כמה מחשבות על חשיבות לימוד הפא

(Minghui.org)  הייתי רוצה לדבר על כמה מהבנותיי בנוגע ללימוד הפאפאחוק, עיקרון.

התחלתי לתרגל פאלון דאפאפאלון גונג דרך רוחנית המבוססת על העקרונות "אמת, חמלה סובלנות" ו-5 תרגילים שקטים. . באביב 1998, בזמן לימודיי בקולג'. ההתרגשות שלי הייתה מעבר למילים. לאחר שסיימתי את לימודיי, מתרגלים אחרים הגיעו לביתי כדי לקרוא ביחד את הכתבים. כשקראתי את הפאפאחוק, עיקרון הבנתי כמה מעקרונות הפאלון דאפא. כשזה קרה, גופי הרגיש לפעמים הלם פתאומי והלך מחשבתי התרחב באופן מיידי. גופי נראה כאילו הוא משתנה שכבה אחר שכבה, כמו פרחים שנפתחים. לכן, ברגע שהתחלתי לתרגל את השיטה, הבנתי את החשיבות של לימוד הפא.

באותו קיץ הלכתי לאוניברסיטה בבירת הפרובינציה כדי להתכונן לבחינות הכניסה לתואר שני. עדיין נתתי עדיפות ראשונית ללימוד הפא וכל יום קראתי את הכתבים לפני ששיננתי את חומר הבחינות שלי. הצטרפתי לאתר התרגול המקומי בבוקר. כמו כן השתתפתי בוועידת הפא באוניברסיטה שבפרובינציה, מה שחיזק את נחישותי לטפח.

כאשר תוצאות הבחינות פורסמו ב-1999, הוזמנתי לראיון על ידי מכון מחקר מוביל. כמה סטודנטים מאוניברסיטת טסינג-הואה רואיינו גם הם, כך שהרגשתי כבוד רב. נאמר לנו שכל התלמידים שהוזמנו לראיונות היו מצטיינים ושכמעט כולנו נתקבל. אבל בסופו של דבר מה שקיבלתי הייתה שיחת טלפון מתנצלת מאחד המורים שאמר לי ש-12 תלמידים לא התקבלו מסיבות הקשורות למדיניות.

רגשותיי צללו משמחה לייאוש עמוק. זו הייתה המצוקה הגדולה הראשונה שחוויתי בטיפוח שלי. לא רציתי לאכול או לשתות. הרגשתי חסרת תקווה. ואז נזכרתי ללמוד את הפא. הרמתי את "ג'ואן פאלוןג'ואן_פאלוןהספר העיקרי של הפאלון דאפא (פאלון גונג)" והתחלתי לקרוא בתשומת לב. בהדרגה, גופי ומחשבותיי נטמעו בתוך הפא, ושכחתי מהכישלון בבחינה. לאחר מכן, המאסטר הסיר חומר עצום מגופי – זו הייתה ההחזקה שלי לתהילה ולרווח. הרגשתי נפלא בצורה שאי אפשר לתאר. החוויה הזו גרמה לי להבין לעומק את כוחו של לימוד הפא. זה גם אפשר לי, מאוחר יותר בטיפוח, לא להיכשל אף פעם במבחני טיפוח שהיו מעורבים בהם תהילה או רווח.

שינויים מהותיים בטיפוח נובעים מלימוד הפא

התקבלתי לאוניברסיטה אחרת ללימודי תואר שני. לאחר שסיימתי את לימודיי בשנת 2005 מצאתי עבודה. הבהרתי את האמת על הדאפא בחברה בה עבדתי, אבל דיווחו עליי לרשויות ופוטרתי. הוריי, שהיו גם כן מתרגלים, לא הבהירו את האמת על הרדיפה לאף אחד ולא יכלו להבין מדוע הסתכנתי בהבהרת האמת. הם לא נתנו לי לחזור הביתה. גרתי בחדר שכור וכספי כמעט נגמר. שלחתי קורות חיים, אבל רק חברה אחת הזמינה אותי לראיון. הם העדיפו להעסיק אנשים בעלי השכלה נמוכה יותר, כך שלא שכרו אותי.

המצב החריג הזה גרם לי להבין שאני כבר לא יכולה להסתמך על שיטות של אנשים רגילים כדי לפתור את מצבי. הייתי צריכה ללמוד את הפא יותר. אחרי שלמדתי את הפא במשך כשבועיים, ראיתי וילון שחור גדול נפתח, והיקום העצום נחשף בפניי. זה הפך לנקודת מפנה חשובה בטיפוח שלי. הבנתי שבעבר טיפחתי בתוך הבנה אנושית. עכשיו השכבה האנושית נסוגה, ויצאתי מהמושגים האנושיים כדי לטפח בתוך הדאפאדאפאבסינית: "החוק הגדול"..

הרגשתי כאילו הייתי מוקפת באור שמש חם. כשהבטתי למעלה, ראיתי את המאסטר מחייך אליי בחמלה. הבנתי שאור הבודהא של המאסטרמאסטרמאסטר לי הונג-ג'י, מייסד הפאלון דאפא מאיר אותי. כשהבטתי למטה, ישבתי בכף ידו של המאסטר בממד אחר. המאסטר החזיק אותי בדאגה אין סופית והוקיר אותי עמוקות.

למחרת קיבלתי מכתבי קבלה משלוש חברות. מאותה נקודה ואילך, הַבֲנתי את הטיפוח עברה פריצת דרך מהותית.

לימוד ושינון הפא אפשרו לי לצאת מהמעצר

בשנת 2004 מתרגל הזכיר את החשיבות של לימוד הפא בעל-פה, אז התחלתי לשנן את "ג'ואן פאלוןג'ואן_פאלוןהספר העיקרי של הפאלון דאפא (פאלון גונג)".

סבב השינון הראשון היה קשה ביותר ולקח לי שלוש שנים. מחשבותיי היו חסרות מנוחה וכאוטיות, ולקח לי שעות לשנן את הפיסקה הראשונה. לפעמים לא הצלחתי לשנן אחרי כמה ימים אפילו פסקה אחת. אבל אז הייתי מתגברת על מצוקה גדולה של שין-שינגשין-שינג טבע המחשבה והלב; טבע מוסרי; אופי, ומגלה שהבעיה שמדובר עליה בפיסקה הזו היא בדיוק הבעיה שעליה התגברתי.

לא משנה כמה קשה זה היה, מעולם לא שקלתי לוותר על הלימוד בעל-פה. אחרי ששיננתי את ההרצאה הראשונה, הרגשתי ששורש הבעיה בטיפוח שלי נפתר. אחרי שלמדתי בעל-פה את הפא הרגשתי שבאמת השגתי את הפא.

ב-2006 נסעתי לאתר ייצור חומרי מידע בצפון מזרח סין. תוך כדי שייצרתי את חומרי המידע גם שיננתי את הפא. בדיוק הגעתי להרצאה הרביעית בסבב השינון הראשון שלי. מתרגל באתר ייצור החומרים עודד אותי להאיץ את הקצב ולשנן יותר. דברים פלאיים רבים התרחשו במהלך תקופה זו. לפעמים משפט מהפא היה מגלה את העקרונות שמאחוריו. לפעמים ראיתי את המאסטר מלמד אותי את הפא. חלמתי שהשיער הלא בריא שלי הוחלף בשיער חדש ויפה. פעם אחת חלמתי שהשתתפתי בשלוש סדרות של הרצאות המאסטר, והמאסטר אפילו דיבר איתי. לפעמים חלמתי שאני מתקדמת בדרך לפני מתרגלים אחרים, אבל לרוב חלמתי שאני מפגרת מאחור. סיימתי את שינון הסבב הראשון של "ג'ואן פאלון" במהירות רבה ומתרגלים אחרים אמרו שהשינויים שבי היו אדירים.

יום אחד הרגשתי כאילו שלושה חבלים קושרים אותי. המאסטר בדיוק פרסם מאמר חדש. הקדשתי את כל מאמציי ללימוד הפא, קראתי כל מילה בליבי. ואז הרגשתי שאחד החבלים הוסר פתאום.

אנשים מהוועדה לעניינים פוליטיים ומשפטיים (PLAC) לקחו אותי למחרת לתחנת המשטרה המקומית לאחר שרימו אותי להאמין שהם מנפיקים לי אישור שהייה זמני. הבהרתי להם את האמת. חזרתי בלבי בשקט על הפאפאחוק, עיקרון ושלחתי מחשבות נכונות.

כיוון שלמדתי את הפא היטב, הפא היה טבוע עמוק במחשבתי, ועקף את המושגים האנושיים הרגילים. לא משנה מה עשתה לי המשטרה, מיד הייתי נזכרת בכתבים של המאסטר ופועלת בהתאם.

הרגשתי את גופי הולך וגדל, בעוד שתחנת המשטרה נראתה מתחת לרגליי. השוטר ששמר עליי יצא החוצה והשאיר את הדלת פתוחה מעט. הורדתי את מעיל הפּוּך הירוק שלי, וכשאני לבושה רק בסוודר, יצאתי מתחנת המשטרה וחלפתי על פני ארבעה או חמישה שוטרים. הטמפרטורה בחוץ הייתה מינוס 30 מעלות צלזיוס, אך לא חשתי את הקור אף שלבשתי רק סוודר.

אחרי הרבה פניות וסיבובים, הגעתי לביתה של מתרגלת. כדי להגן עליי, היא הביאה אותי לחברתה שאינה מתרגלת – לין. אבל ברגע שהמתרגלת הלכה, לין אמרה: "את בטח אסירה שברחה. אני מתקשרת למשטרה". לא משנה איך הסברתי, היא לא רצתה להקשיב. הפסקתי להסביר והתרכזתי בדקלום שקט של הפא. הבנתי אז שאני לא יכולה לסמוך על אנשים רגילים שיגנו עליי, כי הם אלה שאנחנו אמורים להציל.

לין אמרה אז: "רק ניסיתי להפחיד אותך. זה בסדר, את יכולה להישאר כאן".

כעבור יומיים שמעתי ניידות משטרה נעצרות בחוץ. בלי לחשוב על כך יותר מדי, המשכתי ברוגע לשנן את הפא. תוך זמן קצר המכוניות נסעו משם. מאוחר יותר מתרגלים עמיתים סיפרו לי שהמשטרה חיפשה בכל בית, כולל בתים של אנשים רגילים. אך משום שהתמקדתי בלימוד הפא, המשטרה פשוט הסתובבה סביב ביתה של לין ועזבה.

הייתי בטוחה. הרגשתי גם שאחרי שפרצתי דרך המצוקה הזו עם מחשבות נכונות, הטיפוח שלי עבר שיפור עצום.

במבט לאחור על החוויה הזו, המסקנה שלי היא שבמהלך אותה תקופה למדתי את הפא היטב. מטפח שליבו נמצא לחלוטין בתוך הפא יכול לעבור מצוקות בצורה יציבה.

לימוד הפא עזר לי להתגבר על מחלות

מצוקות הקשורות לקארמת מחלה מטרידות מתרגלים רבים. באמצעות לימוד הפא התגברתי על מצוקות רבות של קארמת מחלה קשה.

פעם אחת החל נמק באצבעות רגליי, ומאוחר יותר כל נקבובית בגופי פלטה מוגלה. הגירוד היה בלתי נסבל, גופי התנפח קשות, והמצב התקדם כל כך מהר עד שהרגשתי שזה עומד לקחת את חיי. הכוחות הישנים אפילו אמרו באוזני, "תירקבי למוות על המיטה הזאת תוך יומיים". נשארתי בְּחדר שקט כדי שאוכל ללמוד את הפא ולשלוח מחשבות נכונות. בהתחלה לא יכולתי לזהות את ההחזקה שלי, אבל ידעתי שאם אמשיך ללמוד את הפא, לבטח אגלה אותה. מלבד לצאת כדי להבהיר את האמת בכל יום, ביליתי את כל זמני בשינון הפא.

לאחר מספר ימים הבנתי שהבעיה שלי היא תאווה. באותו רגע ראיתי את המאסטר עומד לצדי, שואב את הנפיחות מגופי. החלמתי לחלוטין.

עליי להסביר כאן שאני מרגישה שההבנות שלנו באמצעות לימוד הפא הן מדויקות. אפשר אפילו לראות בבירור את השורש ואת הצורה של ההחזקה. ברגע שמתרגל באמת מזהה זאת, הוא מתנתק מזה. זה לא כמו המצב שבו אדם מוצא רק החזקות אנושיות על פני השטח.

בפעם אחרת, היה לי מפרק ברך שבור, עורק ראשי ברגלי נחסם, והשרירים בירכיים ובירך התנוונו. זה קרה במהלך הסגר הראשון של מגפת הקורונה. לא היו סביבי מתרגלים לדון איתם במצב.

מבוקר עד לילה שיננתי את הפא ושלחתי מחשבות נכונות. פשוט האמנתי בדאפא, ובהדרגה הפא חדר לליבי. בכל בוקר הכוחות הישנים יצרו את האשליה שעוד איבר כשל. הייתי פשוט מתמקדת בלימוד הפא ובשליחת מחשבות נכונות, ובערב הייתי בסדר. זה המשיך לקרות עד שפתאום זיהיתי בעיה בסיסית קבורה עמוק שהייתה לי. העורק נפתח מחדש, השרירים המנוונים התאוששו, ויכולתי שוב ללכת.

אם אדם מסתמך אך ורק על שיתוף עם מתרגלים אחרים, לפעמים לשמוע כל מיני דעות שונות יכול למעשה ליצור בלבול, ולהקשות על חשיפה של ההחזקות החבויות עמוק. אבל כשאדם לומד את הפא ביסודיות, להחזקות הללו אין היכן להסתתר.

משפחתו של בעלי נהגה להתנגד לפאלון דאפא, אך לאחר שראו כמה מהר התאוששתי, הם נותרו ללא מילים.

בפעם אחרת חוויתי אשליה של מחלת לב קשה. באותה תקופה עבדתי לבד הרחק מהבית ולא הצלחתי להרגיע את מחשבתי מספיק כדי ללמוד את הפא. אז כל יום העתקתי את הפא ביד. שלושה חודשים לאחר מכן, הבנתי את הבעיה שלי.

מתרגל עמית אמר לי לא להתחבר עם מתרגלת אחרת, ושהיא תגרור אותי מטה. בעקבות זאת הפסקתי לתקשר עם אותה מתרגלת שנייה. הבנתי שהמחשבות שלי היו שליליות. באמצעות לימוד הפא הבנתי גם שההערצה שלי כלפי המתרגל הראשון הייתה שגויה ופגעה בו. ברגע שהכול התבהר, אשליית מחלת הלב נעלמה.

היו עוד הרבה קשיים של קארמה של מחלה שפרצתי דרכם. בכל פעם זה היה בגלל שהיו לי פרצות גדולות שהכוחות הישנים ניצלו כדי לרדוף אותי. בדרך כלל הפרצות הללו היו בעיות ארוכות שנים שלא הצלחתי לזהות. בזמנים כאלה, אני זוכרת שהמאסטר אמר לנו:

" הפא יכול לשבור את כל ההחזקות, הפא יכול להרוס את כל הרוע, הפא יכול להשמיד את כל השקרים, הפא יכול לחזק את המחשבות הנכונות". ("להסיר את ההפרעות" –  "יסודות להתקדמות במרץ 2 ").

לפיכך שחררתי את הכול, למדתי את הפא יותר, ושלחתי מחשבות נכונות יותר. במהלך תהליך לימוד הפא, הצלחתי לזהות את ההחזקה ולהמיס את הרדיפה. כמו כן זנחתי את המושגים הרגילים של לידה, זקנה, מחלה ומוות, ונראיתי צעירה יותר.

הערות אחרונות: עלינו ללמוד את הפא יותר, ולספוג אותו באמת

כשאני מעתיקה את הפא מהזיכרון, אני מרגישה שכל העולם נעלם. נשארת רק המחשבה שלי שנטמעת ללא הרף בדאפא. ואז, כשאני מרימה את ראשי, אני מבינה: "אהה, אני בעצם בדירה שלי". כשאני במצב הזה, אני מתרוממת מהר מאוד.

יש מתרגלים האומרים שאינם יכולים להתמקד כשהם לומדים את הפא, או שאינם חווים שינויים כלשהם מלימוד הפא. הסיבה לכך היא שליבם לא באמת סופג וקולט את הפא. לדוגמה, לאחר לימוד ההרצאה השנייה, מישהו שואל מתרגל: "לְמה משמשות עיניים אנושיות?" מתרגל שלא קלט את הפא עשוי לומר: "כדי לראות דברים, כמובן". אבל מתרגל שהקדיש תשומת לב רבה וקלט את הפא יאמר: "ליצור אשליות לבני אדם ולהשאיר אותם באשליה כאן". לכן, כאשר נתקלים במצוקות של קארמת מחלה, מתרגלים שלא ספגו וקלטו את הפא במהלך לימודי הפא יאמינו שהם באמת חולים, בעוד שמתרגלים שלמדו היטב את הפא מבינים שזוהי בסך הכול אשליה של קארמת מחלה – בין אם לצורך סילוק קארמה או שזו רדיפה על ידי הכוחות הישנים.

לפעמים במהלך לימוד פא קבוצתי, אני רואה מתרגלים עמיתים משועממים מאוד וחסרי חיים. חלקם קוראים לזמן מה, ואז נרדמים לזמן מה, וכשהם מניחים את הספר הם אפילו לא יודעים איזה קטע הם למדו.

כשאני קוראת את הפא בעצמי, אני קוראת לאט מאוד. אני חייבת להבין על מה מדבר המשפט לפני שאני עוברת לבא אחריו. לפעמים לוקח לי ארבע שעות לקרוא הרצאה אחת.

לפעמים אני שואלת מתרגלים עמיתים: "איזה פא למדתם אתמול?" הם עונים: "הרצאה רביעית". ואז אני מגלה שמלבד ידיעת המילים: "הרצאה רביעית", הפא לא נכנס ללבם. וזו למעשה תופעה נפוצה. הפא לא קל להשגה. כי אם אדם לא מרכז את מחשבותיו בזמן הלימוד, זה אכן קשה להשיג את הפא באמת.

אני רואה מתרגלים רבים שאינם מצליחים לצאת ממצוקות, שאינם מצליחים להשתפר, יש להם קושי לעזור למאסטר להציל אנשים, או שהם ממש כרעו תחת קארמת מחלה, או שמילאו בלא יודעין תפקיד בהפרעה לפא. אני מרגישה שזה נובע מלימוד מועט מדי של הפא או שלא למדו היטב את הפא.

אני רואה גם אנשים סביבנו שבמקור היו יכולים להינצל אבל אינם מסוגלים לקבל את האמת על הדאפא. אני מרגישה שזה משקף את מצבי הטיפוח של המתרגלים מפני שאינם לומדים את הפא היטב. אם זה יימשך, לא תהיה לנו היכולת להציל את האנשים הרגילים האלה.

פגשתי גם מתרגלים שתכונת ההארה שלהם טובה בהרבה משלי, אבל הם מקדישים זמן לדברים אחרים. יש מתרגלים הלכודים בקשיים ומצוקות, ואחרי שהם קוראים הרצאה אחת של הפא, הם מבלים את שארית היום בהסתובבות בבית. הם לא יכולים לפרוץ דרך המצוקה הזאת. יש מתרגלים שיכולים לדקלם בשטף את הפא מהזיכרון, אך הם רואים רק את המילים על פני השטח ואפילו לא מבינים את המשמעות של מה שהם מדקלמים, כך שהם נשארים באותה רמת הבנה במשך שנים מבלי להשתפר. יש מתרגלים שתורמים רבות ויוצרים הרמוניה טובה מאוד עם סביבתם, אך מכיוון שלימוד הפא שלהם אינו מספיק, הכוחות הישנים מנצלים את הפרצות שלהם וגורמים צרות במשפחותיהם.

המאסטר מדגיש ללמוד את הפא יותר, כמעט בכל הרצאה. אבל יש מתרגלים שאחרי שהם שומעים את זה שוב ושוב, כבר אינם מתייחסים לזה ולא לוקחים את זה באמת ללב. זו הסיבה שרציתי לשתף אתכם בפירוט בחוויותיי. עלינו באמת לספוג את הפא כשאנחנו קוראים אותו ובאמת נעריך את לימוד הפא. אני מקווה שנוכל להישמר מלב מתנדנד, להשקיט את מחשבותינו ולתת ל"אני האמיתי" שלנו ללמוד את הפא לטפח באמת, ולהגשים את המשימה הגדולה שלנו לעזור למורה להציל אנשים.

אלו הן רק הבנותיי. אם משהו אינו תואם את הפא, אנא ציינו זאת.

[מאמרים שבהם מטפחים משתפים את הבנותיהם משקפים בדרך כלל תפיסה אישית בנקודת זמן מסוימת, בהתבסס על מצב הטיפוח שלהם, והם מוצעים ברוח המאפשרת התרוממות הדדית].