[לציון יום פאלון דאפא העולמי] רופאה מקדמת את הפאלון דאפא והמטופלים מפיקים תועלת

(Minghui.org)

(התנסות שהוגשה לאתר מינג הווי לציון יום פאלון דאפא העולמי 2018)

אני רופאה. בזמן חופשות ראש השנה ב-1997, הוזמנתי לביתם של חברים לצפות בווידאו ההרצאות של מאסטר לי (מייסד הפאלון גונג) בגואנג ג'ואו. הביקור שינה את חיי.

מה שהמאסטר לימד אותי היה שונה לחלוטין ממה שקראתי בספרים בודהיסטים אחרים. זה נגע מאוד ללבי והשפיע עליי. מאותו רגע התמזל מזלי להפוך למתרגלת פאלון דאפא (הידוע גם כפאלון גונג).

תועלת מהדאפא

לפני הטיפוח שלי סבלתי מדלקת אף, אנמיה, לחץ בחזה, קוצר נשימה, לחץ דם נמוך, כאבי ראש, בלבול, סחרחורות והיפר-פלזיה בשד. הרגשתי תמיד עייפה ומדוכאת ונטלתי תרופות לעתים קרובות.

בעלי ואני ניסינו כל מיני שיטות צ'יגונג ושום דבר לא עזר. קראתי את כל הספרים הבודהיסטים שהכרתי. בעלי סגד לפסלי בודהות רבים והבעיר להם קטורת. מאמצינו לא עזרו ובריאותי התדרדרה עוד ועוד.

תוך שבועיים של תרגול פאלון גונג כל מחלותיי נעלמו לחלוטין. הגוש שנוצר מההיפר-פלזיה בשד נעלם גם כן. צעדיי נעשו קלים. שמחתי מאוד. הוריי שראו את השינויים האלו, תמכו במאוד בתרגול הפאלון גונג שלי.

להפוך לאדם טוב

ניהלתי את עצמי בהתאם לעקרונות של ג'ן-שן-רן (אמת-חמלה-סובלנות) כדי להיות אדם טוב ומתחשב בזולת.

בעבר התנהגתי לפי ריקבון המוסריות החברתית והפכתי לחמדנית מאוד. קבלתי ממטופלים מזומנים בסכומים שונים. לאחר הטיפוח, התחלתי להתחשב ברווחת המטופלים. גם לא בקשתי מבית החולים תשלום על שעות נוספות או חופשה תמורת השעות הנוספות של טיפולי חירום. לא לקחתי יותר כסף ממטופלים. פעם אחת אפילו נתתי למטופל כפרי זקן 60 יואן לסייע לו בהוצאותיו הרפואיות.

נשיא בית החולים שלנו ידע שאני מתרגלת פאלון דאפא וניסה לבחון את ה"סובלנות" שלי. הוא השהה בכוונה את המשכורת שלי ביום התשלום המיועד. הייתי רגועה ועדיין בצעתי את עבודתי כרגיל מבלי להזכיר את המשכורת שלי. לאחר כמה ימים, נשיא ביה"ח מסר לי בשמחה את משכורתי. הוא שיבח אותי במילים "את מדהימה".

במסורת המשפחתית שלנו אנחנו מכינים כיסונים בערב ראש השנה החדשה. בערב ראש השנה ב-1998, בעלי אמר לפתע: "השנה אינני רוצה לעשות את זה".

הוא הניח את הבצק והלך. לא שמחתי, אך מיד חשבתי על "רן" (סובלנות") ב"גן-שן-רן" והתחלתי להכין בשקט את הכיסונים.

כשהבטתי אל תמונת המורה, ראיתי אותו צוחק במקום לחייך בתמונה. "וואו! באמת יש בודהא בעולם", אמרתי. הרגשתי טוב מאוד וגלגלתי את הבצק בנמרצות כדי להכין את מעטפת הכיסונים. במפתיע, בעלי חזר ועבד יחד איתי.

נרדפת בשל אמונתי

מאז שג'יאנג זמין פתח ברדיפה נגד מתרגלי הדאפא ב-1999, בעלי ואני עתרנו בבייג'ינג ושנינו פוטרנו מעבודתנו. בעלי נכלא פעמיים במחנה עבודה בכפייה ונאלץ לעזוב את הבית למשך שש שנים.

אני נעצרתי שלוש פעמים ונכלאתי במחנה עבודה בכפייה פעמיים. משכורתי עוכבה לשנתיים. גם קנסו אותי ביותר מ-10,000 יואן, וזה הופחת ממשכורתי מאוחר יותר. לשם השוואה, בשנת 2000 בית משפחה בגודל 700 רגל מרובע עלה 30,000 יואן.

תעודת הרופא שלי ורישיוני לעסוק ברפואה נשללו ממני. חיינו בעוני רב והילד שלי הוכרח לעזוב את בית הספר היסודי כי לא עמדתי בשכר הלימוד.

למחייתי טיאטאתי רחובות. כמה רחובות היו מלוכלכים ביותר. לטאטא אותם זו עבודת פרך שכולם מנסים להתחמק ממנה. התנדבתי לקחת את העבודה הזאת. בשל כך, כולם בצוות הניקיון כיבדו אותי ואהבו לעבוד איתי. ניצלתי כל הזדמנות לספר להם את העובדות על הפאלון גונג ולעזור לכמה מהם לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) ומהארגונים המסונפים לה.

להציג את הדאפא בבתי החולים

תחת הגנתו הרחומה של המאסטר, קבלתי חזרה את עבודתי הרפואית כי מנהל בית החולים שלי הנפיק עבורי מחדש את תעודת הרופא והרישיון הרפואי שלי.

עבדתי עבור כמה בתי חולים פרטיים. אמרתי ברצינות לכל מנהל של בית חולים שכרופאה, אעבוד קשה, אך לא אכתוב דוחות רפואיים שקריים. גם הצגתי את הדאפא בפני הרופאים, האחיות, חבריי הסגל והחולים.

פעם עבדתי בבית חולים גריאטרי. למטופלים רבים שם קשה היה ללכת ולכמה מהם לא היו ילדים בקרבת מקום שידאגו להם.

המאסטר אמר:

"מובן שכשמתרגלים ומטפחים בחברה הרגילה עלינו לכבד את ההורים ולחנך את הילדים שלנו. בכל הסביבות עלינו להיות טובים ונדיבי לב לאחרים, שלא לדבר על בני משפחתנו. עלינו להתייחס לכל אחד באותה דרך. עלינו להיות טובים להורינו ולילדינו ולהתחשב באחרים בכל מובן. לב כזה אינו אנוכי, הוא לב של נדיבות ושל טוּב, זוהי חמלה." ("ג'ואן פאלון", הרצאה שישית)

לכן טיפלתי בהם כאילו היו הוריי. הסברתי להם בסבלנות את מצב בריאותם. עזרתי להם לעלות ולרדת מהמיטה, וסייעתי להם לנעול את נעליהם. אפילו דחפתי אותם בכסא הגלגלים אל האחיות.

יום אחד, אישה בגילאי הארבעים אמרה לי: "דוקטור, את באמת בעלת חמלה".

אמרתי לה: "אני מאמינה בפאלון דאפא. המאסטר שלנו לימד אותנו להיות בעלי חמלה כלפי אחרים. אנחנו בעידן סוף הדהרמה והמאסטר שלנו מפיץ את העקרונות האוניברסלים כדי להציל ישויות חיות".

אישה אחרת אמרה: "לא ידעתי שפאלון גונג הוא כל כך טוב".

הוספתי: "המק"ס היא מרושעת. רק על ידי פרישה ממנה תוכלי להינצל. עליך לעשות בחירה נכונה למען עתיד טוב".

שתיהן פרשו מהמק"ס.

אמרתי להרבה מטופלים שהיו חולים באופן רציני לומר "פאלון דאפא הוא טוב" ו"אמת-חמלה-סובלנות זה טוב". הם כולם פרשו מהמק"ס לאחר שמחלתם נעלמה.

מטופלים מקבלים תועלת מהדאפא

הפאלון דאפא הופץ בהרחבה כדי להציל ישויות חיות. נסים רבים קרו לחולים שמסביבי. כמה סיפורים פלאיים הדגימו את כוחו של הדאפא.

לפני כמה שנים אובחן אצל מטופלת במרפאה שלי, בשנות הארבעים לחייה, גידול סיבי רחמי. לאחר שהגידול הוסר, התגלו תאים סרטניים. היא באה לראות אותי ובכתה: "הרופא במכללה לרפואה של שן יאנג הציע לי להוציא את הרחם, את השחלות, ואת חצוצרת הרחם שלי".

אמרתי: "אל תדאגי. "פא הבודהא" הוא חסר גבולות ותהיי בסדר. כל עוד תאמרי מתוך כנות 'פאלון דאפא הוא טוב', תוכלי לצאת מצרה".

כשראיתי שהיא מטילה ספק בדבריי, הוספתי: "רק נסי זאת במשך ארבעה חודשים. זה יעבוד. ואם לא, אין לך מה להפסיד".

שלושה חודשים לאחר מכן היא חזרה והביאה לי קופסה של אבקת חלב. היא אמרה לי בשמחה שתאי הסרטן שלה נעלמו. ניצלתי את ההזדמנות הזו לספר לה יותר על הפאלון גונג.

במקרה אחר, אישה ביקרה בבית חולים בו למדתי טכניקות אולטרה סאונד. היה לה גוש גדול כמו ראש של עובר בבטנה. הגניקולוג בבית החולים הציע שהיא תלך ל"מכללה לרפואה שן יאנג". היא בכתה: "אני גרושה. אין לי כסף. אני עובדת בעבודות מזדמנות כדי לשלם את הוצאות הקולג' של הילד שלי". הבעתי אהדה כלפיה ועצרתי אותה בדרכה החוצה.

אמרתי: "אני יכולה לעזור לך. האם שמעת על שיטת הטיפוח המעמיקה "פאלון גונג"? יש לזה כוח מרפא. זה ריפא את הגוש בשד שלי".

היא אמרה: "אין לי זמן".

אמרתי: "רק תאמרי בכנות 'פאלון דאפא הוא טוב' ו'אמת-חמלה-סובלנות זה טוב'. אני בטוחה שתבורכי". נתתי לה גם תליון דאפא.

לאחר שלושה וחצי חודשים האישה הזאת חזרה כדי לעשות אולטרה סאונד. הגוש נעלם, ללא ניתוח. היא מצאה אותי ואמרה שהיא באה לספר לי שמה שהצעתי לה עבד! כולם חשו שזה נס.

שמחתי בשבילה. גם הוקרתי את מה שהמאסטר עשה.

נס אחר קרה לנערה בת 17 שהגיעה לבית החולים לעשות אולטרה סאונד לעורק הראשי. הנערה סיפרה שהיא כבר הייתה ב"מכללה לרפואה שן יאנג" לטיפול אך נאמר לה שהבעיה שלה היא חשוכת מרפא.

אמרתי לה: "את כל כך חמודה! אני מרגישה רע מאוד לגבי המצב שלך. מדוע שלא תנסי לתרגל פאלון גונג? זה יכול להציל אותך".

היא ענתה שדודתה היא מתרגלת פאלון גונג, אך אמה לא הרשתה לה לתרגל את זה. מאוחר יותר, אמה באה לבית החולים לאולטרה סאונד. ניצלתי את ההזדמנות לדבר עם האם.

אמרתי: "לבתך יש מחלה רצינית ורק פאלון גונג יכול להציל אותה. אל תדחי שום הזדמנות לרפא אותה, אחרת תתחרטי. מה דעתך שאתן לה להישאר כך שתוכל לתרגל פאלון גונג עם דודתה במשך כמה ימים?"

מספר ימים לאחר מכן הנערה הזאת באה אליי. היא אמרה לי שהיא החליטה לתרגל פאלון גונג עם דודתה ושהיא כבר פרשה מה"חלוצים הצעירים", אחד מארגוני הנוער המסונפים למק"ס.

לאחר שבועיים היא חזרה שוב לבדיקה. העורק הראשי שלה השתפר באופן משמעותי. "האין זה נס?" היא שאלה בהתרגשות.