מבחן גדול נוסף בקרב בין הטוב לרע

(Minghui.org) כאשר תיקון הפא של הקוסמוס מתקרב לסופו ומגמות חיוביות צצות בעולם לאחר הבחירות בארה"ב 2024, צצים גם הקמפיינים החדשים של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) לתקוף את הפאלון גונג ואת המאסטר, לי הונג-ג'י.

הרדיפה שהחלה לפני 25 שנה נכפתה על תיקון הפא על ידי הכוחות הישנים שתפסו עצמם כישויות הגבוהות ביותר ביקום, כשהן אינן מודעות לכוח העליון מעליהן. אף שהכוחות הישנים שהפריעו לתיקון הפא חוסלו, התכנונים המדוקדקים שלהם ממשיכים לפעול ולגרום נזק. בעולם האנושי המק"ס היא הנציגה הכללית של כוחות הרשע שנותרו ביקום.

בעודם רודפים מתרגלי דאפא וכופים על הציבור לתקוף את הדאפא (כמו על ידי הכפשת תדמיתו של המאסטר), המק"ס משתמשת ככלי נשק בתקשורת בחו"ל, במשפיעני מדיה חברתית ובסוכנים מיוחדים במסווה של מתרגלים כדי לפלג אותנו ולחבל במאמצים שלנו. כעת הם מנצלים אנשים עם כוונות רעות ואת מערכת המשפט האמריקנית כדי לנהל לוחמה משפטית בלתי מוגבלת נגד שן יון ונגד המאסטר. במקרים מסוימים מתרגלים אמיתיים מנודים ומותקפים על ידי מתרגלים מזויפים, מה שמותיר חלק מהמתרגלים מבולבלים וגורמים לסביבת המתרגלים להיעשות מסובכת ביותר.

האירועים האחרונים מובילים כמה מתרגלים לתהות: מדוע המאסטר אפשר למצוקה הזאת להתרחש? מדוע מותר לאנשים רעים לעשות רע בקרב מתרגלי הדאפא? מדוע איננו חושפים את המרגלים המסתתרים בין מתרגלים? מדוע הרדיפה הסלימה עד כדי כך שאפילו המאסטר עצמו נתבע לדין במקום שהקצב יואט לקראת תיקון הפא של העולם האנושי? מדוע זה שחלק ניכר מהמתרגלים מחוץ לסין נותרים אדישים במשך כל כך הרבה שנים, ואפילו לנוכח הקשיים שאנחנו מתמודדים איתם כיום הם עדיין אינם יכולים לנקוט בפעולה כדי להגן על הפא?

הבעיות הבסיסיות האלה זהות לאלו בזמן שהחלה הרדיפה לפני 25 שנה, מפני שיש מתרגלים חדשים שמצטרפים עם הזמן וכאלה שנותרו מאחור אבל חזרו לתרגל שוב.

לדעתי, מרגלים ואנשים רעים המנצלים את הפרצות של המתרגלים בטיפוח כדי לגרום נזק הם בלתי נמנעים בתיקון הפא ולא מפתיעים. המאסטר משתמש בהם כדי לגרום למק"ס לחשוף את טבעה המרושע כך שעוד ישויות חיות יוכלו להשיג הבנה ברורה על המק"ס, להרפות מתקוות שווא שהמשטר ישתפר בעצמו, וכך להינצל. בינתיים הכוחות הישנים מנצלים גם את ההחסרות של המתרגלים כדי לשרש את אלה שאינם באמת מטפחים עצמם. אבל בתהליך הזה, המאסטר הוא זה שמאזן את הדברים ונושא את רוב הקארמה עבורנו ועבור כל הישויות החיות.

המאסטר לימד אותנו ב"יסודות להתקדמות במרץ":

"אדם רשע נוצר מקנאה. בגלל אנוכיות וכעס הוא מתלונן שדברים אינם הוגנים כלפיו.

אדם רחום הוא תמיד עם לב של חמלה. ללא טענות וללא שנאה, הוא מתייחס לקשיים כאל אושר.

לאדם מואר אין כלל החזקות. הוא מתבונן באנשי העולם, המובכים על-ידי האשליה". ("מצבים")

בתיקון הפא המאסטר משתמש בחסד הגדול ביותר שלו כדי להציל את כל החיים שעדיין טובי לב וניתנים להצלה. עבורנו, מתרגלי הדאפא, רמת האמונה שלנו משתקפת באם אנחנו מקדישים עצמנו לטיפוח אמיתי או פשוט מתייחסים לשיטה כאל תיאוריה פילוסופית ודרך "בטוחה" לחיות את חיינו.

בהמשך המאמר, הייתי רוצה לשתף את ההבנות שלי לגבי ה"כאוס" הנוכחי עם תלמידים ומתרגלים אמיתיים שרוצים באמת ובתמים לטפח. אדון בביטויים השונים של רדיפת הרוע כיום וכיצד עלינו להבין אותם ולהגיב אליהם.

הקרב בין הטוב לרע מעולם לא נפסק

אחרי שהחלה הרדיפה ב-1999, המק"ס עסקה בכל כלל הקמפיינים שלה להכפשה נגד המאסטר והמתרגלים בסין. אין-ספור מתרגלים נעצרו, נשלחו לכלא, עונו, ולחלקם אפילו נקצרו איבריהם החיוניים בעודם בחיים.

המאסטר סבל עבורנו את המצוקה המוחצת וההרסנית הזאת שהביאו הכוחות הישנים, בזמן שאנחנו היינו צריכים לסבול רק את החלק הקטן שנותר על פני השטח. אבל אפילו החלק הזה היה חזק דיו כדי להרעיל אין-ספור ישויות חיות, בעיקר אזרחים סינים. כדי לנקות את המחשבות השליליות הללו על הדאפא במוחם של אנשים ולאפשר להם להינצל בתיקון הפא, אנחנו, המתרגלים התחלנו להבהיר את העובדות לעולם ולחשוף את הטבע המרושע של המק"ס.

אף שהרדיפה היא מרושעת ביותר, רוב תלמידי הדאפא מחוץ לסין לא חוו אותה ישירות, שכן העינויים והכפייה האכזריים ביותר מוגבלים לסין.

מחוץ לסין המק"ס אימצה גישה שונה של חדירה לתקשורת מערבית, לפוליטיקאים, וול סטריט, אוניברסיטאות, קהילות סיניות, מוסדות גדולים ולחברות גדולות, כמו גם קידום "תיירות השטיח האדום", "דיפלומטיה של ידידות" ו"מכוני קונפוציוס". המק"ס גם הקימה וניכסה גופי תקשורת סיניים אחרים כדי להכפיש את הפאלון גונג מחוץ לסין ולהפיץ תעמולה של המק"ס. זה מזעזע לראות איך אנשים סובלניים כלפי לוח המודעות של שופר המק"ס גבוה מעל ה"טיימס סקוור" במשך זמן כה רב.

ניתן לדמות את החדירה של המק"ס כמו "להרתיח צפרדע במים חמים" (לאמץ לאט שינויים מזיקים מבלי להבחין בכך). המק"ס מנצלת את העולם החופשי ואת השיטה הדמוקרטית כדי לגרום לאנשים להתייחס למק"ס ולחבריה כאל אנשים נורמליים "בדיוק כמוהם". אנשים מִתְרַגלים בהדרגה לקיומם, מטמיעים בלא יודעין את התעמולה של המק"ס לאורך חייהם, וכבר אינם מוצאים זאת מוזר. כל זה היא עבודת ההכנה שהמק"ס הובילה לקראת ההתקפה הסופית.

עבור מתרגלים רבים מחוץ לסין, כיוון שהם לא מפנימים את הפא או תופסים את המשמעות האמיתית של טיפוח גם לאחר תרגול במשך זמן רב, הם נשארים לא מודעים לקרב הפראי בין הטוב לרע, לאינטנסיביות ולמשך הזמן שלו, ולטרור המחניק של השלטון הרודני של המק"ס.

רבים שוכחים שהקרב בין טוב לרע מעולם לא הסתיים מאז החלה הרדיפה ביולי 1999. החדירה ארוכת השנים של המק"ס לתקשורת ולחברה המערבית זהה במהותה לאסטרטגיה שבה השתמשה כשהתכוננה לקראת פתיחת הרדיפה בסין.

בתקופה שבה חלק מהמתרגלים מחוץ לסין "נהנו מהחיים" ולא צלחו לשדרג עצמם לרמה הנדרשת על ידי תיקון הפא, המאסטר לא רק שהוביל את המתרגלים לטפח ביתר מרץ קדימה, אלא גם אִפשר למופעי שן יון להשתמש בצורות אמנות מסורתיות – האנרגיה הישרה ביותר, ומרב היופי והחמלה – כדי לפטור את קהל הצופים מהשנאה והדעות הקדומות שהמק"ס החדירה בהם באמצעות תעמולה.

בכל זאת טבעה של המק"ס נותר מרושע ולאורך השנים היא ניסתה ללא הרף לפלג את קהילת המתרגלים מבפנים, כמפורט להלן.

לאחר שהדאפא הוצג לציבור ב-1992 החלה המק"ס להציב מרגלים בין מתרגלים, כדי לאסוף מה שנקרא מודיעין. אבל חלק מאלה שהגיעו עם "משימות מיוחדות" קיבלו השראה מהחמלה האדירה של הדאפא והפכו למתרגלים אמיתיים בעצמם.

כאשר מתרגלים מחוץ לסין הקימו פרויקטים תקשורתיים כדי להתנגד לרדיפה, המק"ס ארגנה את הסוכנים המיוחדים שלה להצטרף להנהלת הפרויקטים הללו. היו מתרגלים שהתקשו להבחין מהתנהגותם אם הם סוכני מק"ס או פשוט מתרגלים שאינם מטפחים בחריצות. חלק מהסוכנים הללו אכן החלו לתרגל את הדאפא בסופו של דבר וחלקם נטשו את המק"ס לאחר שלקחו את הכספים שהיא סיפקה להם עבור עבודת הריגול שלהם.

אך רוב האחרים המשיכו לעבוד עבור המק"ס, והם תמרנו וגייסו מתרגלים בעלי החזקות חזקות. הם הפכו אפילו יותר חסרי מצפון בחבלה בדאפא כאשר הרדיפה התגברה בארה"ב בתקופה האחרונה.

אם לומר זאת בפשטות, הרדיפה ההתחלתית בוצעה על ידי מנגנון המדינה של המק"ס מחוץ לקהילת המתרגלים, בעוד שהקושי הנוכחי העומד בפנינו כולל "שיתוף פעולה מבפנים" באמצעות אלה שפנו נגד הדאפא, כמו גם על ידי מרגלים של המק"ס. מצד שני אני מאמין שזוהי הנשימה האחרונה של המק"ס לפני התמוטטותה הסופית.

לנצח את הרוע במשחק שלו

על פני השטח נראה שהרוע משיג את מטרתו לתקוף את הדאפא בעולם המערבי, אבל ההבנה שלי היא שהמאסטר עדיין מנצל את המצב כדי לאפשר ליותר תלמידי דאפא לגדול בטיפוח להגשים את השליחות שלנו.

בשנים האחרונות המאסטר פרסם שלושה מאמרים הקשורים לתיקון הפא של העולם האנושי הכוללים את: "איך נוצר המין האנושי", "מדוע להציל את כל החיים", ו"מדוע העולם הזה הוא מקום השרוי באי ידיעה".

אבל עבורנו תלמידי הדאפא, המאסטר לא פרסם שום מאמר חדש שינחה את הטיפוח שלנו לנוכח ההתקפות החדשות. יש מתרגלים שעדיין מחכים לראות מה המאסטר יגיד, אבל הם שוכחים שזהו עוד מבחן גדול אחרי ה-20 ביולי 1999.

מאמר שפורסם לאחרונה באתר מינג-הווי הזכיר שהמאסטר לא דיבר בציבור במשך כשנה לאחר ה-20 ביולי 1999, אלא רק צפה בחמלה כיצד טיפלנו במצב וכיצד אנשי העולם הגיבו אליו. כעת, 25 שנים מאוחר יותר, אם המאסטר ימשיך לומר לנו במפורש מה לעשות, האם זה לא יהיה משום שטיפחנו גרוע מדי?

אנחנו מבינים שמתרגלים צריכים לנצל היטב את המצב הזה כדי לראות עד כמה חזקה האמונה הישרה שלנו. באילו דרכים עדיין לא התנתקנו מדפוסי החשיבה של הכוחות הישנים? האם אנחנו יכולים להכניס עצמנו למערכת יחסים נכונה עם המאסטר ועם תיקון הפא? מיהו הזהב ומיהו החול? אילו תלמידי דאפא אינם יכולים לעמוד בסטנדרט? הכול יתגלה במבחן הזה.

המאסטר לימד אותנו ב"יסודות להתקדמות במרץ":

"מצוקת פא היא מצוקה של בני-האדם, של הדתות, אבל לא של בודהא". ("עבור מי אתה מטפח?")

כשהחלה הרדיפה המאסטר לקח על עצמו את הקארמה העצומה הזאת, שהייתה משמידה את היקום כולו, במטרה לאפשר לתלמידים להתקדם ולאפשר לאנשי העולם להינצל. הכוחות הישנים ראו במאסטר מכונה לחיסול קארמה. כתלמידים, האם אנחנו מוקירים את ההקרבה והסבל של המאסטר? או שאנחנו רק מחפשים תועלות לעצמנו?

המאסטר אמר גם ב"המצוקות שהשיטה הרוחנית שלנו עומדת בפניהן":

"מסיבה זו, הלחץ העצום שאני עומד מולו, והדברים העצומים שאני צריך לשאת, ימשיכו להגיע בזה אחר זה. להציל אנשים זה קשה, וקל יותר לומר זאת מאשר לעשות". 

פעם נוספת המאסטר נושא על כתפיו את הלחץ האדיר והנטל הזה עבורנו.

בשנים האחרונות מתרגלים רבים מחוץ לסין חשו מבולבלים לגבי אירועים מפריעים מסוימים בכמה אזורים או פרויקטים למיניהם. הייתי רוצה להציע כמה מההבנות שלי.

ראשית, כדי להציל את כל החיים, כולל חברי הכוחות הישנים, המאסטר צריך לפתור מערכות יחסים בין האלים בשמים לבין האנשים עלי אדמות. בהתחשב ברמות השין-שינג השונות של מתרגלים, תלמידים אמיתיים יודעים כמה קשה ומורכב למאסטר לתקן את הפא ולהציל אנשים.

בנוסף, מנקודת המבט של הטיפוח שלנו, יצרנו כמויות אדירות של קארמה בעולמות גבוהים יותר לפני שהגענו לעולם הזה, והמשכנו ליצור קארמה במהלך מאתיים מיליון שנות גלגולים בעולם האנושי. לפיכך הקארמה שאנחנו נושאים היא די משמעותית. איך אפשר לסלק את הקארמה הזו? את רובה נשא המאסטר, אבל את החלק הנותר קשה לסלק עם סבל נפשי ופיזי בלבד.

המאסטר אמר לנו ב"הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק 2019":

"סין היא כמו הכור להיתוך הדאן של הטאואיסט העליון, מזקקת את תלמידי הדאפא, והלהבה הוגברה. זה כמו מבחן רציני, שנועד לסלק חשיבה אנושית והחזקות אנושיות. קשה לשאת את העינוי, כמובן, אבל מה שיוצא מזה הוא זהב אמיתי. המק"ס המרושעת משמשת כפחם בתהליך, וככל שהלהבה חמה יותר, כך הפחם נראה חי יותר. אבל התבוננו שוב אחרי שהלהבה גוועת ותראו שזהב אמיתי יצא מתוך זה".

מהפא אנחנו מבינים שהמצוקות הפיזיות והנפשיות שנגרמו על ידי הרדיפה של המק"ס ממלאים גם כן תפקיד בסילוק הקארמה שלנו.

אם אין רדיפה כזו מחוץ לסין שמאיימת על החופש האישי של המתרגלים או אפילו על ביטחונם, כיצד ניתן לסלק את הקארמה של מתרגלים בחו"ל? הן הקונפליקטים המבלבלים בתוך קהילת המתרגלים והן הקונפליקטים האינטנסיביים של השין-שינג בין מתרגלים מסוימים יכולים לשמש לשיפור השין-שינג שלנו ולסילוק הקארמה שלנו. מתרגלים רבים גם חייבים חובות קארמתיים זה לזה, ולא את כולם המאסטר יכול לשאת.

אף שהבעיות בין שורות המתרגלים סודרו על ידי הכוחות הישנים, הדאפא מנצל את המצב ומשתמש בסידור המרושע הזה כדי לחשל את תלמידי הדאפא ולאפשר לנו לפתח חמלה וסובלנות גדולים. זה מתבטא בסביבה הטובה ביותר עבור כולם לשפר את השין-שינג שלנו ולהבין את הפא. מי שלא יכול להבין את הדינמיקה הזו וישתמש במחשבות אנושיות כדי לשפוט את המאסטר והדאפא עלול בסופו של דבר לעזוב את הדאפא ולאבד את ההזדמנות להינצל. אף שזה מצער, זו הבחירה שלו.

במשך התהליך הזה אנחנו רואים שעל אף שהַבָנתם של כמה מתרגלים את הפא עדיין לא הגיעה לסטנדרט, הם צלחו לעבור זאת עם אמונתם הישרה בדאפא. לא משנה מה יקרה, הם לא היו בוגדים בדאפא. זה מראה את גדולתה של אמונה ישרה.

המשימה הגדולה ביותר של תלמידי הדאפא בתקופת תיקון הפא

המאסטר אמר שתלמידי הדאפא הם נהדרים. מדוע? ההבנה שלי היא שעל אף שאנחנו חיים בתוך האשליה של העולם האנושי, אנחנו בני מזל יותר מאשר האלים של היקום הישן, מפני שאנחנו מכבדים את הדאפא והולכים על-פי כתביו של המאסטר, בניגוד לכוחות הישנים שהם מתחסדים ויהירים.

הסידורים של הכוחות הישנים הגיעו כעת לשלב האחרון שלהם ­– הרדיפה המשפטית הבוטה נגד המאסטר בחברה חופשית. המק"ס עושה שימוש בתקשורת המערבית כדי להונות את הציבור, מנצלת מרגלים ואנשים רעים מתוך קהילת המתרגלים כדי להשמיץ את שן יון ואת המאסטר, ומשתמשת כנשק במערכת המשפט האמריקנית כדי לנהל לוחמה משפטית ללא הגבלה נגד המאסטר, בניסיון עקר לבזבז את זמנם של המאסטר והשן יון, ואת האנרגיה והמשאבים הכספיים שלהם.  

אם אנחנו מבינים את המשמעות האמיתית של ההצלה של הדאפא את אנשי העולם, כמו גם את המטרה האמיתית של הטיפוח בדאפא, אנחנו נדע שהרוע לא ישיג את מטרתו. אולם במשך התהליך הזה, אנשים רבים שאינם מבינים את האמת עלולים להיהרס, כולל מתרגלים שאינם איתנים ונחושים בטיפוח שלהם, שהבנת הפא שלהם נשארת זמן ארוך ברמה השטחית של כושר גופני, ושנאחזים חזק בהחזקות שלהם.

שום חיים בעולם הזה אינם פשוטים; כמה אנשים אנחנו יכולים להציל, קשור קשר הדוק להארה שלנו ולהבנת הפא. לכן ככל שהטיפוח שלנו יופרע יותר, כך יינצלו פחות חיים, וההפסד שיקרה ליקום יהיה גדול יותר ויותר.

לנוכח כל מה שקורה היום, עם ההבנות השונות בין מתרגלים, מה צריך מטפח אמיתי לעשות? אפילו שאף אחד אינו יכול באמת להפריע לדאפא, זו עדיין המשימה הגדולה ביותר של תלמידי הדאפא בתקופת תיקון הפא – להגן על הפא.

המאסטר אמר לנו ב"הרצאת הפא בועידת הפא (פא-הויי) בפלורידה, ארה"ב":

"גדולת תלמידי הדאפא קשורה לתיקון הפא של היקום. היעד הגדול ביותר שלכם הוא להגן על הפא".

אם איננו יכולים להגן על הפא בעולם האנושי, אז יהיה זה חסר טעם לדבר על טיפוח והצלת ישויות חיות כאן; היינו שוברים את האמון שהבורא נתן בנו, ולא היינו יכולים להיות אחראים כלפי עצמנו.

כיצד נוכל אם כן להגן על הפא? מחוץ לסין, איננו יכולים לעתור כפי שעשו מתרגלים בסין; אנחנו צריכים לעשות זאת בצורה רציונלית ומקצועית. אבל קודם כל, הלב שלנו חייב להיות במקום הנכון כדי להגן על המאסטר ועל הפא. כשאנחנו שולחים מחשבות נכונות כגוף אחד לכַוון כלפי הדיכוי חוצה הגבולות של המק"ס, אנחנו יכולים ליצור שדה רב עוצמה של מחשבות נכונות כדי לדכא ולסלק את הרוע בממדים אחרים.

מתרגלים בעלי כישורי אנגלית חזקים, חשיבה רציונלית, הבנה לוגית של ענייני העולם, וחשוב מכך, בסיס איתן בטיפוח אישי והבנה עמוקה של הפא, יכולים כולם למלא תפקיד בהבהרת העובדות לממשלת ארה"ב, כולל הממשל הנכנס. העולם יוצר ברית כדי להתנגד להשפעה הגלובלית של המק"ס, וזה אפילו חשוב יותר כרגע לחנוק את ההתרחבות וההתקפות האסטרטגיות של המק"ס על הדאפא במדינות המערב.

המאסטר אמר לנו לפני זמן רב ב"יסודות להתקדמות במרץ":

"הטבע המקורי שהתעורר יודע בעצמו איך לפעול". ("הסבר הפא")

אם כן איך עלינו להתמודד עם מרגלים ואנשים המשחקים תפקיד רע בקרבנו? מתוך החמלה הגדולה ביותר, המאסטר מנסה להציל את כל אלה שעדיין ניתן להציל.

המאסטר אמר לנו ב"הרצאת פא וביאור פא בוועידת הפא באזור ניו יורק רבתי":

"המורה מסתכל עליך וממש מודאג! המורה מסתכל עליך וממש מודאג! למרות שהמורה אמר את המשפטים האלה בצורה קשה, אולי זה כבר לא יעבוד אם לא הייתי משתמש בפטיש כבד. אם לא אוכל להציל אתכם זה יהיה הצער הגדול ביותר שלי. זה יהיה טוב אם אתם יכולים להיות מודאגים כמוני".

אני מקווה שהפא של המאסטר יוכל לעורר את אלה מבין המתרגלים שעושים רע בעת הנוכחית או מתכוננים להסב נזק, כך שהם יפסיקו למען עצמם.

נקודה חשובה נוספת היא שְאַל לנו לשכוח להסתכל פנימה ולטהר עצמנו בתהליך ההגנה על הדאפא. המאסטר מזהיר אותנו שוב ושוב שעלינו להסתכל פנימה ללא תנאי בכל המצבים. כל אחד צריך לבחון האם חלק מהמחשבות שלנו אינן תואמות את הפא והן מנוצלות על ידי הכוחות הישנים, האם יש לנו התנהגויות לא נאותות או פרצות שהרוע יכול להיתפס עליהן, וכיצד לפצות על ההפסדים.

אולי איננו עושים טעויות גדולות הנוגדות את עקרונות הדאפא, אבל ייתכן שאנחנו מתעלמים מדברים בנושאים שנראים לכאורה טריוויאליים, ונותנים לכוחות הישנים תירוצים לרדוף אותנו. קונפליקטים רבים בין מתרגלים מתרחשים כתוצאה מהטבע האנושי – אנוכיות, התנשאות, חנופה, קנאה, לוחמנות, עצלות, התחמקות מאחריות, ערמומיות ושקר. הייתכן שהרס המוסר של העם הסיני על ידי המק"ס משפיע גם כן על חלק מאיתנו תלמידי הדאפא?

הערות לסיכום

המאסטר אמר לנו ב"יסודות להתקדמות במרץ":

"כמטפח כל התסכולים שתיתקל בהם בקרב אנשים רגילים הם מבחנים; כל המחמאות שתקבל הן ניסיונות". ("המטפח נמצא בתוך זה באופן טבעי")

הקרב בין הטוב לרע מתרחש בכל ממדי הקוסמוס, כולל בעולם האנושי. זהו הקרב האחרון בין הכוחות הישנים לבין הבורא לפני יום הדין הגדול. כתלמידי דאפא בתקופת תיקון הפא, עלינו ללמוד משיעורי העבר. הגנה על הדאפא היא המשימה הגדולה ביותר שלנו. אנחנו לא צריכים עוד לטפל בטיפוח ובשליחות ההיסטורית שלנו עם מחשבות אנושיות.

בשלב האחרון הזה של הקרב הגדול ביותר, רגע היסטורי שבו מטפחים נבחנים ומתחיל הטיהור הגדול של גורמי הרשע בעולם, אם לא נתעורר ונפעל היום, מתי נעשה זאת?