(Minghui.org)במשך כמה השנים האחרונות היו די הרבה מתרגלים עמיתים מקומיים שנתקעו במצב של קארמת מחלה, וחלקם גם הלכו לעולמם. יש סיבות רבות מאחורי זה. שמתי לב שהייתה להם החזקה חזקה יחסית של פחד.

איך נוכל לזהות את הפא על בסיס הפא? ברצוני לשתף את הבנתי וניסיוני כשגם אני הייתי לכוד בקארמת מחלה.

מאסטר לי, מייסד הפאלון דאפא, אמר לנו:

“אז בדיוק כמו שהיקום עובר היווצרות, התייצבות, התנוונות והיכחדות, כך בני האדם עוברים לידה, הזדקנות, מחלות ומוות".  ("איך נוצר המין האנושי")

המאסטר גם אמר לנו:

"המאסטר הסיר לפיכך לחלוטין את השמות של תלמידי הדאפא משלושת העולמות, מהעולם האנושי ומהשאול, כולל מהגיהינום. מאותו הרגע ואילך, החיים של תלמידי הדאפא כפופים רק לדאפא וכבר לא יתגלגלו מחדש, ואפילו אם הם מבצעים חטאים, הם עדיין אינם כפופים לגיהינום". ("טיפוח בדאפא הוא רציני")

הזדקנות, מחלות ומוות הם חוקים של העולם האנושי. שמותיהם של תלמידי הדאפא הוסרו משלושת העולמות ואנו כבר לא כפופים לעקרונות של העולם האנושי, שלא לדבר על לרדת לשאול לאחר המוות.

בטיפוח שלנו לא מספיק רק להבין את הפא; עדיין עלינו ליישם זאת. אני רוצה לתת דוגמה.

בוקר אחד התחיל לי כאב שיניים. בעבר כשהיה לי כאב שיניים הייתי שולח מחשבות נכונות. אם המקרה היה קל, זה היה עובר תוך שעה או שעתיים; אם זה היה חמור, זה היה נרפא תוך יום או יומיים. במקרה הגרוע ביותר, לא יכולתי לגעת באורז או במים חמים.

מצאתי את הוראת הפא הרלוונטית והתחלתי לשנן אותה. הבנתי שאני תלמיד דאפא; העקרונות של העולם האנושי לא שולטים בי. זה לקח רק כמה רגעים והכאב עבר. שבוע לאחר מכן, כאב השיניים חזר. השתמשתי שוב באותה שיטה וזה עבד; תוך פחות מעשר דקות הכאב עבר. אני חושב שהחזרה שלו הייתה לבחון אם הטיפוח שלי יציב או לא. כאב השיניים לא חזר יותר אף פעם.

בהסתכלות לאחור על שני עשורי הטיפוח שלי בדאפא מאז 1994, חוויתי דברים רבים, כולל את הרדיפה האכזרית. בתחנת המשטרה, במרכז לשטיפת מוח ובמרכז המעצר, עברתי עינויים מעבר לכל דמיון. עמדתי בפני סכנות שלכאורה לא ניתן להתגבר עליהן, אך שרדתי בכל פעם, בזכות ההגנה והברכה של הדאפא ושל המאסטר.

כשהפא מושרש בלב והאדם עומד בדרישות הדאפא ברמות השונות, בעזרת ההדרכה של הדאפא והגנתו החומלת של המאסטר, מצוקות רבות שלכאורה לא ניתן להתגבר עליהן, יכולות להיפתר.

כשהתנגדתי לרדיפה ואימתתי את הדאפא, הייתי עד לטבעו העל-טבעי המופלא של הדאפא. החוויה שלי היא זו: לא משנה באיזה מצוקות אנחנו נתקלים, אם המחשבה הראשונה שמגיעה היא הפא, ואם, כתלמידים, אנחנו יכולים שיהיה לנו לב מוצק כסלע כלפי המאסטר והדאפא, אז לא יהיה קושי שלא נצליח להתגבר עליו.