אירועים שקרו בוו-האן ב-1999 הכינו את הקרקע לרדיפת הפאלון גונג

(Minghui.org) יוני 1999 היה תקופה ייחודית עבור מתרגלי פאלון דאפא. באותו חודש, המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) החליטה להתייחס לפאלון דאפא כאויב, והסלימה מעשי השמצה יחידים שנעשו למטרות רווח אישי להיקף של רדיפה מקיפה ומאורגנת, בקנה מידה גדול. באותו חודש הושק מעבר לים אתר האינטרנט של מינג-הווי, וההתנגדות לרדיפה מצד מתרגלי הפאלון דאפא התחלפה גם היא מהתנגדות יחידים להתנגדות כגוף אחד.

רבים מכירים את תחילת המעצרים ההמוניים ב-20 ביולי 1999, ומתייחסים לתאריך זה כתחילת הרדיפה, אבל בפועל – חודש קודם לכן החלה המק"ס בהתקפות מאורגנות נגד פאלון דאפא בתקשורת והקימה את "משרד 610" (סוכנות הפועלת מחוץ ומעל לסמכות המשפטית ומנהלת את הדיכוי השיטתי).

הקבוצות הרבות שהמק"ס שמה על הכוונת שלה

מראשית הקמתה קידמה המק"ס מאבק מעמדי ושנאה. היא השמידה את התרבות והערכים הסיניים המסורתיים ופתחה בקמפיינים פוליטיים בזה אחר זה נגד אלו שהיא רואה כ"אויבים", כולל בעלי בתים, "קפיטליסטים", אינטלקטואלים, תומכי דמוקרטיה, וכעת מתרגלי פאלון דאפא.

בכל קמפיין המק"ס כופה על הקבוצה שעל הכוונת שלה לוותר על אמונותיה ועל רכושה החומרי. כאשר המשטר אינו מרוצה מהתוצאה, הוא פונה ל"חיסול פיזי" של המטרה.

"חיסול" היא אחת המילים האהובות על המק"ס. כאשר המשטר החליט ביוני 1999 לשים את הפאלון דאפא על הכוונת, מנהיג המפלגה לשעבר, ג'יאנג דזה-מין, הקים ב-10 ביוני את "משרד 610" כדי להבטיח שהרדיפה תתבצע בצורה שיטתית. ג'יאנג הורה במפורש "להרוס את המוניטין שלהם [של המתרגלים], לנתק את מקורות ההכנסה הכספית שלהם ולהרוס אותם פיזית". המק"ס ליטשה את האסטרטגיה הזו במשך עשרות שנים על קבוצות אחרות לפני שהפנתה אותה נגד מתרגלי פאלון דאפא.

וו-האן, יוני 1999

מגפת הקורונה הפכה את וו-האן לשם דבר, אך פחות ידוע התפקיד המרכזי שהעיר מילאה ביוני 1999 בקמפיין השמצה כלל ארצי נגד פאלון דאפא.

באותו חודש, מנהל תחנת הטלוויזיה של וו-האן וכַּתב בשם סונג הפיקו סרטון שהשמיץ את מר לי הונג-ג'י, מייסד הפאלון דאפא. הם מילאו הוראות של מנהיגים בכירים במק"ס שנשלחו אליהם דרך מחלקת משטרת וו-האן. לאחר שהסרטון הושלם, ג'יאנג דזה-מין הקרין אותו למנהיגים בצמרת המפלגה כדי להשתיק כל התנגדות לרדיפה. לאחר מכן הוקרן הסרטון על ידי הטלוויזיה המרכזית של סין (CCTV) כדי להסית את העם הסיני נגד הפאלון דאפא. מספר רב של חומרי תקשורת הופקו על סמך סרטון זה והופצו ברחבי המדינה במטרה לקדם את הדיכוי.

אלמלא הופק הסרטון בוו-האן באותו זמן, ייתכן שהרדיפה הייתה מתעכבת או שהייתה חמורה פחות.

מלחמה באמצעות התקשורת ורצח-עם

מכיוון שהמק"ס שולטת בתקשורת ובערוצי מידע אחרים בסין, היא יכולה לתמרן במהירות ובקלות את דעת הקהל ולהפנות אותה כלפי כל קבוצה או אדם ברחבי המדינה. לדוגמה, ליו שאו-צ'י ירש את מאו דזה-דונג כיו"ר של סין ב-1959 ומונה בפומבי ליורשו הנבחר של מאו ב-1961. אבל לאחר שהחלה "מהפכת התרבות" ב-1966, מאו החל לכוון את התקשורת כלפי ליו. תוך ימים ספורים תושבים בכל רחבי סין יודעו  –­ והשתכנעו – ­שליו הוא האדם הגרוע ביותר במדינה ואויב המדינה.

אירוע דומה התרחש ביוני 1999 באמצעות ההכפשה של הפאלון דאפא. לאחר שתחנת הטלוויזיה של וו-האן מסרה את הסרטון התוקף את פאלון דאפא לתחנת הטלוויזיה המרכזית (CCTV), מפיקי הטלוויזיה נסעו לצ'אנג-צ'ון בפרובינציית ג'י-לין (עיר הולדתו של מר לי הונג-ג'י) בין ה-22 ל-25 ביוני, כדי "לאסוף ראיות" נגד פאלון דאפא ונגד מר לי.

שני האנשים שסיפקו את מירב המידע ל-CCTV היו סונג בינג-צ'ן וג'או ג'יה-מין. מתרגלים מפרובינציית ג'י-לין ידעו מה המניע שלהם: סונג וג'או למדו בעבר פאלון דאפא אבל הם ביקשו להרוויח מכך על ידי פתיחת קליניקה לריפוי, מה שעומד בסתירה לכתבי הפאלון דאפא. מר לי הונג-ג'י נזף בהם ואמר להם לסגור את הקליניקה. סונג וג'או התמרמרו וכעסו וחיכו להזדמנות לנקום. כשצוות טלוויזיית CCTV הגיע, הם ניסו בכל דרך להשמיץ את מר לי.

ביחד עם טקטיקות תעמולה נוספות, CCTV בדה "ראיות" נוספות והפיק את הסרטון הידוע לשמצה, שהפנה את הציבור נגד פאלון גונג.

כיום המק"ס מרחיבה את מבצע התעמולה שלה בחו"ל. המק"ס נסמכת על השפעתה בתקשורת המערבית, ופותחת במתקפות נגד פאלון דאפא באמצעות כלי תקשורת כמו ה-The New York Times. אנשים רבים יגלו בעתיד את צל המק"ס מאחורי מאמרים משמיצים אלה.

המדריך האסטרטגי של המק"ס

התמרון של התקשורת האמריקנית, להפנות אמריקנים זה נגד זה, מגיע ישירות מהמדריך האסטרטגי של המק"ס. עם סיומה של מלחמת סין-יפן ב-1945, פתחה המק"ס במלחמת אזרחים נגד הקואו-מין-טאנג (מפלגת הלאום) השלטת. המק"ס חדרה למחלקות המודיעין ולגופים ממשלתיים אחרים ועוררה סכסוכים פנימיים כדי לשתק את הממשלה. היא גייסה סטודנטים ועובדים לגנות בגלוי את הקואו-מין-טאנג.

חשוב שנבין את הטבע של המק"ס ואת הטקטיקות שלה, כדי לעצור את המשטר הזה לייצא ללא הרף אידיאולוגיה קומוניסטית למדינות אחרות. אנחנו כבר ראינו את הנזק שנגרם על ידי סרטון ההכפשה שהופץ בכל רחבי סין על ידי ה-CCTV וכלי תקשורת אחרים שבשליטת המק"ס.

גֵנים של שנאה

את המקור לשנאה ולאכזריות שאומצו על ידי המק"ס ועל ידי המשטר הסובייטי לשעבר ניתן לייחס לקארל מרקס ול"מניפסט הקומוניסטי" שלו.

משפחתו של מרקס הייתה יהודייה במקור, והתנצרה לפני שנולד. לאחר שנכנס לאוניברסיטה, מרקס פנה לשטניזם והחל לגנות את הערכים המסורתיים ואת האנושות. שינוי זה משתקף בכתביו.

"את גן העדן שעליו אני מוותר אני מכיר היטב. נשמתי, שפעם הייתה נאמנה לאלוהים, נבחרה לגיהינום", הוא כתב בפואמה "הנערה החיוורת" ב-1837.

"הבט עכשיו, חרבי האפלה כדם תדקור ללא טעות בתוך נשמתך... אדי הגיהינום עולים וממלאים את המוח, עד שאשתגע וליבי ישתנה לחלוטין. ראו את החרב – נסיך האופל מכר לי אותה. כיוון שהוא מנצח את הזמן ונותן את האות. באומץ רב אף יותר אני מנגן את ריקוד המוות". – "הנגן" מאת מרקס ב-1841

בשירו "קריאה של אדם בייאוש", כתב מרקס:

"לא נותר לי דבר מלבד נקמה... אבנה את כס מלכותי גבוה מעל הראש, קרה, אדירה, תהיה פסגתו. כי את מעוזו יְרֵאים בעלי האמונות הטפלות. כי הסידורים שלו – הם הייסורים הגרועים ביותר".

דרך אינספור הטרגדיות שהקומוניזם חולל בעשורים האחרונים, אנחנו יודעים כעת שזו אינה המערכת החברתית האידיאליסטית המתוארת על ידי התעמולה של המק"ס. זוהי אידיאולוגיה הנוגדת לערכים מסורתיים ומלאה בשנאה, אכזריות ושקרים. ככל שאנשים יראו מהר יותר את האידיאולוגיה של המק"ס כפי שהיא ויפנו לה עורף, כך עתידם יהיה בהיר יותר.