עינויים לא יכולים לערער את אמונתם של מתרגלי פאלון גונג

(Minghui.org) ב-26 ביוני 2021, לפני היום הבינלאומי של האו"ם לתמיכה בקורבנות עינויים, מתרגלי פאלון גונג קיימו אירועים רבים להדגשת הרדיפה המתמשכת בסין מאז 1999 נגד הפאלון גונג.

מתרגלים באוקלנד, ניו זילנד, קיימו ב-20 ביוני עצרת ב"כיכר המלכה אליזבת", וקראו לסיום הרדיפה שמנהלת המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) נגד מתרגלי הפאלון גונג.

מכובדים רבים מהממשלה דיברו באירוע והביעו תמיכה במתרגלים. ראשת הממשלה ג'סינדה ארדן, והשר למניעת אלימות במשפחה ואלימות מינית הון מאראמה דוידסון, שלחו מכתבי תמיכה לאירוע.

אכזריותה של המק"ס מפרה את ההצהרה של האו"ם, את האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות, את אמנת האו"ם נגד עינויים, וחוקים אחרים של זכויות אדם.

קרוב ל-100 שיטות עינויים

ביולי 1999 החלה המק"ס בדיכוי הפאלון גונג. מנהיגה לשעבר ג'יאנג דזה-מין, שפתח ברדיפה, הנפיק הנחיות ל"השמיץ את  המוניטין שלהם [של מתרגלי הפאלון גונג], לגרום להם לפשיטת רגל כלכלית, ולהשמיד אותם פיזית".

ב-10 ביוני שבועות לפני פתיחת הרדיפה, הוקם ארגון חיצוני. סוכנות זו הידועה בשם "משרד 610" יישמה הנחיות רבות של ג'יאנג, כולל "לא יהיו השלכות (אחריות) אם מתרגלים יוכו למוות", ו"מנין מקרי המוות של [מתרגלים] שהוכו למוות ייספר כמקרי התאבדות", ו"יש לשרוף גופותיהם [של המתרגלים] ישירות מבלי לבדוק את זהותם". כתוצאה מכך, הרשויות הסיניות השתמשו בשיטות עינויים רבות נגד מתרגלי פאלון גונג עצורים בניסיון לגרום להם לוותר על אמונתם. הנתונים מראים שלפחות 4,600 מתרגלי פאלון גונג מתו כתוצאה מעינויים שעברו במחנות עבודה, במרכזי מעצר או בבתי כלא.

שיטות עינויים אלה מיושמות בשילוב עם התעללות נפשית. המטרה היא לאלץ מתרגלים לוותר על אמונתם ולכתוב הצהרות ויתור על אמונתם ולהשמיץ את הפאלון גונג.

השיטות הברוטליות כוללות איזוק, שלשלאות רגליים, צינוק, צינוק מים, מיטת מוות, לשבת ללא תזוזה במשך זמן רב, בידוד, כבילה לכיסא מתכת, ספסל הנמר, קשירה בחוזקה, ניקוב במסמרים בבשר הציפורניים, לתלוש ציפורניים עם צבת, לדקור אצבעות עם מחטים, האכלה בכפייה דרך הנחיריים, האכלה בכפייה של מי פלפל, האכלה בכפייה של מי מלח מרוכזים, והאכלה בכפייה של מרק העשוי מאשפה.

שיטות עינוי נוספות כוללות התעללות מינית, לשים מתרגלות בתאים של גברים, הפלות כפויות, אונס, מעצר בבתי חולים לחולי נפש, הזרקה בכפייה של סמים המזיקים לעצבים, ומחטים חשמליות. יתר על כן, פקידים בכירים קצרו איברים ממתרגלי פאלון גונג חיים, מכרו את האיברים למטרות רווח ושרפו את גופם.

 מגוון של שיטות עינויים שמתרגלי פאלון גונג חשופים אליהן כשהם נתונים במעצר על אמונתם בסין

עינויים מחרידים המובילים לנכות ומוות

גב' צ'יאן יואו-יון היא תושבת העיר וו-האן, מחוז הו-ביי. ב-1998 לאחר שעמיתה לעבודה סיפרה לה על פאלון גונג, היא החלה לתרגל במאי של אותה שנה והרוויחה מכך פיזית ורוחנית. מאוחר יותר היא נרדפה במשך כ-20 שנה בשל אמונתה. זה כלל מחנות עבודה בכפייה ותקופות מאסר חוזרות ונשנות. נוסף על כך, היא הוחזקה במרכזי מעצר ובמרכזי שטיפת מוח.

לפעמים גב' צ'יאן נתלתה גבוה במשך שבועות, היא נכבלה באזיקים מאחורי גבה במשך שבועיים בבידוד, ונאלצה לעמוד במשך חודשים בחורף עם דלתות וחלונות פתוחים. נוסף על כך נמנעו ממנה מזון, שינה, ושימוש בשירותים. פעם היא הוחזקה במרתף עם מיזוג אוויר שנקבע לטמפרטורה נמוכה מאוד במשך 90 שעות; בפעמים אחרות היא הושארה בחוץ תחת שמש הקיץ היוקדת כשהטמפרטורה 39% צלסיוס כשהיא נעקצת על ידי יתושים. כתוצאה מהעינויים היא נעשתה כחושה ומעוותת, הזתה ולפעמים איבדה את הכרתה ושקעה בתרדמת.

מר פאן שו-ג'ון היה מורה לאנגלית במחוז פיי, פרובינציית ג'יאנג-סו. לאחר שהחל לתרגל פאלון גונג באוגוסט 1996 רבות ממחלותיו נעלמו, כולל נזלת כרונית, דלקת אוזניים ופרוקטיטיס. משפחתו נעשתה מאושרת יותר ושכניו ותלמידיו אהבו אותו. לאחר שמר פאן נעצר במאי 2015, הוא נידון ב-2016 לחמש וחצי שנות מאסר בכלא הונג-זי-הו, מחוז ג'יאנג-סו. עשרה ימים לפני שחרורו המתוכנן, הוא מת מעינויים died of torture בשעה ה-55:00  [לעינוי] ב-8 בנובמבר 2020.

ההתעללות במר פאן כללה הטרדה, מעצר, שטיפת מוח ומאסר. הוא הוכה, נמנעה ממנו שינה למשך פרקי זמן ארוכים, והוא הואכל בכפייה. בחורף המקפיא שפכו מים קרים לצווארונו ולנעליו. גם שפכו מים לתוך אפו כשפיו מכוסה. הוא גם היה נתון לקפיאה, צרבו את רגליו במים רותחים, והוא נאזק עם ידיו מאחורי גבו/בגבו במשך זמן רב. לפעמים הסוהרים והאסירים חנקו אותו שוב ושוב, כמעט הורגים אותו.

ב-15 ביולי 2020 המשטרה במחוז נונג-אן, מחוז ג'י-לין, עצרה כמעט 20 מתרגלי פאלון גונג. זה כלל את מר ג'יאנג צ'ואן-דה, עובד לשעבר של לשכת אחסון התבואה של נונג-אן, ואת אשתו גב' סון שיו-יינג. מר ג'יאנג כבר היה כחוש אבל המשטרה עצרה אותו בכל מקרה. רק כשכבר היה חלש מאוד ועל סף מוות, המשטרה אפשרה לבני משפחתו לקחת אותו. לאחר שחזר הביתה, מר ג'יאנג הסתמך על זריקות של פתרונות תזונה כדי לשרוד.

אפילו לפני מותו died ב-25 באוגוסט 2020, כחודש וחצי לאחר מעצרו האחרון, עדיין היו לו צלקות מעינויים שסבל לפני שנים. בנו של מר ג'יאנג ביקש פעם מהמשטרה לשחרר באופן זמני את אמו כדי לטפל במר ג'יאנג. משטרת נונג-אן הודיעה כי לא תעשה זאת אלא אם המשפחה תחתום על מסמכי ויתור על אמונתם. מר ג'יאנג תמיד אמר לבנו שהם לא יכולים לעשות זאת.

מר ג'יאנג עונה במחנות עבודה במשך שנה וחצי ובשני בתי כלא שונים במשך 11 שנים. המתקנים כללו את מחנה העבודה צ'או-יאנג-גואו, מחנה העבודה של פאן-ג'ין, משטרת צ'אנג-צ'ון, כלא שי-לינג וכלא גונג-ג'ו-לינג. במהלך מעצריו הוא עונה בדרכים רבות כולל ספסל הטיגריס, עליו נאלץ לשבת ללא תזוזה במשך זמן רב, חנק על ידי כיסוי ראשו בשקית פלסטיק, מקלות במבוק שמוסמרו לציפורניו ופטמותיו, שוקים חשמליים בכל גופו, וקשירה בחוזקה. חלק משיטות העינויים חזרו על עצמן יותר מ-10 פעמים. זה הוביל לכך שלמר ג'יאנג היו חבורות ודם על כל גופו ונכות בזרועו הימנית.

 המחשת העינוי: חנק על ידי כיסוי הראש בשקית פלסטיק

עקרונות השמירה

מה שתואר מעלה הוא רק מבט חטוף על ההתעללות הקשה והממושכת שגברת צ'יאן, מר פאן, ומר ג'יאנג סבלו בשל אמונתם. יתר על כן, הכאב הפיזי, המתח הנפשי, והנזק שנגרם למשפחותיהם ולמשפחות כמותם הם מעבר למילים.

ב"מניפסט הקומוניסטי" קרל מרקס כתב: "רוח רפאים רודפת את אירופה - רוח הרפאים של הקומוניזם". מאה ויותר השנים האחרונות הראו שהקומוניזם הוא רוח רפאים בעלת טבע של מאבק מעמדי, שנאה, אכזריות ושקרים. לכן, היא סותרת את הערכים המסורתיים ואת העקרונות האוניברסליים של "אמת-חמלה-סובלנות".

למרות הרדיפה הקשה של המק"ס ב-22 השנים האחרונות, מתרגלי פאלון גונג הצליחו להישאר שלווים ורגועים. הסיבה לכך היא שהם פשוט רוצים להיות אזרחים טובים יותר וללכת אחר העקרונות "אמת-חמלה-סובלנות". אמונתם הבלתי מעורערת אפשרה להם לעמוד איתנים מול עינויים אכזריים ותעמולה משמיצה.

מהעת העתיקה ועד לחברה המודרנית, אינספור דוגמאות הראו ששום משטר טוטליטרי לא יחזיק מעמד זמן רב, ושהצדיקים ינצחו בסופו של דבר. בכירים רבים במק"ס הורדו מעמדתם והועמדו לדין בשנים האחרונות, ויותר מ-380 מיליון סינים ויתרו על חברותם במק"ס ובשני ארגוני הנוער שלה, "ליגת הנוער הקומוניסטית" ו"החלוצים הצעירים". ככל שיותר אנשים מצטרפים לתנועה לדחות את ה/המתנגדת למק"ס, המשטר מתקרב להיפרדות הדרגתית מההיסטוריה.