(Minghui.org) פאלון גונג, שיטה למדיטציה המבוססת על העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות" זכתה לשבחים רבים מהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) בשל השפעותיה החיוביות ביותר על הגוף והנפש. סקר שנערך בשנת 1998 (שאלה 31) על ידי המִנהל הכללי לספורט של סין בקרב 10,000 מתרגלים מצא, כי 97.9% חוו שיפור בבריאותם כתוצאה מהתרגול.
אבל המק"ס ראתה את הפופולריות הגואה של פאלון גונג כאיום. באפריל 1999 עצרו הרשויות עשרות מתרגלים בטיאן-ג'ין וב-25 באפריל 1999, כ-10,000 מתרגלים נסעו לבייג'ינג כדי לעתור לשחרורם. על אף שהעתירה נפתרה והמתרגלים העצורים שוחררו באותו היום, המק"ס פתחה בדיכוי כלל ארצי כעבור שלושה חודשים.
מאמר שפורסם לאחרונה באתר מינג-הווי חשף כי מנהיג המק"ס דאז, ג'יאנג דזה-מין, גייס בסתר חיילים לבושים במדי משטרה כהכנה לטבח באותו היום. בכירים רבים בתוך המק"ס שניסו לעצור את ג'יאנג, הציעו פגישה כדי לפתור את הבעיה, והזהירו שאם לא כן, עלול להתרחש טבח נוסף בדומה לטבח בכיכר טיאננמן ב-1989.
הטרגדיה נמנעה
כשקראתי את המאמר הזה הרגשתי צמרמורת בעמוד השדרה. הייתי שם, והסצנה השקטה והרגועה הייתה מרשימה. כל כך הרבה מתרגלים התאספו במקום, וכולם היו שקטים. לא ידעתי שמאחורי הקלעים תוכנן טבח.
במבט לאחור על האירוע הזה, אני מאמין שטוב הלב והרציונליות של המתרגלים באותו היום, הם שמנעו את הטבח. אותם בכירים במפלגה לא היו מנסים לעצור את ג'יאנג אלמלא ידעו את ההשפעה החיובית של פאלון גונג. יתר על כן, אלמלא היו המתרגלים טובי לב, שלווים ובעלי משמעת עצמית, ג'יאנג היה מוציא את הפקודה להרוג, בדומה למה שקרה ב-1989.
חודשים לאחר מכן, ביולי 1999, הרדיפה בכל זאת החלה. במהלך 27 השנים האחרונות, אין-ספור מאמרים שפורסמו על ידי מתרגלים באתר מינג-הווי זוכרים את הסצנה השקטה והרגועה בעתירה השקטה של ה-25 באפריל. אבל התוכנית הסודית לבצע טבח הייתה נסתרת מהציבור עד לאחרונה, כאשר פורסם המאמר שחשף אותה. זה לחלוטין אינו מפתיע. רבים שכתבו מאמרים על מה ששמעו, או שהיו עדים לברוטליות של המק"ס בקמפיינים פוליטיים קודמים, אמרו שהם ידעו שייתכן שלא יחזרו הביתה מהנסיעה.
הפקיד הבכיר של המק"ס שהדליף לאחרונה את המידע הזה חשף שהחלטתו של ג'יאנג לדכא את הפאלון גונג הייתה חסרת בסיס, ולא הייתה מבוססת על חקירה או על עובדות כלשהן. היא נבעה מקנאתו בפופולריות של פאלון גונג. פרט זה עורר פחד בהמשך: כמזכיר הכללי של המק"ס ויו"ר הוועדה הצבאית המרכזית, ג'יאנג היה יכול ליזום הריגה בכל שעה שהיא באותו יום.
טוב לב אמיתי
העתירה השקטה של ה-25 באפריל 1999 הייתה מיוחדת במינה בכמה מובנים. אף שלעתור לצדק במתחמי ממשלה היה מתמיד נוהג מקובל לאורך ההיסטוריה הסינית, הוא היה אסור מאז עלתה המק"ס לשלטון ב-1949. המק"ס, במטרה לדכא קולות עצמאיים, כיוונה מטרה כלפי מיליוני אנשים במהלך הקמפיין האנטי-ימני (1957-1959) בלבד, פשוט משום שהערותיהם לא תאמו לקו המפלגה. זו הסיבה מדוע נדרש אומץ לב להופיע במשרד העתירות הלאומי בבייג'ינג, אפילו למען מטרה צודקת וישרה.
אבל מתרגלי פאלון גונג הגיעו לבייג'ינג חרף זאת. מניעיהם לא היו אינטרס אישי או כוונות פוליטיות. מטרתם היחידה הייתה לספר לפקידי ממשל על החוויה האישית שלהם עצמם עם פאלון גונג, ועל התועלות החיוביות שהשיטה מעניקה לחברה. לא היה כל תכנון או הוראות כלשהן מאחורי העתירה, שלא לדבר על "חזרה" כלשהי לקראת האירוע. בהתאם לעקרונות הפאלון גונג – "אמת-חמלה-סובלנות", כולם פשוט פעלו על-פי מצפונם. הטוּב והנדיבות האמיתיים מליבם המיסו כל עוינות מצד השוטרים שהיו בתורנות באותו יום. בסוף אותו יום, מתרגלים הותירו את האזור נקי ללא רבב, ואף אספו בדלי סיגריות שהושלכו על ידי השוטרים. אחד השוטרים בתפקיד העיר: "ראו, זוהי מוסריות אמיתית".
יושרה כזו נדירה בחברה המודרנית, במיוחד במקומות הנשלטים על ידי הברוטליות וההידרדרות המוסרית של המק"ס. לעומת זאת, עבור מתרגלי פאלון גונג זהו טבע שני. בהשראת העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות" הם שואפים להיות אזרחים טובים יותר, בין אם זה בעבודה, בבית או בחברה בחוץ. סביר להניח שהיה קשה לג'יאנג להבין זאת – מנהיג מק"ס שרצה אך ורק לשלוט באנשים בכל מחיר. אבל התנהגות מוסרית עולה בקנה אחד עם אנושיות בסיסית, והיא מושרשת עמוק בתרבות הסינית המסורתית.
כוחה של חמלה
לאו דזה, החכם הסיני הקדמון הנודע, כתב פעם: "הטוב העליון הוא כמו מים. מים מועילים לכל הדברים ואינם מתחרים". פילוסופיה זו עיצבה את הציוויליזציה הסינית במשך אלפי שנים. לאחר שהמק"ס נטלה בכוח את השלטון בשנת 1949 ופתחה בסדרה של קמפיינים פוליטיים, כולל "מהפכת התרבות", החברה השתנתה. יותר ויותר אנשים החלו לתת עדיפות לרווח אישי, אפילו על חשבון אחרים.
לאחר שפאלון גונג הוצג לציבור בשנת 1992, הוא משך אליו במהירות אלפי אנשים, שנמשכו לשיטה על ידי דיווחים על שיפורים בבריאות גופנית ובערכים המוסריים. בתחילת 1999 כ-100 מיליון תרגלו פאלון גונג, כשהם מביאים תקווה לחברה.
אני זוכר שכאשר הצטרפתי לעתירה ב-25 באפריל 1999, מתרגלים מקומיים בבייג'ינג הגיעו ראשונים והנחו אחרים לעמוד על המדרכה. אחרי כן הגיעו מתרגלים מאזורים נוספים ועשו כמוהם. מאחר שמתרגלים תמיד מתחשבים קודם כל באחרים, הכביש הראשי נשמר פנוי והתנועה לא נפגעה.
ראש הממשלה התרגש מהסצנה השקטה והרגועה; הוא נפגש עם מתרגלים ולאחר מכן ביקש מרשויות טיאן-ג'ין לשחרר את המתרגלים העצורים. לאחר מכן המתרגלים עזבו את האזור עוד באותו היום וחזרו לבתיהם. התקשורת המערבית, מופתעת מהפתרון המהיר, שיבחה את סין על פתיחותה ודבקותה בשלטון החוק.
אבל הפרק הזה בהיסטוריה נידון להיות קצר-מועד תחת השלטון הטוטליטרי של המק"ס. כעבור שלושה חודשים, ביולי 1999, ג'יאנג יזם את הדיכוי הכלל ארצי והשיטתי נגד פאלון גונג. מה שבא בעקבות זאת היו אין-ספור טרגדיות הכוללות: מעצרים, מאסרים, עינויים, עבודות כפייה, מוות וקצירת איברים.
במהלך השנים, מתרגלי פאלון גונג נותרו טובי לב ורציונליים, כשהם מוּנחים על ידי אמונתם. בסופו של דבר, העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות" ינצחו – מוטיב נצחי בחברה שלנו.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2026 Minghui.org. All rights reserved
