מוועידת הפא של פלורידה 2025: תובנות בנוגע להסתכלות פנימה ושינון הפא

(Minghui.org)

[מאמר נבחר שהוצג בוועידת הפא של פלורידה 2025]

זה ממש מתסכל כשאני מסתכל על אבא שלי והוא מסתכל בטלפון שלו, או שהוא מדבר בחוסר סבלנות, או שאינו מרוכז במהלך לימוד הפאפאחוק, עיקרון. אבל ככל שאני ממשיך לטפח ולשנן את הפא, אני מבין בהדרגה שהמפתח לפתרון הבעיות האלה הוא להסתכל בפועל פנימה, מפני שהתנהגות של אנשים אחרים היא ממש כמו להסתכל בראי: אני רואה אותן התנהגויות בתוכי. לכן, כשאני שם לב להחסרות של מישהו אחר, אני מיד בודק אם יש לי אותן ההתנהגויות. אם כן, אני שואף לתקן אותן, ולא להתקבע על ההחסרות של האדם האחר.

ברגע שהבנתי את זה, הסתכלתי במודע פנימה. בכל פעם שאני רואה את אבא שלי מתנהג בצורה מסוימת, אני חושב: "האם אני לא עושה כך גם כן?". כשאני שומע אותו מדבר בגסות, אני חושב: "האם אני פוגע במישהו בדבריי?"

 המאסטרמאסטרמאסטר לי הונג-ג'י, מייסד הפאלון דאפא הזכיר ב"ג'ואן פאלוןג'ואן_פאלוןהספר העיקרי של הפאלון דאפא (פאלון גונג)":

 "כשאתה תמיד שומר על לב של טוּב לב וחמלה, כשתתעורר לפתע בעיה יהיה לך זמן ומרחב למתן את העימות ולחשוב". (הרצאה רביעית)

 עכשיו, כשמשהו על קצה הלשון שלי, אני שומר אותו בפנים, ואני יכול להירגע משום שאני מבין את העיקרון של "השכנת השלום עם החיצוני באמצעות טיפוח של הפנימי"  ("יסודות להתקדמות במרץ"(.

אבל זהו רק צעד אחד בטיפוח.

הצעד הבא הוא לתקן את עצמי. אני חייב לטפח את עצמי בקפדנות ברגע שאני מבין שיש לי אותן בעיות כמו לאבי. אבל זה קשה הרבה יותר לדרוש שיפור מעצמך מאשר מאחרים. כשאני מצביע על ההחסרות של אבי, האם אני מציב דוגמה טובה בעצמי? באמצעות תהליך זה, הבנתי שאם אני עושה מאמץ לשפר את עצמי, גם ההתנהגות של אבי משתפרת. אבל אם אני מרפה, הוא מתחיל לעשות משהו קטן כדי להזכיר לי שאני מרפה, ושאני צריך לטפח יותר.

תופעה זו ניכרת במיוחד במהלך לימוד פא: אם אני מאחר, אבי נראה עצלן. אם אני עושה הפסקות, שותה מים, או איני מתרכז במהלך לימוד פא, הוא יתחיל לשתות מים, או שאני תופס אותו מדי פעם בודק את הטלפון שלו. הבנתי שהלך המחשבה שלי באמת משפיע על האנשים סביבי, כך שאני צריך לעשות מאמץ להסתכל פנימה ולטפח עצמי באמת כדי להציל אותם.

הרהורים על שינון "ג'ואן פאלון"

 התובנות האלה הגיעו אחרי ששיננתי את הפא. בכנות, איני אוהב לשנן דברים. אפילו כשהתכוננתי למבחני האוניברסיטה, בחרתי ללמוד מתמטיקה, פיזיקה וכימיה וכו', מפני שפוליטיקה, גיאוגרפיה והיסטוריה נראו לי קשים ומוגזמים. אבל עם עידוד מאימא שלי ואחרי שקראתי כמה מאמרי שיתוף של מתרגלים עמיתים, החלטתי לנסות.

מאז שהתחלתי לשנן ולצטט את הפא, שמתי לב לכמה שינויים בעצמי: אני מסוגל להתרכז טוב יותר במהלך לימוד הפא, אני נוטה יותר להסתכל פנימה כשאני נתקל באתגרי שִׁיִן-שינג, ונעשיתי חרוץ יותר בביצוע התרגילים. לא הייתי מסוגל לעשות זאת לפני שהתחלתי ללמוד בעל-פה את "ג'ואן פאלון".

כשהתחלתי לשנן את הפא לראשונה, הבנתי שעל אף שקראתי את "ג'ואן פאלון" פעמים רבות, שכחתי במהירות מה קראתי זה עתה. קשה לזכור אלא אם כן אתם מבינים לעומק וקוראים שוב ושוב.

הדבר יקר הערך ביותר הוא שהתחלתי לחוות תחושה של התרוממות בטיפוח שלי, כמו שינוי עדין מפני-השטח לרמה המיקרוקוסמית. זה כמו גשם עדין שנספג באדמה – שקט ועדין, אבל מזין את כל מה שסביבו. זה באמת מדהים.

ממש לאחרונה, כשתכננתי לעשות את התרגילים עם אבי, שמתי לב שלוחות הזמנים שלנו לא היו בהתאמה זה לזה. אם הייתי מתאים לשלו, היה עליי קודם כל לעשות את תרגיל המדיטציה ואז את שאר ארבעת תרגילי העמידה, אבל אני התרגלתי לעשות קודם את תרגילי העמידה, ואחריהם את תרגיל המדיטציה. היססתי לשבור את השגרה שלי, אבל כדי לתרגל עם אבי, החלטתי לשנות את הרגלי ולתרגל תחילה את תרגיל המדיטציה בישיבה. באופן פלאי הצלחתי בפעם הזאת לפרוץ את המחסום של 45 הדקות שבדרך כלל יכולתי לשבת במדיטציה, וישבתי שעה.

כשחשבתי על כך, הבנתי שמה שהמאסטר על התחשבות באחרים באה כאן לידי ביטוי. תהליך ההחלטה הכביכול קטנה הזאת חשף את האנוכיות שלי. אבל כיוון שעשיתי את הבחירה הנכונה והכוונה שלי הייתה חסרת אנוכיות, המאסטר עודד אותי, וסוף סוף הצלחתי לעשות את תרגיל המדיטציה במשך שעה.

זה היה באמת מדהים עבורי, מפני שאני בדרך כלל מתקשה להחזיק מעמד אפילו דקה נוספת. אני בדרך כלל בוהה בשעון, מתמקד בכל קליק וקליק, ומכריח עצמי לא להזיז את רגליי. הפעם, בגלל שינוי הכוונה הראשונית שלי, חוויתי באמת כמה נפלא הוא הפא.

ידעתי שהמאסטר הדגיש את הצורך ללמוד את הפא יותר וכמה זה חשוב, אבל אף פעם לא באמת הבנתי זאת. החזרה על אותו תוכן שוב ושוב הרגיש לי מופשט מדי. כל יום, אחרי לימוד פא און-ליין, הרגשתי הקלה שהמשימה נעשתה, אבל למה לא הרגשתי שהשתפרתי? עכשיו, אני סוף סוף מבין את החשיבות של לימוד הפא בלב כן. כשאני לומד יותר ועם הבנה עמוקה יותר, אני באופן טבעי זוכר את הפא כשאני זקוק להדרכה. סוף סוף חוויתי את שמחת ההתעלות בטיפוח – זה מרגיש נהדר. אני מאמין עמוקות למה שהמאסטר אמר ב"הסבר התוכן של הפאלון דאפא":

"האמת היא שהכול נמצא בפא הזה" ("הצעות שניתנו בפגישת הסייעים של הפאלון דאפא בבייג'ינג")

 אני כה אסיר תודה לתובנות האלה שאני מקבל. את הרגשת השמחה הזאת קשה לתאר. זה כמו ללכת במדבר ולפתע לדרוך על פיסת עשב שופע.

תודה רבה לכולם!