[ועידת פא בטורקיה] פאלון דאפא ענה על שאלותיי לגבי החיים

 

 (Minghui.org) ברכות, מאסטר אדיר וחומל! ברכות, מתרגלים עמיתים!

תמיד חשתי שיש מטרה ומשמעות לקיומי ולחיי, אך אף פעם לא הצלחתי להאמין בשום פילוסופיה או דת.

ככל שהתבגרתי, בגיל ההתבגרות ובנעוריי, פיתחתי בהדרגה תחושה של בלבול, אובדן וצער, ושום דבר לא הביא לי סיפוק או אושר. השנים עברו וחיי נעשו מכאיבים וקשים יותר ויותר. בהדרגה נוצרה בתוכי תחושה של ריקנות, ויום אחד התחושה הזאת באמת השתלטה עליי. מצאתי את עצמי במבוי פילוסופי סתום והרגשתי ריק.   

שום דבר לא נתן לי מוטיבציה להמשיך וחשתי תחושה עצומה של אדישות וריקנות. זה היה באמת רגש עמוק, וחשתי לחץ פסיכולוגי מוחץ. מהו זה שחסר לי? היכן היא הדרך?

חוויה על-חושית

יום אחד כשהייתי בבית עם חבר, התמלאתי כעס ותחושת אשמה על שהתנהגתי ממש לא יפה כלפי אחד מחבריי ששהה בביתי כמה ימים. ההרגשה הייתה חזקה כל כך שלא הצלחתי לסלק אותה. התחלתי לבכות ללא שליטה, ובכיתי במשך זמן רב. ידיי ורגליי נעשו חיוורות וגופי נעשה קר. ידידי שראה זאת היה נבוך. הוא ניסה לנחם אותי ולעצור את בכיי ללא הצלחה. ההרגשה הזאת עברה אליו והוא התחיל לבכות גם כן. שנינו בכינו הרבה והאשמנו את עצמנו. זו הייתה חוויה מוזרה מאוד.

כשהייתי במצב הזה התחלתי לראות חזיונות. לפתע קול לחש באוזני ואמר: "טהר את עצמך". חשתי שהקול היה של מאסטר רוחני. הרגשתי שחטאתי אז התחלתי לצום. הרגשתי שאני צריך לטהר את נשמתי. גם הפסקתי לשתות אלכוהול, אך לא הצלחתי להפסיק לעשן.

התחלתי לצום כמה שעות בכל יום, ובהדרגה הגדלתי את אורך הזמן בו לא אכלתי, ולבסוף צמתי במשך 14 עד 15 שעות כל יום. בסוף אכלתי רק ארוחה אחת ביום. רזיתי מאוד ואיבדתי 20 קילו ממשקלי. ידידיי נבהלו וחשבו שאני חולה והיו מודאגים. במשך התקופה הזאת עבדתי, ובזמני החופשי קראתי מאמרים וספרים בנושאים רוחניים ובנושאים של טיהור. לא ידעתי כמה זמן עליי לצום או מהי המטרה האמיתית של צום. רציתי לטהר את עצמי, אך לא ידעתי איך, והרגשתי שאני זקוק למאסטר אמיתי.

אני מתחיל לתרגל פאלון דאפא

במחנה הנופש בו עבדתי פגשתי איש צעיר. הוא אמר שהוא ראה שאני מתרגל יוגה והציע שאנסה שיטת צ'יגונג שתרגל. הוא סיפר לי על פאלון דאפא והציע ללמד אותי את התרגילים. על אף גילו, הוא נראה חכם מאוד ובעל אנרגיה חיובית.

היו לי שאלות רבות והוא הציע שאקרא את הספר העיקרי של פאלון דאפא "ג'ואן פאלון". למדתי ממנו את התרגילים והתחלתי לקרוא את הספר. כשהגעתי לחלק שדיבר על עישון, דמעות החלו לזלוג מעיניי, ומאותו לילה והלאה הפסקתי לעשן. זה היה לפני יותר משלוש שנים.

ההבנה שלי מעמיקה

לאחרונה התחלתי לקרוא את הספר "יסודות להתקדמות במרץ" וקבלתי הבנה חדשה של הפא.

המאסטר לימד אותנו:

"זה זמן ארוך יש ליצורים החיים בדאפא, ובמיוחד לתלמידים, מעין אי-הבנה של הפא בדרגות שונות בקשר לשיפור השין-שינג. כל פעם שמגיע הקושי הם לא מסתכלים עליו עם הצד של הטבע המקורי שלהם אלא לגמרי עם הצד האנושי שלהם, כך שהשדים מנצלים את זה ומפריעים ומערערים ללא הפסקה, וזה גורם לכך שהתלמידים נתונים בקשיים במשך תקופה ארוכה. למעשה זה נובע מכך שהצד האנושי לא מבין מספיק את הפא. ריסנתם את הצד האלוהי שלכם באופן אנושי, כלומר דיכאתם את החלק שלכם שכבר טופח ומנעתם ממנו לתקן את הפא. איך יכול להיות שהצד הלא מטופח ישלוט על המחשבה העיקרית ועל הצד שכבר קיבל את הפא? הזנתם את השדים באופן אנושי ואפשרתם להם לנצל את פרצת הפא. בזמן המצוקה, אם אתם, כתלמידים, באמת יכולים לשמור על שלווה בלתי מעורערת או יכולים להציב את לבכם בהתאם לדרישות השונות כלפיכם ברמות השונות, זה יהיה מספיק בשביל שתעברו את המבחן. אם זה ממשיך בלי סוף, אם אין בעיות אחרות בשין-שינג או בהתנהגות, זהו בוודאי השד המרושע שמנצל את הפרצה של חוסר השליטה שלכם. ככלות הכל, מטפחים אינם אנשים רגילים. אז מדוע הצד של הטבע המקורי לא מתקן את הפא?" ("הסבר הפא", "יסודות להתקדמות במרץ")

בכל פעם שנתקלתי בסתירות, סבל, או קשיים, אמדתי אותם עם המושגים והתפיסות שרכשתי לאחר הלידה, אז הייתי רגשן והושפעתי מהם. לאחרונה הבנתי משהו: יותר משנתיים עבדתי ללא לאות, כמעט ללא הפסקה, ועבדתי שעות ארוכות. זה השאיר לי זמן מועט מאוד להיות מעורב במאמצים לספר לאנשים על פאלון דאפא, ללמוד את הפא, או לתרגל את התרגילים.

הבנתי שאין עליי לאפשר להשפעות הרעות האלה לנצל את ההבנה הלא מספקת שלי את הפא ואת חוסר יכולתי לשלוט בעצמי, שגרמו לסבל המתמשך שלי.

הבנתי שאין עליי לקבל הכול כמו סבל ומצוקה, או כמו תשלום הקארמה שלי. טיפוח הוא תהליך דינמי עם קשיים ומצוקות, אך לא [עם] בעיות ארוכות טווח!

כשצורת המחשבה שלי משתנה והשין-שינג שלי משתפר, הנסיבות בוודאות ישתנו. כמובן, עלינו ללכת בנתיב של ללא כוונה ועם התהליך הטבעי במקום לשנות תנאים חיצוניים. עלינו להתמקד בלשנות ולשפר את עצמנו. בעקבות השינויים האלו במחשבתי קיבלתי לאחר מספר ימים הצעת עבודה עם סופי שבוע חופשיים ושעות עבודה קצרות יותר.

תיקון הפא

באמצעות לימוד פא נוסף וטיפוח, כמו גם השתתפות בלימוד פא קבוצתי, שיתוף התנסויות ומעורבות בפעילויות דאפא, הבנתי את הערך והחשיבות של להיות מתרגל פאלון דאפא. עכשיו אני מבין כמה קריטית היא האחריות שלנו לעורר ישויות חיות, מהו תיקון הפא, איך החלה הרדיפה, ואיך הכוחות הישנים המרושעים מפריעים להצלת אנשים תוך כדי שהם משתמשים בסידורים האנוכיים והמאורגנים היטב שלהם.

תיקון הפא של היקום מתקדם במהירות אל פני השטח ובמהרה יגיע לעולם האנושי. הזמן שיש לנו לטפח ולעורר ישויות חיות עומד להיגמר. אני מקווה לפעול היטב בטיפוח האישי שלי ולסייע למאסטר בהצלת ישויות חיות, ולהגשים את הנדרים וההבטחות שעשיתי. כאשר אנחנו מתקרבים לסוף עלינו להיות נחושים אף יותר. טיפוח הוא רציני מאוד, וככל שאני מטפח יותר, כך אני מבין יותר כמה עצומה היא האחריות של מתרגלי הדאפא וכמה גדולה היא שליחותם.

תודה לך, מאסטר! תודה לכם, מתרגלים עמיתים!