(Minghui.org)  כל המתרגלים יודעים שלפני ה-20 ביולי 1999, זה היה שלב הטיפוח האישי. אבל אחרי שהחלה המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) ברדיפה נגד פאלון דאפא נכנסנו לטיפוח של תקופת תיקון הפא.

לאחר שקראתי מאמרים של מתרגלים עמיתים על טיפוח אישי לעומת טיפוח בתיקון הפא, הוארתי עמוקות והבנתי שיש הבדל בין השניים.

אשתף כמה תובנות לגבי רמה זו של עקרונות הפא. אם אני כותבת משהו שאינו תואם את הפא, אני מבקשת בענווה שעמיתיי המתרגלים יעירו לי בחמלה.

להבין את הרדיפה ברמה עמוקה יותר

בשלבים המוקדמים של הרדיפה נעצרתי ונשלחתי למחנה העבודה בכפייה מא-סאן-ג'יאה. כשעוניתי על ידי הסוהרים הרגשתי בהתחלה שזה יותר מדי ושזה בלתי נסבל, ונקטתי במילים ובמעשים קיצוניים, כשאני "עונה לרוע ברוע". חשבתי שבכך אני מתנגדת לרדיפה ומאמתת את הפא, אבל זה רק החמיר את המצב.

הלקח העמוק הזה הביא אותי להבנה פתאומית. הבנתי שטעיתי, כי ראיתי את הרדיפה כאילו היא מבוצעת על ידי הסוהרים. קלטתי שזו אינה רדיפה בין אדם לאדם, אלא שישויות רעות בממד אחר מתמרנות אנשים מרושעים לבצע זוועות. מאותו זמן ואילך התמקדתי כל יום בשליחת מחשבות נכונות לסלק את הישויות והגורמים הרעים מאחורי הסוהרים.

שלושה חודשים אחר כך הסוהרים נעשו רגועים יותר. כשאני מודרכת על ידי חמלתו של המאסטר, כתבתי מכתב כן לאחת הסוהרות ודחקתי בה להתייחס למתרגלי פאלון דאפא בחביבות וכך לבחור לעצמה עתיד מזהיר, כדי שלא תימחק על ידי ההיסטוריה. אחרי שהיא קראה את המכתב היא הפכה לְחַברתי. היא עשתה מעשים טובים רבים עבור המתרגלות ועזרה לי גם כן, וזה הוביל לשחרורי שישה חודשים מוקדם מהצפוי.

טיפוח תיקון הפא ומה הוא משמעותו

באותו זמן לא הבנתי מהו טיפוח בתקופת תיקון הפא; ידעתי רק שאני צריכה לסלק את הכוחות הרעים שמאחורי הסוהרים ולתת לסוהרים, שהיו באשליה תחת המניפולציה של הרוע, להבין מהו פאלון דאפא ומי הם המתרגלים. עכשיו אני מבינה שזה היה רק חלק מהטיפוח של תיקון הפא.

המאסטר מוביל אותנו מטיפוח אישי לטיפוח של תיקון הפא, כך שעלינו לפעול בהתאם להוראות המאסטר ללא כל תנאי. זוהי הדרך היחידה עבורנו להגיע לבשלות על נתיב טיפוח תיקון הפא.

מה קורה אם לא צולחים לעבור לטיפוח של תיקון הפא

למרבה הצער חלק מהמתרגלים לא תפסו את העיקרון הזה, ואני לא יצאתי מכלל זה. רק על ידי לימוד מאמרים חדשים של המאסטר ומאמרי שיתוף התנסויות של מתרגלים עמיתים כמו גם דיון על דברים עם מתרגלים בקבוצה שלנו, הגעתי להבנת האמת הזו של הפא, תוך הכרה בכך שהסטנדרטים לטיפוח אישי ולטיפוח תיקון הפא שונים באופן מהותי.

טיפוח אישי דורש יכולת נשיאה, לסבול קשיים ללא תלונה או חרטה. אין כל שאלה של הגעה לנקודת שבירה. טיפוח תיקון הפא לעומת זאת, דורש לחשוף את האמת כדי להציל ישויות חיות. כשאנחנו מתמודדים עם אלו שרומו על ידי המק"ס ופוגעים בנו מתוך בוּרוּתם, עלינו להבהיר להם את האמת. במיוחד לבני המשפחה שלנו. גם הם ישויות חיות, ועלינו להסביר להם דברים בצורה ברורה תוך שימוש במחשבות נכונות לעורר את טוב ליבם, כדי שנוכל להציל אותם.

לפעמים סביבת הבית אינה תומכת, ובני המשפחה יוצרים קשיים ללא הרף, מנצלים את המתרגל, מבלי להשאיר לו (או לה) זמן לעשות את שלושת הדברים שאנחנו נדרשים לעשות כמטפחים, ואפילו מצפים מאיתנו לטפל בכל המטלות ולקחת על עצמנו את כל האחריויות. האין זו צורה של רדיפה? אם מטפח מקבל זאת בפסיביות ומתייחס לזה כנורמלי ונושא את כל זה בפסיביות, האם הוא אינו מגביל את עצמו לטיפוח אישי?

שתי מתרגלות שהכרתי הלכו לעולמן טרם עת. הן אכן היו באמת מוצפות באחריויות החזקת הבית ואף הופלו לרעה על ידי בני משפחה. בסופו של דבר הן איבדו את גופן הפיזי ולא יכלו להמשיך עם המאסטר עד סוף הדרך. אף שטיפוח אינו לשווא לעולם ומתרגלים עדיין עשויים להגיע למקום טוב, זה שונה לחלוטין מהליכה בנתיב עד לסופו המוחלט. ללכת אחר המאסטר עד הסוף זוהי שלמות אמיתית; אחרת נרגיש חרטה גדולה ובלתי-הפיכה.

להישאר על נתיב טיפוח תיקון הפא

אחרי שאחת המתרגלות שלנו שוחררה ממאסר בלתי חוקי, היא גילתה שלא רק שרשויות המק"ס השעו את קצבת הפנסיה שלה, אלא שגם משכורתה החודשית הופסקה. היא לא הסכימה לקבל זאת באופן פסיבי, ביודעה שתרגול פאלון דאפא אינו מוטעה ובוודאי שאינו פשע. כליאתם הבלתי חוקית של מתרגלי דאפא היא עוול חמור, וקיצוץ הפנסיות שלהם הוא צורה של רדיפה.

היא בחרה להבהיר את האמת לעובדי משרד הביטוח החברתי. לא עניין אותה אם הפנסיה שלה תוחזר או לא. מה שחשוב לה היה זה לעזור לאנשים להבין את האמת על פאלון דאפא כדי שיוכלו להשתחרר משליטת המק"ס ולהינצל.

לפיכך היא כתבה מכתבים משכנעים והלכה למשרד הביטוח החברתי כדי להסביר את האמת על הדאפא. היא הלכה שוב ושוב תוך התמקדות בתהליך, לא בתוצאה, אך ורק כדי להציל אנשים – עד שהם הבינו את האמת.

לאחר מכן היא פנתה לסוכנויות שונות שהיו מעורבות בכך, כדי לספר להן על הדאפא. במשך ארבע שנים היא עשתה זאת, כשהיא מבקרת ללא לאות במשרדים שונים, אין-ספור פעמים. באמצעות מאמציה המתמשכים, הם הבינו לבסוף שהשעיית הפנסיה שלה הייתה מוטעית. בסופו של דבר החזירו לה את הפנסיה שלה, ומשרד הביטוח החברתי אפילו החזיר לה את כל השכר שנוכה ממנה.

למתרגלת הזו יש הבנה ברורה של עקרונות הפא והיא פעלה באופן יוצא מהכלל. בסופו של דבר היא לא רק החזירה את מקור ההכנסה החוקי שלה, אלא חשוב מכך, היא השתמשה בחמלה שלה כדי להציל אנשים רבים עם קשר גורלי בתוך מערכת המק"ס.

המאסטר אמר לנו ב"יסודות להתקדמות במרץ 3":

"תלמידי הדאפא כגוף כולל עברו את שלב הטיפוח-תרגול האישי. בזמן הנוכחי, בשל ההתקדמות המהירה של השטף העצום של תיקון הפא, השלב שבו תלמידי הדאפא מאמתים את הפא מתקרב גם הוא לסיום, וההיסטוריה תיכנס בקרוב לשלב חדש. החל מעכשיו, במיוחד תלמידי הדאפא בסין, על מתרגלים הן חדשים והן ותיקים להניח את הלבבות האנושיים שהם אחזו בהם במשך תקופה ארוכה ולהתחיל להזדרז להציל באופן מקיף את אנשי העולם. ברגע שהשלב הנוכחי הזה יחלוף, הסינון הגדול הראשון של ישויות חיות יתחיל. כתלמיד דאפא של תקופת תיקון הפא, השחרור האישי אינו המטרה של הטיפוח-תרגול. כשבאתם, הצלת ישויות חיות הייתה השאיפה הכבירה שלכם והאחריות והיעוד שהעניקה לכם ההיסטוריה בתיקון הפא. לכן כמות גדולה של ישויות חיות הפכה ליעד שלכם להצלה. תלמידי דאפא, אין לפספס את האחריות האדירה שהוענקה לכם במהלך תיקון הפא, ועל אחת כמה וכמה אין לאכזב את הישויות החיות האלה. אתם כבר התקווה היחידה ליכולת שלהם להיכנס לעתיד. לכן על כל תלמידי הדאפא, המתרגלים החדשים והוותיקים, לפעול ולהתחיל להבהיר את האמת באופן מקיף") . הניחו את הלב האנושי, הצילו את אנשי העולם")

המאסטר הניח את מטרת הטיפוח הישר: במהלך תקופת תיקון הפא, תלמידי הדאפא חייבים לאמת את הפא, להציל ישויות חיות ולהגשים את נדריהם הפרהיסטוריים. אף שאנו חיים ומטפחים בזמן שהרדיפה הזו נמשכת, איננו יכולים פשוט כך לשאת אותה. כשיש צורך להבהיר את האמת, עלינו לעשות זאת בכבוד וביושרה, משום שהיחס הלא אנושי שאנו תלמידי דאפא סובלים אינו מקובל.

בעולם הזה רק הפאלון דאפא הוא ארץ טהורה, ואנחנו אנשים טובים בארץ טהורה זו. עלינו ליהנות מכל מה שמגיע לנו, וגם אם לא נקבל אותו, עלינו עדיין להבהיר את האמת לאנשי המק"ס שמשתתפים ברדיפתנו כך שהם יוכלו להשתחרר מכבלי הקומוניזם, לעשות בחירות חכמות ולקבל את ההצלה החומלת של הדאפא.

כמובן, הרווחים וההפסדים שלנו במציאות הם חסרי משמעות; העיקר הוא שנאמת את הפא, נציל ישויות חיות ונמלא את המשימה האדירה שההיסטוריה הפקידה בידינו בתיקון הפא

עלינו להבחין בין טיפוח תיקון הפא לבין טיפוח אישי, כדי לעמוד בקצב של התהליך הגדול של תיקון הפא של המאסטר, ולחזור הביתה עם המאסטר כשנגיע לשלמות המלאה.

[מאמרים בהם מתרגלים משתפים את הבנותיהם משקפים בדרך כלל תפיסה אישית בנקודת זמן מסוימת, בהתבסס על מצב הטיפוח שלהם, והם מוצעים ברוח המאפשרת התרוממות הדדית].