זכרו ללכת אך ורק אחר התכנונים של המאסטר

(Minghui.org) מרבית המתרגלים מתייחסים לתסמיני מחלה כאל הפרעה מצד הכוחות הישנים. הם דוחים אותם בתקיפות, ושולחים מחשבות נכונות לעיתים תכופות יותר על מנת לסלקם. ישנם מתרגלים שעוברים את המצוקות הללו במהרה. אצל חלקם זה נמשך זמן מה, בעוד שחלקם נכשלים ואף הולכים לעולמם. חלקם של המתרגלים רואים את הופעתם של תסמיני מחלות כדבר הנעשה על ידי המאסטר - המאסטר מכוונן את גופם או עוזר להם לפתח אנרגיה חזקה יותר. מתרגלים אלה מאמינים כי המאסטר שולט בכל דבר. הם אינם חרדים, ובדרך כלל הם מתגברים על המצוקות במהרה.

לעיתים קרובות אני תוהה כיצד מתרגל עם עין שלישית לא פתוחה יכול לשפוט באיזה מצב הוא נמצא. אם הוא שופט לא נכון, האם זה ישפיע על היכולת שלו לעבור את המצוקה?

כאשר חשתי אי נוחות באזור הלב חשבתי שזו הפרעה, שלחתי מחשבות נכונות לסלק אותה. יחד עם זאת עמדתי גם בפני מבחן שין-שינג. הרגשתי שהמצוקה הזו באה להראות לי כי עלי להגדיל את יכולת ההכלה שלי. לכן חשבתי שזה לבטח המאסטר שעוזר לי להגדיל את יכולת ההכלה שלי. מדוע אין אני מרפה מדברים, ומבין שהמאסטר בעצם עוזר לי?

ברגע שחשבתי בדרך זו, אי הנוחות שהייתה לי בלב נעלמה מיד, בנוסף עברתי גם את מבחן השין שינג. התעוררתי לכך שברגע שנאמין כי זה המאסטר שעוזר לנו במשהו, לא נחשוב מיד על התסמינים ולא נתמקד בשאלה האם המצב משתפר או מחמיר.

אך טרם היה לי ברור איך מבחינים מה הוא המצב, עד שיום אחד קראתי ב "ג'ואן פאלון",

"כשאתה חושב שאתה חולה זה יכול באמת לגרום לך להיות חולה." ("ג'ואן פאלון")

"כמתרגל, אם תמיד תחשוב שזו מחלה, אתה למעשה מבקש את זה. אם אתה מבקש מחלה, היא תוכל להידחק לתוך גופך. כמתרגל, רמת השין-שינג שלך צריכה להיות גבוהה. אין עליך לפחד תמיד שזו מחלה, כי הפחד הזה ממחלות גם הוא החזקה, והוא יכול להביא לך בעיות באותה מידה." ("ג'ואן פאלון")

לפתע הבנתי שהמצב שיהיה הוא מה שאתה בוחר שיהיה. הכל תלוי במחשבה שלך. הלך הרוח והתגובה הראשונית שלנו כאשר אנו נתקלים במצוקות או במבחנים הוא הדבר החשוב ביותר. למעשה, זו הנקודה המכריעה ביותר שקובעת אם נוכל לעבור את המצוקות. זה גם משקף את מצב הטיפוח שלנו וקובע את הכיוון ואת התוצאות של המצב.

מתרגלים בסין שנעצרו נתקלים במצבים דומים. חלקם נמלטים במהירות כאשר מגיעים אליהם אנשי ביטחון או משטרה. אחרים גוערים על מבצעי הרשע האלה על שהפרו את החוק. במקרים רבים אנשי החוק האלה פשוט מוותרים.

אך מתרגלים רבים נעצרים, וכל צעד לאחר מעצרם הוא מבחן. יש מתרגלים שחשים כי המפגש שלהם עם השוטרים הוא סידור של המאסטר, כדי שהם ישמעו על העובדות. הם פותחים את הדלת, מברכים אותם לשלום ומספרים להם עובדות על הדאפא. לרבים מהקצינים זה נוגע בלב. חלקם אף פורשים מהמפלגה הקומוניסטית הסינית (CCP) וארגוני הנוער שלה, ומתחילים להגן על המתרגלים.

כאשר אין בליבך פחד כלפי המשטרה וזוכר שגם הם מחכים להצלה, זה שווה ערך לכך שאתה לא מייחס חשיבות להפרעות של הכוחות הישנים. אין עלינו להיות מודאגים או מפוחדים. עלינו לזכור שהמאסטר סידר לנו את הטוב ביותר.

חלקם של המתרגלים תוהים אם אנשי המשטרה הבאים לעצור אותם הם אלה שהמאסטר התייחס אליהם כאל מי שלא ניתן להצלה. אנשים אלה כלל לא יקשיבו לעובדות. האם לעמוד מולם יעמיד אותך בסכנה?

התשובה היא שאם המחשבות הנכונות והשדה שלך חזקים באמת, אף אחד לא יכול להזיק לך. הם ייבהלו רק ממילה נכונה אחת שלך. הסכנות אינן נובעות מגורמים חיצוניים, אלא נובעות מתוכנו. הן יכולות להפריע רק כאשר מחשבותינו אינן נכונות.

המאסטר אמר,

"אם אתה מפתח מחשבה רעה או רודף אחרי משהו רע, הם יבואו ויעזרו לך, תטפח בדרך הדמונית. הבעיה הזאת יכולה לקרות." ("ג'ואן פאלון")

לאמיתו של דבר, הפחד מרדיפה ולהתייחס לשוטרים שבאים לעצור אותך כא לדבר מרושע, הם רדיפה אחרי דברים רעים. מחשבות מעין אלה הן כמו הסכמה עם הכוחות הישנים והן עלולות לעזור להם להצליח בתכנונים שלהם. עלינו לזכור שאנו המתרגלים, אמורים לשחק את התפקיד הראשי, לדחות כל מחשבה שלילית ואפילו לא להכיר בקיומם של הכוחות הישנים.

אם באמת נצליח להגיע למצב מחשבה זה, הרדיפה תגיע לקיצה.

המאסטר אמר,

"לכן זה קשה עוד יותר להצליח ללכת את הדרך באופן נכון בשעה שנמצאים בתוך המצוקות שנכפות על ידי הכוחות הישנים. וזה אפילו עוד יותר כך לגבי תלמידי הדאפא בסין. עבורם, בתוך הרדיפה הקשה עד מאוד, כל מחשבה ורעיון הם קריטיים. אם פעלת היטב או לא, אם היית מושפע מהרדיפה או לא, אם טיפלת בדברים באופן נכון או לא, ועד לאיזו דרגה נרדפת – יש לזה קשר ישיר לדרך שאתה עצמך הולך ולאופן שבו חשבת על עניינים." ("מהו תלמיד דאפא" 2011)

הבה ונטפח כל מחשבה שלנו. תנו למחשבות הנכונות שלנו שיהיו יותר טהורות, והאמונה שלנו במאסטר ובדאפא שיהיו חזקות. וכך ההפסדים שיהיו לנו יקטנו, ונוכל להציל יותר ישויות חיות ברגעים היקרים האחרונים.