הבהרת הסטטוס המשפטי של תערוכת הגופות Real Bodies Exhibition

(Minghui.org) ממשלת אירלנד העבירה לאחרונה חקיקה משמעותית מאוד שתקדם את אירלנד לקראת אשרור אמנת מועצת אירופה נגד סחר באיברים אנושיים. כשמדובר באיברים אנושיים, כדי להציגם בפומבי או להשתיל אותם, דרושה בעיקרון הסכמה לכך בכל שלב של הדרך.

ראה את החוק בנושא: (https://www.irishstatutebook.ie/eli/2024/act/5/enacted/en/html)

 אם תערוכת הגופות מגיעה לעירך או למדינתך, יש דברים רבים שאפשר לעשות כדי לוודא את מעמדה החוקי.

ניתן לעשות דברים אלה הן ברמת הממשלה והן ברמת העיר. התהליך המומלץ הוא לכתוב לשר המשפטים במדינתך ולהגיש לו סדרת שאלות כדי לוודא שהתערוכה עומדת בכל החוקים והתקנות הלאומיים והעירוניים.

ייתכן שלשר המשפטים לא יהיו תשובות לכל שאלותיך, או לחלקן, משום שייתכן שזה אינו תחום אחריותו המיידית. במקרה כזה, השר עשוי להמליץ לך לכתוב לאחד מעמיתיו בממשלה, כנראה לשר הבריאות.

באמצעות שאילת שאלות, אינך מעלה למעשה האשמות או טענות. אתה מעלה את המודעות לגורמים הרבים המעורבים בכך.

אני מציע שכאתה כותב או נפגש עם עובדי ממשלה, תשאל תמיד באדיבות ובכבוד. אף פעם אל תאמר להם כיצד לעשות את עבודתם. אנחנו רוצים להציל אותם, לא להכניס אותם למגננה.

אלה הן חלק מהשאלות בעלות עניין ציבורי שתוכל לשלוח לעובדי הממשלה והעיר הרלוונטיים שלך כדי לבקש הבהרה לגבי המעמד המשפטי של תערוכת הגופות. ייתכן שהעובד שאתה יוצר עמו קשר לא יענה לך. עם זאת, ייתכן שהוא מחויב להפנות את שאלותיך כדי שתקבל תשובות.

שליחת התכתבות בדואר רשום עשויה להגביר את סדר עדיפותה.

להלן כמה מהשאלות המוצעות שתוכלו להעביר להבהרה, אך זה אינו מוגבל רק לכך. למדינות וערים שונות עשויות להיות דרישות שונות עבור משרדי ממשלה וגופים מארחים.

שאלות מוצעות לעובדי ממשלה:

כמה שרידי אנשים יחידים מרכיבים את תערוכת הגופות?

מה שמם?

האם יש לכם תעודות לידה עבור כל אחד מהם?

היכן הם נולדו?

מה הייתה אזרחותם האחרונה?

מאיזו מדינה הם הגיעו?

האם יש לכם תעודת פטירה לכל גופה או חלקי גופה?

איך הם מתו?

האם למשרד שלכם או למשרד ממשלתי אחר יש תעודת פטירה עבורם?

האם יש לכם עותקים מאושרים של צוואתם האחרונה?

האם עובדים במחלקה או בממשלה שלכם ביצעו בדיקות לגופות לאיתור מחלה מדבקת כלשהי?

האם המתים נתנו הסכמה להוציא את גופותיהם מהמדינה שלהם?

האם הם נתנו הסכמה להסרת העור מגופתם?

האם הם נתנו הסכמה להצגת גופותיהם בציבור?

האם ברשותכם השמות והכתובות של משפחותיהם ו/או מנהל העיזבון שלהם?

האם עיזבונם נהנה מרווחי התערוכה?

האם נדרשת תעודת שחרור מהרשויות הרלוונטיות במדינת מוצאם כדי לצאת ממנה?

שאלות מוצעות לתקנות מועצת העיר שלכם:

אני מפנה אתכם לתערוכת הגופות המתקיימת ב[ציון המקום] בעיר X. אני כותב למען תועלת הציבור, כדי לברר אם תערוכת הגופות עומדת בכל החוקים, התקנות והתקנון של העיר שלכם.

האם נדרש אישור כיבוי אש לתערוכה?

אם כן, האם הונפק אישור כזה?

האם נדרש אישור בריאות ובטיחות לסוג זה של מוצגים הקשורים לרקמות אנושיות?

אם כן, האם הונפק אישור כזה?

רבים מאמינים כי הצגת גופות פוגעת בכבוד הנפטר, במיוחד כאשר לא מתקבלת הסכמה מפורשת, או שמקור הגופה אינו נחשף במלואו. גופות מסוימות עשויות להיות מאסירים שהוצאו להורג, נעדרים בסין או קורבנות קצירת איברים בכפייה, והאם הסכמתם של אסירים לשימוש בהן לתצוגה, מציבה דילמה אתית נוספת. אף שהמציגים בדרך כלל מצהירים שכל הגופות הושגו כחוק, הדבר עדיין יכול לעורר חששות בקרב הצופים.

יש המבקרים תערוכות אלה על "מסחור" גופות והתייחסות לשרידים שלהן כאל חפצים לבידור. זה נכון במיוחד כאשר התערוכות מציגות תוכן הנתפס כ"מבדר" או "מחריד", מה שיכול לעורר עוד יותר התנגדויות מוסריות.

רקע תרבותי: לכבד את המתים

בימי קדם התייחסו למקום הנחת גופת הנפטר, חפציו ושרידיו בצורה רצינית וחגיגית. כל התנהגות בלתי הולמת יכולה הייתה להיתפס כחוסר כבוד כלפי הנפטר, ואפילו האמינו שהיא מביאה מזל רע ואסון. לכן, האמרה: "צריך לכבד את המתים" מזכירה לאנשים להימנע מהפרת השקט והשלווה של הנפטר או מהפרת נורמות חברתיות של הלוויה.

בעקרונות של המוסר הסיני: "קבורה היא למען השקט והשלווה" ו"צריך לכבד את המתים" משתמשים לעתים קרובות ביחד. מדוע? ראשית, אנרגיית היאנג מתפוגגת לאחר המוות, אז יש לערוך את הקבורה בהקדם האפשרי כך שהנפטר יוכל לנוח על משכבו בשלום.

כיבוד רווחת הנפטר בעניינים הקשורים לנפטר מבטא יראת כבוד הן למוות והן לחיים, ומראה את ההבדלה הנעשית בין המתים לחיים. החיים, באמצעות כיבוד המתים, מבטאים את ההבנה של החיים והסדר של היקום. האדמה היא יותר מסתם מקום קבורה; היא גם מקום מנוחתם של המתים. קבורת הנפטר פירושה גם, שרוחות האבות ימשיכו להיות מחוברות לדורות הבאים, דרך האדמה.