(Minghui.org) חלק עיקרי מהרדיפה נגד פאלון גונג על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) הוא "טרנספורמציה" (שינוי). מתרגלי פאלון גונג שואפים להפוך לאנשים טובים יותר על פי עקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות", ואילו המק"ס מקדמת מאבק מעמדי, שנאה וברוטליות. הרשויות מאלצות מתרגלים לוותר על אמונתם – לעתים קרובות באמצעות עינויים –ומאלצות את אותם מתרגלים שעברו את שטיפת המוח (ה"שינוי") להכות ולקלל מתרגלים אחרים, כדי "לשנות" גם אותם.

מפברקים שקרים

כדי להסית לשנאה ולזכות בתמיכה ציבורית בקמפיין שלה נגד פאלון גונג, ביימה המק"ס את תקרית "ההצתה העצמית" בכיכר טיאננמן בינואר 2001, שבה אנשים שהתחזו למתרגלי פאלון גונג הציתו עצמם. אף שכתבי הפאלון גונג אוסרים במפורש על הריגה והתאבדות, אנשים רבים קיבלו בצורה עיוורת את השקר הזה כעובדה. המק"ס ידועה בצנזורה שלה על סיפורי חדשות שליליים כגון זה, ובדרך כלל בכירי ממשל מטייחים אירוע כזה כמיטב יכולתם. אבל את "תקרית ההצתה העצמית" שהמק"ס ביימה הרשויות הפיצו במהירות בתוך סין ומחוצה לה ובהיקף חסר תקדים. המק"ס שידרה את הצילומים ברציפות בטלוויזיה וכיסתה את המדינה בתעמולה באמצעות ערוצי החדשות, החינוך, הספרות והבידור.

ניצול לרעה של מערכת המשפט

החוקה הסינית מספקת לאזרחים חופש אמונה, ולכן למק"ס אין כל בסיס חוקי לעצור ולכלוא מתרגלי פאלון גונג.

רק אחרי שהמק"ס החלה לעצור מתרגלים ביולי 1999 היא החלה להשתמש בנוסחים כמו סעיף 300 לחוק הפלילי ("שימוש בארגון כת כדי לערער את יישום החוק"), ב"פרשנויות משפטיות" של בית הדין העליון ומשרד התביעה העליון, וב"החלטה של הקונגרס הלאומי להעניש דתות כופרות", כדי להצדיק את מעשיה. זה מפר את עקרון ה-nullum crimen sine lege (בלטינית: "אם לא עוברים על החוק – אין פשע") כלומר שאי אפשר להעניש אם אין פשע. אף אחד מהחוקים הללו אינו מתייחס במפורש לפאלון גונג, ולא ניתן כל הסבר כיצד מתרגלי פאלון גונג "מערערים את יישום החוק" כמתואר בסעיף 300.

יתר על כן, סמכות החקיקה שייכת לקונגרס הלאומי. לכן, בית הדין העליון ומשרד התביעה העליון חרגו מסמכותם המשפטית באמצעות "פרשנויות משפטיות" כאלה בדיכוי הפאלון גונג.

ברוטליות קשה

כדי לאלץ מתרגלי פאלון גונג לוותר על אמונתם, המק"ס משתמשת ביותר ממאה שיטות עינויים מהעבר ומההווה. כאשר פיתוי ומניפולציה אינם מצליחים לגרום למתרגל להיכנע, הרשויות משתמשות בעינויים פיזיים ופסיכולוגיים. לעתים קרובות הן משלבות שיטות עינויים כדי להפוך אותן לבלתי נסבלות וקטלניות עוד יותר.

בדוגמה אחת בקיץ 2000, סוכני "משרד 610" בעיר לין-יי שבפרובינציית שאן-דונג שכרו בריונים מקצועיים כדי להכות מתרגלים. גב' ג'אנג סו-צ'ינג, בעלה מר ג'אנג רו-ג'ונג, מר גאו יי-מינג וגב' ג'אנג יו-פיי הוחזקו במרתף ובמוסך של מפעל מזון במועצת לאן-שאן.

הבריונים השכירים נכנסו בערב אחד אחד למרתף, עוטים משקפי שמש כהים ולובשים אפודים שחורים,  עם אלות מחשמלות, נבוטים ופנסים. לאחר שכיבו את כל האורות, הם כיוונו פנסים לעיני המתרגלים. אם הקורבן עצם את עיניו בגלל האור המסנוור, הבריונים היכו אותו. הם גם שרפו את ידיהם של המתרגלים במצתים, ולשלפוחיות שנוצרו, כמו על ידיה של גב' ג'אנג, לקח ימים רבים להירפא.

בנוסף, הבריונים האלה אילצו את המתרגלים לרמוס ברגליהם את דיוקנו של מאסטר לי, מייסד הפאלון דאפא. כאשר המתרגלים סירבו, הם היכו ובעטו בהם, או חשמלו אותם באלות מחשמלות. "המק"ס שילמה לנו כסף כדי לטפל בכם", אמר אחד הבריונים. הגברים האלו קיבלו, על פי הדיווחים, 500 יואן עבור כל מתרגל שהם "עשו לו טרנספורמציה".

באותה שנה, "משרד 610" בעיר לין-יי שכר גם כן כ-30 בריונים כדי לענות מתרגלים במרכז לאן-שאן לגיל השלישי ובוועדה לתכנון המשפחה של לאן-שאן (שהשתמשו בהם כמתקני עינויים). בנוסף לכך שאילצו מתרגלים לזחול על הרצפה ולנבוח כמו כלבים ובעלי חיים אחרים, הם הפעילו על המתרגלים לחץ פיזי בצורת "אימונים צבאיים". מנעו מהם שינה, ואילצו אותם לעמוד כששתי הזרועות מושטות קדימה בזמן שהם נושאים קערת מים על קצה ראשם; אם המים נשפכו, היו מכים את המתרגל.

הבריונים גם שרפו את ידיהם של המתרגלים, דקרו אותם במסמרים והצליפו בהם בחגורות בזמן שהיו אזוקים לצינורות החימום. באותו הזמן אילצו המענים את בני משפחותיהם של המתרגלים הללו לכסות את "הוצאות המחיה" שלהם.

לאחר שמר פנג צ'נג-שו הוכה ואיבד את הכרתו, הוא נלקח לבית החולים לטיפול, ולאחר מכן עצרו אותו ועינו אותו. גב' ג'או פו-מין, מתרגלת נוספת שנעצרה במהלך קמפיין זה, איבדה את הכרתה מספר פעמים.

בעזרת עינוי מתועב במיוחד, הבריונים השתמשו בנחש ארסי לנשוך מתרגלים. מר פנג התנגד ושיני הנחש שננעצו בו נשברו, אך סימנים עמוקים נותרו על צווארו של פנג. עקרבים הונחו על ידיהם של המתרגלים כדי לנשוך אותם, וחלקם אולצו לשבת על רצפה מלאה בעקרבים. הבריונים השתמשו בשיטות אלה כדי לעמוד במכסות ה"טרנספורמציה".

הליך "טרנספורמציה" שיטתי

במהלך 26 השנים האחרונות, הליך ה"טרנספורמציה" הלך והתפתח להליך שיטתי ויסודי יותר. במקום להתבצע על ידי סניפי השלטון המקומי, הוא מיושם כעת בבתי כלא. הוא גם הסלים מצעדים מנהליים להליכים משפטיים ועבר מפגישות ביקורת במקומות עבודה, ל"בתי כלא שחורים" המנוהלים על ידי "משרד 610".

"טרנספורמציה" מתבצעת גם במרכזים לשטיפת מוח. מפגשים לשטיפת מוח יכולים להיערך על ידי מקומות עבודה, השלטון המקומי או "משרד 610". הם יכולים להיות בחסות בתי חולים פסיכיאטריים, מחנות עבודה או בתי כלא. חלק ממרכזים לשטיפת מוח הקשורים למתקנים צבאיים תת-קרקעיים, אינם מוכרים לאנשים מבחוץ.

אך ללא קשר לפורמט, הליך ה"טרנספורמציה" כולל מעקב וניטור, איתור, ניתוח נתונים, מעצר, פשיטה על בתים, העמדה למשפט וגזר דין, שטיפת מוח, הפחדה על ידי סוהרים, רמייה על ידי משתפי פעולה, ניטור על ידי אסירים (בזמן מעצר או כליאה), כפייה לחתום על מסמכים המצהירים על אדם שלא ימשיך לתרגל פאלון גונג, הטרדות חוזרות ונשנות בבית, ואפילו גרימת מוות באמצעות עינויים או קצירת איברי מתרגלים בכפייה. כל היבט כזה של "טרנספורמציה" הוא בלתי חוקי, ומהווה פשע מתועב בכל דרגות הממשל.

דוגמה אחת לכך היא מר צ'יאן פא-ג'ון, מהעיירה ג'ואנג-גאנג בעיר לין-יי. כיוון שתרגל פאלון גונג, הוא נעצר ועונה שוב ושוב, וזה כלל שלושה מעצרים במחנות עבודה (2003, 2004 ו-2011). בין העבריינים שהיו מעורבים בזה היו שוטרים מקומיים (שו הנג-ניאן, האן ג'ין-צ'נג, מא ג'ונג-טאו), סוהרים במחנות עבודה (ג'נג וואן-שין, לי גונג-מינג, יואה לין-ג'ן, יאנג פנג) ומשתפי פעולה (וואנג יון-בו, שו פא-יואה, יאן הואה-יונג).

המענים דחפו את מר צ'יאן לקיר, חתכו בצווארו בידיהם, מנעו ממנו שינה, היכו אותו באלות גומי והפעילו מכות חשמל על חלקי גופו הרגישים. בנוסף, אזקו את ידיו של מר צ'יאן וכבלו את רגליו. מנעו ממנו גישה לשירותים, תלו אותו במשך זמן רב, כפו עליו לשבת ללא תנועה על "ספסל קטן" במשך זמן רב, קשרו אותו ל"מיטת מוות", דקרו אותו במחטים, השאירו אותו בחוץ בחורף הקפוא, החזיקו אותו בבידוד, והאכילו אותו בכוח ובכפייה במזון ובסמים לא ידועים. בסוף, טרם שחרורו ממחנה העבודה הזריקו לו חומר לא ידוע. מר צ'יאן מת זמן קצר לאחר שחזר הביתה.

הלך מחשבה מרושע

הפושעים יודעים שהתנהגותם פסולה, אבל הם ממציאים לזה תירוצים. זוהי הגישה הרגילה של בכירי ממשל במק"ס ושל צוותים במרכזים לשטיפת מוח הרודפים מתרגלי פאלון גונג. התירוצים שלהם כוללים לעתים קרובות: "הוראה זו הגיעה מבכירים בדרג גבוה", "זו העבודה שלי", או "זה יכול לעזור לי להתקדם".

הפושעים האלה שמוחם נשטף על ידי האידיאולוגיה הקומוניסטית המלאה בשנאה ושקרים, נוטים לציית למדיניות שהם יודעים שהיא פסולה מבחינה מוסרית. עקב לחץ פוליטי, הם מניחים שלא יידרשו לתת את הדין על כך ושהאשמה תיפול על המק"ס. חשיבה מעוותת כזאת הובילה לרדיפה מסיבית, חסרת אחריות וחסרת מעצורים.

הערות מרושעות

מילים יכולות לחשוף את הטבע המוסרי והאופי של אדם. כאשר מנהיג המק"ס לשעבר, ג'יאנג דזה-מין, הורה על הרדיפה נגד פאלון גונג, נאמר בהוראה ש"הריגת [מתרגלים] נחשבת כהתאבדות" ו"לשלוח את [הגופות] ישירות לשריפה מבלי לבדוק את זהותן". בכירי הממשל של המק"ס ממשיכים לציית לפקודות אלה, וצוותים במרכזי שטיפת מוח מאיימים, לועגים למתרגלים ופוגעים בהם במילים המלוּוֹת בעינויים פיזיים.

ג'אנג שי-בין, ראש "משרד 610" של מו באנר במונגוליה התיכונה, עצר את המתרגל מר יאנג יו-שין ואת אשתו גב' ג'ן האי-יאן ב-29 במאי 2007. מר יאנג נלקח מספר ימים לאחר מכן למקום בו עבר עינויים פיזיים ונפשיים במטרה לאלץ אותו לוותר על אמונתו. כשמר יאנג סירב להיענות, ג'אנג הצביע עליו ואמר בתקיפות: "אדאג שישרפו אותך אם לא תעבור טרנספורמציה".

לאחר שלקח את מר יאנג בחזרה למרכז המעצר של מו באנר, ג'אנג הורה לסוהרים ולאסירים לענות את מר יאנג. מר יאנג מת מהעינויים.

השלכות קשות

"רפורמה של המחשבה" היא מרכיב קריטי בקמפיינים הפוליטיים של המק"ס. רוב הקמפיינים הללו מכוונים כלפי ערכים מסורתיים ומחליפים אותם באידיאולוגיה הקומוניסטית של מאבק מעמדי, שנאה, ברוטליות ושקרים.

ברדיפה נגד פאלון גונג, המק"ס לא רק מענה פיזית את המתרגלים, אלא גם מתעללת בהם נפשית כדי לאלץ אותם לוותר על אמונתם בַּעקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות". במילים אחרות, המק"ס הופכת אותם מאנשים טובים לאנשים רעים. זה בניגוד לטובת הכלל ונגד האנושות, וזה מפר הן את החוקה הסינית והן חוקים רבים בסין, כולל החוק הפלילי, חוק סדר הדין הפלילי והחוק המנהלי. אם הרדיפה הזאת לא תיפסק, הטרגדיה המתמשכת הזו תגרום אפילו לעוד הפסדים קטסטרופליים לסין ולעולם.