, מאסטר! תודה לכם מתרגלים עמיתים.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2026 Minghui.org. All rights reserved
קטגוריה: תובנות בטיפוח
