(Minghui.org) המאמר הבא נכתב על ידי מתרגל פאלון גונג בסין. הוא מאמין שהקשיים הכלכליים הנוכחיים הפוקדים אזרחים מן השורה בסין נגרמים על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס), ובמיוחד על ידי המניפולציה שלה על מערכות פוליטיות, פיננסיות ואף משפטיות כדי להועיל לעצמה, תוך שהיא פוגעת באזרחיה.
המחבר רואה בשחיתות המוסרית של ימינו בעיה בסיסית של המשבר בסין. בעקבות סדרה של קמפיינים פוליטיים שכוונו נגד ערכים סיניים מסורתיים, המק"ס פתחה ברדיפה נגד פאלון גונג ביולי 1999. זה הרחיק יותר אנשים ממצפונם ומעקרונות השיטה: "אמת-חמלה-סובלנות". עם הזמן, הדבר הוביל לבעיות חברתיות וכלכליות, עוני ואסונות אחרים. הקשר הסיבתי הזה מוטמע בתרבות המסורתית של סין, והוא תואם גם את התרבות המערבית. דוגמה לכך היא הסיפור המקראי על חורבן סדום ועמורה.
המחבר מייעץ לעם הסיני להוקיר את המידות המוסריות, לנתק את קשריו עם המק"ס ולהפסיק להשתתף ברדיפה נגד פאלון גונג, בין אם ישירות או בעקיפין.
* * *
בהתבסס על מה שראיתי ושמעתי, אנשים רגילים רבים בסין התקשו כלכלית ב-2025. אז מה יקרה אם כך ב-2026?
אני רוצה להעלות את הנושא הזה, כי למק"ס לא אכפת מאזרחים סינים מן השורה. למעשה, סינים מן השורה מתייחסים לעצמם לעתים קרובות כמו "ג'יו-צאי" (כרישה), המנוצלים על ידי המק"ס בדיוק כמו כרישה שנקצרת שוב ושוב. לא משנה כמה קשה אנשים מן השורה עובדים או משתדלים, גורלם עדיין תלוי במק"ס.
לדוגמה, לפני חודשים ספורים בלבד טען המנהיג העליון של המק"ס: "התחזיות הן שבמאה הזו יש סיכוי לחיות גם עד גיל 150", אמירה שקשורה ככל הנראה לקצירת איברים בכפייה מאסירי מצפון חיים על ידי המק"ס. גולשים ברשת מכנים עצמם במצב כזה רן קואנג ("מִכְרֶה אדם", כלומר כרייה של אנשים במקום פחם או זהב). "השדרוג" של גורל האנשים מן השורה מכרישה ל"מכרה אדם" מתאר תמונה קודרת יותר – גם אם אדם מת, עדיין ניתן לקצור את איבריו כדי להביא רווח למק"ס
בהקשר זה, אי אפשר לצפות שהמפלגה תשנה את דרכיה ותתחיל להועיל לאנשים. כלומר, ללא קשר למשבר הפיננסי בסין, האליטה של המק"ס תמשיך ליהנות כרגיל ממעמדה המועדף.
שיעור אבטלה גבוה ומיתון כלכלי
ברמה האישית, מצב כלכלי של חברה משתקף בשיעור האבטלה. "ב-2023 המצב היה כה קשה עד ששיעור האבטלה בקרב צעירים בסין הוערך ב-46.5% על ידי ג'אנג דאן-דאן, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת פקינג", ודוּוח על ידי Yahoo במאמר מאוגוסט 2025 שכותרתו: "אבטלת הצעירים בסין כה גרועה עד שמחפשי עבודה בני דור ה-Z משלמים 7 דולר ליום, כדי להעמיד פנים שהם עובדים במשרד". במצב זה, מספר רב של צעירים נאלצו להוציא את עצמם מכוח העבודה על ידי "היותם פסיביים" – עושים את המינימום ההכרחי כדי להחזיק מעמד במקום לקוות לעבודה.
נראה כי מצב התעסוקה החמיר ב-2025, ונפגע קשות במה שנוגע לאלה הטריים שסיימו את לימודיהם. כצפוי, ההשפעה מוגבלת בעיקר למשפחות מן השורה; לעשירים ולבעלי הכוח אין בעיה למצוא תעסוקה.
עדיין, גם העשירים בסין חווים אתגרים משלהם. "סין מגבירה את מאמציה לגבות מיסים על הכנסותיהם של אזרחים מחו"ל, ומרחיבה את הפיקוח שלה על אנשים פחות עשירים, לאחר שהתמקדה על הכי עשירים בשנה שעברה", דיווח בלומברג במאמר מיוני 2025 שכותרתו: "נקיטת האמצעים של מס ההכנסה העולמי של סין מתרחבת מעבר להכי עשירים".
גם אנשים פרטיים וגם עסקים מושפעים מכך. "בהתבסס על חוקי המס של סין, חברות עם מכירות שנתיות של יותר מחמישה מיליון יואן צריכות לשלם עד 13% מע"מ", דיווח בלומברג בנובמבר 2025. עסקים רבים מרוויחים על ידי ניצול כוח העבודה הזול בסין ומכירת סחורות בעלות שולי רווח נמוכים בכמויות גדולות. מס הערך המוסף (מע"מ) החדש, 13% מההכנסות, צפוי לדחוף עסקי מסחר אלקטרוני רבים לפשיטת רגל, על פי מומחים.
כלכלה שאינה בת קיימא
לא ניתן לזלזל בהשפעה הפיננסית, הנפשית והחברתית של הבעיות האלה. "אי הוודאות הזו מעודדת רבים מצעירי סין לאמץ חסכנות, והרשתות החברתיות מוצפות בטיפים כיצד אנשים יכולים לשרוד עם מעט מאוד כסף", דיווח ה-BBC במאמר מנובמבר 2025 שכותרתו: "שתי ארוחות בדולר אחד: מדוע צעירי סין אינם מבזבזים".
לדוגמה, סרטונים של צעירה בת 24 המכנה עצמה: "גרגר אורז קטן של ג'אנג", מציגים כיצד היא משתמשת בחתיכת סבון רגילה לכל ההיגיינה האישית שלה, במקום במוצרים לניקוי עור שהם יקרים.
סירוב לבזבז כסף עלול להחמיר עוד יותר את המיתון הכלכלי או להימשך זמן רב יותר. אז מה קרה, ומדוע כלכלת סין אינה בת קיימא?
במשך זמן רב, הצמיחה הכלכלית של סין הסתמכה על השקעות ויצוא. "בתקופה 1998–2015... השקעות – העמקת ההון – מילאו תפקיד דומיננטי, ותרמו ל-68.3 אחוז מצמיחת התמ"ג", על פי דו"ח של המשרד הלאומי למחקר כלכלי ב-2024.
ההשקעה תדלקה את מגזר הייצור של סין ולעיתים הובילה עודף ייצור. "השקעות יתר הופיעו בתחילה במגזר נדל"ן משגשג, אך לאחרונה משתלטות גם על המגזר התעשייתי. בסופו של דבר, הן מייצרות עודף יכולת ייצור ולתופעה הנוכחית של – תחרות מחירים לא מאורגנת שפוגעת בבריאות התעשייה – עם דיפלציה במחירי היצרנים והפסדים הולכים וגדלים בקרב חברות מקומיות", על פי דו"ח של הבנק הפדרלי של דאלאס מדצמבר 2025.
כתוצאה מכך, עודף הסחר המצטבר של סין עלה על טריליון דולר ב-11 החודשים הראשונים של 2025 – אבן דרך היסטורית. עם זאת, הישג זה מעורר גם חששות. על פי מאמר מינואר 2026 ב-The Diplomat שכותרתו: "כמה אמיתי עודף הסחר של סין, העומד על טריליון דולר פלוס?", הנתון שווה ערך בערך לעודפי הסחר המשולבים של הכלכלות השנייה עד העשירית בגודלן בעולם.
כלכלה לא מאוזנת שכזו פוגעת במדינות ברחבי העולם. מדינות מתפתחות הן הקורבנות הגדולים ביותר. הגלובליזציה הייתה אמורה לעזור לאפריקה, לאמריקה הלטינית ולדרום מזרח אסיה להשלים את התיעוש, אך המודל הסיני הפך אותן לשטחי פסולת לסחורות זולות ולספקי חומרי גלם.
"סין מבקשת להציג עצמה כאלופת מה שנקרא 'הדרום הגלובלי' של כלכלות עולות שאינן מערביות. אך במסעה להשפעה, היא נתקלת במכשול – ביקורת גוברת לפרקטיקות הסחר שלה", על פי מאמר ב-Business Insider מדצמבר 2024 שכותרתו: "המוצרים הזולים של סין מאיימים לערער את השפעתה בעולם המתפתח".
"מאינדונזיה ועד ברזיל, סחורות סיניות זולות – כולל כלי רכב חשמליים, טקסטיל ופלדה – מציפות שווקים, ולדברי מבקרים, מכריעות תעשיות מקומיות שעדיין מבקשות להתאושש מהמיתון הכלכלי הקשור ל-COVID-19", ממשיך המאמר.
כל המקרים הללו מדגישים את ההשפעות ההרסניות של כלכלה סינית פגומה ומסבירים מדוע היא אינה בת קיימא. ככל שיותר ויותר מדינות מכירות בבעיה זו ומצמצמות את היבוא שלהן מסין, המק"ס של סין תצטרך להסתמך על ביקוש מקומי והבזבוז של צרכנים. אבל הכנסה מופחתת וחַסכנות הנובעת מכך הופכות זאת אופציה ללא מוצא.
שורש הבעיה
במידה מסוימת, חוסר האיזון בסחר שתואר לעיל דומה לסרטן, מחלה המאופיינת בצמיחה בלתי מבוקרת של תאים לא תקינים.
"כאשר מדובר בתחרות מקיזת דם, בצמצום פערי שכר בין בעלי כישורים מקצועיים לחסרי כישורים, צמצום הכנסות ממסים וצמיחת שכר, כל הלחץ הדיפלציוני הזה כעת מיוצא החוצה. אני באמת מחשיב זאת כסרטן כלכלי", הסביר לוּ צ'נג צואן, מחנך פיננסי סינגפורי, במאמר מנובמבר 2025 ב-Independent Singapore שכותרתו: "האם סין מייצאת צרות כלכליות לסינגפור ומעבר לה?"
התוצאה היא הרסנית לא רק ברמה הגלובלית אלא גם ברמה המקומית. עודף יכולת הייצור הבלתי נשלט הפך את סין לגובת החובות הגדולה ביותר בעולם המתפתח, על פי דו"ח NPR ממאי 2025. בתוך סין, המק"ס וגופי הממשל המקומיים שלה לא צלחו להחזיר חובות וכך הפכו לגופי החוב הגדולים ביותר מאז 2025.
חדלות הפירעונות האלה השפיעה לרעה על כל התעשיות. מלבד סוכנויות הממשלה המרכזיות של המק"ס, סוכנויות רבות בדרגים נמוכים יותר אינן מסוגלות לשלם את משכורות עובדיהן. בינתיים, המק"ס הדפיסה עוד ועוד כסף, שניכנס שוב לכיסן של האליטות.
המשבר הכלכלי של סין נובע מסדרי העדיפויות הפוליטיים שלה – התרחבות והשפעה עולמיים כמו גם ניצול מקומי – בדומה למאפייני הסרטן שתוארו לעיל. לאחר שניצלה זכויות אדם מוגבלות, הטבות סוציאליות נמוכות וצריכה נמוכה כדי ליצור יתרון מחיר, המק"ס משתמשת בסובסידיות ממשלתיות, עיוות פיננסי והגנה על מדיניות, כדי לדחוף את מוצריה לשוק העולמי. על ידי גביית מחירים נמוכים במיוחד, סין בולעת את תעשיות הייצור במדינות אחרות.
פרקטיקה משבשת כזאת עולה בקנה אחד עם ספר המשחקים בו משתמשת המק"ס, מאז עלייתה לשלטון ב-1949. לאחר שתפסה אדמות והון מבעלי בעלי בתים ובעלי עסקים בשנות ה-50, היא הובילה את "הקפיצה הגדולה קדימה" הידועה לשמצה ב-1958, שגרמה לרעב הגדול בין 1959 ל-1962. בעקבות המהפכה התרבותית (1966-1976), ביצעה המק"ס את טבח כיכר טיאננמן ב-1989 ופתחה ברדיפה נגד הפאלון גונג ב-1999.
מהכלכלה ועד התרבות, מהמערכת הפוליטית ועד לאידיאולוגיה, המק"ס תמיד העדיפה לשמר את שליטתה במחיר פגיעה באזרחיה. במהלך 26 השנים האחרונות, היא משמיצה את הפאלון גונג בתעמולת שנאה ומשכנעת אנשים לא להקשיב למצפונם. עם הזמן אנשים הפכו חסרי תחושה למעצרם ועינויים של מתרגלי פאלון גונג חפים מפשע וכעת הם מתמקדים רק ברווחים קצרי הטווח שלהם. הרדיפה פוגעת במרקם המוסרי של החברה, ובסופו של דבר, כולם יהפכו לקורבנות.
אין תקווה באופק
בעבר, הורים אמרו לילדיהם ללמוד היטב כדי למצוא עבודה ולעבוד קשה כדי ליהנות מחיים טובים יותר. אף אחד מאלה אינו נכון בסין כיום. בהתחשב במחזור החוב הזדוני שתואר לעיל, בתוספת תשלומי הביטוח הלאומי המחייבים, מספר רב של סטארט-אפים ועסקים בינוניים נסגרו. לאחר שנכנס לתוקף חוק החברות המתוקן ביולי 2024, בעלי מניות בחברות שהתחייבו בעבר להון אך לא תרמו הפכו גם כן לבעלי חובות.
המדיניות המשתנה ללא הרף של המק"ס אפשרה לבכירים לנצל אנשים רגילים למטרות רווח. עם ירידת מחירי הנדל"ן ופרויקטים של בנייה שאינם גמורים, כספו של אדם שהרוויח בעמל רב יורד לטמיון. הירידה החדה במחירי הבתים פירושה שמקדמות ועלויות שיפוץ מבוזבזות, שכן ערך הנכס נופל לעתים קרובות מתחת לקרן המשכנתא. מה שמחמיר עוד יותר את המצב הוא, שהבעלים עדיין צריכים להמשיך לשלם את המשכנתא.
בסין יש מערכת הו-קואו (רישום משקי בית) קפדנית. אנשים רבים מאזורים כפריים עזבו את בני זוגם וילדיהם כדי לעבוד קשה מאוד לבסס עצמם בעיר. הבתים שקנו – שבעבר היו מקור גאווה עבורם ועבור משפחותיהם – הפכו כעת לחורים שחורים כלכליים. חרטתם על לקיחת המשכנתאות והלוואות לקניית רכב היא מעבר למילים.
המשך החיים בעיר הוא חסר סיכוי, ולא לעבוד אינו אופציה. כדי להחמיר את המצב, גם גיל הפרישה נדחה. כשכל הגורמים הללו משולבים ביחד, יש אנשים שחיים באומללות, וחלקם אף בוחרים להתאבד.
תוך התעלמות ממשברים מקומיים אלה ומסבלם של אנשיה, המק"ס ממשיכה לבזבז כסף על קידום האידיאולוגיה הקומוניסטית שלה ברחבי העולם.
קרן אור
הכאוס בסין של היום מעורר מחשבה על מה השתבש, שכן הבנת שורש הבעיה חיונית למציאת פתרונות.
האם מעצר של בכירים מושחתים נוספים פותר את הבעיה? אם שורש הבעיה נובע מירידה מוסרית המוּנעת על ידי המק"ס עצמה, סביר להניח שמעצרים אלה לא ישנו את הדברים באופן מהותי. לדוגמה, לאחר כל קמפיין פוליטי בעבר, המק"ס כינתה חלק מהאנשים "עושי צרות" ורדפה אותם עד שקמפיין נוסף - ואסון - הגיעו בעקבותיו במהרה.
הסיבה לכך היא ששורש הבעיה הוא המק"ס. המשטר עשוי לשנות מדי פעם טקטיקות כדי להרגיע את כעס הציבור ולזכות בתמיכה זרה (כגון על ידי שמירה על פרופיל נמוך כפי שנעשה בעשורים קודמים), אך המהות שלו – שליטה ודיכוי אנשים בכל מחיר לטובתו האישית – נותרת ללא שינוי.
על ידי קידום מאבק מעמדי, שנאה ושקרים, המשטר סותר את הערכים המסורתיים של סין, המבוססים על טוב לב, כבוד והתחשבות באחרים. זה אינו מפתיע כיוון שהקומוניזם זר לסין; הוא יובא מברה"מ ונכפה על העם הסיני.
הספר "תשעה דיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" משנת 2004 עושה עבודה טובה בהסבר שורשי המק"ס. יותר מ-450 מיליון סינים הבינו עד כמה רעילה המק"ס וּויתרו על חברותם במפלגה, כולל ארגוני הנוער שלה, ליגת הנוער והחלוצים הצעירים. התנתקות מהמפלגה חשובה, משום שכאשר אנשים הצטרפו לאגודות אלה, הם נדרשו להרים את אגרופיהם ולהישבע להקדיש את חייהם למק"ס.
לסיכום, הטלטלה החברתית בסין צריכה לעודד אנשים בתוך ומחוץ למדינה לקבל החלטה מוסרית לפני שספינת המק"ס שוקעת. אלו שהצטרפו למק"ס בכל נקודה כלשהי צריכים לפרוש ממנה, ואנשים מחוץ לסין צריכים לזהות ולהתנגד להשפעתה הגוברת והולכת של המק"ס במדינותיהם ובקהילותיהם. ישנה אמירה סינית עתיקה: "הטוב מתוגמל בטוב בעוד הרוע נענש". בחברה המושחתת מבחינה מוסרית, כל אחד יסבול בסופו של דבר, ללא קשר למיקום או למעמד חברתי.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2026 Minghui.org. All rights reserved
קטגוריה: דיווחי תקשורת
