צדק נגד פשע רצח העם – נאום בוועידה הבינלאומית על "רצח עם בעידן החדש"

פתח דבר

טיוואן היא מדינה חופשית ופתוחה ובה אוכלוסיה בת יותר מ- 23 מליון בני אדם, המחזיקים במספר רב של אמונות. לטיוואן יש חוקה ומערכת משפטית בלתי תלויה. תושביה מפקחים על הממשלה באמצעות שלטון החוק. כמו אזרחיהן של מרבית המדינות המפותחות, גם זכויות האדם של אזרחי טיוואן מוגנות ע"י החוקה. מתרגלי הפאלון גונג בטיוואן נהנים מחופש האמונה ומהחופש לתרגל את התרגילים. אולם, מאז שג'יאנג זמין, מנהיגה הקודם של סין ויושב הראש הנוכחי של הוועדה הצבאית הקומוניסטית הסינית, הכריז פומבית ביולי 1999 שהוא יטפל בפאלון גונג באמצעות "פגיעה אכזרית, ענישה לצורך שליטה, האשמה וגינוי", במהלך חמשת השנים האחרונות הוא נייד את המערכת שקשורה למפלגה, למערכת הפוליטית, לצבא, למשטרה, לסוכנים המיוחדים ואפילו למערכת שלטון החוק כדי להטיל דופי בפאלון גונג הטהור והישר תוך שימוש בכוח. כדי לחסל את קבוצת הפאלון גונג אשר מאמינה ב"אמת, חמלה וסובלנות", ג'יאנג כילה כמות אדירה ממשאבי האומה והקים את המשרד שמנוהל ע"י המדינה ו"מוביל את הטיפול בסוגיית הפאלון גונג" המוכר גם בכינויו "משרד 610". הוא מינה את לי לאנצ'ינג (מי שהיה באותם ימים סגנו של ראש הממשלה במועצה המדינית) ואת לואו גאן (אשר באותם ימים היה חבר הוועדה המתמדת של הפוליטבירו של המפלגה הקומוניסטית הסינית) בתור האנשים המרכזיים שממונים על "משרד 610" כדי לחתור, להוביל, לארגן ולהוציא אל הפועל את חיסול הפאלון גונג. הם רצחו, עינו, שטפו את המוח ואף ניצלו את כלי התקשורת שנשלטים על ידי ג'יאנג, כדי להפליל, לזייף, להכפיש, להשמיץ ולהסית את שנאת הציבור נגד הפאלון גונג. בחמשת השנים האחרונות, הדברים שהם עשו גרמו למוות, לפציעה ולאובדן בית של קרוב למיליון מתרגלי פאלון גונג בסין. אולם, הקהילייה הבינלאומית לא באמת הבינה את ההשפעה החובקת כל של ניסיונותיו של ג'יאנג לחסל את הפאלון גונג. הפאלון גונג הופץ באופן נרחב ליותר מ- 60 ארצות. מתרגלי הפאלון גונג בכל אזור, אף שרבים נהנים מההגנה המשפטית של מדינות דמוקרטיות, בגלל האכיפה של רדיפת רצח העם של ג'יאנג, רבים מהם סובלים מרמות שונות של איומים ופגיעות בחירותיהם ובזכויותיהם.

בגלל הזמן המוגבל שעומד לרשותי אשתמש רק בניסיונם של המתרגלים הטיוואנים כדוגמה המסבירה את הקשר בין היוזמה של ג'יאנג לבין רדיפה כלל עולמית במאה ה- 21. אני מקווה שבדרך זו אמריץ את כל המדינות החתומות על האמנה למניעה ולהענשה על פשעי רצח עם, (שלהלן תקרא "האמנה"), בית הדין הפלילי הבינלאומי וכל אותם ארגונים או בודדים ששמו להם למטרה לקדם את שלום האנושות ולהבטיח את זכויות האדם הבינלאומיות - לחשוב ולשקול צעד נוסף בחלק או בכל האמצעים הקשורים ל"רצח עם" באמנה ובתקנון רומא (שיקרא להלן "תקנון"). אני גם מקווה לדרבן את הקהילייה הבינלאומית להתמודד בכנות עם חומרתה של רדיפת רצח העם של ג'יאנג נגד הפאלון גונג ולהעמיד לדין את ג'יאנג זמין בבתי דין בינלאומיים, כדי להביא לסיומה המהיר ככל האפשר של פארסת זכויות האדם הגדולה ביותר של הקהילה הסינית בתחילת המאה ה- 21.

אזרחי טיוואן משתמשים בפעם הראשונה בחוק העונשין הטיוואני נגד רצח עם כדי לתבוע את ג'יאנג זמין, לי לאנצ'ינג ולואו גאן

מאז 1999, כשג'יאנג זמין החל את רדיפת קבוצת הפאלון גונג, מתרגלי פאלון גונג מטיוואן שהיו ברשותם אשרות כניסה חוקיות לסין כדי לבקר את בני משפחתם וחבריהם או כדי לנהל את עסקיהם בסין נרדפו, אחד אחרי השני, ע"י כל מנגנוני האומה שגויסו ע"י ג'יאנג, באמצעות מעצרים בלתי חוקיים, פציעות פיזיות ונסיונות אלימים להשיג מהם מסמכים וכדומה. חלק מהמתרגלים נעצרו לתקופות שאורכן עד 28 ימים והם נחקרו במשך 18 שעות במשך כל יום במשך המעצר. כל זה נעשה בניסיון לאלץ את המתרגל לחשוף רשימה של כל המתרגלים הסיניים שהוא או היא מכירים ולאסוף מידע על כל פעילויות הפאלון גונג ברחבי העולם שהמתרגלים האלו השתתפו בהם מאז שהם התחילו לתרגל את הפאלון גונג. אם מתרגל לא רצה לבגוד במתרגל אחר, הוא היה נתון לקללות, סכנות, איומים, עינויים, עונשים פיזיים ומניעת שינה. חלק מהמתרגלים סבלו משטיפת מוח אכזרית כדי שיעברו שינוי. המתרגלים האלו אולצו לוותר על אמונתם, להביע חרטה לצורך הגנה עצמית ולהיות נתונים לאיומים על אישומים פליליים. כל אלו נעשו כדי לאלץ את המתרגלים להתוודות על כל פעילויות הקבוצה הטיוואנית של הפאלון גונג. אחד משוטרי ביטחון הציבור אף טען במפורש שהוא יודע במדויק על עבודתו וחייו של המתרגל בטיוואן ואיים עליו שאם הוא "יחשוף מידע לא נוח" עם שובו לטיוואן, יהיו לאותו שוטר בטחון הציבור דרכים לגרום לכך שהמתרגל לא יוכל לשרוד בטיוואן. השוטר ביקש מהמתרגל שעם שובו לטיוואן הוא יהיה מרגל בתוך הפאלון גונג ויספק מידע לקומוניסטים הסיניים. הקורבנות הללו כוללים ילדה שבאותם ימים היתה בת 12. הילדה התלוותה לאמה בדרכה חזרה לסין כדי לבקר את קרוביהם ולחגוג איתם את ראש השנה הסיני. כשהגיעו לסין עצרו אותן שוטרי ביטחון הציבור. השוטרים הפרידו בכוח את הילדה מאמה לצורך חקירה. אחרי שהיתה עדה לכל סוגי האיומים והעינויים שבוצעו ע"י שוטרי ביטחון הציבור כלפי אמה, היא סבלה מפגיעה נפשית חמורה. האם, אחרי שאוימה ע"י אנשי "משרד 610", מתוך דאגתה לביטחון בתה, הודתה תחת כפייה בפשעיה ונתקבלה החלטה לגביה ללא שום הליך שימוע. לאחר ששתיהן חזרו לטיוואן, האם היתה מיואשת. עד היום הילדה אינה מסוגלת להתמודד עם עובדות הרדיפה הזו והיא עדיין לא התאוששה לחלוטין. בנוסף, בימים אלו יש לפחות 4 מתרגלי פאלון גונג מטיוואן שעדיין עצורים באופן בלתי חוקי בסין. אנחנו עדיין עושים את כל המאמצים כדי לאתר ולהציל אותם. מבין המתרגלים הטיוואנים שהוזכרו מעלה ושוחררו, שבעה החליטו לצאת במטרה לחשוף את הזוועות של ג'יאנג וב- 17 בנובמבר 2003, הגישו תלונה פלילית לבית המשפט העליון הטיוואני, בה הם תובעים את ג'יאנג, לי ולואו בהפרת חוק העונשין הטיוואני נגד רצח עם.

ב- 20 ביולי 1949, טיוואן חתמה על האמנה וב- 22 למאי 1953 היא הכריזה על חוק העונשין הטיוואני נגד רצח עם (שלהלן יקרא "חוק העונשין"), אשר ביסודו מכיל את אותם הנושאים שכלולים באמנה. טיוואן חוקקה חוקים בכדי לאגד את נושאי האמנה לחוק לאומי. לפי מסמך II של חוק העונשין: "כל מי שמבצע אחת מהפעילויות הבאות מתוך כוונה להרוס, בכללותה או בחלקה, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית יואשם בביצוע הפשע של רצח עם, ויהיה ניתן לגזור עליו עונש מוות, מאסר עולם או תקופות מאסר של עד 7 שנים: (1) הריגת חברי הקבוצה; (2) גרימת נזקים פיזיים או נפשיים חמורים לחברי הקבוצה; (3) פגיעה מכוונת בתנאי המחיה של הקבוצה במטרה להביא לחיסולה הפיזי, בשלמותה או בחלקה; (4) כפיית אמצעים המכוונים למנוע לידות בתוך הקבוצה; (5) חטיפה והוצאה של ילדים מהקבוצה; (6) קשירת קשר בכדי לגרום להריסת הקבוצה. על ניסיונות לבצע אחד מהמעשים הרשומים מעלה, הכנתו או קשירת קשר לביצוע עבירה המפורטת בסעיף (1) ניתן לגזור תקופת מאסר בת שנה עד שבע שנות מאסר. על פי סעיף V של חוק העונשין, אנשים שמבצעים רצח עם יהיו כפופים לחוק העונשין ללא תלות במעמדם.

על פי חוק העונשין, בגלל שמשטרו של ג'יאנג זמין מוציא אל הפועל את כוונותיו לחסל את הפאלון גונג, הוא גרם למתרגלי הפאלון גונג שהוזכרו מעלה ונסעו לסין לסבול מנזקים גופניים או נפשיים חמורים, ג'יאנג, לי לאנצ'ינג ולואו גאן מ"משרד 610" הפרו את סעיפים (2) ו (6) של מסמך II בחוק העונשין. כמו כן, לפי מסמך VI של חוק העונשין: "אלו שמפירים את חוק העונשין יהיו כפופים לסמכותו השיפוטית של בית המשפט העליון או זרועותיו. כך, שבעה המתרגלים מופיעים כמגישי התביעה כמות שהם ללא קטגור הביאו את התיק הפלילי הזה לבית המשפט העליון הטיוואני. זו היתה הפעם הראשונה שאזרחים טיוואנים עשו שימוש בחוק העונשין אשר חוקק כבר לפני כ- 50 שנה. לפני כן לא היו פסיקות או תיקים שניצלו את חוק העונשין. זו תהיה גם הפעם הראשונה שבית משפט טיוואני יאלץ לבחון תיק משפטי נגד מנהיג סיני לשעבר אשר נתבע ע"י אזרחי טיוואן תחת החקיקה הטיוואנית, הכוללת את האמנה הבינלאומית לזכויות האדם. זה חסר תקדים. בהתחשב בחוק הפלילי הטיוואני, החוק המנהלי הפלילי והחלטתו של בית המשפט העליון על סמכות השפיטה, אנשי תחום המשפט הטיוואני מאמינים בדרך כלל שלבית המשפט הטיוואני יש סמכות שיפוטית על התיק הזה. התיק הזה נתון כיום לבחינתו של בית המשפט העליון הטיוואני.

ההשפעה הכלל עולמית של רדיפת-רצח-העם של משטרו של ג'יאנג נגד הפאלון גונג

בנוסף על הרדיפה נגד מתרגלי הפאלון גונג בסין ונגד אלו שנוסעים לסין במטרה לרדוף אותם פיזית ונפשית, לאלץ אותם לוותר על אמונתם, לאיים ולאלץ את המתרגלים טובי הלב והשלווים לבגוד במתרגלים עמיתים, לפעול כמרגלים וכל זאת מתוך כוונה לבצע ביסודיות את נקמת הדם האישית שלו כדי לחסל את הפאלון גונג, השתמש משטרו של ג'יאנג במקביל לכך באמצעי התקשורת המודרניים ככלים ליצירת שמועות, להשמצת מייסד הפאלון גונג וחברי קבוצת הפאלון גונג, מתוך כוונה לעורר חוסר הבנה ושנאה כלפי קבוצת הפאלון גונג ברחבי העולם. המשטר אף השתמש בכוחו הפוליטי כדי להפריע ולהזיק לפעילויות החוקיות של מתרגלי הפאלון גונג ברחבי העולם. מעבר לכך, הממשל גם הטריד ופגע בחופש האישי ובזכויות הרכוש של מתרגלי הפאלון גונג. נשתמש בטיוואן כדי להדגים את הנושא הבא:

מדיניות רדיפת רצח העם של משטר ג'יאנג מגיעה גם להונג קונג, לאיסלנד ולמאזו שבטיוואן – הצגת חלק מהנזקים מהם סבלו מתרגלי הפאלון גונג מטיוואן

1. בהונג קונג:

הפעילויות הפליליות לחיסול הפאלון גונג שבוצעו ע"י שלושת האנשים ג'יאנג, לי ולואו הגיעו גם להונג קונג, שם היתה להם השפעה פוליטית וחוקית. פאלון גונג היא קבוצת טיפוח חוקית בהונג קונג וכל פעילותיה בהונג קונג מותרות על פי החוק. אולם, באמצעות משרד הקישור של הממשל העממי הקומוניסטי הסיני בהונג קונג (משרד הקישור המרכזי), יושב הראש ג'יאנג אנג ג'ו ומנהל הסוכנות והמועצה הלאומית לנושאי דת הכריזו בנאומם בהונג קונג שהם מבקשים מממשלת הונג קונג לשתף פעולה עם סין בטיפול ב"נושא הפאלון גונג". בנוסף, המנהל בפועל של הונג קונג, טונג צ'י ווא, הרחיק לכת והבטיח בתחילת שנת 2001 לשתף פעולה עם המדיניות של בייג'ינג, שזו הפרה גלויה של העקרון "מדינה אחת שתי מערכות" אשר נקבע במאמר V של החוק הבסיסי של הונג קונג ולפיו "באיזור המנהלי המיוחד של הונג קונג אין להנהיג את המערכות הסוציאליות והפוליטיות, והמערכת הקפיטליסטית ואורח החיים הקודם יישארו ללא שינוי במשך 50 שנים", ואיים על זכויות האדם של מתרגלי הפאלון גונג בהונג קונג. ביום השנה החמישי למהפך, בסוף יוני 2002, כשג'יאנג זמין הוזמן להונג קונג, הקומוניסטים הסינים הרחיקו לכת וסיפקו לממשלת הונג קונג "רשימה שחורה" שנכללו בה כל מתרגלי הפאלון גונג שהיו ידועים להם. למתרגלים ברשימה שכזו אין רישום פלילי בשום מדינה והם כולם אזרחים תמימים וטובים. בזמן שג'יאנג ביקר בהונג קונג לא הותר להם להיכנס לשם כדי להשתתף בפעילויות החוקיות והמותרות, למרות שהיתה להם אשרת כניסה חוקית להונג קונג. בעקבות כפייתה של דרישה כה בלתי סבירה, גרמה מחלקת ההגירה של הונג קונג למשטרת הונג קונג להחזיר למולדת בכח ו"ללא צורך לספק סיבה כלשהי" את אזרחי טיוואן ששמותיהם זהים לאלו של מתרגלי פאלון גונג, אך לא היו מתרגלים. ב- 20 בפברואר 2003, כ- 80 מתרגלים מטיוואן שהיו ברשותם אשרות כניסה חוקיות להונג קונג והתכוונו להשתתף בוועידת שיתוף התנסויות מקומית מותרת וחוקית נעצרו במכס תוך שימוש בכח. במהלך התהליך הזה, 9 מתרגלים טופלו באלימות ע"י המשטרה. חמש מתרגלות כוסו בכח בשטיחים-נגד-מהומות ע"י השוטרים מהונג קונג, מה שגרם להם לחבלות ולפגיעות במקומות רבים בצוואר וביד. היו גם שני ילדים שהוחזרו למולדת מהמכס של הונג קונג מאותם "שיקולים בטחוניים". סגן נשיא טיוואן ומרכזת קבוצת הייעוץ לנושאי זכויות האדם במשרד נשיא טיוואן, אנט לו, קיימו בלשכת הנשיא מסיבת עיתונאים בנוגע לאירועים הללו ומחו בחומרה נגד ממשלת הונג קונג. לאחר מכן, בתחילת אפריל 2003, ארבעה מאותם מתרגלים שהוחזרו בכוח לטיוואן, ביחד עם דובר עמותת הפאלון גונג של הונג קונג הגישו בקשה לבחינה משפטית בבית המשפט של הונג קונג בנוגע לאי חוקיותם של ההחזרה הכפויה למולדת והאלימות החריגה שהפעילה המשטרה בתהליך הזה. זה היה המקרה הראשון בו אזרחים טיוואנים הגישו תביעה פלילית בארץ זרה נגד ממשלת הונג קונג על הפרת זכויות האדם. ב- 29 באפריל 2003, לאחר שבחן את המסמכים וההוכחות שקשורות לתביעה, בית המשפט בהונג קונג נענה לבקשתם של המתרגלים הטיוואנים לבחינה משפטית והוא יבחר מועד לשימוע.

2. באיסלנד:

ב- 11 ביוני 2002, כשג'יאנג זמין ביקר באיסלנד, הקומוניסטים הסיניים סיפקו לממשלת איסלנד "רשימה שחורה" ובה שמותיהם של 153 מתרגלי פאלון גונג שיש למנוע את עלייתם לטיסות לאיסלנד של חברת התעופה האיסלנדית. היו יותר מ- 75 מתרגלים שנעצרו בשדה התעופה ברייקיאוויק. המתרגלים האלו הגיעו מיותר מ- 10 מדינות ברחבי העולם והתכוונו להיכנס לאיסלנד כדי למחות נגד רדיפת הפאלון גונג ע"י ג'יאנג. היו שם 45 מתרגלים מטיוואן שנמנעה כניסתם לאיסלנד. במשך יותר מ- 13 שעות הם הוחזקו במעצר באופן בלתי חוקי במרתף של שדה התעופה של רייקיאוויק. שר החוץ של טאיוואן הביע את דאגתו לאחר שנודע לו על כך. בעזרתם של המתרגלים מאיסלנד ושל רג'נר אדאלסטיינסון, עורך דין מפורסם מתחום זכויות האדם, המתרגלים העצורים הצליחו בסופו של דבר להיכנס לאיסלנד. לאחר חשיפת התקרית, תושבי איסלנד מיד החליטו להציג את הכיתוב הסיני של המילה "סליחה" באותיות מאוד גדולות בכדי להתנצל בפני מתרגלי הפאלון גונג על הטעות של משרד המשפטים האיסלנדי אשר שיתף פעולה עם ג'יאנג. ב- 5 ביוני 2003, רשות הגנת המידע האיסלנדית פסקה שמשרד המשפטים האיסלנדי פעל באופן בלתי חוקי כשסיפק נתונים שקשורים למתרגלי הפאלון גונג לחברת התעופה האיסלנדית ולשגריריות איסלנד בארה"ב, נורבגיה, דנמרק, בריטניה וצרפת במטרה למנוע ממתרגלי הפאלון גונג להיכנס לאיסלנד.

3. במאזו שבטיוואן:

מאזו הוא אחד האיים המרוחקים המרכזיים של טיוואן. העסקאות בין דייגי האי לדייגים הסיניים הן מקור הכנסה חשוב של תושבי האי. בסוף שנת 2001 היו בערך 40 איש שתרגלו פאלון גונג בגאן הצפונית ובגאן הדרומית. ג'יאנג וחבורתו, באמצעות אכיפת כוונתם לחסל את הפאלון גונג השתמשו בטאקטיקה של "יצירת קשר / שיתוף ומספר התחייבויות" ו"מצור על פעילויות כלכליות" כדי לרדוף את מתרגלי הפאלון גונג באי מאזו ואת כל אזרחי מאזו שהועלה החשד שהם קשורים לפאלון גונג. בגלל שצ'ר יינגצ'ן, אזרח מאזו, הוא מתרגל פאלון גונג ומלמד ללא תשלום את התרגילים בדרום גאן, כל קרוביו באי ששם משפחתם הוא צ'ר קושרו ונכללו ב"רשימה שחורה" ולא הותר להם להיכנס לסין. בחודש מרץ 2002, נדחתה בקשתה של אשת ראש הכפר ג'וי גואנג לאשרת כניסה בדרך היבשה כאשר נסעה מהונג קונג לפוז'ו, והיא אף נעצרה ע"י משטרת הגבולות של סין הקומוניסטית. מאוחר יותר, לאחר שהדבר נבדק מול מגוון מקורות, התברר שהעילה לסירוב היתה שבמהלך חודש פברואר של אותה שנה, כשפמליה של פקידים סיניים קומוניסטים ביקרה בכפר ג'וי גואנג, הם גילו שבמעגן דון ג'וי הוצגה כרזת בד בה מוזכר הפאלון גונג. הקומוניסטים הסיניים הבינו בטעות שראש הכפר תומך בפאלון גונג. לכן, הם כללו את בני משפחתו של ראש הכפר ב"רשימה השחורה". מעבר לכך, מגוחך עוד יותר היה שעל אחד מקברניטי סירות הדיג של מאזו נאסר להפליג מול חופי סין. משטרת הגבולות של סין הקומוניסטית אמרה לו שאסור לו להיכנס בגלל שהוא מתרגל פאלון גונג. הקברניט ענה מייד שמעולם הוא לא תרגל פאלון גונג. משטרת הגבולות הראתה לו תמונה בה הוא מדפדף בספר ג'ואן פאלון מול מקדש באי מאזו. הקברניט מאוד הופתע והסביר שחבר שלו ביקש ממנו עזרה בקניית עותק של ג'ואן פאלון. באותו זמן, בגלל הסקרנות שלו הוא דפדף בספר ולרגע לא העלה בדעתו שתצולם תמונה שלו ללא ידיעתו והיא תהפוך לתירוץ של סין הקומוניסטית לחסום אותו ולמנוע ממנו פעילויות כלכליות. לאחר החשיפה התקשורתית של התקריות הללו, תושבי מאזו חיו בתחושת סכנה וחששו מהסיבה הבלעדית שתרגול הפאלון גונג או יצירת קשר עם צ'ר יינגצ'ן יגרמו לרדיפה ע"י המנגנון שמונע ע"י ג'יאנג, וישאיר אותם ללא שום דרך להתפרנס. כך כולם שתקו בחשש ולא העיזו לדבר בחופשיות על הפאלון גונג, כשהם יודעים טוב מאוד שצ'ר יינגצ'ן היה אדם טוב אך לא יכלו להתרועע עמו בגלוי. יישום השמדת הפאלון גונג של ג'יאנג וחבורתו הרחיק לכת ואיים על הפרנסה ועל יישום חופש האמונה של תושבי מאזו הטהורים וטובי הלב.

מתוך העובדות שתוארו מעלה, לא רק שג'יאנג רדף את המתרגלים מטיוואן ומארצות אחרות אשר ביקרו בסין, מעשיו המרושעים הרחיקו לכת והתרחבו למדינות אחרות. מספר ארצות שיתפו עימו פעולה מסיבות כלכליות, פוליטיות ואחרות וגרמו לפגיעות בזכויותיהם של מתרגלי פאלון גונג מארצות רבות ובכללן טיוואן. הקומוניסטים הסיניים, בכך שיישמו את מדיניותו של ג'יאנג להשמיד את הפאלון גונג השתמשו בפרנסתם של תושבי מאזו כדי לאיים עליהם מתוך כוונה לפקח ולשלוט בחייהם של מתרגלי פאלון גונג טיוואנים ובפעילויות של קבוצות הפאלון גונג בטיוואן וברחבי העולם. הכוונה שהסתתרה מאחורי זה הבהילה חלק מהאנשים.

מחשבות על תנאי "רצח העם" באמנה ובחוק העונשין

כיום, מקורות החוק החשובים ביותר בנוגע לרצח עם הם האמצעים שמסופקים באמנה ובתקנון ותוכנם של האמצעים המוגדרים בשני המקורות הללו זהה. מאז חקיקת האמנה התנהלו דיונים נרחבים על ההגדרה של "רצח עם" ועל ההחלטה על הקבוצות שעליהן יש להגן. תנאי "רצח העם" באמנה מתמקדים בעיקר ב"רצח עם גופני", במיוחד בהשמדה מסוג של טבח המוני. אולם, מתוך הגדרה זו של רצח עם, הקבוצות שעליהן נדרש להגן הן מצומצמות. במילים אחרות, לא משנה כיצד השחקן גרם לפגיעה או למוות בצעד הענישה שהפעיל, אם הוא לא ביצע את המעשה "מתוך כוונה להרוס, בשלמותה או בחלקה, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית" המעשה אינו מהווה רצח עם. כלומר, השחקן צריך לפעול "מתוך כוונה" להשמיד באופן מלא או חלקי את הקבוצה "הלאומית", "האתנית", "הגזעית" או "הדתית" אשר מוגנת ע"י האמנה כדי שהמעשה ייחשב לפשע. סוגיה שעוררה דיונים נרחבים בקרב המשכילים הבינלאומיים היא האם השמדת "דת" שקולה להשמדת "קבוצה דתית". אם נבחן את הרקע בשנת 1948, כשהאמנה התקבלה, כדי לכלול "קבוצה דתית" בקבוצות שעליהן מגינים מ"רצח עם", היו למעשה שיקולים מההיסטוריה בנוגע ל"רצח עם" דתי". קיימים תיאורים של מקרים בהם היתה כוונה להשמיד את ה"דת" עצמה ולטבוח במנהיגים ובחברים של אותה "קבוצה דתית". אולם, ישנם משכילים שמציינים שקיימים מקרים בהם היתה כוונה להשמיד את ה"דת" וה"תרבות" אך לא להשמיד גופנית את חברי אותה קבוצה, והם מאמינים שההגדרה באמנה אינה מספקת לכאורה. כשאנחנו חיים בעולם של היום בו אמצעי תקשורת ההמוניים המודרניים של המאה ה-21 הם כה מתקדמים, אם התנאים של האמנה עדיין מוגבלים ל"השמדה גופנית" כמרכיב של הפשע, כנראה שמוזנחים מעשים פליליים שמבוצעים מתוך כוונה ל"רצח עם דתי" או "רצח עם תרבותי" אשר פוגעים בחומרה באזרחי הכפר הגלובלי והשפעתם אינה פחותה מזו של "רצח העם הגופני" בקנה מידה רחב. השפעתם עלולה להיות אף רחבה ועמוקה יותר, כיוון שמאוד סביר שהדבר שאותו מתכוונים להשמיד לחלוטין באמצעות יישום של פשעים מהסוג של "רצח עם דתי" או "רצח עם תרבותי" הם ערכי המוסר הבסיסיים והחיפוש אחר האמת. הקהילה הבינלאומית אינה אמורה ואינה יכולה להעלים עין מחומרתה של חוסר אנושיות מהסוג הזה. מערכת זכויות האדם הבינלאומית חייבת להעניש על פשעים מהסוג הזה.

באכיפת האמנה, מה הכוונה ב"דת" ומה הכוונה ב"קבוצה דתית"? וועדת האו"ם לזכויות האדם הסבירה ש: "'דת' אינה מוגבלת לדתות מסורתיות או לאמונות דתיות עם מאפיינים ממסדיים המקבילים לאלו של הדתות המסורתיות". בבית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה נטען גם ש"'קבוצות דתיות' כוללות עדות, צורות סגידה או קבוצות שחולקות אמונה משותפת". קבוצת הפאלון גונג היא קבוצת טיפוח באסכולת הבודהא שמתנהלת בצורה חופשית ומלמדת את האדם לטפח את התכונות האוניברסליות של "אמת, חמלה וסובלנות", היא אינה דת מסורתית וגם אין בה נהלים ארגוניים הדומים לדתות המסורתיות. בכל אופן, חברי קבוצת הפאלון גונג בדרך כלל מאמינים ב"אמת, חמלה וסובלנות". מנקודת המבט של זכויות האדם הקהילה הבינלאומית וארגוני זכויות האדם התייחסו לקבוצת הפאלון גונג בעיקר כאל "קבוצה דתית" או "קבוצה רוחנית" שמוגנת ע"י החוק. ממשלת ארה"ב וקבוצות בינלאומיות לנושאי זכויות האדם, כמו אמנסטי הבינלאומי או "human rights watch" וכדומה, התייחסו בדרך כלל אל מתרגלי הפאלון גונג בקבוצות המחקר שלהן על רדיפת הפאלון גונג, כאל כאלו שנשלל מהם החופש האישי, חופש הדת, חופש האמונה, חופש הדיבור, חופש ההתכנסות, חופש ההתאגדות וכדומה. על פי האמנה, התקנון והחוק שמוזכרים מעלה, אין ספק שקבוצת הפאלון גונג נכללת ב"קבוצות הדתיות" המוגנת.

נראה שהזוועות שבוצעו בסין ע"י ג'יאנג זמין נגד הקבוצה הסינית של הפאלון גונג, ובכלל זה העינויים ושלילת החיים, הפרו את האישור שנתנו הקומוניסטים הסינים תחת השם "הרפובליקה העממית של סין", ב- 18 באפריל 1983, לאמנה שהתקבלה ע"י האומות המאוחדות בשנת 1948. אך אין ספק שהאלימות שלו אינה מוגבלת להשמדת חברי קבוצת הפאלון גונג בסין. הכוונה הבסיסית במזימתם של ג'יאנג והקומוניסטים הסיניים היא לחסל את אמונת הפאלון גונג ב"אמת, חמלה וסובלנות". בסין, הרדיפה הזו מאלצת יותר ממאה מיליון מתרגלים להתמודד עם הריסת חייהם. אם המתרגל אינו מוותר על התרגול, לא מוותר על אמונתו ב"אמת, חמלה וסובלנות" ולא משנה מה גילו או מינו, המתרגל ייהרס מבחינה גופנית. ג'יאנג אינו מהסס לשלם את המחיר של "חיסול פיזי" כדי להשיג את מטרתו לחסל באופן מוחלט את עיסוקה של האנושות ב"אמת, חמלה וסובלנות". מחוץ לסין, ג'יאנג מוביל את מנגנון התקשורת הלאומי כדי לבדות, להכתים ולהשמיץ במטרה להסית את החברה בארצות זרות כך שתבין בצורה שגויה ותשנא את קבוצת הטיפוח של הפאלון גונג שהיא שלווה, טובת לב ונטולת שאיפות פוליטיות. הוא גם משתמש ברווחים כלכליים ובאפשרויות פוליטיות כפיתיון, מתוך כוונה להשפיע על ממשלות של מדינות אחרות לשתוק על הזוועות שהוא מבצע. מספר ממשלות אף הרחיקו לכת, סייעו לעושי הרוע ובחוסר היגיון הפריעו או הגבילו את הפעילויות המקומיות של המתרגלים. תחת כוחו הפוליטי של ג'יאנג במדינות זרות והפיקוח ע"י השגרירויות הסיניות, מתרגלי הפאלון גונג סבלו בפגיעות חמורות. מתרגלי פאלון גונג בהונג קונג, גרמניה, תאילנד ואינדונזיה סבלו מרמות שונות של הפרעות, איומים ופגיעות בשל אמונתם ב"אמת, חמלה וסובלנות". במילים אחרות, לא משנה היכן נמצא מתרגל הפאלון גונג, אם הוא לא וויתר על אמונתו בפאלון גונג, הוא יהיה יעד לרדיפה בכל אזור אליו יכולים להגיע הקומוניסטים הסיניים וכוחו הפוליטי של ג'יאנג. למרות שמבצע רדיפה גלובאלי שכזה שמנהל ג'יאנג נגד הפאלון גונג אינו יכול לחסל את כל מתרגלי הפאלון גונג ברחבי העולם, ג'יאנג השתמש בסמכויות משרתו כדי לשלוט במפלגה, בפוליטיקה, בצבא, במשטרה, בסוכנים המיוחדים, בתקשורת ובכוחו הפוליטי כדי לפגוע בזכויותיהם של מתרגלי הפאלון גונג, מתוך כוונה לחסל את העיסוק באמונה השלווה וטובת הלב. התכחשתו המוחלטת לשאיפה האנושית לאמת ולהגנה על הערכים המוסריים הבסיסיים היא אנטי-אנושית לחלוטין, דבר שכל אזרח בעל מצפון בכפר הגלובלי, אינו אמור ואינו יכול לקבל.

למרות המקרים הרבים של רדיפת הפאלון גונג במשך כמעט חמשת השנים האחרונות, שלילת חירותם וזכויותיהם של מאות מיליוני בני אדם, מי שנקרא ע"י אמנסטי הבינלאומי "נוכל זכויות האדם" עדיין חופשי וממשיך את רדיפתו נגד הפאלון גונג. אחרי שכבר יודעים את העובדות על רצח העם המכוון הזה ועל רדיפת הפאלון גונג, פעילי זכויות האדם הבינלאומיים אינם אמורים לשבת חסרי מעש ולהימנע מפעולה, בגלל ש"כשהרוע הוא הראש, הדבר היחיד שהוא זקוק לו זו אדישותם של האנשים הטובים". בנוגע להגדרה של "רצח עם" באמנה ובתקנון, חשוב לחשוב ולשקול את הנושא לעומקו.

משפט הצדק

לא משנה אם האדם נמצא בסין, טאיוואן או כל פינה אחרת של העולם, מתרגל פאלון גונג אמיתי ששואף לאמת הוא תמיד מטפח טוב לב ושליו. כיוון שלמתרגל אין שום דבר להסתיר, הוא אינו מוותר על אמונתו והוא חושף בכנות את העובדות בנוגע לרדיפת הפאלון גונג, הוא או היא צריכים דבר ראשון להתמודד עם האפשרות של אובדן חייהם ועם הרדיפה האכזרית והמרושעת בסין. אפילו אותם מתרגלים שאינם נוסעים לסין, שנמצאים במדינות חופשיות שנשלטות ע"י שלטון החוק, עדיין נתקלים בהכתמות, השמצות ואפילו בהטרדות, פיקוח / שליטה ופגיעה, כולל כל סוגי האיומים ע"י הקומוניסטים הסיניים. עלינו לומר בצער שאם יימשכו זוועות זכויות האדם של ג'יאנג, זו לא תהיה רק פארסה סינית בנושא זכויות האדם אלא שזו תהיה גם בושת ההיסטוריה של זכויות האדם הבינלאומיות.

אנו מבקשים מהממשלות של כל האומות לא לקבל את רדיפתו של ג'יאנג נגד הפאלון גונג מתוך מניעים כלכליים או פוליטיים, ולא לאפשר לכוחו של ג'יאנג זמין ברחבי העולם להטריד או לאיים על מתרגלי הפאלון גונג במדינות חופשיות, כיוון שפיוס וכניעה שכאלו לחוסר הצדק מסייעים לרוע להעניש את טובי הלב.

אני ניצלתי מהטרור של ה-9 בספטמבר, ברחתי מבניין מרכז הסחר העולמי, התנסיתי באופן אישי בטרוריסטים פרועים שהשתמשו בחייהם של אלפים כמחיר כדי לכפות את הטרור הרודני. במשך השנים האלו הייתי עדה למשפחות הקורבנות אשר עברו תקופות קשות בסילוק הזיכרונות הכואבים. גיאנג זמין, כדי לספק את תשוקתו הפוליטית האישית וכדי להגשים את רצונו הרודני האישי אילץ יותר ממאה מליון בני אדם לוותר על אמונתם. יש לתעב עד כמה שניתן את מעשי הזוועה שלו בדרישתו מהאנשים לשלם בחייהם, בגופם ובחירותם.

הדו"ח השנתי של ארגון זכויות האדם הבינלאומי מאשר שהחוק הסיני כבר הפך לכלי בידיו של ג'יאנג ברדיפת קבוצת הפאלון גונג. כיום, מתרגלי הפאלון גונג אינם מסוגלים להשיג משפט הוגן תחת החוק הסיני. אולם, לא נוותר על שום מאמץ שוחר שלום. כיום, מתרגלי הפאלון גונג ברחבי העולם, בעזרתם של עורכי דין המתמחים בזכויות האדם ממגוון מקומות, תבעו את ג'יאנג זמין וחבורתו על רצח עם, פשעים נגד האנושות, עינויים וכדומה בארה"ב, גרמניה, ספרד, בלגיה, טיוואן וקוריאה.

הסופר הצרפתי, רומיין רולאנד, כתב בהקדמתו לספר "Jean Christophe": "כל אותם גברים ונשים שסבלו מקשיים בכל הארצות ישיגו בסופו של דבר ניצחונם". כיוון שאנו זוכים לתמיכתם של יותר ויותר אנשים בעלי מצפון, אנחנו מאמינים שרדיפת זכויות האדם האכזרית תפסק בסופו של דבר ואין ספק שג'יאנג יועמד על דוכן הנאשמים בבית הדין הבינלאומי לזכויות האדם. אין ספק שההיסטוריה תיתן לזוועות שבוצעו נגד האנושות משפט של צדק!

* אודות המחברת: גב' טרזה צ'ו, חברת ה- "New York Bar" היא הדוברת הטיוואנית של קבוצת עורכי הדין להעמדת ג'יאנג זמין לדין ונציגת טיוואן בקואליציה הכלל עולמית נגד סעיף-חוק 23. היא הוזמנה להיות חברה ככוח משימה מטעם טיוואן בבית הדין הפלילי הבינלאומי. גב' צ'ו קיבלה את תואר ה- LL.M שלה מאוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב וסיימה את בית הספר למשפטים של אוניברסיטת סוצ'ואו בטיוואן. היא עבדה כמומחית משפטית במחלקת החוזים והמשפטים במשרד החוץ הטאיוואני. גב' צ'ו עובדת כעת בטיוואן עם עורכי דין נוספים על התביעה הראשונה בטיוואן על רצח עם – התיק נגד ג'יאנג זמין, לי לאנצ'ינג ולואו גאן – ראשי "משרד 610".