(Minghui.org) הגעתי להבנה לאחר קריאת שיתוף של מתרגל. כשהשוטרים עינו אותו והוא חש שאינו יכול לסבול עוד יותר, הוא צעק "מאסטר!" השוטרים נכנסו לבהלה והפסיקו לענות אותו.
הבנתי שהקריאה למאסטר לי מייסד הפאלון דאפא ברגע קריטי משקפת את רמת הטיפוח, משום שזה דורש לפרוץ דרך שלוש רמות של מחסומים.
המחסום הראשון שצריך לפרוץ הוא תפיסות של אנשים רגילים ואתאיזם. יש להיות מסוגלים להבין שזו אינה רדיפה של אדם נגד אדם אלא של גורמים בממדים אחרים המשתמשים באנשים כדי לרדוף אותנו. זהו כבר ביטוי של מחשבות נכונות ושל הארה.
שנית, צעד נוסף של הארה נכונה בתודעה שלנו זה לדעת שהמאסטר עומד לצידנו ולבקש את עזרתו. פעם כשנסעתי ברכבת סבלתי מכאב שיניים, לא יכולתי לסבול את זה יותר לכן ביקשתי בלבי עזרה מהמאסטר. במהרה הרגשתי נקישה בשן והכאב הפסיק מיד. הופתעתי ושמחתי. תודה, מאסטר. אלמלא זה, לא הייתי מסוגל לשמור על קור רוחי ברכבת.
שלישית, כדי לקרוא למאסטר לעזרה נדרשת פריצה של מושגים כמו "מבוכה", "האם זה יעבוד", "אנשים רגילים עלולים לא להבין לא נכון אם אני צועק 'מאסטר'", וכן הלאה. עכשיו הבנתי זאת
"ליישם זאת בפועל, זהו טיפוח". ("הונג יין" "טיפוח בפועל")
למה מתרגלים אחדים יכולים לעשות זאת? זהו ביטוי של אמונתם הנכונה. בלי מחשבה טהורה, אי אפשר לפרוץ את הרעיון של "האם זה יעבוד" וכדומה, ולצעוק לעזרה. האם אין זה טיפוח? בלי לעלות ולהגיע לרמה מסוימת או לתחום מסוים, אי אפשר לעשות זאת, משום שזו אינה תיאוריה או דיבורים סתמיים.
נוסף לכך גם הבנתי שברגעים קריטיים מחשבותינו חשובות ביותר. מה שאני חושב עשוי להפוך למציאות. לדוגמא, התמודדות עם רדיפה מצד הכוחות הישנים המתבטאת כמחלה, אם אתה חושב שזה מראֶה-שווא, זה מראה-שווא, אם אתה חושב שזו מחלה, זה עלול להפוך למצוקה של ממש. אם ברגע קריטי יש לנו את המחשבה הזו שהיא טהורה מאוד והיא בהתאם לפא, אולי יקרה נס.
לדוגמה, בעת המגיפה, כמה שכונות היו סגורות והיו שומרים בכניסות. כמה מתרגלים אמרו שאנחנו מבצעים משימה אלוהית ועושים את הדבר הנכון ביותר – מבהירים את האמת לאנשים – כך שהם יכולים להיכנס ולצאת באופן חופשי והשומרים אינם יכולים באמת לעצור בעדם. כמובן, הביטויים עשויים להיות שונים: שומרים אחדים יעצמו עין, אחדים יסובבו את ראשם ויסתכלו למקום אחר כשהמתרגלים יעברו, וכן הלאה.
האם כל הדברים הקיימים בחברה האנושית לא בנויים ממולקולות? בממד אחר, החברה האנושית היא ערימה של מולקולות. כל היקום הוא תחת כוחו העצום של המאסטר, הערימות המולקולריות של החברה האנושית הן שום דבר. הבנתי שמרמה גבוהה, המציאות כביכול שנראית אמיתית בחברה האנושית היא מראית עין כוזבת. כשיש לנו באמת מחשבות נכונות חזקות, עם ברכתו של המאסטר הכול יכול, האם מחשבותינו הנכונות יכולות להוביל לניסים? באותו רגע, האם איננו ישויות אלוהיות בקרב בני האדם ואנחנו באמת אלוהיים?
הערת העורך: מאמר זה מייצג את הבנת המחבר במצב הטיפוח הנוכחי שלו, ונועד לשיתוף בין מתרגלים כך שנוכל "השווה איך אתה לומד, השווה איך אתה מטפח". ("הונג יין" "טיפוח בפועל")
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2025 Minghui.org. All rights reserved
