עבודת פרך במחנות עבודה בכפייה בסין: הסיפור האמיתי

(Minghui.org)

אני מתרגל פאלון דאפא שנכפה עליו לעבוד בכלא הסיני. במשך השנים האחרונות נחשפתי למציאות אכזרית והייתי עד למקרים ולתנאים לא אנושיים לרוב שמתרחשים בתוך הכלא. אחרי שראיתי את התחקיר  שפורסם באתר הרשת Clearwisdom.net  בנוגע למחנות העבודה הכפוייה הסיניים המייצרים סחורה בשימוש בעבודת פרך כפוייה, החלטתי לפרסם לציבור את העובדות בנוגע למתרחש בתוך הכלא שבו עליי לעבוד.

בחיפוש אחר צימצום עלויות ושכר עמל נמוך, מנהג מן השורה הוא לעסקים רודפי-רווחים לשלח את נציגיהם לשערי בתי הכלא על מנת ליצור קשרים עם כל המחלקות, ולהציע להם עיסקאות עיסקיות. באותו הזמן, מחלקות הכלא השונות שולחות את נציגיהן לחזר אחר עיסקאות אלו בהציען סחר עמל נמוך. המוצרים שמיוצרים בכלא מגוונים וכוללים החל מתפירה קבלנית, טוויה, צעצועים, אביזרי אופנה שונים, ועד קיסמי שיניים ואריזה של מקלוני כותנה לאיפור של נשים. הבגדים שמיוצרים מיוצאים לחו"ל. לדוגמה, חולצות שיוצרו בכלא בשנים האחרונות במגוון של דגמים וצבעים היו מיועדות לייצוא לקוריאה וליפן. אך משום שהיה זה סוד שמור בכלא אף אחד לא יודע בדיוק להיכן הם נשלחו.

התנאים בתוך הכלא הם ירודים ביותר. במיוחד במחלקות בהן כלואים אנשים מבוגרים ובעלי נכויות שונות. חלק מהאסירים היו חולים וחלקם אף נשאים של נגיף צהבת B. אולם הם עדיין נאלצו לעבוד והפריטים השונים לשימוש יום-יומי שהם ארזו כבר עשו את דרכם לרחבי העולם.

תנאי העבודה של האסירים הם גרועים מאוד. שעות העבודה הן תמיד יותר משמונה שעות ביום. העובדים מוכרחים לקום כל יום ב-6:30, חורף או קיץ, ולהישאר לעבוד בסדנאות עד -9:00 בערב. הם אוכלים את כל הארוחות בתוך הסדנה, במהירות ובחיפזון, וחוזרים מייד לעבודה. זהו נוהג שבשיגרה. עבודה של שעות נוספות אחרי 9:00 בערב הינה דבר שבשיגרה גם כן.

המצב הגרוע ביותר הוא שמגיעה הזמנה תכופה שחייבת להימסר בתוך זמן קצר ביותר. על האסירים להישאר בסדנאות למשך כמה ימים ולילות רצופים, ללא אפשרות לחזור לתאיהם למנוחה. כשהם תשושים הם מוצאים פינה בסדנה, ואחרי תנומה קצרה הם נאלצים לחזור מייד לעבודה. כתוצאה מהלחץ הממושך ומהתנאים הירודים, המערכת החיסונית של אסירים רבים סבלה התדרדרות קשה, ורבים פיתחו בעיות של לחץ דם נמוך, חוסר תזונה וכל מיני מחלות שונות. כשהם נעשים חולים, האסירים מקבלים רק טיפול הכרחי ובסיסי ביותר ואם הם רוצים לקחת תרופות יותר מועילות עליהם לבקש מבני משפחתם לשלוח להם כסף בכדי לקנות את התרופות ממרפאת הכלא. עד כמה חוסר האנושיות הזו יכולה להגיע? הם עובדים יום ולילה יום אחר יום ללא כל שכר, ועל המשפחה אחר כך לשלם בעבור טיפול רפואי כשהם נעשים חולים !!

כל מה שהזכרת לעיל הוא הנוהג בנוגע לאסירים רגילים. החל מה-20 ביולי 1999, קבוצות של מתרגלי פאלון דאפא, שהם אזרחים למופת בכל תנאי ומצב, נשלחו לכלא בצורה לא חוקית. הם סובלים מיחס גרוע ביותר, גרוע יותר מזה אותו סובלים האסירים הרגילים. הם נעשו עבדים, הוכו, קוללו, הושפלו, עברו עינויים ונשללה מהם הזכות לתרגל את השיטה והאמונה הנהדרת שלהם. היכן הם העקרונות הנעלים? זוועות כאלו יכולות להתרחש רק במקומות שבהם לא קיימות זכויות אדם ואנוש.

14 ביוני, 2004