(Minghui.org)
התנסות מהוועידה האינטרנטית השלוש-עשרה לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין
ברכות מאסטר נכבד ומתרגלים עמיתים!
כשאני נזכרת במסע הטיפוח שלי, אני מבינה שהמאסטר היה לצדי כל הזמן. הוא עזר לי לגבש את האמונה שלי, שהייתה האמצעי שדרכו הצלחתי לעבור את הרדיפה החמורה.
אני בת 70. ב-1997 צעדתי לראשונה על נתיב הטיפוח שלי. לפני היותי מתרגלת סבלתי מחוליים רבים, כולל דלקת בקיר הפנימי של הבטן ובכליות, וגם מברונכיטיס. בגיל 50 נעשיתי נכה.
למצוא את פאלון דאפא
ב-1997 ראיתי בבית השכנה את הספר "ג'ואן פאלון" מונח על השולחן. היא הסבירה שהספר מדבר על טיפוח בודהיזם. הייתה לי רק שנת חינוך אחת בבית ספר יסודי ואפשר לכנות אותי אנאלפביתית, אך לקחתי את הספר לידיי.
כשפתחתי את "ג'ואן פאלון" ראיתי את הצילום של המאסטר, הוא נראה כל כך מוכר. ואז ראיתי את המילים, שלהפתעתי קפצו והסתחררו מול עיניי. המשכתי לדפדף אף שיכולתי לזהות רק מילים מועטות. לפני שסיימתי את הדף הראשון, כל המילים התחילו להסתובב, וחשתי שהכול מסביבי מסתובב. הסיבובים לא גרמו לי לסחרחורת, אבל זה הפחיד אותי והנחתי את הספר חזרה מתוך פחד.
בבית נזכרתי בתחושה הזאת ותהיתי איזה מין ספר הוא זה. נדהמתי כל כך. כששבתי לביתה של שכנתי היא הזמינה אותי ללימוד פא קבוצתי.
בלימוד הקבוצתי לא יכולתי לקרוא, אך הקשבתי. על אף שחלק ממה שנאמר היה מבלבל, חשתי בבהירות רבה בלבי. הרגשתי כמו ילדה שהלכה לאיבוד במשך זמן רב ומצאה לבסוף את אמה. אמרתי לעצמי שמצאתי את המאסטר שלי ושאלך אחריו.
הלכתי לקבוצות לימוד פא שונות ולהתכנסות לשיתוף התנסויות. אף שמעולם לא יצאתי מחוץ לגבולות האזור שאליו שייך הכפר שלי, לא הלכתי לאיבוד אף פעם.
הנוכחים הגיעו מכל תחומי החיים. הם היו פועלים, פקידי ממשל, קציני צבא ואיכרים כמוני. פשוט לא יכולתי להפסיק לשמוע על הדאפא, וייחלתי שאף פעם לא אצטרך להפסיק להקשיב לו.
הנס: ללמוד לקרוא
מתרגלת ותיקה שמעה שאני אנאלפביתית אז היא סיפרה לי איך היא למדה לקרוא, וזה עודד אותי.
"פעם נרדמתי עם ג'ואן פאלון בידיי", היא סיפרה לי. "ראיתי קערה גדולה של אטריות על השולחן, וכשהסתכלתי קרוב יותר, כל האטריות הפכו למילים. ואז המילים הפכו חזרה לאטריות. חשתי מוזר וחשבתי, 'אני אנאלפביתית, אז למה שלא אוכל את האטריות'. אכלתי אותן והתעוררתי. אחרי שהתעוררתי יכולתי לקרוא כל מילה בג'ואן פאלון".
נדהמתי והחלטתי ללמוד גם. ידעתי שהמאסטר יעזור לי.
לאחר שנכחתי בכמה כינוסים לשיתוף התנסויות, התקדמתי מאוד בטיפוח והפכתי לאדם שונה לגמרי.
מפיצה את החדשות הטובות
כשחזרתי הביתה, החלטתי לספר לאנשים על הפאלון דאפא, כך שהוא יועיל ליותר אנשים. לא הייתי אדם חברותי, אך דיברתי על הדאפא עם האנשים שבכפר שלי ובכפרים הסמוכים, וסיפרתי להם שנעשיתי אדם בריא לאחר שהתחלתי לתרגל. יותר מ-100 איש בכפרי החלו לתרגל פאלון דאפא.
המאסטר אמר,
"הדאפא מתפשט באופן נרחב. אלה ששומעים עליו מחפשים אותו. אלה שקיבלו אותו שמחים על כך. מספר המטפחים גדל כל יום ולא ניתן לספירה." ("להתקבל כתלמיד אצל המורה", מ"יסודות להתקדמות במרץ")
ביליתי את כל זמני הפנוי בלימוד הפא. בערב הלכתי ללימוד פא קבוצתי, ובבית למדתי בעצמי לאחר שסיימתי את מטלות הבית. בעלי וילדיי לימדו אותי לקרוא את המילים הלא מוכרות. לקח לי 6 חודשים בלבד להיות מסוגלת לקרוא את "ג'ואן פאלון" ומאמרים אחרים של המאסטר.
חוויות יוצאות דופן
לילה אחד, ראיתי פאלון ענקי מכסה את החצר שלי ומסתובב בגובה של הבית שלי, תשע פעמים בכיוון השעון ותשע פעמים בכיוון השני. קראתי לבעלי, אך הוא לא היה יכול לראות דבר. אז הבנתי שרק מתרגלים אמיתיים יכולים לראות זאת. המשכתי לראות פאלונים.
בדרכי ללימוד פא קבוצתי ראיתי קרן אור יוצאת ממצחי, כמו פנס המאיר עבורי את הדרך, והבנתי שהמאסטר פתח את העין השמימית שלי. המאסטר אמר:
"זה גם כן קשה לתרגל ולטפח עם טיאן-מו פתוחה וקשה יותר לנהל היטב את השין-שינג." ("ג'ואן פאלון")
כיוון שלא הייתה לי הבנה מעמיקה של הפא, דאגתי אם יהיו לי הפרעות מהדברים שראיתי דרך העין השמימית. אז ביקשתי מהמאסטר לסגור אותה.
רדיפה לא יכולה להרוס אמונה מוצקה
המאסטר אמר:
"המואר הגדול אינו פוחד מסבל" רצונו מחושל מוצק כיהלום ללא החזקה לחיים או למוות הולך בדרך תיקון הפא בגלוי ובאצילות" ("מחשבות נכונות ופעולות נכונות", מ"הונג יין II")
לאחר שהמשטר הקומוניסטי פתח ברדיפה ביולי 1999, פקידי ממשל ושוטרי אכיפת החוק באו כל יום להציק לי. לפעמים הם באו שלוש פעמים ביום, מנסים לכפות עליי לוותר על אמונתי.
1999: עינויים חסרי רחמים
בספטמבר 1999 שוטרים פרצו לביתה של מתרגלת כשלמדנו שם יחד את הפא. כל השבעה שהיו נעצרו. כיוון שהם חשבו שאני מנהיגת הקבוצה הם עינו אותי.
הם סטרו לי, הכו באגרופים בראשי ובעטו בי, גורמים לחבורות בכל מקום. הם לא פסקו עד שהתעלפתי. ואז הם שפכו עליי מים קרים.
הם אזקו אותי כשזרועותיי מאחורי גבי וקשרו אותי, ואז דרכו על גבי ומשכו את ידיי מעלה מעל לראשי עד שהתעלפתי. הם גם שמו נחש בתוך בגדיי והשאירו אותו שם ליותר מעשר דקות.
ראש הוועדה של המפלגה הקומוניסטית הורה למשטרה להכות אותי בלילות. במשך היום הם הכריחו אותי לרוץ בחוץ ברגליים יחפות. כביש החצץ פצע את רגליי והם דיממו, אך אם הפסקתי לרוץ הם הכו אותי במקלות במבוק. עוניתי כך במשך ארבעה ימים ושלושה לילות.
סירבתי לוותר על אמונתי, אז הם שכרו בריון אכזרי. נאמר לי שכולם ייענו לכל בקשותיו. הם אזקו את רגליי יחד, מתחו את זרועותיי לצדדים, וקשרו אותי למסגרת ברזל.
"אף פעם לא פגעתי בך", אמרתי, "ואין לך שום תלונה כלפיי. לא עשיתי כל מעשה רע. כל מה שאני רוצה לעשות הוא לתרגל את אמונתי. אם תכה אותי, תקבל גמול קארמתי על כך".
הוא ענה, "אל תדאגי לי, העבודה שלי היא להכות אותך. אני אגיד לך מה, אף אחד מעולם לא החזיק מעמד אחרי שטיפלתי בו".
הוא גרם לי לכאב עצום והתעלפתי פעמיים. הוא שפך עליי מים קרים ואז המשיך להכות אותי. כשהתעוררתי בפעם השנייה הוא שאל אותי אם אני רוצה לתרגל משהו אחר.
"לא", אמרתי, "אני רק רוצה לתרגל פאלון דאפא. אני מאמינה ברצינות במאסטר לי הונג ג'י".
הוא המשיך להכות אותי. כשלא יכולתי להרים את ראשי הוא תפס בשערי והתחנן בפניי שרק אגיד שאני אפסיק לתרגל פאלון דאפא.
אמרתי בקול חלוש, "אמשיך לתרגל כל עוד אני בחיים".
ידו רעדה, ואז הוא שיחרר את ראשי ועזב. אף פעם לא ראיתי אותו שוב.
המאסטר אמר:
"אם מטפח יוכל להניח את המחשבה של החיים והמוות בכל מצב, הרשע בטוח יפחד ממנו;" ("לסלק את ההחזקה האחרונה", מ"יסודות להתקדמות במרץ II")
"הטיפוח-תרגול הוא קשה. הקושי נמצא בזה שאפילו כשאסון עצום מתחולל, אפילו כשהרשע רודף באופן מטורף ואפילו כשמדובר בחייך, אתה עדיין מסוגל להמשיך ללכת בדרך הזאת של הטיפוח-תרגול שלך בנחישות, בלי ששום דבר בחברה האנושית יפריע לצעדיך בדרך הטיפוח-תרגול." ("דרך", מ"יסודות להתקדמות במרץ II")
הרודפים ידעו שלא אוותר בגלל עינוי גופני, אז הם ניסו להשפיל אותי בציבור. הם שמו אותי ועוד שתי מתרגלות במשאית, וקשרו את צווארנו למתלה כשידינו קשורות מאחורי הגב. שלט הוצמד לחזה שלנו ובו נכתב, "עושי צרות של פאלון דאפא". הם נהגו במשאית בעיר ובכפר סמוך במשך יום. לפני ששחררו אותי, הם סחטו 2,000 יואן מבעלי.
2002: להיחשף לקור ולהפוך את המצב
בצהרי יום אחד פרצו לביתי שוטרים מ"משרד 610" המחוזי בשעה שנמתי, ולקחו אותי למרכז לשטיפת מוח. קשרו אותי לעץ למשך כל הלילה הקר. השומרים לבשו בגדי חורף עבים, אך אני לבשתי רק בגדים תחתונים ארוכים וכפכפים. החזיקו אותי שם במשך שבוע, עד שבעלי שילם להם 5,000 יואן.
ערב חורפי אחד ב-2002, ניסיתי להדליק אש בשביל החזירות בהריון שגידלתי. ראש הוועדה של המפלגה קומוניסטית, יחד עם קבוצת אנשים, דפקו על דלתי.
"ראינו עשן מתמר מדיר החזירים שלך", הם אמרו, "אז רצינו לראות אם התאבדת, כמו הבחור שב'תקרית ההצתה העצמית' בבייג'ינג".
חשבתי: "זו הזדמנות טובה לדבר איתם על הדאפא". אז לקחתי אותם לדיר החזירים שלי. הם הבינו מה שניסיתי לעשות וניסו לעזוב. אמרתי להם ש"תקרית ההצתה העצמית" פוברקה על ידי המשטר הקומוניסטי כדי להשמיץ את הפאלון דאפא.
"כל מה שאתם עושים הוא לשקר או לאיים על אנשים", אמרתי בקול רם כדי שהשכנים שלי יוכלו גם לשמוע. "אתם הכיתם אותי קשות וסחטתם ממני כסף. אתם תיענשו כגמולכם, כי השמיים מסתכלים. אל תבואו יותר לביתי". זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותם.
אף קושי לא יעצור מתרגלים
כשהמשטר הקומוניסטי התחיל ברדיפה התחלתי לדבר עם אנשים על הדאפא. לכל מקום שאני הולכת, אני סוחבת אתי חומרי מידע של הפאלון דאפא. אני מספרת לאנשים על הרדיפה, ועל עקרונות הדאפא "אמת-חמלה-סובלנות". אני אומרת לאנשים לא להאמין לשקרים של המדיה הנשלטת על ידי הקומוניזם שמשמיצה את הדאפא. בלילה אני לעתים קרובות יוצאת החוצה לתלות שלטים ופוסטרים בכפרים הסמוכים.
בשיאה של הרדיפה, בעלי דאג לביטחוני. הוא נעל את השער, אז טיפסתי מעל הגדר. לילה אחד ירד שלג ונפלתי ורגליי נפגעו. בעלי הבין אז שאינו יכול לעצור בעדי, אז הוא חדל לנסות. הפגיעה הפכה לדבר טוב.
לומדת לכתוב
כיוון שהספר "תשעה דיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" יצא לאור, מתרגלים רבים ניסו לשכנע את האנשים הסינים לפרוש מהמפלגה.
המאסטר אמר:
"לכן על כל תלמידי הדאפא, המתרגלים החדשים והוותיקים לפעול ולהתחיל באופן מקיף להבהיר את האמת. במיוחד תלמידי הדאפא בסין, על כל אחד לצאת החוצה ושזה יגיע לכל מקום, בלי לפספס אף מקום שבו יש אנשים." ("הניחו את הלב האנושי, הצילו את אנשי העולם", מ"יסודות להתקדמות במרץ III")
אנשים רבים רצו לפרוש מהמפלגה, ונתנו לי את שמם כך שאוכל לפרסם את הכרזתם. אך לא ידעתי לכתוב. יכולתי לזכור בעל פה רק כחמישה שמות בכל פעם. זה דרבן אותי ללמוד לכתוב, וביקשתי מבעלי ללמד אותי. למדתי קשה מאוד. הוא שיבח אותי על זיכרוני הטוב. ידעתי שהמאסטר נתן לי את החוכמה ללמוד.
כשאנשים אמרו לי את שמם, עדיין היו מילים רבות שלא יכולתי לכתוב. לפעמים ביקשתי מהם לכתוב את שמם, אך לפעמים הם מיהרו, ולא תמיד יכולתי להטריד אותם.
ביקשתי עזרה מהמאסטר, "מאסטר, בבקשה תעזור לי. אתה רואה, כל כך הרבה אנשים רוצים לפרוש ממפלגה. אני אשכח את שמותיהם אם לא אוכל לכתוב אותם".
כשלקחתי עט לאחר מכן זה נראה כאילו מישהו מחזיק בידי וכותב את השמות. בעלי אמר שהשמות נכתבו כראוי.
אם שכחתי להביא אתי נייר לכתיבה, כתבתי את השמות על זרועותיי ורגליי, והעברתי אותם לנייר כשהגעתי הביתה. בעלי נדהם כשהבין מה עשיתי. הוא אמר שלמדתי קשה יותר מהסטודנטים שלו.
"אני תלמידת דאפא", אמרתי. "איך אפשר להשוות את הסטודנטים שלך אליי?"
הטרדות לאחר שהגשתי תלונה פלילית רשמית נגד ג'יאנג זמין
מ-2015 מתרגלים רבים הגישו תלונות פליליות רשמיות נגד ג'יאנג זמין, ראש המשטר הקומוניסטי לשעבר, בגין פתיחת הרדיפה.
משרד הדואר המחוזי לא שלח את מסמכי התביעה שלי ליעדם. יום אחד, חמישה עובדי ציבור מטעם הנציב העליון ובית המשפט המחוזי הגיעו לביתי עם מצלמת וידיאו פועלת. הם שאלו אותי בגסות אם הגשתי תלונה פלילית נגד ג'יאנג. אמרתי להם שיש לי זכות לזה, אחרי הכול, עינו אותי.
חשבתי, "זו הזדמנות טובה לספר להם את העובדות. לולא ההזדמנות הזאת, לא הייתי אפילו יודעת היכן למצוא אתכם, בחורים, היום הגעתם לפתח דלתי. עליי להציל אתכם". אז סיפרתי להם איך עוניתי, ואת האמת שמאחורי כל השקרים שהמפלגה משתמשת בהם כדי להשמיץ את הפאלון דאפא.
גם ניסיתי לשכנע אותם לפרוש מהמפלגה. על אף שהם לא פרשו, חלק מהם הסכימו איתי לגבי הנושאים. לפני שעזבו, ראש הקבוצה הזאת אמר, "ג'יאנג זמין אכזרי מדי. צריך לתבוע אותו".
אנשים סיפרו לי לאחר מכן שמשרד התביעה המחוזי ובית המשפט תכננו להגיע לכמה מתרגלים, ושהייתי הראשונה שהם ביקרו. אך אחרי שדברו איתי, הם לא הטרידו אף מתרגל אחר.
כמה ימים אחר כך, קבוצה של שוטרים מהעיר שלי הגיעה לביתי. מפקד המשטרה אמר בנימוס, "אל תדאגי. זה רק הליך רשמי". ניצלתי את ההזדמנות לדבר על הדאפא. אמרתי להם שרבים ממנהיגי הרדיפה, שהיו אחראים לרצח אנשים רבים, כבר נפלו, ויותר מ-200,000 מתרגלי פאלון דאפא הגישו תלונות פליליות רשמיות נגד ג'יאנג. הם הקשיבו בשקט, ועזבו מבלי לשאול שאלות.
נאמר לי שהורו להם לקחת אותי למרכז לשטיפת מוח, אך אף אחד מהם לא היה מסוגל לעשות זאת. בכמה השנים האחרונות, דיברתי איתם הרבה פעמים, והם כולם ידעו את העובדות.
כשמסרתי רשימה בת כמה מאות פרישות מהמפלגה, מתרגל עמית שאל אותי כמה אנשים שכנעתי לפרוש מהמפלגה. עניתי שאף פעם לא ספרתי. אני יוצאת כל יום לדבר על הדאפא ומבקשת מאנשים לפרוש מהמפלגה.
כשהדברים זורמים חלק, אני יכולה לשכנע עד 40 איש לפרוש בכל יום. אך כשאני נתקלת בבעיות, רק עד 20 איש יפרשו מהמפלגה.
פעילויות של מתרגלים מתועדות על ידי ישויות שמימיות
כשאני נזכרת במסע הטיפוח שלי, אני אומרת לעתים קרובות לילדיי שאפשר לכתוב ספר על כל מה שחוויתי. בממדים אחרים, ישויות שמימיות מתעדות את המסע שלנו לעזור למאסטר לתקן את הפא. גם המאסטר מתבונן בנו, והוא יודע על כל הקשיים שעברנו.
אני יודעת היטב שבהשוואה למה שהמאסטר עשה בשבילנו, הקשיים שלנו הם שום דבר.
"הגוף האמיתי שלו צעיר עם אורך חיים ללא גבול מעבר לכל המרחב והזמן, שולט על חוקי השמים הוא מלמד את הפא של השמים כדי להציל את הרקיע הגדול לבדו נושא את החובות הקארמתיים של כל הישויות שפע החובות יצר מצוקות עצומות שערו השחור האפיר וגופו ניזוק כשתיקון הפא יושלם, הדמות השמימית שלו תוצג החסד הכביר שלו יעורר יראת כבוד בעשרת הכיוונים "("לחזור למצב המקורי", "הונג יין III")
המאסטר נשא כל כך הרבה בשביל התלמידים שלו ובשביל הישויות החיות. הדרך היחידה עבורנו להראות את ההוקרה והתודה שלנו היא לחתור קדימה בנחישות, לעשות היטב את שלושת הדברים ולהציל יותר אנשים.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2024 Minghui.org. All rights reserved
