המשטרה ממלאה פיה של מתרגלת בצואה ושתן

(Minghui.org)

גברת ג'אנג ג'ושיאן, 39, התחילה לתרגל פאלון דאפא  ב- 1997.  היא חיה במס.  30140    בג'ינג'צ'יאו באזור יולינלי, בעיר דאשיצ'יאו, פרובנציית ליאונינג

ב-22 ביולי,  1999,  בזמן שראתה טלוויזיה, גברת ג'אנג ג'ושיאן ראתה תוכנית שהשמיצה  את הדאפא. אחרי שראתה מידע כה מפוברק, היא הלכה לבייג'ינג לעתור. בבייג'ינג,שוטרים  בלבוש אזרחי עצרו אותה . הם הודיעו למשטרה בעירה והחזירו אותה לעיר מולדתה שם  היא נעצרה במשך  15 ימים. בספטמבר  1999,  היא שוב הלכה לעתור ושוב היא נאסרה על ידי משטרת ג'ינג'צ'יאו... אז, באוקטובר  1999,  משטרת ג'ינג'צ'יאו  הלכה לביתה ושאלה אותה אם היא מתכננת להמשיך לתרגל פאלון דאפא. היא ענתה שכן; לכן היא נלקחה לכיתת שטיפת מוח שנערכה במרכז לגמילה מסמים והוכרחה לשלם  500  יואן [המשכורת  הממוצעת של עובד היא 500  יואן] עבור כל חודש בו הייתה עצורה . מאוחר יותר מתרגלי דאפא אחרים שהיו עצורים פתחו בשביתת רעב משותפת ושוחררו. אבל, היא עדיין הייתה תחת השגחה של 24  שעות. שבוע לאחר שחרורה, משטרת ג'ינג'צ'יאו עצרה אותה ושלחה אותה אל   מחנה העבודה יינגקואו לשנתיים של עבודה בכפיה. שם  היא הוכרחה  לעשות עבודה כבדה וסבלה עינוים שכללו שוק חשמלי..

במרץ  2000,  גברת ג'אנג ג'ושיאן הועברה אל  מחנה העבודה בבכפיה מאסנג'יה. בינואר  2001,  היא שוחררה.  ביוני  2001,  היא הלכה אל  מחנה העבודה בכפיה יינגקואו לשלוח מחשבות נכונות נאסרה ונשלחה אל מרכז המעצר דאשיצ'יאו , שם היא נעצרה במשך  15  ימים. אחרי חמישה עשר ימים נוספים של מעצר, היא שבתה רעב לפני שלבסוף שוחררה. במהלך תקופה זאת, היא הואכלה בכפיה פעם אחת. הפעם כאשר חזרה  לביתה, בעלה היה תחת לחץ כבד  להתגרש ממנה.יום לאחר שגירושיהם הסתיימו, היא נעצרה שוב. היא פתחה שוב בשביתת רעב.  ב- 22 באוגוסט  2001, היא נשפטה לשלוש שנים עבודה בכפיה ונשלחה אל מאסנג'יה בפעם השניה. היא עברה שטיפת מוח יום ולילה. מאוחר יותר , כפו עליה להתפשר, אבל שלושה חודשים מאוחר  יותר היא הכריזה שהיא תמשיך לתרגל פאלון דאפא.

במחנה העבודה, היא המשיכה  לדרוש להתשחרר ללא תנאי. כאשר רשויות ברמות גבוהות יותר באו לבחון את מחנה העבודה היא שיקפה  באופן מושלם את  התנאים במחנה העבודה. אחרי זה, כאשר מישהו בא לבחון את המחנה, השומרים שלה בידדו אותה בתאה. מינואר  2002  עד אוגוסט  2002,  גברת ג'אנג ג'ושיאן שבתה רעב פעמים רבות והואכלה בכפיה פעמים רבות. בגלל שסירבה לשתף פעולה, כאשר לא הוחזקה בידי תריסרים של  עצירים "מומרים", זרועותיה ורגליה נכבלו באזיקים אל רגלי המיטה, חזה נקשר בחבלים ואז שומר מרושע  האכיל אותה בכפיה. במהלך תקופה זאת, המשטרה סחטה מאמה  1400  יואן באומרם  שזה לכסות את "ההוצאות ". הקנסות: 31.5 יואן יום לכל שחולקו כך: 20 יואן עבור עבודה, 10 יואן עבור צינורות , ו- 1.5  יואן עבור דייסה.

בנוסף לזאת היא קיבלה עירויים, בזמן שהואכלה בכפיה היא הושפלה מילולית על ידי  עצירים "שהומרו" ושומרים. היא גם בודדה בתא ארבע פעמים. בבידוד, היה שם שרפרף קטן אליו  נכבלה במשך  24  שעות ביום. היא יכלה ללכת  לחדר הרחצה רק פעם בבוקר ופעם בערב. הזמן  הארוך ביותר בו היא  נכבלה בצורה זאת היה  חצי חודש. מאחר יותר, כיסא מתכת עם רגל וזרוע אחת הונח בתא. זרועותיה ורגליה נכבלו  מטה והיא ננעלה בפנים במשך 24  שעות ביום. פעם כאשר היא בכתה "היכן זכויות האדם  שלי?", שני שומרים נכנסו  לתא וחשמלו אותה עם אלות חשמליות, ואמרו, "הנה זכויות האדם שלך!" בנוסף לזאת היא נשלחה לבית חולים פסיכיאטרי פעמיים. באוגוסט  2002,  התאפשר לה שחרור על תנאי, אולם כאשר זה הגיע לידי ביצוע , נאמר לה שבמקום שחרור על תנאי היא תקבל הקלה של חודש. אולם, ברגע שהיא עזבה המשטרה סחטה  1400 יואן מאימא שלה.

חודש לאחר שהיא חזרה לביתה, היא הלכה לספר למזכירות הועדה הפוליטית והחוקית של העיר דאשיצ'יאו:"בכך שתרגלתי פאלון גונג לא עשית שום דבר  שגוי, לכן אין לשלוח אותי אל מאסנג'יה". אולם המזכירות השיבה: "אני אשלח אותך בחזרה אם לא תשתני".

כך בחוסר ברירה היא נדדה מחוסרת בית בכדי להימנע מרדיפה עתידית. בספטמבר  2002,  בשעה שהפיצה חומרים שסיפרו את האמת על  הרדיפה  היא נעצרה בידי משטרת צ'ינגהואה ונשלחה אל מרכז מעצר. שם היא פתחה בשביתת רעב. שוטר מרושע בשם וואנג דאשאן, הורה לאסירים למלא את פיה בשתן וצואה. ב-9 באוקטובר היא הועברה אל מרכז המעצר דאשיצ'יאו. ב-27 בדצמבר 2002 היא נשפטה לשלוש שנים בכלא כיוון שהשומרים מצאו אצלה 24 עלונים המכילים עובדות על הרדיפה.