(Minghui.org) ביולי 1999 החל המשטר הקומוניסטי הסיני לרדוף את מתרגלי הפאלון גונג. רבים מהם נכלאים ומעונים למוות, איבריהם נקצרים בכפייה והם נרדפים באכזריות עד היום. הם נרדפים בשל אמונתם האיתנה בפאלון גונג. פאלון גונג המכונה גם פאלון דאפא, הוא שיטה רוחנית הכוללת טיפוח הטבע המוסרי וחמישה תרגילים מדיטטיביים, ומבוססת על העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות". המקרים המובאים כאן הם רק חלק משפע מאמרים בנושא של מאסרים ארוכים. המתרגלים אינם מפירים כלל את החוקה הסינית. המעצרים נעשים ללא עילה חוקית, וגזרי הדין מוכתבים לבתי המשפט על ידי "משרד 610" (המכונה "הגסטפו של סין") שתפקידו היחיד הוא להכחיד את הפאלון גונג.
מתרגל מג'יאנג-שי בשנות ה-80 לחייו היה כלוא פעמיים בסך כולל של 15 שנה בשל אמונתו
26/08/2021 מאת כתב מינג-הווי בפרובינציית ג'יאנג-שי
מאז החלה המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) לרדוף ביולי 1999 את הפאלון גונג – שיטה רוחנית למדיטציה – מר סון שי-ליאן בן 84 מהעיר ג'יו-ג'יאנג שבפרובינציית ג'יאנג-שי היה כלוא פעמיים במהלך שני העשורים האחרונים בסך כולל של 15 שנים, משום שהתמיד באמונתו.
הוקפא כמעט למוות משום שעתר למען הפאלון גונג
מר סון, גמלאי מהעיר ג'יו-ג'יאנג החל לתרגל פאלון גונג ב-1992 והחלים מכל מחלותיו תוך חודשיים בלבד של תרגול. כשהחלה הרדיפה ב-20 ביולי 1999 הוא התקשה להבין מדוע המק"ס רודפת שיטה טובה כל כך שמביאה רק תועלת.
בדצמבר 2000 נסע לבייג'ינג לעתור למען הפאלון גונג ולספר לממשלה על ההתנסות האישית שלו וכמה נהדרת היא השיטה. עוד לפני שאיתר את המשרד לעתירות בבייג'ינג, הוא נתפס על ידי שוטרים שהכו אותו נמרצות.
הם השליכו אותו לתוך מכונית עם עוד מתרגלים שבאו לעתור למען הפאלון גונג ולקחו אותם לחצר שקטה בפרברים, שם נדרשו למסור את שמם וכתובתם, אבל אף אחד מהם לא נענה. כמה גברים במעילים צבאיים הכו אותם, הפשיטו את בגדיהם והשאירו אותם בתחתונים בלבד. הם קשרו אותם לעצים בחצר, שפכו עליהם מים קרים וחשמלו אותם באלות מחשמלות.
החיילים הותירו אותם לקפוא בחוץ, בטמפרטורה מתחת לאפס. מר סון ושאר המתרגלים התכסו בשכבת קרח במשך הלילה.
אחרי ששוחרר הוא הלך ברגל לכיכר טיאננמן, שם נעצר שוב ונלקח לעיריית טיאן-ג'ן הסמוכה. הוא הוכנס שם לכלוב מתכת למשך 15 יום.
אחרי ששוחרר בפעם השנייה מר סון לא ויתר ונסע לכיכר טיאננמן. הוא שוב נעצר ובדרך למעצר בטיאן-ג'ין, אחד השוטרים נתן לו 5 יואן ואמר לו ללכת הביתה.
מר סון לא וויתר. הוא צעד כ-112 קילומטר מטיאן-ג'ין לבייג'ינג ועתר שוב בכיכר טיאננמן בינואר 2001. אחרי שנעצר בפעם הרביעית הוא נלקח למתקן מעצר במועצת פאנג-שאן בבייג'ינג. השוטרים תלו אותו על פרקי ידיו כשזרועותיו לאחור במשך 14 שעות.
כדי להשיג ממנו את שמו וכתובתו השוטרים הפשיטו אותו, בעטו בו , חשמלו אותו וכפו עליו לעמוד על אדמה קפואה ברגליים יחפות.
אחד השוטרים הרביץ בחזהו עם אגרופים ואחר כך הכה באגן ירכיו באלה ממתכת. אחד מפרקי ידיו נשבר, פניו היו נפוחים וכל גופו היה מכוסה בפצעים וחבורות. מר סון לא שיתף עימם פעולה על אף העינויים ולשוטרים לא נותרה ברירה אלא לשחרר אותו. מר סון קיבץ נדבות כדי להגיע חזרה לביתו.
היה כלוא במשך 12 שנים משום שסירב לוותר על אמונתו
בערב ראש השנה הסינית של 2002 מר סון זומן במרמה למשרד מנהל המפעל בו עבד לפני שיצא לגמלאות. ברגע שהגיע לשם נעצר על ידי קבוצת שוטרים ונלקח לתחנת משטרת לו-נאן.
באמצע הלילה הועבר למרכז המעצר של העיר ג'יו-ג'יאנג. מר סון התבקש על ידי מנהל המרכז לכתוב הצהרה בה הוא מוותר על תרגול בפאלון גונג כדי שישחררו אותו. מר סון סירב אחרי שהבהיר למנהל את האמת על השיטה הטובה והמוסרית כל כך.
אחרי שנה במעצר הועמד מר סון למשפט בבית הדין של מועצת שו-יאנג במארס 2003. הוא לא זכה לייצוג משפטי, וגם משפחתו לא קיבלה הודעה על המשפט. כעבור 20 דקות גזר עליו השופט 12 שנות מאסר בכלא.
כעבור כמה ימים הועבר לכלא של יו-ג'אנג בפרובינציית ג'יאנג-שי, שם סבל מעינויים רבים.
עונה כמעט עד מוות
ב-2010 כשהתבקשו האסירים לציין כמה טוב הוא הכלא, מר סון דיווח בכנות על העינויים שסבל ועל בעיות נוספות. הסוהרים הענישו אותו על כך בבידוד וצמצמו את מנות המזון שלו.
מאוחר יותר הוא הועבר למקום מבודד ומרוחק בכלא שם החלונות והדלתות היו מכוסים בבד שחור. שלושה אסירים שמרו עליו והניחו לו לרעוב. הם הכו אותו באכזריות ולאחר מכן כפו עליו לעמוד מול קיר במשך שעות ארוכות. מנהל "משרד 610" בכלא צעק מחוץ לדלת: "הכו אותו למוות".
אחד האסירים הזהיר את מר סון שמנהל "משרד 610" מתכנן להרוג אותו וסידר עדים, כולל אותו עצמו, שיתנו עדות כוזבת אחרי מותו.
כתוצאה מהעינויים רגליו של מר סון התנפחו מכפות הרגליים ועד קצה ירכיו. כמו כן הוא סבל מסחרחורת ואסטמה ונאלץ להשתמש בחמצן בזמן התקף.
נשלח לכלא למשך שלוש שנים בשל הפצת חומרי מידע על פאלון גונג
אחרי ששוחרר המשיך מר סון במאמציו לעורר מודעות לרדיפה נגד פאלון גונג.
הוא נעצר שוב ב-25 בינואר 2016 כשהגיע לתחנת משטרת פנג-פו להבהיר את העובדות לשוטרים שם. הוא נשלח למעצר מנהלי במרכז המעצר של יו-ג'יא-הה בעיר ג'יו-ג'יאנג.
כעבור שלושה חודשים ב-20 באפריל הוא נעצר פעם נוספת אחרי שדווח עליו שהוא מפיץ חומרי מידע של פאלון גונג בתחנת רכבת. בעודו עצור במרכז המעצר של ג'יו-ג'יאנג התפתחו אצלו תסמיני מחלה והוא הובהל לבית חולים מקומי.
מר סון הועמד למשפט באוגוסט 2016 בבית הדין של מועצת לו-שאן. רק לשלושה מבני משפחתו הותר להיכנס לאולם המשפט שנערך ללא טיעוני הגנה. הוא נידון לשלוש שנים ושלושה חודשים בכלא של העיר נאן-צ'אנג בגיל 77. מר סון נפל בכלא וסבל משברים בעצמות. למשפחתו לא הרשו לבקר אותו וסירבו לספק להם מידע איך קרה שהוא נפל.
מתרגלת מג'יאנג-שי שהייתה כלואה במשך תשע שנים נידונה שוב שלא כחוק לתשע וחצי שנים נוספות בכלא
25/08/2021 מאת כתב מינג-הווי בפרובינציית ג'יאנג-שי
ב-28 במארס 2018 זכתה גב' צ'ן וון סוף סוף להתאחד עם בעלה מר צ'ן שיאנג-יאנג, שהשתחרר אחרי 12 שנים בכלא. האיחוד שלהם ארך 20 יום בלבד מאחר שגב' צ'ן נעצרה שוב ב-17 באפריל ונידונה מאוחר יותר לתשע וחצי שנים בכלא, אחרי שהייתה כבר כלואה בעבר במשך תשע שנים.
גזרי דין בעבר
שני בני הזוג היו על כָּוֶונת המשטרה מאז החלה הרדיפה נגד פאלון גונג ב-1999. הם עבדו קשה כדי לעורר מודעות לגבי אי החוקיות של הרדיפה.
מר צ'ן נעצר ביחד עם עוד 23 מתרגלים בספטמבר 2004 וכולם נלקחו למרכז שטיפת מוח בפיקוחו של "משרד 610" בנאן-צ'אנג. מר צ'ן היה עצור במשך שבעה ימים בהם הוכה חמורות בשל התמדתו הנחושה באמונתו, וכתוצאה מכך הקיא דם.
מאוחר יותר הוא ואשתו שכרו דירה והשתמשו בה להדפיס חומרי מידע להפצה עבור מתרגלים מקומיים.
ב-27 במארס 2006 הגיעו שוטרים לביתם כשאף אחד לא היה בסביבה. כשבנם, תלמיד בית ספר יסודי, חזר הביתה וראה את הבית הפוך אחרי פשיטת המשטרה, הוא הלך מיד לדירה השכורה לספר להוריו על כך. השוטרים עקבו אחריו ועצרו את ההורים למחרת היום. כל הציוד ופנקס הפקדות בנק על סך 18,000 יואן הוחרמו מהדירה.
גב' צ'ן נלקחה לחקירה בתחנת המשטרה של מועצת צ'ינג-יון-פו. אנשים יכלו לשמוע את צרחותיה מחדר החקירה במהלך הלילה האביבי הקריר והשקט. יומיים לאחר מכן הועברה ביחד עם מתרגלת נוספת למתקן "בית הארחה 510" שהיה מקום גלות סודי לחברי מפלגה שסרחו.
הסוהרים תלו אותה על החלון בשתי ידיים קשורות וברגליים מפושקות לצדדים כמו בתרגיל שפגט. לאחר מכן הניעו את גופה מצד לצד, קדימה ואחורה במשך 36 שעות ולא הרשו לה לעצום את העיניים. העינוי הבלתי אנושי הזה גרם נזק לגבה, כאב בכל גופה ואבדן תחושה בשתי ידיה.
מר צ'ן הועבר למרכז מעצר שם הוכה בברוטליות. הוא היה מכוסה בחבלות בעיקר על הראש. מאז הוא סבל לעתים קרובות מכאבי ראש.
ב-20 באוקטובר 2006 בני הזוג עמדו למשפט ביחד עם עוד שלושה מתרגלים, בבית הדין של מועצת צ'ינג-יון-פו. זמן קצר לאחר מכן השופט גזר על גב' צ'ן תשע שנים בכלא ועל מר צ'ן 12 שנים בכלא.
רדיפה בלתי אנושית בכלא הנשים של ג'יאנג-שי
גב' צ'ן נחשפה לעינויים קשים תמידיים בשל אמונתה האיתנה בפאלון גונג. תלו אותה על החלון בפרקי ידיה במשך חמישה ימים, כפו עליה לעמוד שעות ארוכות כל יום מול קיר במשך חמישה חודשים, מה שגרם לנפיחות ברגליה. במשך זמן מסוים היא לא הייתה מסוגלת ללכת כלל.
האסירות עזרו לפקח עליה מקרוב סביב השעון. לא הרשו לה לישון, הרעיבו אותה בכך שנתנו לה כוס מים אחת ביום, עינו אותה על ספסל הנמר. העינויים הפיזיים האלה גרמו לה אבדן משקל והיא נראתה קשישה מכפי גילה.
איור: עינויים על ספסל הנמר
כפו עליה לעמוד במשך מספר ימים ללא הפסקה וללא שינה. כשהייתה נרדמת טפטפו או ריססו טיפות שמן מרוכז לתוך עיניה.
כמו כן היא הייתה כלואה בבידוד במשך ארבעה חודשים ללא מקלחת או החלפת בגדים וצמצמו את מזונה לשתי ארוחות ביום.
עם שחרורה ב-7 בספטמבר 2013 היא איבדה את ערנותה והייתה רוב הזמן מעורפלת חושים. היא לא יכלה לנהל עוד חיים נורמליים.
על הבעל נגזרו 12 שנים בכלא
בעקבות גזר דינו נלקח מר צ'ן לכלא נאן-צ'אנג ב-21 בדצמבר 2006 מבלי ליידע את משפחתו.
ב-3 בינואר 2007 הועבר לכלא יו-ג'אנג, שם סבל סוגים רבים של עינויים כמו מכות, בידוד ושטיפת מוח בשל סירובו לוותר על פאלון גונג.
בתקופת המאסר הארוכה הוא סבל מעינויים בלתי אנושיים שגרמו לו זעזוע מוח, כאב חריף בגבו ונפיחות ברגליו. האסירים העזו אפילו לחתוך בבשר ירכיו. הפציעה גרמה לזיהום ועקב הכאב הרב איבד את הכרתו לעתים קרובות.
אחרי שנשא בקושי בעינויים שוחרר מר צ'ן לבסוף ב-28 במארס 2018, עשרים יום לפני שאשתו נעצרה שוב
גזר הדין האחרון לכלא
ב-17 באפריל 2018 גב' צ'ן נעצרה בדרכה לעבודה. בנה נעצר אף הוא בביתה והוחזק במרכז המעצר של מחוז נאן-צ'אנג ביחד איתה. השוטרים פשטו גם על בית הוריה והחרימו משם את המחשב של אביה.
גב' צ'ן הועמדה למשפט ב-16 בספטמבר 2019. היא טענה להגנתה שתרגול פאלון גונג הוא זכות המוגנת בחוקה והיא לא גרמה נזק כלשהו לאף אחד כשתרגלה את אמונתה. השופט קטע אותה כל הזמן וסיים במהירות את השימוע תוך 40 דקות.
גב' צ'ן נידונה באוקטובר 2019 לתשע וחצי שנים בכלא הנשים בפרובינציית ג'יאנג-שי.
לאחר שהיה כלוא ועונה במשך חמש שנים, מתרגל מטיאן-ג'ין נידון לחמש שנות מאסר נוספות
23/08/2012 מאת כתב מינג-הווי בטיאן-ג'ין
יליד טיאן-ג'ין העובד בפרובינציית פו-ג'יאן נידון לאחרונה לחמש שנים בכלא בשל אמונתו בפאלון גונג.
מר הואנג מין נעצר ב-23 ביולי 2019 בבית זמני שסיפק לו מקום עבודתו בעיר שיאה-מן בפרובינציית פו-ג'יאן. המשטרה החרימה ממנו שני טלפונים ניידים בהם שלח מידע לאנשים לגבי פאלון גונג, כראיות להרשיעו.
ב-15 באפריל 2020 הוצא נגדו כתב אישום. הוא הועמד למשפט און-ליין על ידי בית הדין של מועצת ג'י-מיי. עורך דינו כפר באשמתו והשופט גזר את דינו באוגוסט.
מר הואנג בן 52 היה עצור בעבר במשך 5 שנים ועבר עינויים.
עינויים במרכזי מעצר
חודשיים לאחר שהחלה ברדיפה נסע מר הואנג לבייג'ינג לעתור למען הפאלון גונג, אך נעצר ב-7 בספטמבר 1999 והיה עצור במשך כחודשיים.
במרכז המעצר בבייג'ינג הוחזק ביחד עם 30 מתרגלים נוספים בתא אחד גדול. כשהסוהר גילה שהמתרגלים קוראים ביחד מספרי פאלון גונג, הוא הזעיק פנימה יותר מ-20 סוהרים שהכו את המתרגלים. גופם של המתרגלים היה מכוסה בחבלות וחלק משיערם נמרט בערימות מראשם.
כעבור ארבעה ימים הועבר מר הואנג למרכז המעצר של דא-גאנג בטיאן-ג'ין. כל המתרגלים שסירבו לוותר על אמונתם הוחזקו בתא עם עבריינים שהסיתו אותם לענות את המתרגלים.
בכל בוקר המתרגלים נאלצו לנקות את התאים ולאחר מכן החלו האסירים לענות אותם ולהתעלל בהם בסוגי עינויים שונים. הם הדפו אותם מאחד לשני באגרופים כאילו שיחקו בכדור-עף, או הכו בירכיים הפנימיות שלהם בעזרת הברכיים, עד שהיו חבולים בצורה חמורה. לאחר מכן מר הואנג לא יכול היה לעמוד או ללכת.
כמו כן כפו האסירים על מר הואנג לעמוד בגבו אל הקיר, שמו כרית על בטנו והכו אותו באגרופים שוב ושוב.
סוגי עינויים אחרים כללו כיפוף הגוף קדימה ב-90 מעלות כשהאסירים מכים בגב התחתון במרפקיהם; אגרופים בפרצוף; סיבוב של מברשות שיניים שהאסירים אולצו לאחוז באגרוף קפוץ.
עינויים במחנה עבודה בכפייה שואנג-קואו
אחרי חודשיים של עינויים נשלח מר הואנג ב-2 בנובמבר 1999 למחנה עבודה בכפייה של שואנג-קואו בטיאן-ג'ין. איתו ביחד נשלחו עוד 12 מתרגלים. אחד המתרגלים היה מר ג'יה ג'י-מינג בן 20 שהגיש מכתב לראש הממשלה, כדי לעתור נגד הרדיפה. ביום הראשון לשהותו במחנה הכו אותו וחשמלו אותו באלות מחשמלות במשך שעות.
יומיים לאחר מכן הסוהרים לקחו את כל 13 המתרגלים החדשים לחדר האמבטיה, הפשיטו אותם והכו כל אחד מהם בישבן תריסר פעמים באלה מעץ. בנוסף למכות שנמשכו כל הזמן מר הואנג נחשף גם למניעת שינה במשך זמן ארוך ולמכות חשמל.
עם עוד ועוד מתרגלים שהוכנסו למחנה העבודה בכפייה שואנג-קואו, התכולה הגיעה למקסימום. כתוצאה מכך הועבר מר הואנג למחנה עבודה בכפייה של מחוז ג'י ב-13 בספטמבר 2001.
חודש לאחר מכן החלו הסוהרים לענות אותו כדי לגרום לו לוותר על פאלון גונג. שישה אסירים נהגו להכות אותו שש פעמים בכל יום. כשלא שיתף פעולה הכו אותו בפרקי הידיים ובמפרקי האצבעות בעזרת מלחציים עד שכל הגידים והחלקים הרכים ביניהם התנפחו חמורות. לאחר מכן הכו אותו באזורים רגישים לכאב הכוללים את הקרסוליים ובהונות הרגליים.
האסירים הכינו פטיש מחוטי נחושת והשתמשו בו להכות בראשו של מר הואנג, מה שגרם לבליטות כואבות שצצו על כל ראשו.
לבסוף הם דקרו את קצות אצבעותיו במחטי תפירה גדולות עד שאצבעותיו דיממו בכמות גדולה. כמו כן המשיכו להכות חזק בעורפו ובגרוגרת שלו בידיהם. זמן רב לאחר מכן מר הואנג לא יכול היה להשמיע הגה. מאחר שפניו היו נפוחות מאוד, הסוהרים לעגו לו שהוא נראה שמן יותר.
הדגמה של החדרת מחטים לקצות האצבעות
מר הואנג פתח בשביתת רעב כדי למחות על הרדיפה. בסופו של דבר הפך שדוף מאוד ומשקלו פחת עד כ-40 קילוגרם. רק אז הפסיקו הסוהרים להכות אותו.
באותו זמן החלו להאכיל אותו בכוח ובכפייה. הם החדירו צינורית עבה כאצבע לתוך אפו, מה שגרם לו ליתר דימום. הם פתחו את פיו בכוח בעזרת מקל וכף מתכת שגרמו לדימום רב ולכאבים.
כך האכילו אותו בכוח ובכפייה פעמיים ביום, תחילה באוכל מזין ולאחר מכן במי צ'ילי מעורבים בשומן חזיר, מלח וקמח תירס. תערובת הנוזל החריף הזה גרם לו לכאב רב.
כשלא הסכים עדיין לוותר על אמונתו על אף העינויים, רופא המחנה הזריק לו סמים בלתי ידועים. התברר שהסוהרים התכוננו חודשיים מראש טרם הגעתו למחנה, להתייחס אליו כחולה נפש.
שלוש שנים נוספות במחנה עבודה בכפייה
חודש לאחר שחרורו, מר הואנג נעצר שוב באוקטובר 2002 ונשלח לשלוש שנים נוספות למחנה עבודה בכפייה דא-סו-ג'ואנג.
עקב העינויים שעבר בהיותו במחנה העבודה בכפייה קודם לכן ושביתת הרעב ששבת שם, מר הואנג היה כמעט נכה. הוא סבל מכאבים בגבו התחתון, ברגליו ובצווארו והלך ממש באיטיות.
בסוף 2003 הועבר שוב למחנה העבודה בכפייה שואנג-קואו. הוא הוחזק שם בבידוד כששני אסירים מנטרים אותו סביב השעון. כפו עליו לשבת על ספסל קטן מהבוקר עד חצות הלילה, עם הפסקות לשירותים בלבד. מר הואנג הגיע עד סף מוות כמעט בזמן ששוחרר ב-6 באפריל 2005.
פרטי קשר של העבריינים האחראים על רדיפתו בכתבה באנגלית
מתרגלת מליאו-נינג נידונה לשבע שנים בכלא בשל אמונתה
19/08/2021 מאת כתב מינג-הווי מפרובינציית ליאו-נינג
גב' ליו שיאו-הונג בת 52, תושבת העיר דא-ליאן שבפרובינציית ליאו-נינג נידונה לשבע שנות מאסר ביוני 2021 בשל אמונתה בפאלון גונג.
גב' ליו, אחות במקצועה, נעצרה בביתה ב-24 בנובמבר 2020 אחרי ששוטרים רימו אותה לפתוח את דלת ביתה בתואנה של "בדיקה ביטחונית". השוטרים פשטו על ביתה ולאחר מכן החזיקו אותה בתחנת המשטרה של באי-שאן-לו במשך 30 שעות טרם הועברה למרכז המעצר בדא-ליאן.
ביולי 2021 נידונה בבית הדין של מועצת גאן-ג'ין-דזי לשבע שנות מאסר. היא ערערה, אבל בית דין הביניים בדא-ליאן אימץ את גזר הדין המקורי.
ב-22 השנים האחרונות ליאו-נינג מהווה אחת הפרובינציות המובילות את הרדיפה הקשה ביותר נגד פאלון גונג. בדא-ליאן בלבד יותר מ-100,000 מתרגלים הוטרדו, נעצרו או הוחזקו במעצר. אתר מינג-הווי אימת שלפחות 147 מתרגלים מתו ברדיפה. למעשה מאמינים שמניין המתים בפועל גבוה בהרבה בהתחשב בצנזורה החמורה של המידע בסין. 827 מתרגלים נוספים נשלחו למחנות עבודה בכפייה ו-371 נשפטו. אלפים נעצרו ועונו במתקני מעצר שונים, הכוללים בתי חולים לחולי נפש, מרכזי גמילה מסמים, מרכזי מעצר או מרכזים לשטיפת מוח.
רדיפה בעבר
ב-30 באפריל 2008 נשלחה גב' ליו למחנה עבודה בכפייה לשנה, אחרי שדיווחו עליה באותו יום שהפיצה חומרי מידע לגבי פאלון גונג.
היא נשלחה למחנה העבודה הידוע לשמצה מא-סאן-ג'יאה שם נאלצה לעבוד במשך 12 שעות כל יום ובכלל זה בסופי שבוע. אם לא הייתה מסיימת את מכסת העבודה היומית הסוהרים היו משאירים אותה לעבוד כמעט עד חצות, או לחליפין הורו לה לעמוד במשך שעות טרם הרשו לה ללכת לישון. אחרי העבודה היא תמיד הייתה סחוטה.
גם אם סיימו בזמן את מכסת העבודה, הסוהרים עדיין כפו על המתרגלות לשבת על ספסלים זעירים בלילה ולצפות בסרטונים המכפישים את הפאלון גונג. כל מתרגלת הייתה מנוטרת על ידי אסירות במשך כל הזמן, אפילו בהיותן בשירותים, במקלחת או מכבסות כביסה. גם אסור היה להן לשוחח זו עם זו.
במשך היום הסוהרים פטרלו בסדנאות עם אלות מחשמלות בידיהם. אם לא היו מרוצים מעבודה של מתרגלות היו מקללים אותן או מכים אותן באלות. בסדנה הסגורה של עבודת הכפייה, הדבק הרעיל היה מפיץ ריח מעורר ומחניק, שגרם לשיעול ולעיניים דומעות.
פעם אחת גב' ליו סירבה לשנן את תקנות המחנה ונלקחה לדונג-גאנג, מקום המשמש לעינוי של מתרגלות פאלון גונג. הסוהרים אילצו אותה לעמוד זקוף ואז קשרו שתי מקלות לכל אחת מרגליה מאחור, כך שלא יכלה לכופף את הרגליים. אחר כך הורו לה להתכופף קדימה ולשים את ידיה פרושות על שני צדי המיטה ואזקו אותן. רוב משקלה נפל על מפרקי כפות הידיים, מה שגרם לאזיקים לחתוך בבשרה. הגב נשא לחץ רב וזה כאב מאוד. עד שהתירו את אזיקיה כעבור שעתיים, היא איבדה את התחושה ברגליים.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2024 Minghui.org. All rights reserved
קטגוריה: דיווחים על הרדיפה
