קורבן עינויים בפרובינציית גאן-סו הגישה תביעה נגד מנהיג סין לשעבר

(Minghui.org)

"כשהשתחררתי הייתי כבר מעורערת בנפשי כתוצאה מעינויים קשים. לא יכולתי אפילו לזהות את בני כשבא לשחרר אותי מהמעצר". כך הצהירה גברת גאו לי-ג'ין מצפון-מזרח סין, בתלונה הפלילית שהגישה נגד ג'יאנג דזה-מין, לשעבר מנהיג המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). גב' גאו עונתה כמעט למוות תחת הרדיפה של ג'יאנג זמין נגד הפאלון גונג. שתיים מאחיותיה מתו כתוצאה מלחצי השלטונות ברדיפה.

גברת גאו לי-ג'ין, מהעיר צ'ינג-יאנג, פרובינציית גאן-סו, הגישה את התביעה ביוני 2015.

מעצרים ועבודות כפיה

גברת גאו תרגלה בפאלון גונג במשך שנים רבות, וכתוצאה חוותה שיפור במצבה הבריאותי. אך הכל השתנה לרעה לאחר שג'יאנג דזה-מין פתח ברדיפה נגד הפאלון גונג בשנת 1999. המשטרה עצרה את גב' גאו ללא עילה חוקית ודרשה ממנה להתנער מהפאלון גונג וממייסד השיטה בשידור טלוויזיוני. השוטרים איימו כי יכניסו אותה למעצר אם תסרב.

בשל ניסיונה האישי בעבר, גברת גאו לא הייתה מסוגלת להשמיץ את הפאלון גונג. לאחר הרהורים עמוקים היא החליטה לשלוח מכתבים למשרדי ממשל מקומיים במטרה להסביר על שיטת התרגול הרוחנית. מיד לאחר ששלחה את המכתבים היא נסעה לבייג'ינג לעתור למען הפאלון גונג.

גברת גאו הגיעה לעתור על פי החוק הסיני מול משרד העתירות בבייג'ינג במארס 2000. אך שוטרים מעיר מולדתה איתרו אותה והסיעו אותה חזרה. הם החזיקו אותה במעצר במשך חודש ימים וקנסו אותה בסך 200 יואן (30 דולר), סכום גדול יחסית לרוב הסינים, המתקיימים על תקציב זעום.

גברת גאו נסעה שוב לבייג'ינג לעתור באוקטובר 2000. היא הוחזקה במעצר בבייג'ינג למשך 18 ימים, ולאחר מכן נלקחה שוב חזרה לעיר מולדתה על ידי המשטרה המקומית של צ'ינג-יאנג. המשטרה החזיקה אותה במעצר במשך חודשיים, ולאחר מכן שלחה אותה למחנה עבודות-כפייה למשך שנה. העינויים במחנה גרמו לה להפרעה נפשית כה קשה, עד שלא יכלה לזהות את בנה כאשר הגיע לאסוף אותה ביום שחרורה.

עינויים קשים ומכות בעת החקירה

לאחר ששוחררה, חזרה גב' גאו לתרגל בפאלון גונג, ומצבה הבריאותי השתקם.

אבל המשטרה המשיכה לעקוב אחריה ולהטריד אותה. ב-27 באפריל 2003 נעצרה שוב על ידי המשטרה ונשלחה למרכז מעצרים. במהלך המעצר פשטו השוטרים על ביתה ובזזו אותו. קציני משטרה חקרו את גב' גאו במרכז המעצרים במשך חמישה ימים, שבמהלכם נמנעה ממנה כל שינה. גב' גאו פתחה בשביתת-רעב שנמשכה 16 יום, עד שמצבה הבריאותי נעשה קריטי. מרכז המעצרים נאלץ לשלוח אותה חזרה לחסות המשטרה.

המשטרה שלחה אותה למרכז מעצרים אחר, שם נכבלה באזיקים לכיסא מברזל ונחקרה במשך יותר מעשרה ימים.

"מנהל מרכז המעצרים, יאנג ג'נג-קווי, הורה לשלושה סוהרים אחרים להכות אותי בחבל עבה משום שסירבתי להודות באשמה כלשהי", סיפרה גב' גאו. "איבדתי את ההכרה. יאנג השליך אותי באוויר. לאחר שנפלתי לרצפה, הוא דרך עלי ברגליו והמשיך להכות אותי. לאחר מכן הוא תלה אותי באוויר על משקוף של דלת והמשיך להכות אותי. הסוהרים הורידו אותי לאחר שאיבדתי את ההכרה. הם חשבו שמתי".

"כשהם גילו שאני עדיין חיה, הם תלו אותי שוב והיכו אותי במשך שעה, עד שהתחלפה המשמרת. לא הייתי מסוגלת להניע את הזרוע במשך זמן רב לאחר מכן. גופי היה מכוסה בחבלות כה רבות, שצעקה נפלטה מפי כל האסירים האחרים ששהו איתי באותו תא כשהם ראו אותי שוב".

מתרגלת אחרת רשמה בתוך חולצתה תיאור של מה שגב' גאו עברה, וניסתה להבריח את החולצה אל מחוץ למרכז המעצרים. אולם סוהרים מצאו את החולצה והיכו את גאו מספר פעמים במטרה לגרום לה לספר מי כתב את הדברים. גב' גאו סירבה לספר להם.

ביום הרביעי נכנסו מספר שוטרים לתא שלה כדי להכות אותה שוב. המתרגלת שרשמה את העדות לא יכלה לשאת במראה הסוהרים המכים את גב' גאו, ולכן הסגירה את עצמה. הסוהרים תלו את שתי הנשים באוויר עד שהמתרגלת השנייה הפסיקה לנשום. הסוהרים הורידו אותה והשליכו אותה בחזרה בתאה ללא כל טיפול רפואי. לקח למתרגלת כשעתיים לחזור לנשימה סדירה.

"היכו אותנו כמעט בכל יום, ולפעמים ארבע או חמש פעמים ביום. ביום השימוע שלי בבית המשפט היו לי חבלות קשות בראש ובפנים. כל הפנים שלי והעיניים שלי היו בצבעי שחור וכחול".

עינויים בבית הכלא

לאחר שהוחזקה במעצר ללא עילה חוקית במשך 18 חודשים, נשפטה גב' גאו לשמונה וחצי שנים בבית הכלא המחוזי לנשים של פרובינציית גאן-סו.

גב' גאו נכלאה בבידוד בכלא משום שסירבה להודות באשמה. היא גם נכבלה באזיקים ל"ספסל נמר" למשך שבוע ימים.

"אילצו אותי לעסוק בעבודות כפייה משעה 6:30 בבוקר ועד 21:30 בערב. ההפסקות היחידות שלי היו לשעתיים וחצי, לארוחות הצהריים והערב. לא הורשיתי ללכת לשירותים בזמן העבודה... הלכתי ורזיתי, וגם סבלתי לעתים קרובות מדימומים".

"התעלפתי מספר פעמים. באחת הפעמים התעלפתי בזמן עבודה בגינה בוצית, והבגדים שלי התמלאו בבוץ. הסוהרים משכו אותי למעלה ואילצו אותי להמשיך לעבוד... הם שלחו קבוצות של שלושה עד חמישה סוהרים כדי להשגיח עלי מסביב לשעון. ...העינויים גרמו לי להיות פזורת-נפש. רגלי היו נפוחות, אפי דימם וקיבתי כאבה, לא הצלחתי להירדם בלילות".

גב' גאו שוחררה ממאסר ב-26 באוקטובר, 2009.

גב' גאו איבדה שתי אחיות

"אחותי השלישית גם תרגלה בפאלון גונג. בעלה, תחת לחץ הרשויות, היכה אותה, השמיד את הרשמקול שבו נהגה להשמיע את מוסיקת התרגילים, ושרף את תמונתו של מייסד השיטה ואת ספרי השיטה. אחותי לא יכלה לסבול עוד את הכאב. היא נפטרה בצער רב בגיל 46".

"אחותי הבכורה עבדה לעיר לאן-ג'ואו, פרובינציית גאן-סו. היא באה לבקר אותי במחנה עבודות הכפייה ב-2004. הסוהרים לא אפשרו לה לראות אותי. במקום זאת, הם איימו עליה, קיללו והיכו אותה, וגרמו לה להתקף לב. על אף ה"טיפול" שהעניקו לה, היא המשיכה לבקר אותי בכלא כל חודש. כאשר שוחררתי, היא כבר נפטרה כתוצאה מהלחצים".

רקע לתלונות הפליליות נגד הדיקטטור לשעבר של סין

בשנת 1999, ג'יאנג זמין, ראש המפלגה הקומוניסטית הסינית דאז, עקף את סמכות חברי הוועדה המתמדת של הפוליטביורו, ופתח ברדיפה אלימה לדיכוי הפאלון גונג.

הרדיפה גרמה למותם של מתרגלי פאלון גונג רבים במשך 16 השנים האחרונות. רבים נוספים עונו בשם אמונתם, ויש אף שנרצחו למטרת סחר באיבריהם. ג'יאנג דזה-מין אחראי באופן ישיר לפתיחת הרדיפה הברוטלית ולביצועה.

תחת פיקודו האישי, המפלגה הקומוניסטית הסינית הקימה ב-10 ביוני 1999 את "משרד 610", ארגון בטחון פנים הפועל מחוץ למסגרת החוק. הארגון למעשה עוקף את סמכות המשטרה ומערכת המשפט בסין, במטרה להוציא לפועל את הוראותיו של ג'יאנג זמין לדיכוי הפאלון גונג: להרוס את המוניטין שלהם, לרושש אותם כלכלית ולהשמיד אותם פיזית.

החוק בסין מתיר לאזרחים להגיש תביעה פלילית, ומתרגלים רבים מנצלים כעת את זכותם להגיש תביעה פלילית נגד הדיקטטור לשעבר.

שחזור העינויים: כבילה לכיסא ברזל

שחזור עינויים: תליה ממשקוף