עם המאסטר והדאפא, החלמתי משבץ מוחי תוך שלושה ימים

(Minghui.org) ה-15 ביולי 2020, היה כמו כל יום אחר. העברתי את שעות הבוקר בתרגול התרגילים של פאלון דאפא, מטלות הבית, ולימוד הרצאות הפא. בסביבות 10 בבוקר החלטתי מה להכין לארוחת הצהריים ולפתע גיליתי שאינני יכולה להתרומם. משהו לא היה כשורה בצד ימין של גופי. לא יכולתי להחזיק דבר בידי הימנית, ורגלי הימנית הייתה משותקת.

לפי הרפואה המודרנית הייתי משותקת חלקית והיו לי סימני שבץ מוחי. עם זאת שמרתי על מחשבות נכונות חזקות והאמנתי שהמאסטר ידאג לי. ניסיתי לחשוב איזו החזקה עלולה להיות לי, וכי אין עלי לתת לכוחות הישנים לנצל אותי רק משום שיש לי עדיין החזקות.

ילדיי רצו שאלך לבית החולים, אבל אני סירבתי והסברתי להם שהתסמינים אשלייתיים. הם החלו לדאוג וניסו לאלץ אותי ללכת לבית החולים. בתי ידעה שלא אלך, לכן הזמינה מתרגלות עמיתות שלי לבוא אלינו. למדנו את הפא יחד וחיפשנו פנימה. אבל לא היה כל שיפור באותו יום.

אמרתי למאסטר "מאסטר יקר, אינני יכולה להרשות לעצמי לעשות שגיאה כלשהי משום שהבית שלי משמש ללימוד הפא לקבוצה שלנו. אפילו אם יש לי החזקות, אני צריכה להיות עם מחשבות נכונות בתהליך תיקון הפא. אין עליי לאפשר לרוע או לכוחות הישנים לרדוף אותי.

לא ישנתי באותו לילה. לפנות עלות השחר מתרגלת שלחת לי הודעה: "לפי מה שבתך, אמרה לי, הבן שלך ואחיך עומדים לקחת אותך לטיפול בבית החולים". אמרתי לילדיי שמי שהחליט על כך יצר קארמה, ובעתיד יהיה עליו לשלם על כך. בעזרת הדאפא והמאסטר אהיה בסדר.

המתרגלת הגיעה אלי ב-8:00 בבוקר ולמדנו ביחד את הפא. פה ושם פיקששתי כמה מילים, אבל היא תיקנה אותי מיד. בלילה שלאחר השבץ, ילדיי היו מודאגים לגביי ורצו להשגיח עליי, אז ביקשתי מבני הצעיר להישאר איתי.   

בבוקר היום השלישי רציתי לעלות למעלה (לקומה העליונה) לראות את התמונה של המאסטר. בני הציע לשאת אותי למעלה, אך אני עמדתי על כך שאעלה בכוחות עצמי. הוא נדהם. הוא צילם אותי כשאני עולה במדרגות ושלח את התמונות לאחיו. הם היו המומים שהצלחתי ללכת ימים ספורים לאחר השבץ, מבלי שהלכתי לבית חולים ומבלי שקיבלתי טיפול כלשהו. זה הראה את עוצמת הדאפא.

לאחר שלושה ימי לימוד של הפא חזרתי למצבי הרגיל. עשיתי את מה שהמאסטר ביקש מאתנו לעשות:

 "טפח עם הלב שפעם היה לך..." ("הוראת הפא ביום הפאלון דאפא העולמי" ניו יורק 2014)