(Minghui.org) יש פתגם סיני עתיק האומר: "מילים טובות מביאות חום בקור החורף, מילים רעות מצננות אדם אפילו בחום הקיץ". זה הזכיר לי את "מהפכת התרבות" שהתרחשה בסין לפני 60 שנה.
שנאה עיוורת במהלך "מהפכת התרבות"
ניה יואן-דזי, מזכירת המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) במחלקה לפילוסופיה של אוניברסיטת בייג'ינג תלתה כרזה בקמפוס במאי 1966. הכרזה שנכתבה בסימניות סיניות גדולות, מתחה ביקורת על נשיא האוניברסיטה וכמה בכירים. הכרזה זכתה לתמיכה של מאו דזה-דונג וסימנה את תחילתה של "מהפכת התרבות".
במהלך 10 השנים הבאות הופיעו אין-ספור כרזות דומות ברחבי סין, כולן כוונו כלפי אנשים חפים מפשע. רבים מהאנשים שהיוו מטרה מתו לאחר שסבלו מהתעללות פיזית ונפשית. ב-1978, יה ג'יאן-יינג, בכיר במק"ס, הודה כי "מאה מיליון איש [כתשיעית מהאוכלוסייה הסינית] היו על הכוונת ב"מהפכת התרבות", ועשרים מיליון איש מתו".
הכאוס ש"מהפכת התרבות" גרמה היה הרסני. "מיליוני אנשים סבלו מקשיים ועוני, מיליונים מתו באומללות, אין-ספור משפחות נקרעו לגזרים, ילדים רבים הפכו לבריונים ונבלים", כך תיעד הסופר צ'ין מו. "ספרים רבים נשרפו, אין-ספור אתרים היסטוריים נהרסו, ומספר רב של דמויות נערצות חוללו".
בא ג'ין, סופר נוסף, הרהר בכך גם כן: "כשאני מסתכל אחורה היום על מה שאחרים ואני עשינו במהלך עשר השנים הללו, אני פשוט לא יכול להבין את זה. אני מרגיש כאילו הייתי מהופנט, הפכתי להיות כל כך נאיבי וטיפש, אפילו התבלבלתי בין אכזריות ואבסורדיות לבין רצינות ותקינות", הוא כתב ב-1979.
"אני חושב לעצמי: 'אם לא אחזור על עשר שנות הסבל הללו, החל מבחינה עצמית יסודית כדי להבין מה קרה שם בימים ההם, אז יום אחד, אם הנסיבות ישתנו, אני עלול להיות מהופנט שוב ולהפוך באופן בלתי מוסבר לאדם אחר. זה מפחיד".
כששנאה מתפשטת, כל אחד סובל
אף שאותה מזכירת המפלגה נְיֶה פעלה לפי הנחיית המק"ס ותלתה את הכרזה, היא קצרה במהרה את השנאה שזרעה. ב-1969 היא הורדתה בדרגה והותקפה (בדומה למה שעשתה לאחרים), והוכנסה לכלא.
ניה לא הייתה היחידה. מיליוני אנשים הוטעו על ידי המק"ס ואפילו בני משפחה תקפו זה את זה כמו אויבים. ב-1970, לאחר שהרופאה פאנג ג'ונג-מואו אמרה בביתה משהו שהטיל ספק ב"מהפכת התרבות" של מאו, בנה בן ה-16, ג'אנג הונג-בינג, דיווח עליה לרשויות ודרש להוציאה להורג.
פאנג אכן הוצאה להורג חודשיים לאחר מכן. רק ב-1979, שלוש שנים לאחר סיום "מהפכת התרבות", ג'אנג הבין מה הוא עשה. "בעולם הזה, אהבת אם היא הנפלאה ביותר והאנושות היא החשובה ביותר", הוא כתב.
אסון נוסף
כמו ג'אנג, גם סיני בשם בּא התחרט על מעורבותו בכאוס ורצה להקים מוזיאון של "מהפכת התרבות", כדי שאנשים יוכלו להרהר במה שקרה. הוא אמר שרק כשפועלים על פי מצפונו של האדם, ללא אינטרס אנוכי, ניתן למצוא את האמת ולהימנע מהשקרים. "רק על ידי למידתה לקחים על "מהפכת התרבות" נוכל למנוע "מהפכת התרבות" נוספת", הוא הסביר.
לרוע המזל, משאלתו מעולם לא התגשמה, והטרגדיות נמשכו. קצת יותר מ-10 שנים לאחר סיום המהפכה התרבותית, התרחש טבח כיכר טיאננמן ב-1989. לאחר מכן, ואחרי אין-ספור חוויות דומות, אנשים בסין נטשו את חלום החופש או הדמוקרטיה והתמקדו בחייהם. כשהחלה הרדיפה נגד פאלון גונג עשר שנים מאוחר יותר ב-1999, סינים רבים הלכו שוב בעקבות קו המפלגה.
ההשלכות היו הרות אסון. בדומה ל"מהפכת התרבות", מספר הקורבנות היה עצום. ב-1999 היו בסין כ-100 מיליון מתרגלים של פאלון גונג, וכמעט כולם הופלו לרעה בצורה זו או אחרת במהלך 26 השנים האחרונות. ההבדל בין "מהפכת התרבות" לבין הרדיפה נגד פאלון גונג הוא, שהרדיפה נגד פאלון גונג מכוונת נגד אמונתו של אדם, משום שמתרגלים רוצים להיות אנשים טובים יותר בהתאם לעקרונות של אמת-חמלה-סובלנות.
המחיר המוסרי ששולם הוא ללא גבול. אף שְמה שמתרגלי פאלון גונג פועלים על פיהם הם ערכים אוניברסליים המושרשים עמוק בתרבות המסורתית של סין, רוב האנשים בסין פנו נגד פאלון גונג ואף משתתפים בדיכוי, כתוצאה מהתעמולה המשמיצה המוחצת של המק"ס.
זה הוביל למספר עצום של מתרגלים שהוטרדו, נעצרו, נכלאו ועונו בשל אמונתם. חלקם נידונו לעבודות כפייה, וחלקם אף הפכו לקורבנות של קצירת איברים בכפייה. כאשר לציבור אין עוד בסיס מוסרי מוצק, המק"ס יכולה בקלות לעורר את השנאה שלהם – כולל הדור הצעיר. חלק מהצעירים בסין אומרים: "אני שונא את ארה"ב הכי הרבה", בזמן שיש האומרים: "אני רוצה להרוג את היפנים".
מאיפה מגיעה השנאה הזו? כשאנחנו סוקרים את מה שקרה בסין, הבסיס שלה מושרש בשנאה העיוורת שהוטמעה בהם על ידי המק"ס וגרמה לאנשים להשתתף ב"מהפכת התרבות".
יש פתגם סיני עתיק האומר: "טוּב מתוגמל בטוֹב, ורוע מתוגמל ברע". כאשר אומה מלאה בשנאה ובשקרים, כל אחד סובל. ג'אנג שו-יואו, מנהל הוועדה הכלכלית של מחוז צ'י-יאנג בפרובינציית הו-נאן, עקב מקרוב אחר מדיניות הרדיפה על ידי המק"ס. הוא הזמין באופן אישי שלט גדול עם סיסמאות המשמיצות את הפאלון גונג ותלה אותו בכניסה הראשית של הוועדה. כמו כן הצית שני סלים של זיקוקים כדי לחגוג.
עם זאת, בדומה לניה, גם ג'אנג סבל מהשלכות בשל הפצת שנאה. זמן קצר לאחר שהשלט נתלה, הוא מת בתאונת דרכים.
גלי הקמפיינים הפוליטיים בסין הם לקחים רציניים. כפי שציין בּא, רק כאשר אנחנו מונחים על ידי מצפוננו, נוכל להועיל לאנשים סביבנו, וכך נביא לעצמנו ברכות. הליכה אחר שנאת המק"ס נראית אולי מובילה לרווחים לטווח קצר, אך במציאות, זה ההתחלה של סיוט.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2026 Minghui.org. All rights reserved
קטגוריה: נקודות מבט ודעות
