המסע שעברתי מלהאמין לתעמולת המק"ס ועד שנעשיתי מתרגל

(Minghui.org) שמעתי לראשונה על פאלון גונג כשהייתי בכיתה ד'. מצאתי דיסק וידאו ללא תווית בקופסת העיתונים. מתוך סקרנות השמעתי אותו. הדיסק הכיל סרטון מתקרית "ההצתה העצמית" בכיכר טיאננמן

כיוון שהייתי עדיין די צעיר, פשוט צפיתי בו בלי ממש להבין או להתרשם ממנו, ולא הקדשתי לכך מחשבה רבה.

באותה תקופה התקשורת של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) הייתה מוצפת בתעמולה שלילית על פאלון גונג. תחת המתקפה התעמולתית המתמשכת והחד-צדדית הזו, רוב האנשים התנגדו לפאלון גונג, ואני ביניהם.

במבט לאחור אני מבין שהמחשבות הללו לא נבעו מחשיבה עצמאית, אלא עוצבו על ידי דעת קהל. אמונה צריכה להיות עניין של חופש אישי, אבל באותה תקופה, חסרה לי היכולת להבחין בָּאמת.

כשאתה גדל בסין, אתה לומד כל הזמן ש"לאהוב את המדינה" זה "לאהוב את המפלגה", ומחזקים אצלך ללא הרף את המושג הזה. חינוך כזה חלחל למקצועות רבים, הכוללים את השפה הסינית, היסטוריה ופוליטיקה, תוך הדגשת ציות והתאמה לאידיאולוגיית המפלגה. החינוך לא מעודד את התלמידים לחשוב באופן עצמאי.

גדלתי בתוך מערכת החינוך של המק"ס, והאמנתי לכל דבר בספרי הלימוד ובתקשורת שלה. כמו סינים אחרים, חשבתי שסין היא חזקה והעולם החיצון הוא עוין. תפיסה זו לא נבעה מבחירה אישית, אלא עקב החדרה ארוכת שנים של האידאולוגיה של המק"סמק"סהמפלגה הקומוניסטית הסינית..

לאחר שסיימתי את לימודיי נסעתי לחו"ל ללמוד, ובפעם הראשונה ראיתי מתרגלי פאלון גונג צועדים בשקט בתהלוכה. זה היה בניגוד מוחלט למה שהובילו אותי להאמין – קבוצה זו הוצגה בסין כ"בלתי חוקית" ו"מסוכנת". והנה ראיתי מתרגלים מחוץ לסין שביטאו את דעותיהם והשקפותיהם בגלוי ובשקט.

מאוחר יותר, ממש במקרה פגשתי מתרגל פאלון גונג. בתחילה עדיין חשתי התנגדות מסוימת עקב שנות התעמולה שנחשפתי אליהן. אבל לאחר שהקשבתי להסבריו הסבלניים של המתרגל, הבנתי בהדרגה שפאלון גונג שונה לחלוטין ממה שהובילו אותי להאמין.

התחלתי לחקור וללמוד פאלון גונג. באותה תקופה הייתי תחת לחץ רב מבחינה אקדמית והרגשתי חרדה ולחץ, אבל כשלמדתי את הפאפאחוק, עיקרון ותרגלתי את חמשת התרגילים, באופן בלתי צפוי הרגשתי תחושת שלווה שאבדה לי מזמן, והלחץ שלי הופחת באופן ניכר. השגתי הבנה חדשה לחלוטין לגבי פאלון גונג דרך החוויה האישית שלי.

עברתי לטורונטו, קנדה, והכרתי מתרגלת ותיקה בשם דאי. עקב נסיבות אישיות, הטיפוח שלי לא היה סדיר, אך דאי הדריכה אותי בסבלנות באמצעות לימוד הפא, ובאמצעות הצעות רבות וטובות.

היא דאגה לי כמו אחות גדולה ועזרה לי להבין בהדרגה את החשיבות של התבוננות פנימה וטיפוח האופי שלי.

דרכה פגשתי מתרגלים אחרים, וכולנו עודדנו ותמכנו זה בזה בטיפוח שלנו.

במבט לאחור אני מבין לחלוטין שהשינוי בהבנתי את העולם לפני ואחרי הלימודים בחו"ל לא קרה בן לילה, אלא הגיע בהדרגה באמצעות השוואה מתמדת, הרהור והתנסות אישית.

כשנתקלתי במידע אותנטי ובאמיתות היסטוריות, אמונות מסוימות שהחזקתי בהן בבירור בעבר התפוררו בזו אחר זו.  ההשפעה הפסיכולוגית של חוויה זו הייתה עמוקה, ואילצה אותי לבחון מחדש באופן יסודי את בסיס ההבנות הקודמות שלי.

כמי שגדל בסביבה הנשלטת על ידי נרטיב יחיד, אני מודע היטב לכך שלא קל לשנות מושגים המושרשים עמוק. זו הסיבה שאני מעריך את ההזדמנות שיש לי כעת לראות את ההיסטוריה בצורה רציונלית ולחשוב על נושאים באופן עצמאי.

תרגול פאלון דאפא לא רק הועיל לגוף ולנפש שלי, אלא גם לימד אותי לשמור על בהירות וחמלה בעולם המורכב של היום.