(Minghui.org)

לאחרונה היה לי חיזיון נורא בזמן ששלחתי מחשבות נכונות: כל ארץ נורבגיה שקעה לתוך הים כשהפא תיקן את העולם האנושי. נחרדתי כשהסתכלתי מהשמיים על מה שקורה. שאלתי: ״למה זה נגמר ככה?״ קול ענה לי: ״זה שיעור עבור אנשי העתיד.״ הייתי מופתע לשמוע שנתיב הטיפוח של מתרגלי הדאפא בנורבגיה ייגמר כשיעור עבור אנשי העתיד. מיד הבנתי שהיה זה תכנון של הכוחות הישנים, המנצלים את חוסר היכולת של מתרגלים רבים לחפש פנימה. החיזיון נגלה לי בזמן שבו תיקון הפא קרוב לסופו. זו חייבת להיות אזהרה בשבילנו, מתרגלי הדאפא בנורבגיה!

חשבתי על מה הביא אותנו למצב מסוכן כזה. האם לא למדנו את הפא, שלחנו מחשבות נכונות והבהרנו את האמת? הבנתי שאנחנו לא יכולים להציל ישויות חיות אם אנחנו לא מסתכלים פנימה. אם לא נסתכל פנימה, הכל יסתיים לשווא, לא משנה כמה עשינו.

זה מזכיר לי חיזיון אחר שראיתי לפני כמה שנים. ישבתי במדיטציה יום אחד וראיתי תעלה יורדת מהשמיים. היא הייתה בשיפוע תלול ונשפכה מתוכה כמות עצומה של זבל. מיד הבנתי שהכוחות הישנים ניצלו את הפערים הקיימים בין המתרגלים העמיתים וזרקו חומר רקוב לתוך השדה הממדי שלנו. שלחתי מחשבות נכונות כדי לסלק את האלוהויות המפריעות, וראיתי את הזבל נעלם מיד. אבל התעלה הריקה הייתה עדיין תלויה מהשמיים.

דיברתי עם מתרגלים עמיתים על מה שראיתי. חשבנו ששליחת המחשבות הנכונות שלי פעלה ביעילות בסילוק ההפרעה מהכוחות הישנים באותו רגע. אבל לא קלטנו שהתעלה עדיין שם. הפערים בין המתרגלים בנורבגיה הפכו לתעלה השופכת חומר רקוב. המושגים האנושיים שלנו חיזקו את התעלה הזאת משום שלא טיפחנו ביציבות. המאסטר הזהיר אותנו על כך לפני שנים ספורות.

במהלך עשר השנים האחרונות מספר מתרגלי הדאפא בנורבגיה לא היה גדול. אבל כיוון שלמתאמים היו קונפליקטים זה עם זה, צצו גם קונפליקטים בין המתרגלים והעמיקו. מתרגלים מעטים מאד הסתכלו פנימה. כמה אפילו לא יודעים איך מסתכלים פנימה. כמה אפילו הפכו מושא לתיעוב בעיני אחרים. לא נעשינו גוף אחד.

הכוחות הישנים ניצלו את ההחסרות ואת ההחזקות של המתרגלים כדי למשוך אותנו למטה. כמה מתרגלים עזבו את הקבוצה. המספר הכולל של המתרגלים הלך וקטן מסיבות שונות. אלה שנשארו לא הקדישו מספיק תשומת לב למצב ולא הסתכלו פנימה.

אז הכוחות הישנים התחילו לקחת חיים. כמה מתרגלים עמיתים הלכו לעולמם. השאר עדיין לא הסתכלו פנימה. כמה אפילו מצאו את הפגם אצל אלה שסבלו מצוקות או הלכו לעולמם. הם לא הבינו שהכוחות הישנים מתכוונים להרוס את הקוסמוס, כולל כל מתרגל וכל ישות חיה. בזמן שכתבתי את המאמר הזה, שמעתי על עוד מתרגל עמית שהלך לעולמו. אם לא נתעורר ונתקן את עצמנו, כל נורבגיה עלולה שלא לשרוד.

המאסטר אמר לנו:

"במילים אחרות, זה לא עניין גדול אם כשאנו מטפחים את עצמנו החזקות אנושיות יוצאות החוצה. המפתח הוא שכולם מתייחסים לעצמם כאל מטפחים, וכאשר בעיות מופיעות, אתם מסתכלים פנימה. אם כולם מסוגלים לעשות את זה, מצב הטיפוח של אותו אזור בטוח יהיה נהדר ובטוח שהקונפליקטים יהיו מעטים." ("ביאור הפא בפגישה עם מתרגלים מאסיה פסיפיק" ניו יורק 2004) בהתבסס על הבנתי את הפא, ברצוני לציין את הדברים הבאים: 1. עלינו למהר ולטפח את עצמנו ביציבות. להסתכל ולחפש פנימה זה המפתח לטיפוח שהמאסטר נתן לנו. 2. עלינו לדעת בבירור שהמטרה של הכוחות של הישנים היא כל האנשים בנורבגיה, לא רק מתרגלים ספורים. 3. עלינו לשלוח מחשבות נכונות, ועם נחישות חזקה לסלק את הכוחות הישנים שמסכסכים בינינו. 4. הבה ניצור גוף אחד שאינו ניתן להריסה במהירות האפשרית על ידי כך שנסתכל פנימה, נציל ישויות חיות ונשלים את מה שהמאסטר רוצה להשלים.

לסיום, נתבונן שוב בדבריו של המאסטר:

"כמטפח, מה שאתה מטפח זה את עצמך. לחצים המגיעים שלא מקרב תלמידי הדאפא הם מבחנים, והם הזדמנות להתקדם במרץ; קונפליקטים ולחצים המגיעים מקרב תלמידי הדאפא הם גם, באותו אופן, מבחנים והזדמנות להתקדם במרץ. פרט למאסטר, כל אחד מכם הוא מטפח. אם אתה פועל היטב או לא – זה התבטאות של מצב הטיפוח שלך, ואף אחד אינו יוצא מכלל זה. עם החסרות, לבבות אנושיים והחזקות, לא תוכל ללכת היטב את המשך הדרך. מטפח תמיד מטפח את עצמו, ואפילו שינוי קטן בלב האדם הוא השתפרות, והאלוהויות רואות את זה. הטיפוח אינו למען הדאפא, והצלת אנשים גם היא אינה למען הדאפא. טיפוח הוא ההבטחה שישות חיה תתקדם לעבר השלמות המלאה, והצלת אנשים היא התבטאות של החמלה של מטפח, והאחריות שלו בשעה שהישויות החיות נמצאות בסכנה. הניחו את ההחזקות הרבות מדי והחֲזקות מדי, ולכו היטב את הנתיב של עצמכם – התהליך הזה הוא הדרך שלכם." ("ברכות לוועידת הפא האירופית" 2016)