(Minghui.org) כשהמפלגה הקומוניסטית הסינית התחילה לרדוף ולהשמיץ את מאסטר לי (מייסד שיטת הפאלון גונג) את ואת להקות אמנויות הבמה שן יון ברחבי העולם, הבנתי שזה הקרב האחרון בין הכוחות הישנים לבין הבורא. זוהי גם הנשימה האחרונה של הרדיפה בת 25 השנים של המפלגה הקומוניסטית הסינית את הפאלון גונג. שד לעולם לא יהיה גבוה יותר מהטאו. בצומת הקריטית האחרונה של הקרב בין הטוב לרוע, אנחנו, המתרגלים בסין, צריכים להגביר את מאמצינו בשליחת המחשבות הנכונות החזקות, ולמלא את הנדרים שנדרנו כשהגענו לעולם עם המאסטר. הייתי רוצה לשתף כמה מההתנסויות המופלאות של שליחת מחשבות נכונות יחד עם מתרגלים עמיתם בחיסול הרוע.

בשנת 2005 עצרו אותי באופן בלתי חוקי והכניסו אותי למרכז מעצרים. היה שם רופא כלא מרושע מאוד שהתקיף לעיתים תכופות את פאלון גונג והתעלל במתרגלים מילולית. שלחתי מחשבות נכונות להשמיד את הרוע שתמך בו. עזרתי לו לחזור לחושיו כדי שיתייחס טוב למתרגלי דאפא, ויבחר לעצמו ולמשפחתו עתיד מזהיר יותר.

לאחר כמה ימים של שליחת מחשבות נכונות, רופא בית הכלא נעשה רגוע והיה חייכן וחביב. במרכז המעצרים מחלותיי הישנות חזרו. הוא לקח אותי לבית החולים, ובאותו יום ראה עד כמה סבלתי בגלל המחלה, הוא לחש בעצב על מנהיג המפלגה הקומוניסטית לשעבר, "ג’יאנג דזה-מין הזה, ג’יאנג דזה-מין הזה...". הוא התכוון לזה שג’יאנג דזה-מין אכזרי מאוד, ואנשים חולים כמוני נרדפו לדרגה נוראה כזאת.

כשנכלאתי בפעם הראשונה במחנה העבודה בכפייה של הפרובינציה, השומר האחראי נראה רשע ומרושע. כל יום צעק בטירוף וזה נראה שהוא תחת השפעת רוע מממד אחר. שלחתי מחשבות נכונות לחסל את היצורים הרעים וגורמיהם השולטים בו. לאחר כמה חודשים, יום אחד, ראיתי דרך העין השמיימית שלי, נחש ירוק שהפך לנחש שהתייבש. המראה המפחיד של השומר נעלם.

כתבתי לו מכתב כדי להבהיר את האמת על הפאלון גונג, ומאז כשראה אותי היה תמיד נחמד, ונהיה נחמד כלפי כולם. זה היה נכון במיוחד עבור עמיתים מתרגלים שסירבו "להשתנות". הוא הגן עליהם בגלוי ובסתר.

כשהאסירים ניסו "לשנות" מתרגלים במחנה העבודה בכפייה, הם קיללו את המאסטר ואת הדאפא. בשקט אמרתי למאסטר "מאסטר, בבקשה חזק את הכוחות העל טבעיים של התלמיד שלך, תן לי אומץ וחוכמה, ואל תאפשר לאסירים לבצע פשעים נגד הדאפא ונגדך. סגור להם את הפה". המשכתי לשלוח מחשבות נכונות. לאחר כמה דקות, האסירים באמת הפסיקו לקלל והתיישבו כשהם עסוקים בענייניהם.

לילה אחד בשנת 2014 לאחר שחזרתי ממחנה עבודה בכפייה, הלכתי לכפר סמוך עם עוד מתרגל כדי לחלק חומרי הבהרת אמת. בדרכנו חזרה הביתה ראינו מכונית משטרה לפנינו לכן היינו צריכים לפנות לשדה שהיה בדרך, כשאנחנו הולכים דרך שדה תירס. ראינו 2 מכוניות משטרה נוסעות ישר לכיוון כפר הולדתנו עם אורות דולקים. ניסינו להגיע לבתינו מבלי שיראו אותנו. בזמן שמיהרנו הביתה, בקשנו מהמאסטר שיגן עלינו, ושיגרום לשוטרים סחרחורת ובלבול. שלחנו מחשבות נכונות כדי שהשוטרים יכבו את תאורת הרכבים. בחסותו של המאסטר הגענו בשלום הביתה בשעה 10 בלילה.

כשהחבר העמית הגיע לדלת, אורות רכבי השוטרים כבו. שתי מכוניות המשטרה נסעו הלוך ושוב סביב הבתים שלנו, כשהשוטרים מחפשים אותנו. בחצות הלילה, המשכתי לשלוח מחשבות נכונות. מכוניות המשטרה עדיין הסתובבו סביב ביתי באורות דלוקים עד שעה 1 אחר חצות, ואז הם נסעו.

לפני שאני יוצא להציל אנשים, העמיתים שלי ואני תמיד מבקשים מהמאסטר את ברכתו ושולחים מחשבות נכונות חזקות לחיסול הרוע בממדים אחרים. במשך השנים, מאמצי הבהרת האמת שלנו פנים אל פנים התנהלו באופן חלק, ולא נתקלנו בשום סכנה.

שני המקרים האלה באמת הראו לי את ההשפעה המדהימה של המחשבות הנכונות של מאמצינו עם ההתמודדות עם הרדיפה.

אף אחד אינו יכול לחבל בדאפא. כל פעם שהרוע קופץ ומעורר צרות, התוצאה היא שיש לנו הזדמנות להפיץ את הדאפא. מה שיותר חשוב, המבחן אם התלמידים יכולים להשיג את המצב של 

"בתוך המצוקות מחושל גוף הזהב" ("הונג יין II" "הנתיב לאלוהות הוא קשה").

 האם נוכל להתעלות ולהיות אלוהיים, והאם נשיג ציון גבוה או סתם ציון עובר, הכול תלוי בנו. הכול תלוי באיך אנחנו מטפחים את עצמנו.

לא קל למאסטר להפיץ את הפא, כתלמידי המאסטר אנחנו מבינים שהוא סובל עבורנו ועבור ישויות חיות, ואין עלינו לשבת בחיבוק ידיים. עלינו להשתמש בכוחות העל-טבעיים שלנו שהוענקו לנו על ידי המאסטר כדי להשמיד את הרוע ולמלא את חובתנו ואת אחריותנו להצלת ישויות חיות.