עונתה עד מוות: אחותנו הצעירה גאו רונג-רונג (חלק רביעי)

(Minghui.org)

לפני 10 שנים חשמלו סוהרים את גב' גאו רונג-רונג בפניה במשך 7 שעות באמצעות אלות מחשמלות. כשסוף סוף הפסיקו, פניה הושחתו חמורות. דם ושיער נדבק לעורה השרוף. בועות צצו על פניה וצווארה עקב חשמול חוזר ונשנה באותם מקומות.

סדרת הכתבות הזאת משחזרת את הזוועות שעברה גב' גאו מנקודת מבט של בני משפחתה.

ב-7 במאי 2004, אחרי העינויים באלות מחשמלות, נכלאה רונג-רונג תחת משמר כבד של סוהרים במחלקה של בית חולים למשך 5 חודשים, עד שב-5 באוקטובר חילצה אותה קבוצה של מתרגלי פאלון גונג. אולם ב-6 במארס 2005 היא נתפסה שוב ועונתה שוב. כ-3 חודשים לאחר מכן, ב-16 ביוני 2005, היא מתה כשהיא רק בת 37.

לחלקים הראשון והשני לחלק השלישי

חלק רביעי: עתירה לצדק לרונג-רונג מובילה לאיום על כל המשפחה ובסופו של דבר למותה

משרד התביעה בעיר עושה יד אחת עם מחנה העבודה בכפייה

מישהו מסר לנו שמשרד התביעה של אחת הערים עוקב אחר הנעשה במחנה העבודה בכפייה בו נמצאת רונג-רונג ואם אנו רוצים להגיש עתירה לשחרר אותה, זהו המקום.

למצוא את משרד התביעה המסוים הזה לא היה קל. למעשה נראה היה שהם לא רצו שימצאו אותם. הצלחנו בכל זאת בסופו של דבר להגיש את העתירה שלנו ונקבעה לנו פגישה עם בכירים שם.

הפגישה לא הייתה מועילה במיוחד. מה שעניין בעיקר את הבכירים שם היה, איך אנו אזרחים בלבד, היינו מסוגלים ליצור איתם קשר ישירות. הם שאלו שאלות רבות, את מי שאלנו ואיך נודע לנו עליהם. הם לא גילו אהדה לתסבוכת של אחותנו ונתנו לנו להבין שזהו בזבוז זמן עבורם לשוחח איתנו. הם פשוט התעלמו מהעתירה שלנו.

ידענו שכמה מהבכירים הם כאלה שאיישו את מחנה העבודה בכפייה בכל ימות השנה, כך שציפינו לאיזושהי התנגדות. אבל הופתענו כשהם הפכו את היוצרות נגדנו.

הם חקרו אותנו כשהם מאיימים ודורשים לדעת אם גם אנחנו מתרגלות פאלון גונג.

ווי-ווי אמרה להם בשקט שאנחנו מתרגלות ומאמינות באמת-חמלה-סובלנות, ושאלה אם זה דבר רע.

החוקר הוריד את ראשו ונאלם.

עזבנו בהרגשה עצובה גם ממצבה של רונג-רונג וגם מתגובתו של הבכיר. האם הוא עשה זאת למען רווח אישי, או האם הוא רומה על ידי השקרים של המק"ס כמו רבים אחרים?

משרד התביעה ברמת הפרובינציה מסרב לקבל תיקים של פאלון גונג

מאחר שמשרד התביעה בעיר הזאת לא נשמע לתחנונינו, עתרנו למשרד תביעה גבוה יותר – המשרד ברמת הפרובינציה של ליאו-נינג. לא הופתענו כשחסמו אותנו במשרד רישום העתירות בטענה שאין באפשרותם לקבל מקרים כלשהן הנוגעים לפאלון גונג.

סירבנו בעקשנות לעזוב ואיימנו להישאר במקום, עד שעובד אוהד יותר צלצל למשרד הפיקוח בשבילנו. הם זימנו בכיר שהקשיב לסיפור שלנו בסבלנות ואמר שלמרות שאינו יכול לקבל מקרים הנוגעים בפאלון גונג, הוא יוכל לעזור לנו למצוא דרכים עוקפות.

בעזרתו, נרשמנו לבסוף להתחיל בהליך במשרד התביעה של הפרובינציה. אבל מאוחר יותר החזירו אותנו חזרה למשרד התביעה של שן-יאנג.

משרד התביעה ברמת העיר מחזיר את תיק העתירה לרמת הפרובינציה

למזלנו, הבכיר שדיברנו איתו במשרד התביעה בשן-יאנג היה אדם נדיב. הוא אמר שאין בעיה לבדוק את החבלות של אחותנו. אבל אם אנו רוצות שהמקרה שלה יזכה לתשומת לב רצינית, לא כדאי שמשרד התביעה עצמו יערוך את הבדיקה, משום שהמקרה יישאר אז ברמה העירונית בלבד.

הוא הציע שנגיש טופס לבדיקת החבלות למשרד התביעה של העיר שן יאנג כדי שיזמינו מומחים ממשרד התביעה של פרובינציית ליאו-נינג. כך יקבל המקרה את תשומת הלב לה הוא ראוי ברמה הגבוהה יותר, רמת הפרובינציה

בכירים ברמת הפרובינציה מנסים לעכב את תיק העתירה

רק פעם אחת קיבלנו רשות להיכנס למשרד התביעה ברמת הפרובינציה כשמר צ'ין, מנהל הפיקוח על משרד התביעה קרא לנו למשרדו.

מר צ'ין התגלה כאדם קשוח. הוא התיישב רחוק ככל האפשר מאיתנו. כשהוא מנפנף את תמונת פניה החרוכות של רונג-רונג בידו הוא הורה לנו לא להקליט דבר מהשיחה. "השאירו את המקרה בידיי ואל תפנו לאף אחד אחר. אני טיפלתי כבר בעבר במקרים של סגן ראש העיר. אתן לא זקוקות לאף אחד אחר", הוא הרגיע אותנו.

באותו זמן לא הבנו בדיוק למה הוא התכוון. חשבנו שהוא ייזום לפחות חקירה כלשהי במקרה. לבטח עבור אדם בעמדת כוח כשלו זאת אינה משימה קשה כלל.

במהלך אותה תקופה הועברה רונג-רונג לבית החולים הצבאי הכללי, משם לבית החולים של המשטרה ולאחר מכן לבית החולים של האוניברסיטה הרפואית של סין.

לכל אורך התהליך היא הייתה במעקב צמוד של רשויות מחנה העבודה בכפייה. כל דבר ודבר תועד במדויק, כך שלא היה קשה לנהל חקירה ציבורית במקרה.

אבל אחרי תקופת זמן שלא עשו דבר, הבנו שמר צ'ין רצה רק להשתיק אותנו ולעצור את חקירת המקרה. למעשה, הוא קיבל הוראות מהממונים עליו – מהוועדה הפוליטית משפטית (PLAC) ומ"משרד 610" והיה עליו לציית להם.

בוחן משפטי מגנה: "אתם מתנהגים כמו הנאצים"

באחד ביולי 2004 הגיעה משלחת של בכירים ממשרד התביעה בשן-יאנג לחקור את המקרה של רונג-רונג. הם רשמו הערות רבות וצילמו אותה.

כמה אנשים צעירים מצוות החקירה היו המומים לראות את מצבה וחשו אהדה רבה כלפיה. אחת הצעירות בצוות ניסתה להרים את שיערה של רונג-רונג כדי לצלם אותה והשיער נדבק לשלפוחיות שנוצרו עקב הכוויות שסבלה מהאלות המחשמלות.

היא ביקשה סליחה והצטערה שהכאיבה לה וביקשה לצלם רק תמונה אחת של הצוואר.

כשסיימה היא השתמשה בסיכה שלה לתפוס את שערה של רונג-רונג.

בחור צעיר שהחזיק את תאורת הצילום עשה מאמץ להתקרב לרונג-רונג כדי להאיר היטב את הפציעות שלה, ובה בעת וידא לא לגעת ברגליה הפצועות.

ב-8 ביולי 2004 הזמין משרד התביעה רופאים ממשרד התביעה ברמת הפרובינציה לבדוק את החבלות ולאסוף ראיות. ברגע שנכנסו לחדר וראו את הנקודות הלבנות על קרסוליה וידיה הם כעסו מאוד.

לאחר מכן ראו את פניה החרוכות ואת צווארה והסתפקו בכך. זה די הגיוני כיוון שאפשר היה בקושי להבחין בתווי פניה. עורה התקלף ועיניה נראו כמו חריצים זעירים בפניה.

אחד הרופאים הראשיים יצא ברוגז החוצה להתעמת עם השוטרים שהיו בתורנות במסדרון. הוא קרא להם נאצים ואמר: "עינויים הם דבר מתועב, זהו שריד שנותר ממהפכת התרבות הגדולה ולא מתאים לחברה של ימינו. איך יכולתם לעשות את זה? מה היא עשתה שכך מגיע לה?", צעק.

כל אלה שהיו מעורבים בחקירה היו מוכי הלם מהעינויים האכזריים שנעשו בדם קר לאחותנו. צעירים ומבוגרים, אנשים מנוסים ולא מנוסים כאחד, כעסו עמוקות והתרעמו על הטיפול ברונג-רונג.

אף אחד לא יכול היה להאמין שעונש אכזרי ולא רגיל בסדר גודל כזה מגיע למישהו ובמיוחד לאדם טוב שמאמין בעקרונות של אמת-חמלה-סובלנות.

הרופאים אמרו לנו שברגע שתוצאות הבדיקה יגיעו רונג-רונג תשוחרר הביתה: "לא יכול להיות שהם ישאירו אותה עם הפושעים האלה כשהיא מחלימה מחבלות חמורות כאלה. הפושעים האלה יועמדו לדין משום שהשחתת הצורה היא פשע חמור כמו אונס וראוי לעונש רציני".

הטרדות במהלך ואחרי החקירה

מאותו יום שהתגלה לנו שפניה של רונג-רונג הושחתו עקב עינויים, הוועדה הפוליטית-משפטית ו"משרד 610" (המכונה: "הגסטאפו של סין") פקחו עלינו עין. לעתים קרובות היינו ממש כמטחווי נגיעה בסכנה.

ניסיונותינו לבקש צדק התבררו כעקרים וחסרי תועלת. כל הרשויות וכל הסוכנויות המשפטיות קיבלו הוראה לא לטפל בנושאים הקשורים לפאלון גונג. גם הצנזורה בכלי התקשורת מנעה מהם לעזור לנו בחשיפת המקרה.

כדי למנוע מבעדנו שנפרסם את מה שגילינו על מקור החבלות של רונג-רונג, צוות הוועדה הפוליטית-משפטית ו"משרד 610" בשן-יאנג נכחו בבית החולים במהלך ה-1 וב-2 ליולי 2004. מטרתם הייתה להטריד אותה ולחסום אחרים מלבקרה. למרבה הפלא הם הגיעו במתואם לזמן בו נערכה חקירת משרד התביעה.

סוהר במחנה העבודה בכפייה לונג-שאן שמונה לעקוב אחרי רונג-רונג תיעד את ההטרדות התכופות כלפיה ב-1 וב-2 ביולי 2004

במהלך החקירה הציגו אנשי משרד התביעה וואנג הווי וליו גה שאלות ורשמו הערות. הם רצו לדעת כיצד השגנו את התמונות של רונג-רונג ומי צילם אותן.

צילומי רנטגן של הבדיקה הפיזית שנערכה לה גם כן נעלמו לילה אחד באופן מסתורי כשהשוטרת וואנג צ'ון-מיי הייתה בתורנות שמירה בחדר. בסופו של דבר מצאנו אותם חבויים בתאי השוטרים, כנראה רצו להשמיד אותם.

הם גם דיברו עם רונג-רונג. כשסיפרה להם שחמישה מתרגלים אחרים במחנה העבודה לונג-שאן חושמלו באלות, ממש כמוה, הם התעלמו מהערתה.

למחרת בבוקר חזר ליו גה עם שני סוכנים מהוועדה הפוליטית-משפטית ו"משרד 610". הם אמרו לרונג-רונג שבכירי העיר מקדישים תשומת לב מיוחדת למקרה שלה.

הם חזרו שוב אחר-הצהריים עם סוכן אחר של הוועדה הפוליטית-משפטית ובעודם משוחחים עם רונג-רונג, הוא ניסה להסיר בכוח את הגלדים מפניה של רונג-רונג. עצרנו אותו בזמן והם עזבו את בית החולים.

ליו וואנג חזרו לבית החולים בפעם הרביעית בערב ודרשו שנמסור להם את המידע האישי שלנו. סירבנו והם כעסו.

במהלך אותו זמן ניגשו אנשים זרים למיטתה של רונג-רונג. כששאלנו מיהם, הם עזבו מבלי לומר דבר.

מאותו זמן ואילך, כל היבט בחייה של רונג-רונג היה תחת עינם הפקוחה. סוהרים ממחנה העבודה הוצבו בבית החולים סביב השעון סמוך לחדר שלה וגם סיירו במסדרונות. הם לעגו לה וצחקו מהחבלות שלה.

כל אחד שביקר בבית החולים היה צריך לעבור זיהוי. גם ביתה של רונג-רונג היה תחת מעקב.

הסוהרים והשוטרים שכנראה כבר קצה נפשם בסיורים ובשמירה, שאלו לעתים קרובות את הרופא מתי היא כבר תמות.

נראה שהיה עלינו לערוך סיורים משלנו גם כן. לילה אחד כשעזבנו את המחלקה, השוטרת וואנג צ'ון-מיי החלה לטלטל את גופה החלש של רונג-רונג ולצעוק עליה.

היא הורתה לשותפה שלה להסיר את הגלדים מפניה של רונג-רונג, אבל הגענו בזמן למנוע זאת.

אמרנו לה שנגיש נגדה תביעה אם היא תנסה לעשות משהו.

להוסיף שמן למדורה, ליו בו ממשרד המשפטים יחד עם ראש הסוהרים של מחנה העבודה הכניסו את הנהלת בית החולים ללחץ שלא לשחרר מידע רפואי כלשהו לגבי רונג-רונג.

מתרגלי פאלון גונג רבים חששו מאוד לרונג-רונג וניסו לבוא לבקרה להראות את תמיכתם בשקט. אחת המתרגלות התגנבה פנימה למחלקה לראות את רונג-רונג כשהשומר יצא מהחדר. אחרי שהיא ראתה איך התעללו בה קשות כל כך, היא לא רצתה לעזוב אותה.

כשהשומר חזר לחדר וראה את המבקרת הוא היכה אותה וקילל אותה. הוא לקח אותה למחלקת הביטחון של בית החולים ואין לנו מושג מה קרה לה לאחר מכן.

ב-5 באוקטובר 2004 כמה מתרגלים מקומיים הצליחו להציל את רונג-רונג מבית החולים, שם הייתה אסירה במשך 5 חודשים.

"משרד 610" הגיב בהתאם. הם הפכו כל אבן למצוא אותה. הם הטרידו והציקו לכל המשפחה שלנו ולמקום העבודה כדי לדעת היכן היא.

מחוץ לבית הורינו בשן-יאנג הוצב קרוואן, בו שהו שומרים במשך יום ולילה כדי לעקוב אחריהם. השכנים סיפרו לנו לאחר מכן שהשומרים מיינו כל יום את הדואר שלהם, ושכמה שומרים הוצבו בשמירה ליד דלת בית הורינו.

למען ביטחוננו לא חזרנו שוב לשן-יאנג.

כדי למנוע שימלטו את רונג-רונג לחו"ל הורו מנהיגי המפלגה ג'יאנג זמין, לואו גאן וג'ואו יונג-קאנג, יוזמי הרדיפה, להקים כוח משימה מיוחד לחפש את רונג-רונג.

רדיו מקומי אפילו שידר הודעה פומבית האומרת: "צעירה בשם גאו רונג-רונג נחטפה ומשרד המשפטים מחפש אחריה בשם הוריה. אם מישהו ראה אותה, דווחו בבקשה למשטרה. הוריה מציעים פרס כספי על כל מידע עליה".

גם כל הסוכנויות, תחנות משטרה, תחנות רכבת, מחלקות התחבורה הציבורית וועדות השכונה בערים סמוכות קיבלו הודעה ממשרד המשפטים בשן-יאנג לשים לב לרונג-רונג.

מעצר אחרון ומוות

רונג-רונג והמתרגלים שעזרו לה הצליחו להישאר מחוץ לטווח ראייה, אך לא לאורך זמן. הם התגלו ונעצרו ב-6 במארס 2005.

הורינו גילו שרונג-רונג נלקחה למחנה העבודה בכפייה הידוע לשמצה מא-סאן-ג'יאה. הם לא סיפרו לנו על כך, משום שלא רצו שנהיה מעורבים בכך. זו הייתה הפעם השנייה והאחרונה ששמענו עליה.

ב-16 ביוני 2005 אחותנו רונג-רונג עונתה למוות.

איננו יודעות מה קרה לה בשלושת החודשים האחרונים, מלבד ששמרו עליה בבידוד. הורינו נסעו למחנה פעמים רבות אבל לא הרשו להם אף פעם לראותה.

מנהל המחנה אף סיפר להם שהיא במצב טוב. כשאימא שלנו התעקשה לראות כמה טוב היא מרגישה, מנהל המחנה הורה לאסור אותה.

שמענו גם שלואו גאן, לשעבר ראש "משרד 610" הורה לרשויות המקומיות לנהל את המקרה בצורה דיסקרטית ולצנזר כל מידע לגבי הרדיפה אותה סבלה רונג-רונג.

ג'ואו יונג-קאנג, לשעבר שר הביטחון הציבורי, בא בעצמו לשן-יאנג לתזמר את המעצר ואת המשך הרדיפה נגד רונג-רונג ומציליה.

אחרי מותה העביר משרד התביעה את כל המסמכים של רונג-רונג לוועדה הפוליטית-משפטית. "משרד 610" העלים את התיק שלה ממקום עבודתה. זהותה של רונג-רונג הועלמה ביעילות.

לא הצלחנו אף פעם לראות את גופתה של רונג-רונג. הרשויות נפטרו מהגופה מיידית.

אחרית דבר

כתיבת המאמר הזה לא היה קל עבורנו. עד היום, לזכור את אירועים האלה בכל דרך או צורה, מחזיר אותנו לטרור המתמיד, לכאב וללחץ שעברנו במהלך אותו זמן.

רונג-רונג הייתה אמיצה. היא הקריבה את חייה כדי להראות לעולם את האמת האכזרית והמכוערת שמאחורי המשטר הקומוניסטי בסין.

אולי הפושעים האלה לא יבינו לעולם מדוע רונג-רונג הייתה נחושה כל כך באמונתה. אבל אין הרבה דברים שיכולים להזיז בני אדם ברגע שהם מגלים את האמונה האמיתית.