מדוע ברח מתרגל משן-יאנג מביתו חבול בצורה חמורה, והותיר אם כבת 80 לבדה?

(Minghui.org)

מדוע מתרגל הפאלון גונג ליו שיאן-יונג בן ה-38 ממחוז פא-קו בשן-יאנג ברח מביתו, חבול בצורה חמורה, והותיר אם כבת 80? להלן הסיבה:

מעצר

ב-12 בנובמבר 2017 נעצר מר ליו ללא עילה חוקית על ידי שוטרי תחנת משטרת סי-ג'יאה-דזי יחד עם 4 מתרגלי פאלון גונג נוספים. כשסירב לתת את טביעות אצבעותיו ולאפשר לקחת ממנו דם, השוטרים כפתו את ידיו ורגליו והכו אותו נמרצות בתחנת המשטרה. (דווח בזמנו שדוגמיות דם נלקחות ממתרגלים במטרה לבנות מסד נתונים לקצור מהם את איבריהם עבור תעשיית השתלת האיברים של המדינה).

ארבעת המתרגלים נלקחו למרכז המעצרים מס' 1 בשן-יאנג. מר ליו פתח בשביתת רעב למשך 18 יום כדי למחות על ההתעללות בו. הוא חלה מאוד אבל לא קיבל כל טיפול רפואי. מרכז המעצרים סירב להמשיך ולהחזיק בו.

ביום המעצר שוטרי תחנת טואן-ג'יה ערכו חיפוש וביזה בביתו והחרימו את המחשב שלו, כסף מזומן וחפצים אישיים אחרים. אף אחד מבני המשפחה לא היה נוכח בזמן החיפוש. המשטרה סירבה למסור רשימת פריטים מפורטת שהחרימו.

עורך הדין של המשפחה ניסה להגיש תלונה פלילית לסמכויות הנוגעות בדבר נגד מחלקת המשטרה במחוז פא-קו, אבל תלונתו לא התקבלה.

מעצר בית

ב-19 בינואר השנה שוחרר מר ליו למעצר בית. כמה שוטרים ממחלקת המשטרה הוצבו בביתו. הם התקינו בבית מערכת מעקב בווידיאו כדי לפקח עליו סביב השעון.

למר ליו ששהה במעצר בביתו, אסור היה לעזוב את הבית ונאסרו עליו ביקורי אורחים מלבד בני משפחתו הקרובים. ב-22 בינואר בני זוג בשנות ה-80 באו לבקר אותו. השוטרים לא התירו להם להיכנס, דחפו אותם החוצה ובעטו בגבר המבוגר.

בריחה מהבית כדי להימנע ממשפט

בזמן היותו במרכז המעצרים מר ליו לא קיבל אף פעם טיפול לחבלות שסבל, ותיק החקירה שלו הועבר לבית הדין במחוז פא-קו. השימוע שלו נקבע ל-30 בינואר.

מר ליו לא יכול היה לשאת עוד את הייסורים הפיזיים והמנטליים וברח מביתו ב-28 בינואר כדי להימנע מלעמוד למשפט. אמו ובני משפחתו מבוהלים ודואגים לגורלו.

היסטוריה של עינויים קודמים

אחרי שהחל לתרגל פאלון גונג ביולי 1997, הכאב בדיסק המותני הסדוק בגבו שהציק לו במשך שנים נעלם. הוא נטש את כל ההרגלים הרעים שלו ובכלל זה הימורים ושתייה. הוא נעשה אדם חדש, רגוע ומתחשב.

אחרי שהחלה הרדיפה נגד הפאלון גונג ביולי 1999 מר ליו נעצר באופן בלתי חוקי למשך 4 שנים בסך כולל, במרכזי מעצרים, במרכזים לשטיפת מוח ובמחנה עבודה בכפייה. הוא סבל עינויים באמצעות אלות מחשמלות מכות, הרעבה וקללות.

בדצמבר 2002, כמה אסירים פליליים שהוסתו על ידי רשויות מחנה העבודה בכפייה, כפו על מר ליו לשבת בתנוחת המדיטציה וקשרו את רגליו במקום למשך כשעתיים (ראה הדגמת העינוי בתמונה) לאחר מכן דרכו על רגליו כדי לגרום לו כאב נוסף.

ידיו היו קשורות ביחד מאחור למעקה המיטה. סתמו את פיו בסמרטוט מלוכלך וסרט הדבקה כדי למנוע ממנו לצעוק מכאב.

הדגמת עינויים: קשור כולו

במקרה אחר כשגילו שמר ליו חשף מידע לגבי ההתעללות בו, האסירים השכיבו אותו על הרצפה כשהם לוחצים על בטנו, בועטים בצלעותיו ומכים אות בנעליים עד שפיו שתת דם. הם הרשו לו לישון רק שעתיים בלילה.

בחורף 2002 פתח מר ליו בשביתת רעב ביחד עם מתרגל נוסף כדי למחות על הרדיפה. הם נלקחו לבידוד בתאים נפרדים והאכילו אותם בכוח ובכפייה במי מלח. מר ליו השתעל במשך ימים רבים לאחר מכן.

הדגמת עינויים: האכלה בכוח ובכפייה במי מלח

טרגדיה משפחתית

כשמר ליו העז לדבר גלויות בבייג'ינג על הרדיפה נגד הפאלון גונג, הרשויות שמו את בני משפחתו על הכוונת.

הם החרימו מגיסתו 4,415 יואן ממכירת הדגנים. את בנה בן ה-4 לקחו ממנה באופן בלתי חוקי ומישהו אחר נאלץ לשלם עבורו דמי ערבות.

הוריו היו בחרדה משלושה אנשי מליציה שחיכו ליד דלת ביתם. אביו שהיה מבועת מההלם שספג, סבל מדימום במוח. האב נעשה משותק והיה רתוק למיטתו במשך 10 שנים. הוא מת ב-2010.