(Minghui.org)
ב-3 ביוני 2017 פורסם ב- New Zealand Heraldמאמר בשם: "המתים החיים: אסירים סינים מוצאים להורג בעבור איבריהם הנמכרים לאחר מכן להשתלות לזרים". המאמר דיווח שאסירי מצפון בסין ובכלל זה מתרגלי פאלון גונג, נרצחים בעבור איבריהם שיושתלו בפציינטים זרים.
המאמר קובע: "השתלת איברים יכולה להיות ההבדל בין חיים ומוות לגבי אנשים רבים. לאלה הזקוקים להשתלה, ההמתנה לצלצול מבית החולים המבשר לך שיש התאמה זמינה היא מייסרת ביותר. לפעמים החיים מסתיימים טרם הצלצול המבשר."
"וכך התפתח שוק שחור משגשג של איברים אנושיים במספר מדינות ובכלל זה בהודו ובפקיסטן. חוקרים אומרים שסין היא המקור לרוב הסחר הנפוץ באיברים בלתי חוקיים בעולם והיא היעד מספר אחד לתיירות השתלות."
הפציינטים שלוקחים חלק ב'תיירות השתלות' באים ממדינות בהן רשימות ההמתנה ארוכות מתוחלת חייהם, או שהעלויות הן מופרזות.
המאמר מציין: "אבל יש בכך מלכוד עיקרי: החוקרים טוענים שלעתים קרובות האיברים הגיעו ממקור לא חוקי של אסירים המוצאים להורג עקב דתם, אמונתם הפוליטית או התרבותית, שלא הסכימו לשום דבר כזה. "
"אסירים סינים רבים העידו שבהיותם מאחורי הסורגים נחשפו לבדיקות רפואיות שהן בדיקות מובהקות הנעשות לשם השתלות איברים, ולא ניתן לבדיקות אלה כל הסבר. אחד המושתלים מקנדה אמר: 'מכנים את האנשים האלה 'המתים החיים'. אתה רק לא מתת עדיין. אך אתה גמור'.
"האיש שלא רצה להזדהות סיפר ל'חדשות השעה' של PBS שהוא היה לפני 11 שנים בשלב האחרון של מחלת כליות, עד שנסע לסין ושילם 10,000 דולר להשתלה. תוך שבוע ימים הוא קיבל כליה חדשה.
"הוא ציין שהוא עלול היה למות לפני ששמו היה מגיע לראש רשימת ההמתנה לכליה חדשה בקנדה".
קצירת איברים בכפייה עדיין מתרחשת
המאמר מציין: "ב-2005 הודו בכירים סינים שהם קוצרים איברים מאסירים והבטיחו לתקן את הפרקטיקה הזאת.
"ב-2013 מנהל וועדת תרומות האיברים בסין, ד"ר הואנג ג'יה-פו, אמר לכתב העת הרפואי The Lancet שיותר מ-90 אחוז מהשתלות האיברים מקורם עדיין מאסירים המוצאים להורג".
סין הודיעה ב-2014 שהיא תסיים את הפרקטיקה הזאת של קצירת איברים מאסירים המוצאים להורג ותאמץ מערכת המבוססת על תרומות איברים.
"אבל על-פי כמה דוחות אחדים, הפרקטיקה השנויה במחלוקת רחוקה מלהתבטל וישנן ראיות שהיא ממשיכה עדיין".
מאמר מחקר שהתפרסם לאחרונה על ידי העיתונאי והסופר איתן גוטמן, ביחד עם הפוליטיקאי הקנדי לשעבר דיוויד קילגור ועורך הדין לזכויות אדם דיוויד מטאס, מעריך ש-60,000 עד 100,000 השתלות איברים מתבצעות מדי שנה בסין.
הם ציינו שזה הרבה יותר מכ-10,000 השתלות שהמשטר בסין מעריך. ואי אפשר להסביר זאת באמצעות התכנית לתרומת איברים מרצון הנמצאת עדיין בחיתוליה.
"המפלגה הקומוניסטית הסינית טוענת שסך כל מספר ההשתלות החוקיות הוא כ-10,000כל שנה. אבל אנו יכולים לעקוף בקלות את המספר הרשמי הסיני, רק בבחינת שניים או שלושה מבתי החולים הגדולים ביותר", אמר מטאס.
"חוסר העקביות ההולך וגדל מוביל אותנו להסיק שיש הרבה יותר מתרגלי פאלון גונג שנטבחו למען איבריהם מאשר הערכנו במקור".
החוקרים מסיקים שרבים מהאיברים מוסרים בכפייה מאסירי מצפון שרובם מתרגלי פאלון גונג הנרדפים, אך גם מאוייגורים, טיבטים ונוצרים שמתקהלים בסתר בבתי החסידים המאמינים.
הדו"ח מאשים את הממשלה הסינית שממשיכה ברצח המוני של אנשים חפים מפשע, כדי להשיג את איבריהם להשתלות.
"ראיינו מתרגלי פאלון גונג שהשתחררו מהכלא, שנמלטו מסין, שעברו בדיקות דם באופן שיטתי, בדיקות איברים, לא למען בריאותם- הם עברו עינויים - ורק סוגי בדיקות הרלוונטיות להשתלות" , אמר מטאס.
המחבר מתייחס ל- News.com.au, שראיין בשנה שעברה כחצי תריסר פליטים סיניים שהיו כלואים בסין בשל אמונתם הרוחנית. כולם העידו שנחשפו לעינויים ובדיקות רפואיות בעודם בכלא.
אוסטרלים שבים הביתה עם כבדים של אסירים סינים
המאמר ממשיך: "החוקרים מעריכים שאיבריהם של כמיליון וחצי קורבנות נקצרו לצורך תעשיית ההשתלות בסין.
"על-פי דיווחים קודמים של כלי תקשורת לאומיים, פציינטים דיווחו ששילמו כ-15,000 דולר עבור ניתוח השתלת איברים בלתי חוקי בסין. בארה"ב, בית חולים ממוצע גובה 150.000 דולר עבור השתלת כליה. בקנדה ובאוסטרליה ההשתלות מבוצעות חינם, מפני שהממשלה משלמת את הביטוח הרפואי. אבל רשימות ההמתנה יכולות להיות ארוכות. בשביל אחדים, ארוכות מדי".
המאמר מתאר נתונים של (ANZDATA) - רישומי השתלות ודיאליזות באוסטרליה ובניו זילנד. בין השנים 2006 עד 2016, לפחות 55 אוסטרלים נסעו לחו"ל כדי לעבור השתלת כליה.
בדצמבר 2013 פרופסור ג'רמי צ'אפמן הביע בכתב העת הרפואי של אוסטרליה ספקות חמורים לגבי תכנית ההשתלות של סין. הוא הצהיר: "סין אינה יכולה להיכנס לקהילה העולמית של חברות אזרחיות בזמן שהפרקטיקה הנוכחית ממשיכה בבתי כלא ובבתי חולים שלה".
פרופ' צ'אפמן ציטט גם רופא מאוסטרליה שנאמר לו לכאורה על ידי פציינט ממוצא סיני: "איני יכול להגיע לדיאליזה מחר. עלי לטוס הלילה מפני שהם עומדים לירות מחר בתורם שלי".
החוקר איתן גוטמן אמר ל- news.com.au: "צריך לשים קץ לנורמליזציה של רצח המוני. ישראל, ספרד וטייוואן אסרו זאת. צריך לכך אומץ. אם כך מה לגבי: אף אוסטרלי לא ייסע עוד לסין על ביטוח QT ויבוא חזרה עם כבד שנלקח מאסיר פוליטי או דתי?
הסנאטור דריל הינץ' קיבל עידוד לעבור השתלה בלתי חוקית
המאמר מתאר כיצד הסנאטור דריל הינץ' (Derryn Hinch), שנאמר לו שיש לו רק 12 חודשים לחיות, קיבל עידוד לנסוע לסין להשתלת איבר.
"כשהחודשים חלפו בזה אחר זה, וכשנראה היה שאין כל סיכוי מלבד שתי אזעקות שווא לקבלת כבד חדש, נאמר לי על ידי איש עסקים בכיר במלבורן, שאוכל לנסוע לשנחאי ובעבור 150,000 דולר להשיג כבד חדש בשבוע לאחר מכן", סיפר הינץ' בפרלמנט בנובמבר שנה שעברה.
"אני משער מכך שהם יעשו כמעט הכול כדי להוציא להורג על-פי דרישה. איך תוכל מבחינה מוסרית להאריך את חייך בעשותך זאת, איני יכול להאמין, אבל אמרו לי גם שאוכל לנסוע להודו ולעשות אותו דבר.
"יש אנשים די ידועים שרכשו במשך השנים איברים להשתלות. אבל אני מגנה את הפרקטיקות האלה בסין".
"בסין הם גורמים לך למות"
המאמר מתאר גם מחקר שנעשה על ידי ארגון DAFOH - "רופאים נגד קצירת איברים בכפייה". DAFOH מבצע מחקר שיטתי בדוחות על הפרקטיקה הזאת המתבצעת על ידי מדינה מאסירי מצפון בסין.
דוברת DAFOH באוסטרליה, סופיה בריסקין, אמרה שהארגון "מתמקד במיוחד בסין מפני שלא כמו בכל מקום בעולם, זהו המקום היחיד שבו ממשיכה להתרחש קצירת איברים שיטתית בכפייה בצורה המונית ועל ידי המדינה עצמה.
"אין כל חוקים רשמיים האוסרים את הפרקטיקה" אמרה ד"ר בריסקין. "למעשה, 'תנאי 1984' לא השתנה עדיין, והוא מתיר להשתמש באסירים המוצאים להורג כתורמים, תוך הפרה ישירה של כל הקווים המנחים הבין-לאומיים בנושא".
ד"ר בריסקין ציינה שאסירים רבים "אינם עוברים כלל הליך משפטי. מערכת החוק הסינית מושחתת. זה צריך להיפסק".
המאמר הזכיר את ארתור קפלן העומד בראש וועדת האתיקה האמריקנית, מנהל ומייסד המחלקה לרפואה אתית באוניברסיטה של ניו יורק, שהציע את ההבחנות שלו לגבי קצירת איברים בסין.
"בארה"ב או באירופה, אתה צריך להיות קודם כל מת כדי שתוכל להפוך לתורם איברים. בסין, הם גורמים לך שתמות", הוא אמר.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2024 Minghui.org. All rights reserved