(Minghi.org) ביום שישי ה-16 באוקטובר התקיימה הוועידה ה-22 לשיתוף התנסויות בישראל בקולנוע לב ברעננה. הגיעו מתרגלים מכל רחבי הארץ ואורחים מחו"ל.
הועידה ה-22 לשיתוף התנסויות בישראל, קולנוע לב, רעננה, 16 באוקטובר 2026
12 מתרגלים שיתפו את התנסויות הטיפוח שלהם בפאלון דאפא, את האתגרים שהם נתקלו בהם ואת ההבנות שהשיגו לאורך נתיב הטיפוח שלהם.
המנחים הקריאו שירים מ"הונג יין", ספר השירים של מאסטר לי. השיר "הפא מתקן את הקוסמוס" (מתוך "הונג יין 2") הוקרן לאורך כל הוועידה על המסך שמאחורי הבמה.
חמלה ממיסה שמים וארץ, מביאה את האביב
מחשבות נכונות יכולות להציל את אנשי העולם."
השיתופים הכנים והמרגשים נגעו בלב הנוכחים, לפעמים עד דמעות, לפעמים עד צחוק, ונתנו לרבים השראה להבנה עמוקה יותר.
מתרגלי פאלון דאפא משתפים התנסויות בוועידת הפא ה-22 בישראל
להלן מובאות מתוך חלק מהשיתופים.
מצוקה בת 4 שנים במשפחה
מתרגלת שיתפה במצוקה שמשפחתה עברה כשבנה הצעיר החל לסטות ממסלול חייו הנורמטיבי והגיע למצבים דרמטיים.
"כשמצוקה כזו דרמטית וחסרת הגיון קורית פתאום ללא הכנה מוקדמת במשפחה של מטפח, ברור שזה לא סתם. או שמדובר במבחן שין-שינג, או בהפרעה. ובין אם זה מבחן או הפרעה, ברור שמה שצריך לעשות הוא להסתכל פנימה ללא תנאי, למצוא ולשחרר החזקות, לחזק את המחשבה הנכונה, ללמוד הרבה, לשלוח מחשבות נכונות חזקות ולבקש עזרה מהמורה".
"אבל זו הבנה תיאורטית, וכשנמצאים בתוך המצוקה קשה מאד לראות בבהירות. הייתי בתוך ערפל כל השנים הללו, כשהחלק היודע והמטופח שבי יודע בברור מה עליו לעשות, אבל לחלק האנושי אין מושג, והוא אבוד בתוך הבלבול והקושי".
תוך כדי התהליך היא הניחה הרבה מהרגשנות ומהרגישות שלה כלפי בנה, את הפחד שהוא ייפגע ואת רגשי האשם שזה יהיה בגללה. היא גילתה את השאיפה הכמוסה שלה למשפחה שתחיה באושר, וויתרה על הרבה מהיהירות שלה ומהביקורת שלה כלפי אנשים.
לאחר ארבע שנים שבהן היא טיפחה את לבה ואופייה אל מול המצוקה, הסיפור הסתיים בפתאומיות וללא הכנה כמו שהתחיל, והכול חזר למקומו בשלום כמו נס.
החיפוש אחר החוק והמוסר הוביל אל הדאפא
עינם שיתף: "מאז שאני זוכר את עצמי הרגשתי קצת מוזר, כאילו לא ברור לי מה אני בדיוק עושה פה בעולם הזה ותמיד חיפשתי תשובות לשאלות המהותיות של החיים, ואולי נכון יותר לומר שחיפשתי לדעת מהן השאלות בכלל כי הרבה דברים נראו לי מוזר, אפשר לומר אפילו - לא טבעיים או אמיתיים בדיוק".
בהמשך חייו הוא כמו קיבל את המצב כפי שהוא, אבל אז הגיעה הקורונה, שהפכה את הכל על פיו וגרמה לו להבין עד כמה הקיום שלו שביר. הוא החל לחפש דרך ומצא את הדאפא.
"במהלך הזמן הזה, איבדתי הרבה מהטבע הווכחני שלי, מהמזג הרע, הרבה תופעות גופניות מציקות נעלמו ואינן, יש לי אנרגיה רבה ויכולות רבות יותר משהיו לי אי פעם. כל הגישה שלי השתנתה", הוא שיתף.
הוא ויתר על שתיית אלכוהול ועל העישון כאילו זה עניין של מה בכך, ויחסיו במשפחה השתפרו.
יום אחד כשעבד על טרקטור, המטען שהרים שיבש את שיווי המשקל של הטרקטור והוא הזדקר על שני הגלגלים הקדמיים. שום ידית לא עבדה והמצב החמיר: "הבנתי שאני הולך להתהפך עוד רגע עם כלי ששוקל 2 טון ללא הגנה רצינית, בלי לדעת מה הולך לעלות בגורלי. נזכרתי באותו רגע במצבים שהמורה מתאר בספר [...] עם המחשבה האחת הזו בראש: 'אני מטפח של הפאלון דאפא והמורה דואג לי' חיכיתי להתהפכות שהגיעה כעבור שבריר שניה. הטרקטור נחת על צידו ואני בתוכו ללא פגע, קמתי עם שריטה קטנה ברגל, בלי להחסיר פעימה. קמתי רגוע לחלוטין והודיתי למורה שהציל את חיי באותו רגע", הוא סיפר.
לזהות את ההחזקות ולא להסכים להן
מתרגלת שהחלה לטפח בדאפא לפני שנתיים וחצי סיפרה איך חיפשה תשובות לנפשה החל מגיל צעיר מאוד, בטבע, בדת, ובשיטות רוחניות שונות.
בהדרגה היא הבינה שכל מה שעשתה לא הצליח לענות על הכמיהה שבנפשה לדרך אמיתית. היא שיתפה שהיא יכולה לראות כשהיא מסתכלת אחורה, איך הכול היה מתוכנן עבורה כדי לבסוף להשיג את הדאפא, ולאחוז בו בחוזקה.
כשהיא קראה בפעם הראשונה את הספר "ג'ואן פאלון", הספר העיקרי של השיטה, המשפט הראשון פילח את לבה:
"דָאפָא הוא החוכמה של הבורא. הוא המקור של בריאת השמים והארץ ושל יצירת היקום, מה שהוא מכיל הוא מהזעיר ביותר ועד לעצום ביותר, ויש לו התבטאויות שונות בָּרמות השונות של הגופים השמימיים." {"על אודות הדָאפָא" (לוּן יוּ)}
לפרוץ את החוויה האוטיסטית ולהרגיש בנוח עם אחרים
אסף הוא מוסיקאי שהחל לתרגל פאלון דאפא ב-2020. בילדותו הוא אובחן על רצף האוטיזם, והתחושה מלווה אותו עד היום.
"המחשבה הייתה לא רק שאין לי מקום בחברה, אלא שגם אין לי מקום בעולם, וזו מחשבה די קודרת", הוא שיתף. זה גרם לו להפריד את עצמו מאחרים ולא להתחבר.
אסף הצטרף מתחילת הטיפוח ל"תזמורת הצועדת טיאן גואו", מה שכולל נסיעות לאירופה והשתתפות בחזרות האינטנסיביות ובמצעדים של התזמורת. הוא נתרם מהחמלה וההתחשבות של אנשי התזמורת, ולמד להסתדר לבד ללא תלות באחרים, וגם להיות מתחשב באחרים.
"עכשיו אני מרגיש יותר נוח להיות לא בנוח ולא פוחד מלהיות עצמאי בחברה כמו שפחדתי קודם", הוא שיתף, "אפשר להגיד שכל מה שעברתי בפא הוא הרבה יותר עוצמתי מכל מה שעברתי בטיפולים שעברתי כאוטיסט וכל קלינאי התקשורת שעברתי".
***
נושאים אחרים שהועלו בהתנסויות היו: עזרה בחנות "שן יון", טיפוח בסביבה משפחתית, הבנה מאוחרת של טעות שנעשתה, כמה יקרות-ערך הן הערות של מתרגלים, איך לפעמים מושגים שנראים צודקים הופכים להיות כה נוקשים עד שהם כבר לא צודקים, להיות מודע מה התפקיד שלי בסיטואציה מסוימת ואיך לשמר מצב של "לטפח כמו בהתחלה" מבלי לתת לשנים הארוכות לשחוק את הרצון ואת הנחישות בהיבטים השונים של הטיפוח.
בסיום הוועידה המתרגלים התאספו לתמונה משותפת.
תמונה משותפת בסיום הוועידה ה-22 לשיתוף התנסויות בישראל
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2026 Minghui.org. All rights reserved
