הממדים האחרים ששאן-שאן ראה

(Minghui.org)

כשאני שולח מחשבות נכונות בתקופה הזאת, אני רואה שהדמונים הם כבר מעטים מאוד. קודם היה כיסוי מעל כדור הארץ כדי שהיצורים החיים שבחוץ לא יוכלו להיכנס והיצורים החיים שבפנים לא יוכלו לברוח החוצה. עכשיו הכיסוי הזה כבר איננו. הממדים למעלה (מחוץ לשלושת העולמות) כבר נוקו לגמרי והדמונים כבר לא קיימים. הדמונים שנשארים עכשיו הם לא חיצוניים, כולם נמצאים בשדות הממדיים של תלמידי הדאפא עצמם.

לדמונים האלה יש דמויות שונות. רבים מהם דומים לדמויות הדמונים, השדים והרוחות שבסרטים המצוירים של היום והם מכוערים. לחלק מהדמונים אין צורה והם יכולים להפוך להיות מה שהם רוצים. הם כבר לא כל-כך רבים ומשתוללים כמו קודם. הם קצת מפחדים למות, אז הם מסתתרים ולא עושים כלום, כי הם יודעים שלא משנה מה הם עושים זה לא יעזור. אבל חלק מהדמונים לא מפחדים למות. הם יודעים שהם הולכים למות וזה חסר תועלת להילחם, אבל הם עדיין לא מוותרים ועדיין רוצים לצאת החוצה לעשות דברים רעים. לפעמים הם מוצאים את ההיבטים שבהם לתלמידי הדאפא יש החזקות כדי לעשות דברים רעים.

בשליחת המחשבות הנכונות על-ידי תלמידי הדאפא, ברגע שמחזיקים את כף היד במאונך, הדמונים מאוד מפחדים והם רועדים מפחד. אבל אם בחמש הדקות הראשונות של שליחת המחשבות הנכונות המחשבה לא נכונה, לא מרוכזת ומשוטטת ולא מנקים היטב את המחשבות, הגונג לא יהיה חזק מאוד בהמשך והאפקט של סילוק הדמונים גם כן לא יושג. אם מנקים היטב בחמש הדקות הראשונות, הגונג הוא מאוד חזק בזמן שבהמשך. פעם אחת לא פעלתי היטב בחמש הדקות הראשונות של שליחת המחשבות הנכונות. אחרי שהחזקתי את כף היד במאונך, הגונג שלי לא יכל להגיע לדמונים האלה, כי המהירות שבה הם בורחים היא יותר גדולה מהגונג שלי. אם אני מנקה טוב בחמש הדקות הראשונות, הגונג שלי יכול להשמיד את הדמונים האלה.

התקופה הנוכחית של תיקון הפא כבר לא שייכת ליקום הישן. היקום הישן כבר כמעט ולא קיים, כי הזמן שתוכנן על-ידי הכוחות הישנים כבר עבר. הזמן עכשיו הוא מה שמאסטר הרחום יצר, עבור הטיפוח-תרגול שלנו התלמידים. הזמן עכשיו הוא הרבה יותר מהיר מקודם. ברגע שלא שמים לב הוא עובר. לפעמים כשאני לא שם לב, הזמן זורם ועובר. כשאני רואה את זה אני מרגיש לא טוב בלב.

העולמות של רבים מתלמידי הדאפא שלא פעלו היטב היו נבולים וריקים והיו רק הרים ומים. אחרי שהמאסטר אמר שנתן להם זמן כדי לטפח ולהשלים, המצב כבר אחרת. עכשיו אם תלמידי הדאפא מסתכלים על דברים לא טובים, שדה האנרגיה הלבן שלהם יהפוך להיות הדברים הלא טובים שהם מסתכלים עליהם.

אם תלמיד דאפא לא שולח היטב מחשבות נכונות או שלא שולח מחשבות נכונות כששולחים מחשבות נכונות ביחד בזמנים קבועים, הפרחים, הדשא העצים והיצורים החיים שבעולם שלו ימותו. עד שהוא שוב שולח מחשבות נכונות ברצינות, הפרחים, הדשא העצים יצמחו שוב והיצורים החיים יחזרו לחיים.

[הערת העורך: מצבים שתלמידים רואים במהלך הטיפוח-תרגול אינם משמשים כהנחיה לטיפוח-תרגול. נא להתייחס לפא כאל המורה.]