מדוע יש ללמוד את הפא בלב שקט

(Minghui.org) לאחרונה השגתי תוצאות לא צפויות מלימוד הפאפאחוק, עיקרון במחשבה טהורה וממוקדת. בכל פעם שאני לומדת אני עושה זאת ללא שום כוונה, ומבלי לשאוף להבין את המשמעות שעל פני השטח של כל מילה.

לפעמים אני מתמקדת בשינון הפא. כשאני חוזרת על מה ששיננתי, אני מוודאת שאני מבינה את משמעותו של כל משפט – ללא קהות חושים או חזרה מיכנית על המילים. לפעמים אני כותבת בשקט את הטקסט במצב המחשבה שתיארתי. עליי לקלוט מה המאסטרמאסטרמאסטר לי הונג-ג'י, מייסד הפאלון דאפא מלמד במשפט או בקטע לפני שאני מניחה את העט על הנייר.

כתוצאה מכך תהליך הלמידה נעשה נפלא ביותר. ראיתי כל הזמן פאלון מסתובב, לפעמים עף החוצה מתוך הספר, עף מתוך עיניי, או מסתובב באוויר. הפאלונים הם רב-צבעוניים, חלקם שקופים בגוונים שונים, ואחרים פולטים אור בצבעים שונים.

פאלון המבזיק לנגד עיניי הוא באמת מחזה מרהיב. בעבר מראות מופלאים כאלה היו נדירים. עכשיו, ברגע שאני מתיישבת ללמוד את הפא, אני רואה פאלון מתחיל להסתובב.

במהלך הלימוד שלי גם השגתי הבנה עמוקה יותר לגבי עקרונות הפא. מה שנראה כמו מילים רגילות מכיל למעשה משמעויות עמוקות. קודם חשבתי שאלה רק מילים, אבל דרך לימוד ממוקד גיליתי שהן מצביעות על שכבה עמוקה יותר של עקרונות הפא. כיוון שגישתי כלפי הפא לא הייתה נכונה מספיק קודם כן, לא קלטתי את הרעיונות האלו.

ממש בתחילת הטיפוח שלי הרגשתי תחושת חדשנות. ככל שהתקדמתי בלימוד, התחושה הזאת התפוגגה. ברגע שלימוד הפא נעשה לי מוכר, זה הפך ללימוד מיכני. עדיין למדתי את הפא, אבל לא חשבתי על מה אני לומדת, וגם לא טרחתי לעבד את המילים בראשי.

המאסטר הצביע לי על כך שזה כמו שאני מאפשרת להכרה המשנית להשתלט על גופי כדי לטפח. כמו אנשים שמתחילים להתנדנד ברגע שהם עוצמים את עיניהם במהלך המדיטציה — זה הופך להרגל. פיתחתי הרגל גם כן. בכל פעם שלמדתי את הפא, ההכרה העיקרית שלי הייתה מוותרת על שליטה, נרגעת, ופשוט יוצאת ידי חובה של לימוד או שינון כמה הרצאות כדי למלא את המשימה. זה לא קרה רק  קריאת הפא, אלא אף בלימוד הפא בעל פה – יכולתי לדקלם אותו כדי לצאת ידי חובה בלי לערב את המחשבה שלי. כעת, לאחר שתיקנתי את הבעיה הזו, קבלתי הבנה מעמיקה יותר של עקרונות פא רבים.

יום אחד לפתע הבנתי שלמדתי להסתכל פנימה – לא רק לומר זאת, אלא לעשות זאת בפועל.

המאסטר אמר:

"אמוד עצמך בכל דבר אל מול הפא,
ליישם זאת בפועל, זהו טיפוח".
("הונג יין"  "טיפוח בפועל")

אני מבינה שטיפוח אמיתי דורש לגלות החזקה ולסלקה באמת. המפתח הוא פעולה; רק לדבר על לגלות החזקות מבלי לסלק אותן בפועל לא נחשב לטיפוח. באותו זמן עליי למצוא את המושגים העומדים מאחורי אותן החזקות.

לדוגמה, כשלמדתי את הפא ברצינות יום אחד, לפתע קלטתי משמעות עמוקה יותר של "להיטמע בפא". מיד הבחנתי בהבדל בין מחשבות המושפעות מהפא לבין אלה שאינן מושפעות ממנו.

זה לא מספיק רק לזהות מחשבות כאלה – היה עליי גם לסלק את אלו שאינן נכונות. מיקדתי את המחשבות הנכונות שלי על טיהור החשיבה המעוותת שנוצרה מאוחר יותר בחיי. הניקוי ארך כחצי שעה, מה שלא היה מספיק אך זו הייתה התחלה טובה. באותו לילה חלמתי שאני רוכבת על הקורקינט החשמלי הקטן שלי במעלה מדרונות תלולים, מטפסת ברצף על שיפועים. החלום הראה לי שחלק מהתהליך הוא לרומם את השין-שינגשין-שינג טבע המחשבה והלב; טבע מוסרי; אופי שלי.

דוגמה נוספת היא שבעבר חיפשתי שהמאסטר יאיר את עיניי, אבל לא הייתי מודעת לשאיפה הזאת. מאוחר יותר שמתי לב שאני חווה הרבה פעמים הארה אשלייתית דרך חלומות או מקורות אחרים, כמו דברים שאני שומעת או רואה. טשטוש האמת והאשליה גרם לבלבול והפרעה משמעותיים בטיפוח שלי.

השאיפה הזאת שלי היא שגרמה למבחנים האלו. בטיפוח נכון לא רודפים אחר דבר. הפא עצמו הוא המורה. המאסטר העניק לנו את הדאפא. אף שאיננו יכולים לראות את המאסטר באופן אישי, לימוד נחוש של הפא יביא לכך שהפא יהיה המורה שלנו.

עלינו ללמוד את הפא בהתאם לדרישות המאסטר ולא לסטות מהן בשום דרך. מה שעלינו להבין נבין. אין עלינו להקשיב למידע חיצוני, וגם לא לחקות מתרגלים עמיתים או אחרים. בדרך זו לא נלך לאיבוד ולא נמשוך אלינו קשיים.

יום אחד ראיתי את המתרגלת ג'יאנג שלא ראיתי שנים. היא הייתה בעיצומה של קארמת מחלה חמורה. לאחר ששוחחתי איתה קצת, הרגשתי קצת לא בנוח לראות אותה כך. הבנתי בגדול שהיא סטתה מהפא בלי להיות מודעת לזה, וזה נתן לכוחות הישנים סיבה לרדוף אותה.

אף שמחויבותה היציבה לפא במצב הזה הייתה באמת ראויה להערצה, היא לא הצליחה לזהות את שורש בעייתה. זה גם הפריע ליכולתה להציל אחרים, וזה היה עצוב ושובר לב.

ראיתי מתרגלים שהתמודדו עם קשיים שונים, כולל קשיים כלכליים, קארמת מחלה, מעצר לא חוקי ורדיפהרדיפהמאז 1999 מתרגלים בסין נאסרים ללא עילה חוקית, מעונים באכזריות ומחלקם אף נקצרים איברים בכפייה בעודם חיים. מס' הקורבנות נאמד במיליונים. אני מאמינה שהאתגרים האלו עלולים לנבוע מכמה סיבות:

מתרגלים רבים לא מבינים את הפא כשהם לומדים אותו. אם הכרתם העיקרית לא ממוקדת בזמן הלימוד, איך הם יכולים להבין עקרונות של רמות גבוהות יותר? אם נשאל מתרגלים עמיתים: "מהן דרישות המאסטר ללימוד הפא?" כמה מהם יענו נכון? אם אנחנו לא יודעים את הדרישות, איך נצליח למלא אחריהן? וכמה באמת יכולים לשמור את ההכרה העיקרית שלהם ערנית כשהם לומדים את הפא כדי להשיג את הפא?

בעיה נוספת היא חוסר הדגש על יסודות להתקדמות במרץ. חישבו על זה: איך אנחנו מבינים את שם הספר? שכבה אחת של משמעות שאני רואה היא שזה המפתח לנחישות.

כיוון שהספר הזה הוא חשוב כל כך, האם אין עלינו לשנן אותו? עלינו אכן לעשות זאת. לאחר ששיננתי את החלק הראשון, השני והשלישי של "יסודות להתקדמות במרץ", הצלחתי לזהות את כל המזימות הרעות, שרבות מהן כללו ערעור פנימי של הפא שתוצאותיו היו מפחידות ביותר.

בעיה נוספת נובעת מכך שנעשים קהי נפש כשלומדים את "ג'ואן פאלוןג'ואן_פאלוןהספר העיקרי של הפאלון דאפא (פאלון גונג)". זה קורה כשאנחנו קוראים אותו כל כך הרבה שזה הופך לשגרה, או כשאנחנו מתרגלים לא לחשוב לעומק ונעשים עצלנים מכדי להבין את המשמעות של כל משפט. וגרוע אף יותר, אנחנו עלולים לא להבין שאנחנו לא לומדים את הפא כפי שהמאסטר דורש מאיתנו. זה מטריד במיוחד אם אנחנו אפילו לא יודעים שיש בעיה בלימוד שלנו – איך נצליח לתקן את זה?

כמו המתרגלת ג'יאנג שסבלה מקארמת מחלה, אני יודעת שהיא לא למדה את הפא באופן עמוק – אבל היא לא הבינה את זה. היא הרגישה שהיא נחושה כי היא למדה את הפא ותרגלה את התרגילים כל יום.

אך היא סטתה כל כך הרבה זמן עד שהיא לא הייתה מודעת כלל שיש בעיה. זו דוגמה ללימוד פא מבלי לקלוט את מהותו. איך היא יכלה בכלל לפרוץ כך את קארמת המחלה? זה יהיה קשה ביותר. האמת היא, לא לקלוט את מהות הפא זה כשלעצמו מבחן קטלני שסודר על ידי הכוחות הישנים עבור תלמידי הדאפא. על כולם להתייחס לכך ברצינות ולתקן כראוי כל גישה שגויה ללימוד פא.

מתרגלים שחסרה להם התבוננות פנימית מספקת לא נכשלו בהתבוננות פנימה — רבים שמים על כך דגש רב. עם זאת, עקב לימוד לקוי של הפא, הן באיכות והן בכמות, חסרה להם ההבנה של עקרונות הליבה. כתוצאה מכך, הם נכשלים בזיהוי שורש הבעיות, ולעיתים אף מאשימים אחרים ומסתכלים על הרדיפה כעל קונפליקט אנושי.

כשמתרגלים הנתקלים בקשיים מסתכלים פנימה, חלק לא מזהים את שורש הבעיה. למרבה הצער, כיוון שחסרה להם הבנה של עקרונות הפא, גם כשאומרים להם את הסיבה, הם עדיין מסרבים לקבל זאת.

הייתה מתרגלת בקרבתי שעקבו אחריה, ביתה נשדד והיא נרדפה. הדברים האלו קרו לה כי היא ערערה את הפא. לאחר שחרורה, למדנו לעתים קרובות יחד את הפא. מחשש שהיא עלולה להיכנס שוב לצרות אמרתי לה כל מה שזיהיתי בשגיאות שעשתה שערערו את הפא. מאוחר יותר היא הבינה חלק מהדברים שהסברתי לה.

חשבתי לעצמי שהיא תהיה בסדר, אבל הופתעתי כשהיא שוב נתקלה בצרות. מאוחר יותר הבנתי שזה היה עקב לימוד פא לא מספק. היא לא ידעה רבים מהעקרונות שהמאסטר לימד. הכוחות הישנים ניצלו את ההחזקות שלה ורדפו אותה שוב.

שמתי לב גם שיש מתרגלים סביבי העוסקים במעשים הסוטים מהפא, אך הם אינם מודעים להם כי הם חבויים עמוק. אפילו כשאני מזהירה אותם הם לא מאמינים לי. למרות שהם נראים בסדר עכשיו, מצבם באמת מסוכן.

יש אנשים שמתחזים למתרגלים ומשבשים את הסביבה של תלמידי הדאפא. זה גם מסוכן מאוד. אז מה לעשות? רק על ידי הקדשת מאמץ משמעותי ללימוד הפא נוכל לפרוץ את המחסומים הללו ולהימלט מהמלכודות שהציבו הכוחות הישנים. כמו כן, עלינו לקרוא יותר את מאמרי המערכת של אתר מינג-הווי.