לאחר שהבנתי את היחסים הקארמתיים עם בעלי סילקתי את התרעומת שלי

(Minghui.org)  התרעומת שלי כלפי בעלי התעצמה במשך 11 שנות הנישואים שלנו והגיעה לשיא לפני שנתיים. הרגשתי שאני היחידה שתורמת משהו ליחסים שלנו.

אף שעבדתי, בעלי תמיד שלח אותי לעשות סידורים. הוא לא הרוויח הרבה כסף ולא טיפל בילדינו, אבל העביר עליי ביקורת. התרעומת שלי גדלה.

המאסטר ראה את ההחזקה הגדולה שלי אז הוא נתן לי לראות סצנה מחיים קודמים שבהם פגעתי בבעלי בכך שיריתי מספר חיצים לצווארו. אף שראיתי את היחסים הקארמתיים שלנו, עדיין התרעמתי עליו כשהתייחס אליי רע. כשהתחלתי לתרגל פאלון דאפא הטינה פחתה בהדרגתיות, אך עדיין לא הייתה בי חמלה כלפיו.

עברתי מבחני טיפוח רבים להסיר את התרעומת שלי ובהדרגה הצלחתי להשתפר. אבל אף פעם לא סילקתי אותה לחלוטין עד שחוויתי את האירועים הבאים.

ערב אחד כשעמדתי ללכת לישון בקשתי מבעלי להביא לי מַטְעֵן. הוא זרק אותו על השמיכה וזה פגע בטאבלט שלפניי וסדק את המסך. לא כעסתי אבל זה הזכיר לי עוד תקרית עם מטען.

לפני כמה שנים אחייני אושפז בבית חולים. הלכתי הביתה להביא מטען. היה לי קשה לעלות שש קומות במדרגות כשאני סוחבת את בתי התינוקת ששקלה יותר מ-10 קילו. קראתי לבעלי וביקשתי שיוריד לי למטה את המטען אך הוא סירב.

לא הייתה לי ברירה אלא לבקש משכנה שגרה למטה להחזיק את בתי, ועליתי בריצה את שש הקומות להביא את המטען. כשראיתי את בעלי יושב על הספה כעסתי כל כך שרציתי להכות אותו, אך לא עשיתי זאת. לאחר התקרית שנאתי אותו במשך זמן רב.

כשחשבתי על שתי התקריות האלה עם המטען, לפתע הבנתי את היחסים הקארמתיים בינינו: הוא לא צריך לעשות כלום בשבילי, כיוון שאני היא שחייבת לו. אם הוא היה עושה משהו עבורי הייתי חייבת לשלם עבור זה.

הייתה תקרית נוספת שעזרה לי להבין את ההתנהגות הפוגענית של בעלי כלפיי. שמתי בסיר חימום דייסה שהכנתי ערב לפני כן. למחרת בבוקר הוא אכל חלק מהדייסה לארוחת הבוקר לפני שיצא לעבודה באתר הבנייה. הוא רצה לשמור את השאר חם עבורי, אבל הוא לחץ על תכנית החימום הלא נכונה והדייסה התקשתה. לא הצלחתי להתאפק מלהתלונן, עד שחשבתי על כוונתו הטובה והבנתי שוב שבשל היחסים הקארמתיים שלנו מחיים קודמים הוא לא היה אמור לעשות עבורי דבר.  

תקרית נוספת עזרה לי להבין יותר בבהירות את היחסים הקארמתיים בינינו. יום אחד לפני שיצאתי לעבודה שמתי את הכביסה במכונת הכביסה. כשהוא הגיע הביתה המכונה השמיעה רעש מוזר אז הוא כיבה אותה. כשחזרתי הביתה ראיתי שדלת מכונת הכביסה תקועה. כעסתי והאשמתי אותו, אבל הוא גונן על עצמו. הייתי צריכה לעבור קושי רב כדי שהמכונה תתוקן.

מהתקריות האלה ידעתי ששום דבר אינו מקרי. המאסטר אמר:

   "מאז הזמנים הקדומים אלים מעולם לא רופפו את אחיזתם בשום עם או בשום אדם". (הרצאת הפא בוועידת הפא הקנדית בשנת 2005)

כיוון שאני מתרגלת פאלון דאפא, איך ייתכן שלא תהיה שום סיבה ליחס הרע של בעלי? התנהגותו הייתה תוצאה של קארמה שצברתי בחיים הקודמים כי פגעתי בו. המאסטר סידר את הטיפוח שלי כך שאוכל לשלם את החובות הקארמתיים שלי, ואני עדיין צריכה להתעורר לעניין ולשאת את מה שהונח עבורי כדי לשפר את השין-שינג שלי. הפא של המאסטר מסביר את העיקרון הזה בבירור, אבל אני לא קלטתי את זה בשל תכונת ההארה הגרועה שלי וההחזקות הגדולות שלי.

הפסקתי להתלונן על בעלי. עכשיו כשהוא לא עושה דבר בבית כבר איני מרגישה שהמצב לא הוגן ואיני מצפה ממנו לדבר. אני יכולה עכשיו להתייחס למצב מנקודת המבט שלו.