לטפח ביחד עם ילדינו

(Minghui.org)

יש לי שני ילדים. הבכור הוא בני יינג-דזואו, תלמיד כיתה ו'. בתי, וויי-טינג, היא בכיתה ג'.

כשהתחלתי לראשונה לתרגל פאלון דאפא, ווי-טינג היתה בגן ובדיוק למדה את הכתיבה הפונטית של הסימניות הסיניות. מדי יום עזרתי לה לקרוא את הספר ״ג׳ואן פאלון״ בכתיבה הפונטית. שנה מאוחר יותר היא יכלה לקרוא את כל הרצאות המאסטר בעצמה.

במהלך החופשה לקחתי את שני ילדיי למרכז התיירות צ׳י-הו כדי לספר לאנשים על הפאלון דאפא. מתרגלת עמיתה הציעה שהם יצטרפו לפלטפורמה און-ליין שנוהלה על ידי תלמידים צעירים [המבצעים שיחות טלפון של הבהרת אמת], כדי שהם יוכלו לעשות את שלושת הדברים גם בימי לימודים.

ווי-טינג היא ילדה פקחית מאוד ופעילה מאוד. היא חשה במהרה בנוח בתוך הקבוצה בפלטפורמה, ולכן נתתי לה לעשות זאת לבד. זמן קצר לאחר מכן הבחנתי שהמחשב לא פועל כשורה. הסתכלתי פנימה אבל לא הצלחתי למצוא את הסיבה לבעיה. אז הלכתי לדבר עם ווי-טינג.

שאלתי אותה מה היא עושה על המחשב. הזכרתי לה שעליה להגיד את האמת כי מתרגלים מטפחים אמת-חמלה-סובלנות. היא הודתה שהיא משחקת במשחקים על המחשב. שיתפתי אותה שהמחשב הוא הכלי שלנו ובעיות יכולות לצוץ בו אם לא נטפח היטב.

יינג-'זואו הוא נער שקט וגם הוא הצליח מאד על הפלטפורמה. הוא לא אהב את החדר החשוך שבו היה המחשב, לכן שאל אם הוא יכול להשתמש במחשב שבו השתמשה אחותו בחדר אחר. הבנתי שהוא פוחד מהחושך. גיליתי שהוא קורא ספרי בלשים, ואני חושבת שזו הסיבה שהוא פיתח פחד מהחושך. ביקשתי ממנו להפסיק לקרוא את הספרים הללו.

השיתוף של ווי-טינג:

שמי הוא ווי-טינג. כשהתחלתי להשתמש בפלטפורמה להבהרת אמת הצלחתי היטב והתרכזתי בפרוייקט. אבל כשלמדתי יותר על מחשבים נמשכתי למשחקי מחשב. התחלתי לשחק במשחקים במהלך ההפסקות של הפלטפורמה. במהרה אמי גילתה זאת וייעצה לי להפסיק, לכן הפסקתי לשחק במשחקי מחשב.

אבל יום אחד, כשאמי יצאה מהבית כדי לאסוף את אחי, לא הצלחתי להתאפק מלשחק במשחק. לאחר מכן ראיתי בעין השלישית שלי ישות שמימית נאבקת בשד כדי למנוע ממנו להפריע לי. כשראיתי את זה אמרתי לעצמי שלעולם לא אשחק יותר במשחקי מחשב.

עוד החסרה שיש לי היא שאני מתווכת לעיתים קרובות עם אחי. אני יודעת שזה לא נכון, אבל לפעמים אני לא שולטת בזה. קרה לי שכשרבתי עם אחי ראיתי שדים מריעים בקול. עכשיו אני מנסה עוד יותר להיות סבלנית עם אחי.

סיפורו של יינג-דזואו

שמי הוא יינג-דזואו. אני משתמש בפלטפורמה מזה כשישה חודשים.

כשהצטרפתי בתחילה לפרויקט הייתי במצב רוח טוב. כל יום למדנו את הפא ועשינו שיחות טלפון כדי לעזור לאנשים להבין את האמת על הפאלון דאפא. הרגשתי שהטיפוח שלי משתפר במהירות.

כשהתרגלתי לפלטפורמה התחלתי להתרשל. לפעמים הייתי ישנוני בזמן לימוד הפא וקראתי לעתים קרובות את המילים בצורה שגויה. כתוצאה מכך התדרדרה גם האיכות של שיחות הטלפון שעשיתי.

המאסטר אמר:

"...אינך יכול לעשות את זה בדבר הזה, משום שלמילים שאתה אומר אין אנרגיה והן לא בהתאמה לפא. אתה רוצה להציל אותו, אבל המילים שאתה אומר לא יכולות לסלק את הקארמה שלו ולהסיר את ההחזקות שלו – איך תוכל להציל אותו?!" ("הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק 2016 ")

ידעתי שעליי לתקן את עצמי, והמאסטר נתן לי לעיתים קרובות רמזים. למשל, כשמצב הטיפוח שלי היה טוב המנורה שהשתמשתי בה בלימוד הפא פעלה. אחרת היא לא פעלה.

לאחרונה הפסיקה המנורה לפעול. ניסיתי להסתכל פנימה אבל לא הצלחתי למצוא את הבעיה. מתרגלים עמיתים עזרו לי. הבנתי שהיה לי פחד ושפחדתי מהחושך. פחדתי גם להישאר לבד בחדר בקומה השנייה שבו השתמשתי במחשב לפלטפורמה. אני חושב שזה היה מבחן כדי לראות כמה אני מאמין ביציבות בדאפא ובמאסטר.

גיליתי גם שבמהלך לימוד הפא היו לי לפעמים מחשבות רעות שהקשו עליי להתרכז בלימוד. לפעמים חשבתי ששמעתי קולות והסתובבתי להסתכל, אבל לא ראיתי דבר.

זה היה בדיוק כפי שאמר המאסטר:

(..., כי כל לב שיש לך יכול להפוך להיות החזקה ויכול להיות מנוצל על ידי הרשע. ברגע שהמחשבה צצה ייתכן שהרשע ימציא לך מין אשליה ואז זה יגרום להפרעה." ("הרצאת פא בוועידת הפא הבין-לאומית בוושינגטון די.סי" יולי 2001)

להסתכל פנימה

במהלך ששת החודשים מאז שווי-טינג ויינג-דזואו הצטרפו לפלטפורמה הייתי עדה לעליות ולירידות בטיפוח שלהם. אני מזכירה להם כל יום ללמוד את הפא, לא כפורמליות, אלא ללמוד עם כל לבם. אני מזכירה להם שלא יחשבו שהם עשו את שלושת הדברים היטב בשל עבודתם בפלטפורמה. אם הם לא לומדים את הפא ושולחים מחשבות נכונות היטב, יעילות הביצוע שלהם תפחת.

בה בעת מצבי הטיפוח שלהם הם ראי עבורי. למדתי להסתכל פנימה כשאני רואה שהם עושים משהו שגוי. לדוגמה, כשהם רבו חשבתי בהתחלה שזה פשוט מבחן לשין-שינג שלהם. יום אחד הבנתי לפתע שהמריבות שלהם נראות לי מוכרות. אז קלטתי שהן דומות למריבות שלי ושל בעלי. נדהמתי!

בגלל עבודתו של בעלי הוא נמצא רק לעיתים רחוקות בבית. לילדים ולי יש שיגרה פשוטה. כל ערב הם משתתפים בפלטפורמה, ובמהלך חופשות שלושתנו הולכים למרכז התיירות צ׳י-הו כדי להבהיר את האמת. בבית אנחנו מחלקים בינינו את עבודות הבית. הילדים עוזרים עם מטלות כמו ניקוי הרצפה, הוצאת הפח וקיפול הכביסה.

באשר לשיעורי הבית שלהם, יינג-דזואו היה תמיד תלמיד מצטיין. הוא יודע את מטרותיו ועובד קשה. עליי רק להזכיר לו לא לייחס חשיבות רבה מדי לתהילה ולמוניטין.

עם ווי-טינג הסיפור אחר. כשהתחילה את השנה השלישית, הוסיפו בבית הספר שיעור חדש - טבע וחברה. שבועיים לפני הבחינה הראשונה התקשר בעלי מספר פעמים כדי להזכיר לי לוודא שווי-טינג לומדת לבחינה. הקפדתי איתה, בייחוד בשבוע שלפני הבחינה. כששמעתי שהיא קיבלה רק ציון של 86 בבחינה, הייתי מאוכזבת, האשמתי אותה, וגרמתי לה לבכות.

בערב הסתכלתי פנימה ותהיתי אם הציון של ווי-טינג היה רמז להחזקות שלי. אולי היה עליי ללמוד לקבל את העובדה שווי-טינג לא חייבת להיות כמו אחיה. כל הערב חשבתי על זה.

שאלתי את עצמי מדוע הציון של ווי-טינג היה כל כך חשוב עבורי. גיליתי את ההחזקה האנושית שלי לכך שקרוביי וחבריי יחשבו שלימוד הדאפא גורם לילדי להיות חכמים. זאת הייתה מנטליות של התפארות.

״אמא, את יודעת מדוע לא הצלחתי כל כך במבחן הטבע שלי?״ שאלה ווי-טינג מאוחר יותר. ״כשנאבקתי במבחן לא יכולתי להתרכז בפתרון הבעיות, כל מה שהצלחתי לחשוב עליו היה איך אימא שלי תגיב אם לא אצליח.״

ואז שחררתי את ההחזקה שלי לציונים שלה. במבחן הבא שלה לא לחצתי עליה ללמוד, והיא למעשה הוציאה את הציון הגבוה ביותר בכיתה.

ווי-טינג עוזרתי לי לעיתים קרובות בטיפוח שלי. כשאני לא מתנהגת לפי הפא היא מצביעה לי על כך. לדוגמה, כשהתווכחתי עם בעלי היא ישבה לידנו וצפתה בנו בשקט. כשהסתיים הוויכוח היא אמרה לי: ״אימא, שוב התווכחת עם אבא. לא הצלחת כל כך טוב עם הסובלנות. השין-שינג שלך ירד.״

למעשה, אני אסירת תודה על כך שהיא מספקת לי הזדמנויות כה רבות לטיפוח. פעם היו מתלוננים עליה בבית הספר. מאז שהיא הצטרפה לפלטפורמה לא קיבלתי אפילו תלונה אחת. הפרויקט הזה סיפק לשני ילדיי סביבה נהדרת ללימוד פא ולטיפוח. הצעתי להם גם לקרוא מאמרי שיתוף במינג-הווי.

המאסטר אמר לנו:

"..., להסתכל פנימה זה כלי קסם." ("הרצאת הפא בוועידת הפא הבין-לאומית ב-2009 בוושינגטון הבירה ")

לראות את הצדדים הטובים שבאחרים

בזמן כתיבת מאמר זה שיתפתי עליו פעמיים עם מתרגלים עמיתים. כל פעם הם הזכירו לי שעליי לכתוב יותר על נקודות החוזק של ילדיי.

הגעתי להבנה שאני מסתכלת לעיתים קרובות מדי על החולשות שלהם. כשהפעולות שלהם אינן בהתאם לסטנדרט שלי אני מתקנת אותם במהירות. עכשיו אני יודעת שתקופה ארוכה מדי הוספתי להם מחשבות שליליות.

יינג-דזואו אמר לאחרונה: ״אמא, את תמיד אומרת לי שאני לא מרוכז בלימוד הפא, אבל את לא שמה לב שלעתים קרובות אני כן לומד את הפא בריכוז מלא.״

הגעתי להבנה שאני עדיין משתמשת בדרכים המסורתיות של האנשים הרגילים כדי לחנך את ילדיי. זה דבר שעליי לתקן.

זה בדיוק כפי שלימד אותנו המאסטר:

"..., לכן כדי לטפח לרמות גבוהות, על המטפח לוותר על כל הלבבות וכל העקרונות של האנשים הרגילים, רק אז יוכל לקפוץ מחוץ לשלושת העולמות שהם הפוכים מהיקום." ("יסודות להתקדמות במרץ II", " הדאפא הוא שלם והרמוני ")